ביום שישי נערך מפגן תמיכה מרשים בישראל באצטדיונה הצנוע של כימי לייפציג ואוהדיה הניפו שלטים חד משמעיים ביותר. "שלום לאזרחי ישראל", "שחררו את פלסטין מחמאס" – כך נכתב שם והייתה גם כרזה בעברית בנוסח "תמיד איתכם".
המראות המרגשים התרחשו במשחק ידידות מול איינטרכט פרנקפורט הגדולה, אשר הסתיים בניצחונה של כימי לייפציג שמשחקת בליגה הרביעית. הוא התקיים לרגל חגיגות 20 שנה לברית בין המועדונים, שנוצרה כאשר שניהם השתתפו במה שהוגדר כ"מונדיאל נגד גזענות" על אדמת איטליה ב-2003. מאז, החברות רק הלכה והתעצמה, כי שני המועדונים חולקים ערכים משותפים. כימי לייפציג משמשת כקול החזק והאיתן ביותר נגד גזענות ונגד אנטישמיות בנוף הכדורגל במזרח גרמניה וקשריה עם ישראל הדוקים מאוד.
מאז 2016 מארגנת כימי לייפציג אירוע שנתי לכבוד המועדון היהודי שהיה פעם בעיר – בר כוכבא לייפציג. "אנחנו מזמינים קבוצות ישראליות להשתתף בו", מספר כריסטוף שומאכר, ממנהיגי האוהדים של הקבוצה, "למשל, ב-2021 הייתה כאן בית"ר נורדיה ירושלים והשנה הבאנו את הפועל כפר סבא. זה אירוע גדול יחסית עם אלפי אוהדים ביציעים ושידור חי בטלוויזיה. במקביל, גם קבוצות נוער מישראל מתארחות אצלנו, בדרך כלל כ-100 נערים בשנה. זה חשוב גם מבחינה ספורטיבית וגם כדי להעביר את המסר נגד אנטישמיות שהוא קריטי מאוד עבורנו".
שומכאר נוהג לבקר בישראל על מנת לחזק את הקשרים ולתאם את הפעילויות, והיה כאן בתחילת החודש במסגרת התכנונים לטורניר בר כוכבא בשנה הבאה. בצירוף מקרים, הוקדמה טיסתו חזרה לגרמניה ל-7 באוקטובר בבוקר והוא המריא מכאן בדיוק כאשר נפתחה המתקפה של חמאס. "פתחתי את הטלפון וראיתי את כל החדשות וההודעות, זה היה נורא", הוא מספר. כבר בשבת לפנות ערב פרסם המועדון הודעה מיוחדת בנושא ברשתות החברתיות: "אנחנו מזועזעים מהאירועים המחרידים בישראל. אנו מגנים התקפות על אזרחים, טרור ורצח, אשר לא ניתנים להצדקה בשום אופן. אנחנו עומדים בסולידריות עם ישראל. מחשבותינו עם הישראלים".
"ערכי התנגדות לגזענות ולאנטישמיות רשומים אצלנו בחוקת המועדון", מספר סבסטיאן רודולף, פעיל מרכזי נוסף בקרב האוהדים, "זו המשימה שלנו מאז היווסדה של כימי לייפציג. זה כולל מאבק מתמשך נגד ניאו-נאצים בעיר. כל מי שמשמיע הערה גזענית או אנטישמית באצטדיון מושעה לצמיתות. אני באופן אישי עובד במסגרות החינוכיות ואחד הדברים החשובים הוא ללמד ילדים ונוער על נזקי אנטישמיות. אנחנו לוקחים אותם לסיורים באתרי הנצחה ליהודים שנרצחו בשואה כדי להבהיר את הפשעים שבוצעו על ידי הנאצים.
הודעת התמיכה של כימי לייפציג בישראל:
"לכן מובן מאליו שאנחנו חייבים להשמיע את קולנו נגד הרוצחים והטרוריסטים של חמאס. כגרמנים, יש לנו חובה מיוחדת לעמוד לצד יהודים ואנחנו תומכים באופן מוחלט בהגנה על ישראל. אין למדינה שום ברירה אחרת. בראייה גלובלית, זה בלתי מתקבל על הדעת שיהודים נאלצים שוב לפחד ולהגן על קיום המדינה שלהם. אנחנו בכימי לייפציג נעמוד לצידכם תמיד".
