הילד ששיגע את מדינת ישראל אחרי שהתחשמל ואיבד את שתי ידיו כבר אינו ילד, אלא ספורטאי צמרת שבראש שלו מטרה אחת - להשיג את מדליית הזהב במשחקים הפראלימפיים. אחרי שזכה בפעם השנייה ברציפות באליפות העולם בטאקוונדו, לאסף יסעור אין זמן לחגיגות והוא כבר מרוכז במשימות הבאות.
מעטים הם הספורטאים הישראלים שיכולים להתגאות בשתי מדליות זהב באליפויות עולם, בטח כשהם עדיין צעירים בגילו (21). יסעור שמר לאחרונה על התואר העולמי בקטגוריית משקל עד 58 ק"ג (דרגת קושי k44) בתחרות שנערכה בעיר ורקרוס שבמקסיקו.
בשמינית הגמר הביס יסעור 6:36 את הפרואני וויליאם פרננדס רומן, ברבע הגמר הכניע 10:27 את טיימירבאייק חאולייט ממונגוליה ובחצי הגמר גבר על זכריה נזירי ממרוקו. הוא התכונן דווקא לקרב מול סביר זיינלוב מאזרבייג'ן המדורג שלישי בעולם, אבל פגש את המרוקאי הבלתי מדורג. תנועה מצוינת שלו בקרב עזרה לו לייצר זוויות על מנת להשיג נקודות בטיימינג מושלם ולנצח.
אסף יסעור מקבל את מדליית הזהב"התכוננו לקרב מאוד טקטי והמרוקאי הוביל 0:2 בהתחלה", משחזר יסעור בראיון מיוחד ל-ONE. "אני רגיל להוביל, להיות עם 20 נקודות כבר בדקה הראשונה ולבעוט בלי להפסיק כדי לשבור את היריב מהבחינה הפיזית. הפעם הוא הוביל כשעברו שתי דקות, והייתי צריך לקחת את ההובלה עליי ולהפוך את הקרב. לחצתי, המשכתי בעבודה והצלחתי. הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך בעבודה שלך למרות כל הדברים שמסתבכים. אלה הם הרגעים החשובים באמת. זה לא היה מהפך גדול, כי בסך הכל הוא הוביל 0:2, אבל בקרב טקטי זה משמעותי".
גם בגמר פגש יסעור יריב בלתי צפוי. מרבית המשתתפים וצופי התחרות התכוננו לקרב בינו לבין יריבו הנצחי, הטורקי עלי צ'אן אוזקאן, שיחד עם הישראלי שולט בקטגוריה בשנים האחרונות. אוזקאן הגיע לתחרות כמדורג מספר 1 וכפייבוריט אחרי שניצח את יסעור השנה בגמר המשחקים האירופיים ברוטרדם. יסעור גבר עליו כאשר זכה באליפות העולם הקודמת שנערכה בטורקיה בדצמבר 2021.
אסף יסעור והמתחרים (דניאל סקרטוב, ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו)להפתעת כולם, אוזקאן הפסיד בחצי הגמר לשיאאו שיאנג מטייוואן, אשר העפיל לגמר מול יסעור. הישראלי נזכר: "לפני שניצחתי בחצי הגמר התחממתי, הבטתי לזירה וראיתי שהטייוואני מוביל 0:6. אמרתי ליחיעם שרעבי (המאמן) שיש מצב שהוא מפסיד ויחיעם השיב '6:0 זה עוד כלום, ממש לא בטוח'. זה באמת היה נכון, כי עלי השווה. יחיעם אמר לי להתרכז בקרב שלי. זה מה שעשיתי ובשניות האחרונות הסתכלתי למסך וראיתי שהוא הפסיד. הופתעתי לא בגלל שעלי הפסיד, אלא בגלל שלא הכרתי את מי שניצח אותו. עלי הוא גם ספורטאי חזק ופייבוריט".
