מה לא אמרו עליו, מה לא כתבו עליו, כמה האוהדים לכלכו עליו, כמה זלזלו בו ואפילו ביזו אותו, אבל בסוף פרנזי פיירו לבדו הוא האיש שמשאיר את מכבי חיפה עם הראש מעל המים. זה המשחק השני ברציפות שהוא השחקן הטוב בקבוצה כאשר הוא כובש שלושה שערים בשני המשחקים האחרונים, זאת בנוסף לקמפיין הנהדר שעשה הקיץ במוקדמות ליגת האלופות עם חמישה שערים.
אמרו שהוא מבקיע רק מכדורים שנופלים אליו בתוך תיבת ה-5 או רק בנגיחות, אבל הערב הוא החטיא מצב קורץ עם הראש בתוך תיבת ה-5, כבש שני שערים לפנתאון עם הרגל ולא היה רחוק משלושער עם בעיטה נהדרת למשקוף. הגיע הזמן שאותם אוהדים שכל כך אוהבים ללגלג עליו יבקשו ממנו סליחה כי ההשקעה שלו על המגרש היא כל כך גדולה והלב שלו כל כך גדול. בלתי אפשרי לשמור עליו, וחשוב מכל – הוא משחק בשביל כל הקבוצה, למרות שבשבילו העונה אף אחד לא משחק. היום הוא ניצח לבדו את מכבי נתניה, הוא ולא אף אחד אחר.
הירוקים היום הגיעו למלחמה. השער הראשון שהם ספגו היה מטעות נוראית של שריף כיוף, כזו שלא מתאימה לשוער בנערים א’, ונכון, גם השער השני של נתניה הובקע לאחר שהיו מסביבם של שישה שחקנים ירוקים רק שני שחקנים צהובים, ולא יכול להיות מצב כזה אומלל של חוסר איי קיו הגנתי, אבל הערב מכבי חיפה שיפרה את עצמה בפרמטרים של הגנה קבוצתית והגנה אישית. אם במשחק האחרון ביקרתי את עבדולאי סק כי הוא לא שיחק במקום בו הוא אמור להיות ורצה להציל את המולדת, אז הפעם הוא היה מקצוען כמו סק הטוב שכולם מכירים. הוא הגן באוויר ובקרקע, חיפה על חבריו, היה אגרסיבי, סגר שחקנים מצוין, היה במקומות הנכונים וככה זה צריך להיות.
פרנזי פיירו בטירוף. אוהדי מכבי חיפה חייבים לו התנצלות (רדאד ג'בארה)גם פייר קורנו שחטף ממני ביקורת אחרי המשחק מול בני סכנין על כך שרצה רק להתקיף והיה רע מבחינה הגנתית, הערב שיחק כמגן לכל דבר, הגן בצורה מעולה, חטף כדורים, היה אגרסיבי, עמד במקומות הנכונים וככה צריך לשחק מגן. מפעם לפעם הוא ניסה לעלות למעלה כשהיה לו שטח, ופעם אחת זה אף יצר התקפה שהסתיימה בבעיטה לידיים של רז כרמי. זו הדרך של קורנו לחזור לימים הטובים של העונה שעברה, דרך משחק ההגנה, דרך ההקרבה והרצון ולאו דווקא דרך התקפה בצורה שמפקירה את ההגנה.
אפשר להגיד שמכבי חיפה החלה לחזור לעצמה. יחד עם זאת, יש לה עוד דרך ארוכה כדי להוכיח שהיא ראויה להתמודד בצמרת מכיוון שהכדורגל שלה לא שוטף. בינתיים, היא נראית טוב לפרקים, בעיקר בזכות הניידות של צ’ירון שרי, הקפטן והמנהיג שמנסה לעשות הכל, לפעמים אפילו לבד, ונלחם ועוזר גם בהגנה. זה טוב אבל זה לא מספיק כי הוא חייב עזרה. אני בטוח שברגע שהשחקנים יהיו ממושמעים יותר מבחינה הגנתית, האלופה תיראה אחרת מכיוון שהקבוצה מאוד כישרונית מבחינה התקפית, אך כרגע חלשה הגנתית וניתן היה לראות את זה בשני השערים שהיא ספגה הערב.
