הקריירה של חלוצת נבחרת ישראל בכדורגל נשים, קורל חזן, לא הייתה פשוטה. קשה למצוא שחקן או שחקנית אשר מצליחים להתאושש משני קרעים מלאים ברצועה הצולבת בברך, בטח לא בשתי רגליים שונות. תוסיפו לכך פציעה נוספת בקרסול ותקבלו לוחמת אמיתית.
בגיל 24 וכשלא מזמן היא חתמה בתחנה השנייה שלה מעבר לים (הראשונה הייתה בקרואטיבה), במדי טנריפה מהליגה הספרדית הבכירה, היא תפתח הערב (שלישי) ב-18:00 את הקמפיין למוקדמות ליגת האומות ביחד עם נבחרת הנשים של ישראל ותנסה לעזור לנבחרת לסיים את הבית במקום הראשון ולבצע קפיצת מדרגה נוספת ולהעפיל לדרג B.
רגע לפני, היא התפנתה לראיון מיוחד ל-ONE בו דיברה על ההבדלים בין הכדורגל בישראל לזה שבאירופה, הפציעות שחישלו אותה, מה החלום הגדול שלה וסערת יו"ר ההתאחדות הספרדי והנשיקה לשחקנית הנבחרת לאחר הזכייה במונדיאל.
קורל, מוכנות לפתיחת הקמפיין?
"כן, אנחנו מרגישות שכן. יש לנו אימונים טובים. התבאסנו קצת שהמשחק מול ארמניה התבטל, אבל זה נתן לנו יותר זמן להתחבר לקראת המשחק מול אסטוניה. אנחנו מתרגשות לפתוח את הקמפיין".
יש השפעה מנטלית לדחיית המשחק מול ארמניה?
"אני לא יכולה להגיד לך שזה לא ביאס אותנו. זה ביאס כי התחלנו את כל ההכנות באטרף ואנחנו יודעות שיש לנו הפעם הזדמנות יותר גדולה מהפעמים הקודמות. אבל אנחנו מסתכלות על זה שהכול לטובה, יש פה שחקניות צעירות חדשות שצריכות להתחבר ולהבין את הסגנון. היה לנו עכשיו יותר זמן".
כמו שאמרת, זה בית יותר נוח. מה המטרות?
"המטרה היא לסיים במקום הראשון של הבית ולעלות בדירוג. אנחנו באמת מרגישות פייבוריטיות, לאו דווקא בגלל שאנחנו בדירוג יותר גבוה מהן, אלא בגלל היכולת שלנו ובגלל שלמדנו את שאר הנבחרות. שחקניות פה עשו קפיצת מדרגה אם זה באירופה ואם בארץ ואנחנו מרגישות שאנחנו יכולות לעשות את זה".
הסתכלתי על הסגל. יש באמת לא מעט לגיונריות, מה זה מעיד?
"אני חושבת שזה מעיד על האומץ של השחקניות. שהן באמת רואות על עצמן שהן מסוגלות לעשות את קפיצת המדרגה והולכות על זה בכל הכוח. המעבר הזה לליגות באירופה נותן יותר כלים להתקדם ולהשתפר ולראות סגנונות אחרים שקיימים באירופה או בכל העולם. זה עוזר בסוף לנבחרת, לגרום לכל שחקנית להגיע בכושר שיא ועם ביטחון בשמיים. אני מקווה שזה יתחבר".
ועדיין, ברמת ההישגים של הנבחרת זה לא בא לידי ביטוי.
"אני חושבת שהשחקניות עדיין צעירות ואלו השנים הראשונות שלנו באירופה. אנחנו בונות את עצמנו לאט לאט וזה לא פשוט לעבור למדינה זרה לבד ופתאום עם שפה שונה ומנטליות שונה. פתאום בשנה הראשונה לעשות תוצאות והישגים זה לא פשוט. הצעד הראשון הוא להשתפר, להתמקם ולהיכנס לקבוצה החדשה ואח"כ לפרוח ולעלות".
מה יהיה גורל הנבחרת הזאת בעוד שנתיים או שלוש?