זה השפיע עליך? הרגשת ביטחון בגלל שהיריב העיקרי שלך הודח או שחששת מהבלתי נודע?
"גם את היריב המרוקאי בחצי הגמר יחיעם ואני לא הכרנו. כשעליתי לחצי הגמר התרכזתי רק בנקודות שאני צריך להשיג וביריב מולו התמודדתי. מול הטייוואני, מדובר היה בספורטאי חדש שהיינו צריכים לגשש תוך כדי הקרב כדי להבין את העבודה שלו".
למרות שהתמודד בגמר מול יריב שלא נחשב לפייבוריט, יסעור ממש לא הרגיש תוך כדי הקרב שהניצחון מובטח. הוא ניצח אמנם 8:13, אבל הוליך 5:7 בלבד כאשר נותרה דקה לסיום. על אף הקרב הצמוד, יסעור הפעיל לחץ והיה ראוי לניצחונו ולמדליית הזהב השלישית שלו ב-2023 אחרי שרשם זכיות גם בתחרויות שהתקיימו באיסטנבול ובפאריס.
זהב שלישי השנה. אסף יסעור עם המדליה (דניאל סקרטוב, איגוד הטאקוונדו)השמחה שלו, התפרצות הרגשות ופריקת המתח קיבלו ביטוי בחיבוק העז שהעניק בסיום למעסה הנבחרת אנטוניו ערביד. "לא הרגשתי שמדליית הזהב בכיס בגלל ההפסד של עלי. הייתה לי תחושת ביטחון כי הרגשתי שאני מחובר לעצמי ולמה שקורה איתי ושאני שולט בסיטואציה".
הרגשת ככה בזכות היתרון האיכותי על הטייוואני או בזכות הניסיון העדיף שלך?
"אני אמנם לא זוכר אותו מגיע לגמר בשום תחרות גדולה, אבל לא בטוח שהניסיון עשה את ההבדל. גמר זה תמיד משהו מיוחד ושונה, בייחוד באליפות עולם. זה לא שהנקודות רצו לי מההתחלה. הייתי צריך להראות לו שאני שם ולא להראות עייפות. אין דבר כזה להראות שבירה. ניסיון זה בטוח משהו שיש לו חלק, אבל זה לא היה ההבדל המשמעותי. הזכייה הזו הייתה מאוד מיוחדת ורציתי את זה. הייתה לי שנה טובה, אבל היו כמה תחרויות בהן הזהב לא היה אצלי. אני זוכר את עצמי חוזר לארץ, עושה שיעורי בית, מתאמן ועובד על הצד המנטלי. טסתי הפעם במחשבה ובציפייה ששום דבר פחות מזהב לא בא בחשבון ובאמת היה לי יום מצוין בתחרות. הקרב הראשון בנה לי את הביטחון ובקרב השני והשלישי הרגשתי שאני מתקדם ומשתפר. בגמר הבנתי שזה שלי".
"זכייה באליפות עולם היא בשבילי לא נקודת שיא"
כעת אין ליסעור זמן על מנת לחגוג. הוא חזר לישראל ביום חמישי בלילה, לא הספיק להתאושש מהג'ט לג וכבר ביום שני יטוס לתחרות הבאה שלו, הגראנד פרי של סין. עד המשחקים הפראלימפיים בסוף אוגוסט 2024 הוא ישתתף גם בגראנד פרי של מנצ'סטר ובתחילת השנה הבאה יחל בהכנות לפאריס. "לא עוצרים ואין לי זמן לנסות לעכל את המשמעות של ההישג, כי אז לא אעמוד ברכבת שנוסעת מהר".
מתחרות לתחרות. אסף יסעור (ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו)מה השתנה אצלך מאז הזכייה הקודמת באליפות העולם ב-2021?
