אז הנהלת הפרמייר ליג לא מצאה לנכון לגנות את המתקפה הרצחנית של חמאס. הצורך לשמור על איזון מדומה הכריע את הכף, וההודעה הרשמית שראתה אור באיחור ניכר ביום חמישי דיברה על "הלם ועצב לנוכח המשבר המחריף בישראל ובעזה". הליגה גינתה "מעשי אלימות מזעזעים וברוטליים נגד אזרחים חפים מפשע" מבלי להזכיר את מבצעיהם. "אנחנו מייחלים לשלום, ומחשבותינו עם הקורבנות, משפחותיהם והקהילות שהושפעו", נמסר בהודעה, וניתן לראות בכך רמז מסוים לכך שחיסול ארגון הטרור האחראי ל"החרפת המשבר" אינו נמצא בראש סדר העדיפויות.
יש לציין כי הגישה הזו כלל לא מפתיעה לנוכח המציאות המורכבת בה מתפקדת הליגה האנגלית, אבל מכאן כל מועדון רשאי לקחת את הדברים לכיוון שהוא מוצא לנכון. אף קבוצה לא יכולה לכפות את דעתה על הכלל, אולם היא יכולה לצאת בהצהרות משלה גם בלי לקבל אישור מלמעלה. עובדה היא כי שחקני שאלקה והרטה ברלין ענדו סרטים שחורים לזכר קורבנות הטבח הישראלים כבר ביום ראשון, כאשר הנהלת הליגה וההתאחדות רק עודכנו בנעשה (ואף הגיבו בחיוב).
בהיבט זה, בולטת לטובה נקיטת העמדה של צ'לסי. אתמול בערב פרסמו הכחולים, הנמצאים בבעלות טוד בולי האמריקאי, הודעה שמזכירה מפורשות את האסון בישראל. "צ'לסי עצובה מאוד על אובדן החיים בעקבות ההתקפות על ישראל. אנחנו עומדים לצידה של הקהילה היהודית בלונדון ובעולם כולו, לנוכח הגל העולה של אנטישמיות, נגדה אנו מנהלים קמפיין מתמשך", נכתב בהצהרה.
נעדרת ממנה המילה "טרור", וגם לא מוזכר מפורשות חמאס, אבל לפחות הכוונה ברורה, ואין ניסיון מאולץ לעשות השוואה בין המחבלים לתגובה הישראלית. במציאות הנוכחית, גם זה משהו. כמו כן, מובן שהטרור של חמאס לא נובע מאנטישמיות אלא מהמטרה להשמיד את מדינת ישראל, אבל יש הגיון למחות במקביל כנגד אנטישמיות, אשר מורגשת בתגובות האנטי-ישראליות בימים אלה.
בפסקה השנייה, מוסרת צ'לסי כי תצטרף ליתר מועדוני הליגה כדי "לזכור את אובדן חיי אדם חפים מפשע בישראל ובעזה בימים האחרונים". ההקבלה הזו מעוררת תחושות לא פשוטות בישראל, גם אם ניתן להבין את הצורך להפגין הזדהות עם קורבנות פלסטינים בלתי מעורבים, אשר חמאס בחר לחרוץ את גורלם. היה רק צורך להצביע על אשמתו של ארגון הטרור בכך, כי היעדר הבהרה ברורה זו גורם לחלוקת האשמה בין שני הצדדים, וזה דבר פסול לנוכח הנסיבות.
להודעה בעלת המסר הברור שלא משתמע לשתי פנים לטובת ישראל, אחראית קריסטל פאלאס, הצדיקה היחידה בסדום: “יותר מ-1,000 ישראלים ובני אדם נוספים שביקרו שם מהעולם, כולל מבריטניה, נרצחו או נחטפו על ידי טרוריסטים מהחמאס ביום שבת. כמועדון, אנו מצטרפים לקולות הגינוי הכלל עולמי עקב מותם של כל החפים מפשע”. במועדון אף הוסיפו שהשחקנים יענדו סרטים שחורים בשבת הבאה, כשכמובן תיערך דקת דומיה לפני המשחק מול טוטנהאם בפרמייר ליג.
מועדונים אחרים בחרו לדקלם את המסר של הליגה. טוטנהאם פשוט העתיקה אותו בלי לערוך שינויים כלשהם, וזה מאכזב לנוכח ההיסטוריה של המועדון. אפשר להדגיש נוכחותו של מנור סולומון בסגל הקבוצה, אבל זה דווקא לא אמור להשפיע – האמת והמצפון הם שאמורים לקבוע. כך סבר גם ג'ונתן אדלמן, אשר כיהן בעשור האחרון כיו"ר הקרן הרשמית שדואגת לרווחת שחקני העבר של המועדון.
