המסר שצריך להפנים מהמאבק נגד תומכי טרור

יש מסר מכונן בהשעיה המידית של שני שחקנים שגילו הזדהות עם חמאס ופרסמו פוסטים בעייתיים ברשתות החברתיות. אנואר אל גאזי הועזב ממיינץ, יוסף אטאל הושעה על ידי הנהלת ניס – וזה חידוש מבשר טובות כאשר אירופה מנסה להבין כיצד להתמודד עם טרור איסלאמי. חופש הביטוי הוא דבר חשוב, קריטי וחיוני, ויש לשמור עליו תמיד, גם כאשר הרוחות סוערות. קל וחומר, זה תקף לספורטאים שאינם דמויות פוליטיות, אלא אזרחים "רגילים". הם רשאים להביע את דעתם על הסוגיות שמעניינות אותם, ובאופן עקרוני לא צריכים לחשוש שזה יפגע במעמדם ובפרנסתם – אך עד גבול מסוים. תמיכה בטרור היא הגבול, והטבח של חמאס ב-7 באוקטובר גרם לרבים להבין זאת.

לצד תגובה נרפית מאוד של פיפ"א, אופ"א והפרמייר ליג, הבינו ראשי המועדונים, במיוחד בגרמניה ובצרפת, שהם לא יכולים לעמוד מנגד כאשר השחקנים מביעים עמדות שחורגות מהמקובל. ההנהלות יודעות שהצעדים עלולים להתקבל כפגיעה בזכויות השחקנים, וייתכן כי אף ייגררו להליכים משפטיים, אבל עקרונות חשובים להם יותר – ואלה בשורות חשובות ביותר.

מחמאות מגיעות למיינץ שלא היססה להשעות את אל גאזי ובוחנת כיום כיצד ניתן לבטל את חוזהו. בפוסט שפרסם הקיצוני ההולנדי נכתב: "זו לא מלחמה. כשצד אחד מפסיק אספקת מים, מזון וחשמל לצד השני, זו לא מלחמה. כשלצד אחד יש נשק גרעיני, זו לא מלחמה. כשצד אחד מקבל מימון של מיליארדי דולרים, זו לא מלחמה. כשצד אחד משתמש בבינה מלאכותית כדי להפיץ שקרים על הצד השני, זו לא מלחמה. כשהרשתות החברתיות מצנזרות תוכן של צד אחד, אבל לא של הצד השני, זו לא מלחמה. זה לא סכסוך ולא מלחמה. זהו רצח עם והרס המוני, ואני צופים בכך בשידור חי. מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית".

מגיעות למיינץ מחמאות. אל גאזי (הטוויטר של מיינץ)

ייתכן שהשקרים ואי הדיוקים בתחילת ההודעה לא היו גוררים תגובה נחרצת, אבל שני המשפטים האחרונים הכריעו בהחלט את הכף. האשמת ישראל ב"רצח עם" בלתי מתקבלת על הדעת, בעוד השימוש במונח "מהנהר ועד הים" אסור בגרמניה על פי חוק. כך קבעה מיינץ סטנדרט חדש במאבק מול התבטאויות אלימות והציבה את עצמה בראש המחנה.

היותו של אל גאזי שחקן שולי מאוד בסגל הקלה מאוד על המשימה. השחקן בן ה-28, שנחשב בתחילת דרכו להבטחה גדולה באייאקס ושיחק בהמשך גם גם בליל ובאסטון וילה, נמצא הרחק מעבר לשיאו הצנוע. ההשאלה באברטון הייתה כושלת ולאחר מכן חוזהו באיינדהובן בוטל בהסכמה הדדית בתום עונה אחת בלבד. במיינץ חתם ההולנדי לפני פחות מחודש על תקן שחקן חופשי והספיק לערוך שלוש הופעות כמחליף, בהן לא תרם הרבה לקבוצה שנמצאת מתחת לקו האדום בפתיחת עונה גרועה במיוחד. מבחינה מקצועית, ערכו זניח – ומיינץ פעלה כמתבקש.

המקרה של אטאל חמור הרבה יותר כי תוכן הפוסט שפרסם קרא מפורשות לאלימות. המגן האלג'יראי שיתף ציטוטים של אימאם במטרה "לגרום ליהודים יום שחור" – וזה חצה את כל הקווים האדומים שניתן לדמיין. מדובר בשחקן דומיננטי מאוד בסגל ניס, שהתחיל כעת את עונתו השישית במועדון ונחשב לאחד הכוכבים הבולטים בסגל. למעשה, הוא חתם בניס שנתיים בלבד אחרי פיגוע הדריסה הרצחני בעיר שגבה את חייהם של 86 אנשים ובוצע על ידי מחבל איסלאמי קיצוני. לפיכך, העיר רגישה יותר לטרור – ועידוד פשעים על רקע גזעני פשוט לא יכול לעבור בשקט.