"הייתה אצלי קפיצה משמעותית מהבחינה המקצועית. האליפות ב-2021 הייתה משמעותית, אבל רק תחילת הדרך. מאז התפרץ אצלי משהו בהתבגרות ובהבנה של הספורט ושל הקרב. השתפרתי מאוד. אנשים מתאמנים כל החיים לקראת אליפות העולם וכשהם עושים את זה - מבחינתם הם הגיעו לשיא. זו חותמת בשבילם. בשבילי זו לא הייתה נקודת שיא, כי אני מכוון להיות אלוף אולימפי. זו הייתה רק דלת שעברתי דרכה לתוך רצף טוב".
כאשר יסעור מדבר על שיפור והתקדמות, הוא מציין בעיקר את הנושא המנטלי: "היכולות הפיזיות זה משהו שתמיד עובדים עליו ומשפרים אותו. זה חשוב, אבל אני חושב שבשנתיים האחרונות ובפרט בשנה האחרונה שמנו דגש הכי הרבה על העבודה המנטלית. לראש יש חשיבות והוא זה שבסופו של דבר מכריע את הקרבות".
יסעור מספר כיצד העבודה על הצד המנטלי באימונים עם המאמן יחיעם שרעבי באה לידי ביטוי בתחרויות: "לפעמים יכולים להתמודד זה מול זה ספורטאים השווים ביכולות הפיזיות כאשר הקרב ביניהם צמוד ושקול. ואז, בחצי הדקה האחרונה מגיע רגע שבו אחד מהם צריך לגבור על השני ולפתוח פער שלא מגיע מהיכולת הפיזית. מי שיראה לשני ברגע המכריע שהוא חזק יותר ושהוא זה שמתכוון לנצח ולא מוותר, שיראה שלא משנה מה יקרה - הוא יורד מנצח מהקרב - זה מה שעושה את ההבדל. לפעמים גם הביטחון שלי נבנה תוך כדי הקרב, כשאני לא משיג נקודות בהתחלה ונמצא בפיגור".
עובד על הפן המנטלי. אסף יסעור (התאחדות הטאקוונדו של ישראל)זה מה שהביא לך את הזכייה הפעם?
"זה קרה בחצי הגמר מול המרוקאי. זה ההבדל המשמעותי בסוף, כאשר הדברים מסתבכים ולא הולכים לך. אז צריך לראות איך אתה מתמודד. זו לא חכמה להצליח כאשר הולך לך, כשאתה מוביל 0:20 בתחילת הקרב והיריב שלך פחות טוב ממך ואתה מצליח להשיג נקודות בקלות. בזה התמקדנו בשנה האחרונה, במה עושים כשהדברים מסתבכים. העבודה המנטלית הזו בסופו של דבר חשובה לדעתי יותר מהחלק הפיזי".
מלבד שרעבי והמעסה אנטוניו ערביד ליווה את יסעור באליפות גם אחד מספורטאי הנבחרת, טום פשקובסקי. "צריך להגיד תודה, כי לא מגיעים להישגים האלה לבד. יש לי גם משפחה שתומכת ואנשים מסביב שנותנים את הכל כדי שנצליח. לא הייתי מגיע לשום מקום אם הייתי לבד. הפרגון של החברים לנבחרת זה דבר מטורף ויפה לראות את זה. יחיעם מוביל את הדרך והכין אותי בצורה ממש ממש טובה. כולם הולכים אחריו בעיניים עצומות".
הזכייה הראשונה הייתה מרגשת יותר מהאחרונה בגלל התקדים?
"כשנחתתי בארץ אחרי הזכייה הקודמת בטורקיה חיכו לי אנשים ושאלו אותי אז מה יותר קשה, להשיג את התואר הזה או לשמור עליו. כמובן שהתשובה היא לשמור על התואר והיה חשוב לי לשמור עליו, כי עבדתי קשה בשביל זה. הפעם הראשונה הייתה מיוחדת ומרגשת מאוד, כי באתי מלמטה. הפעם לא באתי כאנדרדוג. בפעם הקודמת באתי כמישהו שאף אחד לא ציפה ממנו לזכות, כי לא הייתי מדורג ולא היו לי הישגים לפני כן. הפעם הייתי מדורג שני, הגעתי כמישהו שרוצים לקחת ממנו את התואר וזה ההבדל".
