זוכרים את השערורייה הגדולה סביב סרט הקפטן בצבעי הקשת שליוותה את תחילת המונדיאל בקטאר? מספר נבחרות אירופיות התכוונו למחות נגד חוקי המשטר המארח נגד הקהילה הלהט"בית באמצעות מחווה סמלית, וההתאחדות האנגלית הובילה את היוזמה. הארי קיין התראיין בשבועות שקדמו לטורניר וסיפר עד כמה המעשה חשוב, ועד כמה המסר אמור להדהד ברחבי תבל. "נעשה את זה גם אם לא נקבל אישור מפיפא", אמרו האנגלים.
ואז התברר שזה לא כך, כי פיפ"א באה וחיסלה את הכל. לא נדרש הרבה כדי לדכא את "המרד" האירופי נגד האיסלאמיסטים שניצלו אלפי עבדים בבניית האצטדיונים ואף גרמו למותם של חלקם. הארגון המושחת בראשות ג'אני אינפנטינו הודיע כי סדרנים יעברו בחדרי ההלבשה לפני המשחקים ויחרימו את הסרטים שלא הולמים את השקפת עולמם.
ואם קפטן כלשהו יצליח להבריח את הסרט בצבעי הקשת בכל זאת, יעניש אותו השופט בכרטיס צהוב. זה האיום שהכניע ללא תנאי את ההתאחדות האנגלית ואת העקרונות האיתנים שלה. מסרים לעולם זה חשוב, אבל לספוג כרטיס צהוב בגלל זה? עד כאן. הסרטים הצבעוניים הושלכו לפחים, אחרי בירור יסודי עם אינפנטינו באיזה סוג אשפה מדובר.
הנעליים של מנואל נוייר במונדיאל. ספורטאים רבים מחו על זכויות הלהט"ב (רויטרס)קיין אמר שהוא עצוב. גם ג'ורדן הנדרסון, שהרבה לעלות למגרשים כקפטן ליברפול עם שרוכים בצבעי הגאווה, היה מתוסכל מאוד, ולא הבין מדוע פיפ"א הייתה כה אכזרית כלפי רצונו הטוב. היום הוא משחק בסעודיה ומספר שהשרוכים המדוברים לא מתאימים שם, והוא צריך להתחשב בחוקי המדינה בה הוא עובד, וברגשותיהם העדינים של המוסלמים שרגילים לגזר דין מוות בגין יחסים הומוסקסואליים. ככה זה נהוג שם, ואין מה לעשות.
ובכן, מחר יש לשחקני נבחרת אנגליה הזדמנות לתקן במקצת את תדמיתם, כי הם יכולים להשמיע את קולם בנושא שעשוי אולי לעניין אותם. אם הטבח של מחבלי חמאס באזרחי ישראל זעזע אותם, אם הם מתנגדים לטרור, אם הם מעוניינים להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, יש להם צ'אנס להראות זאת במשחק הידידות מול אוסטרליה בוומבלי. והם ממש לא זקוקים לאישורים לשם כך.
ההתאחדות האנגלית התקשתה להיות מוסרית הפעם. היא חוששת מתגובת העולם המוסלמי, לא מסוגלת לגנות את הטרור ומפחדת מאוד להזדהות עם ישראל גם בשעה קשה זו. זה עלול להיות מסוכן פוליטית וכלכלית, והלחצים המופעלים עליה עצומים, בין היתר מצד פוליטיקאים בריטיים מסוימים ומועדוני פרמייר ליג מסוימים. לכן היוזמה להאיר את הקשת של וומבלי בצבעי דגל ישראל נפסלה, וההודעה על המחוות הצפויות במהלך המשחק פורסמה במילים מכובסות באופן קיצוני.
