דייב סרקאן בן ה-69, אמריקאי-יהודי שמשמש כעוזרו של מאמן מכבי תל אביב רובי קין, סיפר בראיון בארצות הברית על רגעי הבריחה מישראל אחרי פרוץ המלחמה עם ארגון הטרור חמאס ועל כך שרק בדרכו לנתב”ג, כשראה יירוטים של כיפת ברזל, הבין את חומרת האירועים.
“עד יום שישי אמרתי לאנשים שזו חוויה נהדרת עבורי. כלומר ביססנו את עצמנו בצורה טובה, הקבוצה עשתה עבודה טובה, השגנו את כל המטרות לטווח הקצר ונהניתי לעבוד כל יום עם הקבוצה”, אמר סרקאן. “החיים בישראל ובתל אביב היו טובים מאוד, זו עיר נהדרת. תוססת ופעילה. מעולם לא הרגשתי דקה אחת של לחץ או פחד. לא היה שום דבר מזה, ואז שבת בבוקר”.
“אני שומע אזעקות ואז שמעתי פיצוץ. חשבתי שזה רעם כי היו לנו כמה עננים בימים האחרונים. זה מוזר. אני קם מהמיטה ואז אני שומע עוד אחד”, אמר. לאחר מכן, מנכ”ל המועדון צלצל אליו, הסביר לו שהמדינה תחת התקפה ושיישארו בבתים שלהם. “משם זה פשוט התדרדר. זה היה ממש סוריאליסטי, כמו בסרטים. אני בסדר. זה עצוב. זה פשוט מצב עצוב בכל רמה, באמת”.
בדרך לשדה התעופה עוזר המאמן ראה את הטילים ואמר: “זה היה החלק הכי מזעזע עבורי. אנשים עצרו וירדו מהמכוניות שלהם ונשכבו. היו 20-30 מכוניות שעוצרות בצד הדרך עם משפחות ואנשים שוכבים על המלט. אם הם עושים את זה אז זה אמיתי. זה היה די מטורף, די סוריאליסטי. אני מניח שלימדו אותם לעשות את זה, זה סוג של פרוטוקול. אני לא הייתי יכול, עדיין לא מבין איך זה בטוח יותר מאשר להיות במכונית, אבל הם טוענים שכן”.
“היו הרבה אנשים בשדה התעופה, הם היו מאוד רגועים, אבל היה צפוף. למזלי, הייתי עם רובי קין ומכירים אותו, יש אנשים שעובדים בשדה התעופה שמכירים את הקבוצה ואוהבים אותה, הם ראו אותנו בתור והוציאו אותנו מהתור הזה. טסנו לאתונה, משם המשכתי למינכן ואז לשיקגו ואז לאומהה. זה היה יום ארוך להחריד, אני חייב לתת למועדון קרדיט שמיד הם הוציאו את כולם”.
כשנשאל אם הוא מכיר נרצחים או חטופים אמר: “לא הבנתי את היקף המתרחש עד היומיים האחרונים. רוב הסגל שלנו הם ישראלים צעירים אז הם מכירים אנשים שהיו במסיבה. אחד מבני הדודים של שחקן שלנו נהרג. אנחנו הולכים למסעדה בנווה צדק לא מעט והחברה של הבן של הבעלים נהרגה, הולכים לצוץ עוד דברים מהסוג הזה, זה הולך להיות מאתגר, באמת”.
עוזר המאמן אמר כי הקבוצה קבעה זום עם הבעלים מיץ’ גולדהאר וצוות האימון: “כולנו מחכים, נדבר על האפשרויות. לדעתי, אני לא רואה את הליגה שלנו חוזרת לעניינים בזמן הקרוב. האם זה יהיה בנובמבר, דצמבר או ינואר? אני לא יודע. אולי הליגה תעבור לקפריסין? זו טיסה של שעה, הכל באוויר. עדיין אין לי ידיעה על כלום, אנחנו רק במצב של המתנה”.
על הפגישה עם זוריה האוקראינית בקונפרנס ליג שלא משחקת במדינתה בעקבות המלחמה עם רוסיה: “זה מטורף, יש לנו מצב ייחודי, אני לא יודע איך זה יעבוד. אולי ניסע לקפריסין או למקום כלשהו לעשות מחנה אימונים ואז נלך לשחק את המשחק באירופה במקום בטוח. כרגע זה טוב להיות בבית, יש לי הרבה חברים ובני משפחה שם שהיו ממש מודאגים, הם יודעים שחזרתי והם רגועים”, סיכם.