קשה יותר לשמור על התואר מאשר לזכות. יסעור (ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו)מה המשמעות של ההפסד של עלי אוזקאן בחצי הגמר? שניכם עדיין אלה ששולטים בקטגוריה, או שיחסי הכוחות השתנו וצריך לקחת בחשבון גם את הטייוואני בפעם הבאה?
"זה לא אומר שום דבר, כי אפשר להפסיד בתחרות כזו או אחרת ולנצח בתחרות הבאה. אנחנו לא מגיעים זחוחים ועם הראש למעלה לתחרויות, אלא מנסים להגיע מוכנים בצורה המקסימלית ובריכוז מלא. נראה, ימים יגידו".
מאז שהחל להתאמן בטאקוונדו טען יסעור שהמטרה הגדולה שלו היא המשחקים הפראלימפיים. כבר בראיונות שהעניק בגיל 14 אמר זאת, אבל בפעם הקודמת לא הצליח להעפיל לטוקיו 2020 בעקבות הפסד בקרב המכריע בתחרות המיון ליריב מאזרבייג'ן. כעת הוא הבטיח את השתתפותו בפאריס בעקבות הזכייה באליפות העולם.
"המשמעות של זה אדירה וזה משהו מיוחד ומרגש", מתאר יסעור את התחושה בעקבות העובדה שלא ייאלץ להיאבק בתחרות המיון. "חלמתי על זה הרבה זמן והחלום התגשם. את האולימפיאדה הקודמת פספסתי וזה היה מבאס. הייתי צריך אז לחזור לארץ, לשבור את הראש, לדפוק אותו בקיר ולהגיד 'איך פספסתי את זה'. אבל אני לא עוצר להבין את המשמעות של זה עכשיו".
פספס בעבר את המשחקים הפראלימפיים. אסף יסעור (נעם מורנו)תסתפק בפחות מזהב בפאריס?
"לא רוצה להגיד ישר 'לא'. זה הדבר הראשון שקופץ לי לראש, כי לא אסתפק בפחות מזהב. פחות מזה זה לא משהו שאני מכוון אליו. אני מכוון להגיע כמה שיותר מוכן, הכי טוב שאני יכול וכמובן מכוון לזהב".
כבר לא 'הילד בלי הידיים': "אומרים לי 'אתה מהטאקוונדו'"
כזכור, יסעור עלה לכותרות לפני כמעט תשע שנים. שבוע לפני שחגג בר מצווה, השתנו לחלוטין חייו של הילד שהיה אז, תושב אלוני הבשן שברמת הגולן, כאשר התחשמל מכבל מתח גבוה ואיבד את שתי ידיו בעת ששיחק עם חבריו וניסה לחלץ כדור שנתקע בחדר החשמל. לאחר מכן הוא עבר תקופה קשה של אשפוזים בבית החולים שיבא, טיפולי פיזיותרפיה והכנה לפרוטזות.
לאחר פציעתו השתקם אסף בזכות פריצת דרך גדולה בתחום בארה"ב – ידיים ביוניות שהותאמו במיוחד לגופו בטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרות לקיים שגרת חיים ופעולות יומיומיות. על מנת להשיג את הזרועות הייתה המשפחה זקוקה לתרומות. הסכום הושג בסופו של דבר בגיוס תרומות אחרי שסיפורו פורסם בהרחבה בכלי התקשורת.