צ'ירון שרי כובש את הפנדל. לבד הוא לא יספיק (רדאד ג'בארה)מסאי דגו עלה סוף כל סוף במערך קלאסי של 4:3:3, בלי טריקים ובלי שטיקים, ורק ברבע השעה האחרונה, כשהקבוצה הייתה צריכה להגן על השער ולשמור על הניצחון, המאמן חזר לשחק ב-5:3:2 ושמר על התוצאה. אפשר להחמיא לדגו גם על כך שעלה בהרכב עם אריק שוראנוב, שהיה מצוין. הוא שיחק באגף, היה קרוב לשרי, שימש כשותף טוב בהתקפה לפיירו, עשה דברים באחד על אחד וסחט פנדל מכלום. גם מבחינה הגנתית החלוץ תרם. הוא יצא לסגור לאמצע בכל התקפה שבאה מהצד השני, לא ויתר ומגיעות לדגו מחמאות גדולות על כך שנתן לו את הקרדיט הערב.
במשחק הבא ביום חמישי מול פנאתנייקוס, שוראנוב צריך להמשיך לשחק בהרכב ולא צריך להחליפו בפרות קדושות ולתת לשחקן כוכב כזה או אחר לשחק, כי לפעמים כוכבים יש רק על הנייר. שרי הוא כוכב שבא בכל משחק ונותן את הדם. לעומתו, סבע, שלא שותף הערב, עשה עם תום המשחק פרצוף שלא מתאים לשחקן מקצוען. שפת הגוף שלו לא הייתה טובה ושמחה אחרי שריקת הסיום למרות הניצחון החשוב של הקבוצה וזה חבל מאוד. גם מסאי דגו קלט את זה וכשהוא לחץ לשחקנים שהיו לידו את היד עם השריקה, הוא לא הושיט את ידו לעבר סבע. השאלה היא אם הוא כן היה מושיט את ידו, האם סבע היה לוחץ לו אותה בחזרה.
אריק שוראנוב. חייב להמשיך ב-11 של דגו (עמרי שטיין)ראינו הערב את שואו עושה מאמצים גדולים בעמדת הקשר האחורי. אין ספק שהוא רצה לחלץ כדורים ולהיות אגרסיבי ושיחק בצורה חיובית באופן כללי, אבל שחקן זר ברמה שלו חייב להבין שלא בכל התקפה של היריבה הוא חייב לרוץ קדימה ומהר בניסיון לחלץ את הכדור, כי לפעמים זה לא מצליח. ככה קרה לו במהלך שהוביל לשער השני של נתניה, שהוא יצא לגליץ’ ולבסוף מכבי חיפה ספגה. לפעמים צריך לעמוד, לסגור, לעצור וללכת על בטוח ולא להסתכן ביציאה קדימה וגלישה. בפעם נוספת שהוא עשה זאת הוא ראה כרטיס צהוב. אני מצפה משואו שיהיה יותר מרוכז ומחושב, כי קשר אחורי זה תפקיד חשוב, שברגע שעוברים אותו, שחקני ההתקפה כבר נמצאים מול הבלמים.
האלופה יוצאת לשני משחקים תוך ארבעה ימים, פנאתנייקוס והפועל באר שבע. אין ספק שהמשחק מול הקבוצה מבירת הנגב יותר חשוב, אבל אי אפשר לבוא לעיני 30 אלף צופים ביום חמישי ולהפחית מערכו של המשחק הזה. דגו חייב לעלות בכל הכוח ובהרכב הכי חזק מול היוונים ולא לחשוב בכלל על המשחק מול באר שבע. ההרכב שעלה הערב יהיה מצוין עבור המשחק הזה, ועם הגישה הנכונה מכבי חיפה יכולה להפתיע את היריבה מיוון, ומשם אולי תהיה הדרך סלולה לכיוון המשחק מול קבוצה של אליניב ברדה, כי ניצחון על באר שבע יחזיר את הקבוצה מהכרמל פחות או יותר למקום בו היא צריכה להיות.
מסאי דגו. שני מבחנים גדולים בפתח (רדאד ג'בארה)