הקשת מעל וומבלי מוארת בצבעי דגל צרפת (רויטרס)"ביום שישי בערב נזכור קורבנות חפים מפשע של אירועים מזעזעים בישראל ובפלסטין. מחשבותינו איתם, עם חבריהם באנגליה ובאוסטרליה, ועם הקהילות המושפעות מהסכסוך המתמשך. אנחנו בעד הומניות, ומקווים שייפסקו המוות, האלימות, הפחד והסבל. שחקני אנגליה ואוסטרליה יענדו סרטים שחורים, ותהיה דקת דומיה לפני שריקת הפתיחה. אחרי דיונים עם שותפים ובעלי עניין חיצוניים, נאפשר רק כניסה על דגלים, חולצות וסמלים לאומיים אחרים של הנבחרות המשתתפות במפגשים מול אוסטרליה ואיטליה. הצלב האדום הבריטי השיק קריאת חירום כדי לתמוך באנשים שהושפעו מהמשבר ההומניטרי באזור, ונקדם את הקריאה הזו בוומבלי", נכתב שם.
ובכן, להתאחדות האנגלית אין אומץ אפילו להשתמש במילה "טרור", או להזכיר את חמאס ואת פרטי המסע הרצחני שלו נגד אזרחים ישראלים. זה המצב, ולמען האמת לא היו צריכות להיות ציפיות מהארגון המסואב והצבוע הזה. ואולם, משחקני נבחרת אנגליה דווקא יש ציפיות. הם יכולים לפעול כצוות, או כיחידים, כדי לגלות אחריות ולהבהיר את דעתם. אין כל ספק שיש ביניהם רבים שמרגישים צורך לגנות טרור, במיוחד כאשר הוא בא לידי ביטוי באופן כה מזוקק ומחריד. יש בנבחרת אנגליה לא מעט אנשים אינטליגנטיים שמסוגלים להבין את המצב ואת השלכותיו, ויש להם גם לב. ולא נדרש מהם אפילו מאמץ מיוחד על מנת להראות זאת.
במונדיאל בקטאר השתתפה הנבחרת במשחקים רשמיים, וההתאחדות הפחדנית הכריחה את השחקנים לנהוג נגד מצפונם. כעת, כאשר ההתאחדות בוגדת שוב בעקרונות הבסיסיים ביותר בגלל שיקולים פוליטיים, יכולים הכדורגלנים לשלוח גם לעברה מסר פשוט. הם לא ידליקו את הקשת, ולא צריכים אפילו לנסח ולפרסם הודעות גינוי בעצמם. כל מה שהארי קיין צריך לעשות הוא לענוד את סרט הקפטן בצבעי כחול-לבן של ישראל. השחקנים האחרים יכולים פשוט לעלות למגרש עם שרוכים בצבעי כחול-לבן.
הארי קיין עם סרט הקפטן של נבחרת אנגליה (רויטרס)זהו משחק ידידות, שום גוף חיצוני לא אחראי עליו, אין שום הנחיה שאוסרת את הפעולות האלה, ולא צריך לבקש אישור מההתאחדות. זו תהיה יוזמה פרטית של כל מי שיבחר לעשות כך – בדיוק כפי שהנדרסון לא ביקש מהנהלת פרמייר ליג אישור לשחק עם שרוכים בצבעי הקשת, וכל קפטן באנגליה בוחר את הסרט כפי שהוא רואה לנכון. ואם ההתאחדות תבחר להתערב בכל זאת, תוך פגיעה מהותית בתדמיתה? ממש לא חייבים להקשיב לה. מה כבר יכול להיות העונש? השעיה מהנבחרת? לא ייתכן. קנס? ממש לא סביר. אולי ההתאחדות תדרוש מהשופט לשלוף כרטיסים צהובים לשחקני הנבחרת שלה עצמה במשחק ידידות?
חוץ מזה, כל ניסיון להתנגד ולאסור רק יגביר את התהודה סביב המחווה. ההתאחדות מנסה ללכת בין הטיפות ולשמור על איזון מזויף, אבל חופש הביטוי עדיין אמור להיות קיים על אדמת לונדון – בניגוד לקטאר. שחקני אנגליה יכולים לקחת יוזמה, לגלות סולידריות, וגם להבהיר חד משמעית כי התנגדות לטרור היא לא מסר פוליטי. זה דבר מוסרי, גם אם ערכי המוסר ממש לא מובנים מאליהם בעולמנו.
גארת' סאות'גייט מתייחס למלחמה בישראל