הטכנולוגיה תרמה לשיקומו. אסף יסעור (התאחדות הטאקוונדו בישראל)מדובר היה בפרוטזות שאפשרו ליסעור לכתוב, לאכול ולבצע פעולות יומיומיות בקלות בהשוואה לפרוטזות רגילות. בכוח המחשבה ניתנת פקודה ליד, ובעזרת תנודות בסיבי השריר והעצבים מתקבלת הפעולה. הבעיה ממנה הוא סובל לא שינתה אפילו במעט את אהבתו של יסעור לספורט, להפך. תחילה התאמן בהישרדות ואחרי שרשם בפייסבוק ששאיפתו הגדולה היא להיות אלוף אולימפי, יצר איתו יחיעם שרעבי קשר והזמין אותו להתאמן. הילד נענה להזמנה שקיבל, והשאר היסטוריה.
כיום, כאשר אנשים מזהים אותך ברחוב, הם טוענים שזה בגלל שהם זוכרים אותך בתור הילד מהכתבות ומה שקרה לך בזמנו, או בגלל שאתה אסף אלוף העולם?
"מהיום בו נפצעתי התקשורת ליוותה את הסיפור הזה ואותי בכל מיני סיטואציות. קודם הפציעה, אחר כך השיקום והנסיעה לארצות הברית להשיג פרוטזות, אחר כך הסרטים שנעשו עליי, הכניסה שלי לספורט והניצחון הראשון. התקשורת עוטפת ולא ראיתי הרבה מקרים כאלה בהם התקשורת מפרגנת ומחבקת. השינוי החל עוד לפני אליפות העולם הקודמת. אנשים היו רואים אותי ברחוב ואומרים 'אתה הילד מרמת הגולן' או 'אתה אסף בלי הידיים, אתה אסף שהתחשמל'. בשנתיים האחרונות, מאז אליפות העולם הקודמת ובכלל מאז התחרויות האחרונות, אומרים לי 'אתה מהטאקוונדו'. אתמול יצאתי לטייל ברמת הגולן עם הג'יפ והכלבה שלי. חזרתי הביתה ואני רואה חבר'ה מטיילים. נראו כמו חבורה של תלמידי בית ספר, נערים שרצו לשאול אם יש לי מים. הם עצרו את האוטו, ופתאום הנער שואל אותי 'אתה לא מהטאקוונדו?'. אז כן, הדבר שבגללו מזהים אותי השתנה ואני שמח שזה השתנה, כי להישאר בתודעה של אנשים כילד שאיבד את שתי הידיים זה לא משהו שהייתי רוצה".
אנשים מזהים אותו ברחוב. אסף יסעור (איציק בלניצקי)יסעור מתנהל כיום ללא הידיים הביוניות וללא תותבות כלשהן. הוא לא מתפנק, משתתף באימונים של נבחרת ישראל בטאקוונדו בהם הוא נאבק בקרבות עם ספורטאי הנבחרת הרגילים וגם סוחב מזרנים וציוד כמו כולם.
"טסתי לארה"ב בגיל 13 והתאימו לי ידיים ביוניות. במשך שנתיים הן היו עליי יום יום. למדתי להשתמש בהן ולהפעיל אותן בצורה מוחלטת והן ממש עזרו לי. אחרי שנתיים, כשקצת גדלתי והתבגרתי כבר הייתי צריך להחליף מידה, כי הגוף שלי השתנה ואותן ידיים כבר לא התאימו. טסתי שוב לארה"ב כדי להחליף ידיים, וכשהמשכתי לגדול התחלתי להשתפשף יותר ולעשות דברים גם בלי הפרוטזות. עם השנים הדברים האלה התרבו והגעתי לעצמאות מוחלטת גם בלעדיהן. כיום אני מתנהל ככה ומצליח לנהל את החיים שלי בעצמאות מוחלטת".
