מכבי תל אביב תתארח הערב (רביעי, 21:30) אצל ולנסיה במסגרת היורוליג, וזאת בצל המלחמה במדינה. הצהובים של עודד קטש רוצים לנצח ולשמח את האוהדים ותושבי המדינה, וינסו לעשות זאת כשהם בתלבושת שחורה.
בעקבות המצב הקשה והאבל הכבד במדינה כתוצאה ממתקפת הטרור האכזרית של חמאס, הצהובים הודיעו כי הם יעלו בתלבושת שחורה וסרטים שחורים. מעל הגופיות השחורות, השחקנים יעלו לחימום והצגת השחקנים עם חולצות ועליהן הכיתוב: “תביאו אותם הביתה עכשיו”.
הצהובים היו אמורים לארח את המשחק, אבל בעקבות מתקפת הטרור הקבוצות נאלצו להחליף ביתיות, אחרי שמכבי שלחה את שחקניה לקפריסין. באופן סמלי במידת מה, העונה הנוכחית היא בסימן 20 שנה לזכייה הראשונה של השושלת הגדולה של מכבי. הדרך לפיינל פור שאז נערך בת”א עברה דרך בית שכלל את ז’לגיריס ואת אולקר, כמו גם את ולנסיה, שבימים של מציאות ביטחונית מורכבת בחרה שלא להגיע לישראל. 20 שנה מאוחר יותר ועודד קטש וקבוצתו ישחקו לראשונה מאז מחזור הפתיחה של היורוליג נגד פרטיזן בלגרד שכמו ארגון היורוליג, מונאקו וז’לגיריס קובנה הראתה תמיכה בישראל.
שני המחזורים הראשונים של היורוליג סיפקו אפשרות להבין מי זו ולנסיה מודל 2023/24 עד כמה שאפשר בהתחשב בכך שמדובר ב-80 דקות של כדורסל. באירופה מבהירים את העובדה שמדובר רק בתחילת העונה לא אחת וזאת אפשר לומר אולי עם התובנה שפתיחות טובות לא תמיד מרמזות על ההמשך.
הרי רק בעונה החולפת אלבה ברלין פתחה עם שלושה ניצחונות בשלושה משחקים ולפני שנתיים הייתה זו וילרבאן שהייתה לקבוצה התורנית שפתחה נהדר עם שלושה ניצחונות בשלושת המשחקים הראשונים. כמובן שברמת הכישרון והתקציב שהיו לשתי הקבוצות האלו אפשר לטעון כי הן לא היו בטופ, היו להן שחקנים טובים אבל הסגל הכולל והסיטואציה לא אפשרו להן להיאבק.
חזרה לוולנסיה. הקבוצה של אלכס מומברו ניצחה את מונאקו שעשתה פיינל פור בשנה שעברה ובמחזור השני את פנרבחצ’ה. הדבר המיוחד שעולה משני הניצחונות האלו, שהושגו בהפרש מצטבר של שמונה נקודות, לא היה ההתקפה כי אם ההגנה כפי שמעידים ביבשת, שם גם דואגים לסייג במעט אך כאמור גם לא מורידים מההישג: “למרות שמונאקו עד כה לא נראית כמו אותה הקבוצה של שנה שעברה, עדיין לפני שהעונה התחילה מונאקו נחשבה לקבוצת פיינל פור, כך שבכל מקרה זה נחשב לניצחון גדול”.
לפני המשחק צריך לחזור לקיץ האחרון. המהלכים שהקבוצה ביצעה היו מרשימים במיוחד וכללו גם כמה שמות גדולים מאוד כמו זה של סמי אוג’ליי, דמיאן אינגליס וגולת הכותרת היא כמובן החתמתו של ברנדון דייויס. השלושה הם השמות הראשונים שעולים בהקשר של המועדון הספרדי, יחד עם זה של קסיוס רוברטסון, אותו מגדירים כשם שאולי היה פחות מוכר אך כזה שבהחלט מסוגל לעשות נזק התקפי, כאשר גם בהגנה הוא מסוגל לעשות עבודה טובה.