אוהדי כימי (השם מבוטא גם כמי, קמי, שמי או שימי – תלוי בדיאלקט של הדובר) מתפארים בהיסטוריה מפוארת. המועדון המקורי זכה באליפות מזרח גרמניה שנה אחרי הקמתו ב-1950 ושיחזר את ההישג כנגד כל הסיכויים ב-1964. עם זאת, הוא לא זכה לתמיכת השלטונות כי הוגדר כ"עממי" מדי והשתייך למפעל כימי בניגוד למועדונים גדולים יותר שהיו מקורבים לשלטונות. עצם קיומו הופסק אחרי איחוד גרמניה, אך הוקם מחדש ב-1997 ונוסד שוב במתכונתו הנוכחית ב-2008, בין היתר על מנת להתמודד מול בעיות של אוהדים ניאו-נאצים שפוגעות במועדונים לא מעטים במזרח גרמניה, כולל היריבה העירונית לוקומוטיב לייפציג.
כימי הוא מועדון ששייך לאוהדים, כמיטב המסורת הגרמנית ולכל אחד יש קול שמשפיע על התנהלותו. "רד בול לייפציג זה לא כדורגל מבחינתי, גם אם היא מצליחה על המגרש", אומר שומאכר, "המועדון חייב להיות בשליטת הקהל. אנחנו בוחרים את המנכ"ל ואת חברי ההנהלה, אנחנו יכולים להחליף אותם אם אנחנו לא מרוצים ואנחנו אחראים על המדיניות והכללים. זה כמו בפרלמנט. כימי היא חלק מהזהות שלנו. המודל האנגלי, בו גורמים חיצוניים יכולים להשתלט על מועדונים, לא מתאים לנו".
אף פעם לא יהיה להם הון כמו לרד בול, אבל במונחים שלהם יש הצלחה מרשימה. "התחלנו בליגה ה-12, הכי נמוך שיש ועכשיו אנחנו בליגה הרביעית", אומר שומאכר. ההישגים על המגרש חשובים, אך מעורבות חברתית חיונית לא פחות. "יש לנו כ-40 אלף אוהדים, רובם בעיר לייפציג ובסביבתה, ואנחנו מעניקים להם תחושת שייכות", קובע שומכאר. האצטדיון הביתי, על שם המאמן אלפרד קונצה שזכה באליפות ההיא ב-1964, מכיל 4,999 מקומות – המקסימום האפשרי במסגרת תקנות הבטיחות – והוא תמיד מלא במשחקי הבית. "אנחנו מעבירים את המסרים לחברה. תמכנו באוקראינה מהרגע הראשון אחרי ההתקפה הרוסית, ואנחנו מסייעים לאוקראינים בדרכים מגוונות", אומר שומאכר.
באופן טבעי, האנשים מקבלים בזרועות פתוחות ישראלים ועל כך יכול להעיד יובל רובוביץ', שהפך לדמות חשובה במועדון אוהדי כימי. "הגעתי ללייפציג ב-2012 לטובת כתיבת דוקטורט באוניברסיטת האלה, גם לימדתי בה וגרתי שם במשך כמעט עשור עד שחזרנו לישראל ב-2021", הוא מספר, "עסקתי במחקר, בעיקר בתחום ספורט יהודי גרמניה ופרסמתי ספר על בר כוכבא לייפציג. ב-2013 ביקרתי באצטדיון בפעם הראשונה ובמהרה עשיתי מנוי קבוע והתחברתי לקבוצת אוהדים בשם CYA, כלומר Chemie Yid Army. מאז 2016, אני חבר המועדון.
"באופן אישי, תמיד הרגשתי נוח מאוד שם, כיהודי וכישראלי. כיף בכל היציעים באצטדיון. יש שם יציע ששייך לאולטראס, עם מופעי פירוטכניקה ברמה גבוהה מאוד יחסית לליגה הרביעית. יש גם יציע שמיועד למשפחות, עם פינת המשחקים לילדים שנבנתה על ידי האוהדים – שם הקטנים יכולים לבלות בזמן שההורים שותים בירה ורואים את המשחק. גם הנסיעות למשחקי חוץ הם חוויה מיוחדת בפני עצמה עם הקהל הזה", אומר רובוביץ'.
בימים אלה, תחושת השייכות הזו שווה אפילו יותר כי ההזדהות עם כאב הישראלים בקרב אוהדי כימי לייפציג מוחלטת. "אני מכיר המון אנשים בישראל. הנערים שהיו אצלנו בטורנירים הראשונים החל מ-2016 הם חיילים עכשיו. אני מקווה שכולם יהיו בריאים, מתפלל לשלומם של כל הישראלים ומזועזע ממה שקרה. טורניר בר כוכבא לייפציג ב-2024 יוקדש לזכר קורבנות הטרור של חמאס ויש להניח שהמלחמה כבר תסתיים עד אז", אומר שומאכר.
דקת דומיה בבונדסליגה השנייה בכדוריד