לפני שנתיים יסעור אפילו השתתף באליפות ישראל הרגילה, נלחם מול ספורטאים שאינם סובלים ממוגבלות וזכה במדליית ארד. החוקים בטאקוונדו הפראלימפי, יש לציין, שונים במקצת מאלו של הטאקוונדו הרגיל. במקום קרב של הטוב משלושה סיבובים בני דקה וחצי (מתחרה שמנצח בשני סיבובים מוכרז כמנצח) מתקיים סיבוב אחד הנמשך חמש דקות. השוני המהותי העיקרי הוא האיסור על בעיטות לראש.
זכה בארד מול ספורטאים שאינם סובלים ממוגבלות. אסף יסעור (האיגוד העולמי World Taekwondo)בעיטה למגן הגוף של המתחרה מזכה בשתי נקודות כמו בטאקוונדו הרגיל ובעיטה בסיבוב למגן הגוף מזכה גם היא בארבע נקודות. בטאקוונדו הרגיל ניתן כידוע להשיג שלוש נקודות בבעיטה רגילה לראש ואת הכמות הזו ניתן להשיג בטאקוונדו הפראלימפי רק בבעיטת סוס ("טי צ'אגי"), אותה מבצעים בסיבוב לאחור כאשר הרגל נעה לאחור בקו ישר.
"ההבדל הוא כמובן שבטאקוונדו הפראלימפי אסור לבעוט לראש", נזכר יסעור באותה תחרות רשמית בה התמודד מול ספורטאים רגילים. "האליפות התקיימה קצת אחרי תחרות המיון לאולימפיאדה בה הפסדתי. ביקשתי מיחיעם להשתתף כי אני אוהב להתחרות. באימונים אני אף פעם לא בועט לראש, מהפחד שייכנס לי בתת מודע מהלך שאסור בקרב, ואז ייצא לי רצף כזה בתחרות ואפסל. בגלל זה יחיעם חשב על זה ואמר לי 'אתה מבין שאם אתן לך להתחרות, זה אומר שספורטאים אחרים יבעטו לך בראש ואני לא אתן לך לבעוט להם בראש'. אמרתי לו שאני מקבל על עצמי את המשימה. זה היה אחד התנאים לתחרות ההיא. כמובן שלא רצינו לקלקל לספורטאים האחרים ולבקש מהם לא לבעוט לי בראש".
אתה חושב לעשות את זה שוב בעתיד?
"אני מתרכז בתחרויות בהן אני משתתף כרגע. אם אתחיל להתפזר לצדדים, אני חושב שזה יהיה פחות טוב".
לא רוצה להתפזר. אסף יסעור (התאחדות הטאקוונדו)אבל אולי בעתיד הרחוק יותר, אחרי שתצליח להשיג את המטרות?
"זה עובר לי בראש בגלל שהרבה שואלים את זה. כרגע אני מתעסק באולימפיאדה הקרובה ובתחרויות בהן אני אמור להשתתף. ימים יגידו, אני לא יודע. חשוב להתעסק במה שקורה עכשיו וכל דבר אחר לא בראש שלי כרגע".
חשבת איך היו נראים החיים שלך אילו לא התחשמלת באותו יום?
"קשה להגיד מה היה קורה אם לא הייתי נפצע, אבל היו לי תוכניות. גם אם יש משהו שאתה מכוון אליו לא בטוח שתשיג אותו, כי החיים לא תמיד מזמנים לך את מה שאתה רוצה, אבל לפני שנפצעתי תמיד הייתי רואה ליד הבית ברמת הגולן משאיות עם טנקים וחיילים. זה משהו שנחשפתי אליו כילד קטן והדיבור בין החבר'ה היה על שירות ביחידות קרביות. המחשבה הייתה שכמה שיותר קרבי יותר טוב ואלה היו התכנונים: להתגייס לשייטת, להיות לוחם, לחתום קבע ולעשות קריירה צבאית".