ההפתעה, כפי שמגדירים אותה, מגיעה מכיוונו של אינגליס שהעונה הראשונה שלו באירופה לאחר שחזר מהליגה הטובה בעולם בקאפו ד’אורלנדו לא בדיוק הייתה הכי מוצלחת והנה כמה שנים אחרי הוא שחקן טוב ביורוליג.
הקו הקדמי של ולנסיה הוא מאוד רב גוני ונראה שלפחות לעת עתה דייויס נהנה משימוש שונה: “זו הגרסה הכי טובה שלו, כי אם הולכים להשתמש בו רק בסיטואציות סטטיות של גב לסל אתה לא תקבל הרבה ממנו. הוא טוב אבל בסיטואציות האלו הוא לא כזה אפקטיבי. אבל כאשר משתמשים בו יותר בסיטואציות של תנועה אז הוא גרסה יותר של סטרץ’ 5, הוא הופך לאחד השחקנים הכי טובים שיש בעמדה שלו. נראה שמומברו מנסה להשתמש בו יותר בדרך הזו ועד כה זה עובד. דייויס נראה טוב והיו לו כמה משחקים טובים מבחינה התקפית והוא מעורב יותר בסיטואציות דינמיות”.
הסוד בקו הקדמי הוא שהשחקנים פשוט משלימים אחד את השני. אם דייויס בעל אוריינטציה התקפית הרי שהאחרים הם בעלי אוריינטציה הגנתית. “השילוב שלהם יחדיו עד כה עבד די טוב”, אומרים באירופה. “גם התוספת של אוג’ליי הייתה טובה מאוד. הוא היה טוב בווירטוס, פה ושם היו לו כמה פציעות אבל בסך הכל הוא היה טוב מאוד. יש לו גוף כל כך גדול, שחקן הגנה טוב מאוד, אתלט שיכול לרוץ היטב את המגרש והוא גם קלעי טוב משלוש, במיוחד מהפינות, כך שעד כה הוא אפקטיבי מאוד כי הוא סולידי מאוד בשני צידי המגרש”.
הרמונט של ולנסיה לא הסתכם רק בהחתמות כי אם גם בשחרורים של קלמן פרפליץ’ ושאנון אוואנס אותם סימנו באירופה כבעיות של אלכס מומברו בעונה שעברה ושלאור אי התאמתם ההתקשרות לא המשיכה לעונה הנוכחית, ואז זה מגיע, שמו של אקס הצהובים כריס ג’ונס עולה. האיכויות של ג’ונס הרי ידועות בין שלשים נקודות על הלוח ובין שלהפעיל את חבריו. אחת הדאגות בנוגע לכתומים נוגעת לטווח המעט רחוק יותר כאשר ג’ארד הארפר יחלים מהפציעה בברכו וכשהמועדון יצטרך להחזירו לעניינים.
“זה רק שני משחקים, אי אפשר להסיק יותר מדי, אבל עד כה הם נראים טוב יותר מהשנה שעברה”, מתחילים לסכם בעניינה של ולנסיה ומוסיפים: “הדבר הכי מרשים אצלם הוא דווקא ההגנה על קשת השלוש, הם עוצרים את הגארדים ואת הכוכבים של הקבוצות וגם ההגנה שלהם בצבע אפקטיבית כך שעד כה התרשמתי יותר מההגנה שלהם יותר מאשר ההתקפה שלהם.
“כאשר מסתכלים מספרית על ההתקפה שלהם היא ‘נורמלית’, היא לא הייתה יוצאת מן כלל או מיוחדת, אבל הגנתית הם ממש טובים כך שאני לא בטוח כמה זמן זה יימשך וכמה רחוק הם יכולים ללכת. מהשבועות הראשונים הם נראים טוב יותר מהשנה שעברה ויש יותר אחדות כרגע”.