קרא מפורשות לאלימות. אטאל (רויטרס)

אטאל מחק את הפרסומים באינסטגרם והתנצל. "אני מודע לכך שהפוסט זעזע רבים וזו לא הייתה כוונתי", הוא כתב. "אני מגנה כל סוג של אלימות בכל מקום בעולם. לעולם לא אפיץ מסר של שנאה ואני מאמין בשלום". אבל אטאל לא הצליח להביא את עצמו להזכיר את חמאס ולגנות את המתקפה הרצחנית על ישראל, כפי שדרש ראש עיריית ניס, כריסטיאן אסטרוסי. בשורה התחתונה, התנצלויות מסוג זה לא מספקות אל מול חומרת המעשה וגם נשיא ההתאחדות הצרפתית, פיליפ דיאלו, הביע את התנגדותו לפרסומים של אטאל באופן חד משמעי. החקירה בגין הסתה כבר נפתחה וניס השעתה אתמול את אטאל ללא הגבלת זמן. יש יסוד סביר להניח כי היא תפעל לביטול חוזהו.

כעת עובר הזרקור לבאיירן מינכן שמתמודדת עם סוגיית הפרסומים של המגן ההולנדי-מרוקאי נוסאייר מזראווי. הכוכב, לו 2.4 מיליון עוקבים באינסטגרם, שיתף ביום ראשון סרטון עם דגל פלסטין מתנופף, בו אומר הקריין: "אלוהים, עזור לאחינו הכבושים בפלסטין כדי שישיגו ניצחון", והוסיף את המילה "אמן". כאשר נדרש לסוגיה, הצהיר מזראווי: "אני שואף לשלום וצדק ברחבי העולם. לכן תמיד אהיה נגד טרור, שנאה ואלימות". זה לא גרם לו לגנות את הטרור, השנאה והאלימות של חמאס, והנהלת באיירן זימנה אותו לשיחת בירור שנערכה אתמול עם שובו מהמחנה של נבחרת מרוקו.

סטורי שהעלה מזראווי (אינסטגרם)

העבירה של מזראווי שמשחק עם דניאל פרץ, קלה יחסית בהשוואה לאל גאזי, ובוודאי בהשוואה לאטאל. בעבר, פוסטים מסוג זה ברשתות החברתיות עברו מתחת לרדאר ולא זכו להתייחסות משמעותית. פול פוגבה וריאד מחרז הניפו את דגל פלסטין במגרשים והתעטפו בו. פרדי קאנוטה, חלוץ צרפתי שייצג את נבחרת מאלי, זכה ליחסי ציבור מפליגים מתמיכה בוטה בפלסטינים, וזה מעולם לא הפריע למעסיקיו בטוטנהאם, ווסטהאם וסביליה. כעת, אחרי 7 באוקטובר, העולם מתייחס לתופעה זו אחרת ואיחולי ניצחון לפלסטינים מתפרשים כתמיכה דה פאקטו בטרור. הפעם זה הסתיים בשיחת הבהרה והתנצלות.

השינוי הזה חשוב מבחינת ישראל ובמקביל חייבים הכדורגלנים הישראלים להפנים אותו ולנהוג בתבונה ובחוכמה. גם כאשר הדם רותח, אסור בשום אופן להיגרר לקריאות לאלימות, שלא לדבר על ציטוטים קשים יותר. כאשר שון וייסמן עושה לייקים לפוסטים בסגנון "למחוק את עזה" ו"להטיל פצצות של 200 טון על עזה", הוא צריך לקחת בחשבון כי הוא מסכן את הקריירה האירופית שלו וגם מציב את עצמו ברמה אחת עם אטאל ואל גאזי – לפחות בעיני ציבור האוהדים הניטרלי באירופה וברחבי העולם, אשר על דעתו אנחנו רוצים להשפיע. מעשים מסוג זה גורמים נזק, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כל כדורגלן שמבצע פרובוקציות ייבחן מעתה בזכוכית מגדלת.

כל שחקן ייבחן בזכוכית מגדלת. וייסמן (עמרי שטיין)

יש להתמקד בפעולות הסברה יעילות, חדות ולא מתלהמות. למשל, מנור סולומון פרסם אתמול פוסט באינסטגרם, בו ציין כי הפגיעה בבית החולים אל אהלי בעזה נגרמה בגלל שיגור של הג'יהאד האיסלאמי. "הם הורגים את העם שלהם ומאשימים את ישראל", כתב הכוכב הישראלי של טוטנהאם. זו הדרך – פרסום עובדות, העברת מסרים נוקבים וישירים, ללא רמזים כלשהם לאלימות ולגזענות. כך יכולים הספורטאים הישראלים לסייע בהסברה הבינלאומית, בעוד הכדורגלנים שתומכים במחבלי חמאס ייזהרו מעתה ויידעו כי דעותיהם אינן לגיטימיות עוד.