בעקבות התאונה אותה עבר יסעור לא גויס לצה"ל וקיבל פטור מהשרות. "למרות הפטור יכולתי להתנדב וחשבתי על זה. זו מחשבה שעדיין מרחפת לי בתוך הראש. אבל להתנדב ולשרת כספורטאי מצטיין? ספורטאי מצטיין שמקבל את התקן ומשרת שעתיים ביום רק מנסה לקבל את המינימום. שרות בצבא זה משהו שקשה לשלב עם שלושה אימונים ביום וחמישה ימי אימונים בשבוע. לשרת זה דבר חשוב, כי זה חלק מזהות של ישראלים שכולם עושים צבא. בגלל זה זו שאלה שתמיד הייתה לי בראש אם להתנדב לצבא, אבל בגלל העיסוקים הרבים שלי עכשיו זה לא משהו שמתאפשר. אולי בבוא היום".
"החיים לא תמיד מזמנים לך את מה שאתה רוצה". אסף יסעור (צילום: יאיר גלזר)חוץ מהאימונים להם מקדיש יסעור את רוב זמנו הוא מעביר הרצאות ברחבי הארץ. "בהתחלה הייתי נוסע באוטובוסים ורכבות. מאז שיש לי רישיון התחלתי לחרוש את הארץ. הייתי מרצה לצעירים בני גילי בכל מיני בתי ספר, ואחרי אליפות העולם הקודמת החלטתי לשנות את קהל היעד. לכן אני נוסע לחברות וכל מיני משרדים ומשתף את הסיפור שלי".
ההצלחה עוזרת גם בגיוס ספונסרים שמסייעים בגיוס כספים ובעזרה כלכלית. הדבר משמעותי מאוד עבור יסעור, שכמו ישראלים אחרים מנסה להתגבר על אחת הבעיות הגדולות: התמודדות עם העלויות של טיסות לתחרויות. "נתנו לי גב כבר בתחילת הדרך, כאשר עדיין לא היו תוצאות. יש כמה חברות כמו חברת הביטוח 'כלל', 'דנונה פרו', סוכנות הביטוח 'יחד ביט', 'שטראוס' וחברת 'אוריין' שתומכות בי. זה משהו מאוד משמח וזה חלק מהסיפור. זה נותן תחושת ביטחון שיש מי שעומד מאחוריך ונותן לך גב וקצת שקט. ככה אתה מבין שאם תצטרך לטוס או להביא יריב אימונים מחו"ל, ואם תזדקק לציוד מסוים - אז תקבל מהם עזרה. אני מגיע לחברות האלה, מדבר עם העובדים וזה מחמם את הלב שחברות כאלה גדולות במשק הישראלי רוצות להיות חלק מהסיפור הזה. הן מזדהות ומתרגשות ביחד איתי ורוצות להיות חלק מהמסע הזה".
משתף בסיפור שלו. אסף יסעור (אמאדין לוריאול, ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו)ההישגים האחרים של הטאקוונדו בשנים האחרונות, שכללו מלבד הזכייה של אבישג סמברג במדליית ארד בטוקיו 2020 גם את הזכייה של דנה אזרן במקום השני באליפות העולם ב-2022 והזכיות של נמרוד קרביצקי ורבקה באייך במדליות באליפויות אירופה, עזרו לענף להתקדם. "יש לנו ענף מדהים", טוען יסעור. "הייתי שמח ומאוד רוצה שיגיע לכמה שיותר אנשים במדינת ישראל, ייחשף יותר ויקבל כמה שיותר במה. בזכות ההישגים של השנים האחרונות הענף נחשף, אבל תמיד אפשר יותר. החלום שלי הוא לגרום לספורט הזה להיחשף הרבה יותר ואני חושב על זה המון. הספורט שלנו גדל וההישגים גדלו. הוא משתפר ומקבל במה וזה משהו טוב ומבורך".
אסף יסעור על הפודיום. ההישג ישוחזר בפאריס? (דניאל סקרטוב, איגוד הטאקוונדו)