"אני לא מבין איפה המצפן המוסרי, ולמה אין התייחסות לטבח המזעזע של יהודים בידי חמאס, שהוכר כארגון טרור", כתב אדלמן כי אינו מסוגל עוד לעבוד עם היו"ר דניאל לוי ועם המנכ"לית דונה קאלן. "לא ציפיתי ליותר מהפרמייר ליג, אך כן היו לי ציפיות מהמועדון שלי. לא רק בגלל שיש לנו שחקן ישראלי, לא רק בגלל הקשרים ההדוקים עם הקהילה היהודית, אלא בגלל העקרונות", הוא הדגיש. ביקשנו הבהרה בנושא מדובר המועדון, ונעדכן אם תתקבל.
האם אוהדי ליברפול היו רשאים לצפות למשהו אחר מהמועדון שלהם, בהתחשב בכך שמוחמד סלאח הוא הכוכב מספר אחת של הקבוצה? סביר להניח שלא, אבל המצב כאן חמור אפילו יותר. האדומים אפילו לא טרחו להעתיק את הצהרת הליגה במלואה, אלא קיצרו ועיוותו אותה. כל מה שנותר הוא: "מחשבותינו עם כל אלה שהושפעו מאובדן חיים קשה להבנה של חפים מפשע בישראל ובעזה". בעצם, הנרצחים עצמם אפילו לא מקבלים התייחסות כאן, אלא רק המושפעים. מי הם? כל אחד רשאי להחליט בעצמו. מה שכן, את ההודעה היה צורך לסיים בסיסמא You'll never walk alone, אבל אוהדי ליברפול בישראל דווקא מרגישים שהמועדון שלהם זרק אותם לגמרי לבד.
גם מנצ'סטר יונייטד בחרה ללכת על גרסה קצרה במיוחד, ובחרה לפרסם כי היא "שולחת סימפתיה מעומק הלב לכל מי שהושפע מהאלימות בישראל ובעזה". המועדון נמצא בבעלות משפחת גלייזר היהודית, אבל מבחינתם הטבח הרצחני הוא "אלימות" שגרתית בלבד. קשה להיות מופתע לנוכח הסטנדרטים המוסריים הנמוכים של המועדון בעידן הנוכחי. הטיפול המביש בפרשת מייסון גרינווד הוא סימפטום לאובדן ערכים, והשדים האדומים לא מסוגלים להיות מגדלור של יושר בתקופה זו. נותר רק לדמיין מה יקרה אם המועדון הזה יעביר לשליטתו של המשטר הקטארי, אבל זה כבר סיפור אחר.
מנצ'סטר סיטי כבר נמצאת בבעלות השייחים מאבו דאבי במשך יותר מעשור, והדבר משפיע רבות על מדיניות המועדון. אמנם יש נורמליזציה ביחסים בין איחוד האמירויות לישראל, אבל המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לקחת את הצד הנכון לנוכח מתקפת הטרור, כי זה יהיה מסוכן מדי מבחינה פוליטית. ההודעה של אלופת אנגליה הייתה הקצרה מכולן. "במסגרת תמיכה בהודעת הליגה על המשבר המתפתח בישראל ובעזה, ונכבד את כל הקורבנות", נכתב שם. בין השורות, ניתן לקרוא כי אנשי מנצ'סטר סיטי היו מעדיפים כי הודעת הליגה לא הייתה מתפרסמת כלל.
זה עדיין עדיף על הבחירה של ניוקאסל יונייטד. המועדון שעבר לפני שנתיים לבעלות המשטר הסעודי לא התייחס כלל ברשתות החברתיות להודעת הליגה, ולאירועים באופן כללי. ההתעלמות הזו היא נקידת עמדה חזקה בהחלט. אגב, התעלמות זהה נרשמה גם בטוויטר של שפילד יונייטד, אשר נמצאת אף היא בבעלות סעודית. רשימת המתעלמות כוללת גם את ווסטהאם, אסטון וילה, ברייטון, ברנטפורד, וולבס, בורנמות ולוטון.
מה עם ארסנל? היא עדכנה את הצהרת הליגה במקצת והביעה "תנוחמים לכל אלה שהושפעו מהמתקפות בישראל בשבת", בלי לנקוב במילים טרור וחמאס. בהמשך, הוזכרו "קורבנות חפים מפשע בישראל ובעזה". "אנו עומדים לצד כל האוהדים שלנו וכל הקהילות שלנו ברחבי העולם שהושפעו מהסכסוך", הצהיר המועדון. בפועל, זו האמירה הבעייתית מכולן, כי סביר ביותר כי יש לארסנל אוהדים גם בקרב מחבלי חמאס – עובדה ידועה היא כי אוסמה בן לאדן היה חובב תותחנים שרוף. לו הייתה ארסנל מפרסמת הודעה ברוח זו אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, היא הייתה תומכת מעשית במתכנן הראשי של הזוועה.
אולכסנדר זינצ'נקו דווקא היה מוסרי מספיק כדי להודיע ברשתות החברתיות על התמיכה בישראל. התייעצתי עם עיתונאי המקורב לארסנל אם יש טעם לפנות לדוברות המועדון על מנת לראיין את קפטן נבחרת אוקראינה בנושא, והתשובה הייתה ברורה: "אין שום סיכוי. גם כך הם סבורים שזינצ'נקו אמר הרבה יותר מדי". זה מה יש.