"אני באמת צופה גבהים שונים. ככל שייצאו יותר שחקניות לרמות הגבוהות, נצמח ונפרח גם בנבחרת וגם בפן האישי. עם השנים בחו"ל ועם העבודה הקשה והלמידה, אני מרגישה שהשמיים הם הגבול עבורינו".
במה שונה השחקנית הישראלית מהאירופאיות או השחקניות בעולם?
"אני חושבת שיש לשחקניות הישראליות פוטנציאל מטורף. מבחינת השליטה בכדור, החוכמה והסגנון. אבל אנחנו נופלות או נופלים במנטליות או באימון. בארץ אין את כל הכלים להתקדם ולהשתפר לעומת אירופה שיש את התנאים והצוותים. שם משתכרים רק מכדורגל, אז זה נורא קשה לעשות את צמצום הפערים הזה.
"באירופה שחקניות משתכרות מכדורגל, הן עוסקות רק בזה. הן לא עובדות בעבודה נוספת, שזה משהו שהוא סופר חשוב כדי להתפקס ולתת את כל כולך באימון. שם בעצם יש את ההשתפרות היומיומית הזאת".
בישראל שחקניות לא משתכרות רק מכדורגל?
"לא. לצערי המשכורות עדיין נמוכות ואין את כל התנאים ששחקנית כדורגל תקום בבוקר ותעסוק רק בזה. שאותן שחקניות יתאמנו ובשאר היום הן יטפלו בעצמן ויעשו עוד אימוני אקסטרה. כל שחקנית עובדת בעוד עבודה ולאחר משמרת בוקר הן מגיעות לאימון ערב עייפות ותשושות. אי אפשר לתת ככה את המקסימום בכל אימון ובסוף זה פוגע ברמת המשחק וברמת הביצוע".
מה הפתרון שלך?
"יש המון. קודם כל לתת את הבמה לכדורגל הנשים ולפתח את זה עם משכורות ראויות. לא בבת אחת, אבל בהדרגה. כדי שתהיה את ההתקדמות ובסוף נוכל להגיע למקום השלם של לקום בבוקר ולהיות שחקנית כדורגל במשרה מלאה. שזהו חלומה של כל שחקנית בנבחרת זאת ובעולם בכלל".
אני מניח שאת כלגיונרית בספרד והחברות שלך לקבוצה, כן משתכרות רק מכדורגל.
"נכון מאוד. אנחנו עוסקות רק בכדורגל. קמות בבוקר, מגיעות למתחם, עובדות במשך שעות, מסיימות את היום ומטפלות בעצמנו".
מה באמת ההבדל בין הכדורגל הישראלי לאירופאי?
"אני יכולה לספר לך על ספרד ועל קרואטיה. בקרואטיה זו אירופה הבינונית, לא כמו ספרד. אבל גם בקרואטיה וגם בספרד הרגשתי שיותר מחבקים ומטפחים את השחקניות. שעבורם זה לא משהו מוזר או שונה. הלכתי ברחוב ויצא לי לדבר עם אנשים. אמרתי להם שאני שחקנית כדורגל והם לא הרימו גבה או שאלו אם יש כזה דבר. הם פשוט אמרו לי ‘וואו’, שזה מטורף. במיוחד עכשיו עם הדחיפה של הזכייה של ספרד במונדיאל הנשים. זה לא משהו שונה, אלא לגיטימי לחלוטין להיות שחקנית כדורגל בספרד".
ומה שונה ביחס פה?
"אני חושבת שיש בישראל המון סטיגמות או דברים שמפריעים לאנשים לקבל את זה. אני והחברות שלי לנבחרות נתקלות בהמון תגובות רעות. שאנחנו צריכות להישאר במטבח, שאין דבר כזה כדורגל נשים או דברים כאלה. זה משהו שפשוט קיים בחברה האנושית מלכתחילה וקשה לשנות את זה. כן יש שיפור, אבל אנחנו עדיין לא שם. אני לא יודעת מאיפה זה מגיע, אולי מהחינוך מהבית, אבל זה קיים ויש מקום לשפר את זה".
מונדיאל הנשים עשה שירות טוב לכדורגל הנשים וזכה לעניין גדול עם אצטדיונים מלאים. כמה זה צובט שפה זה לא ככה?
"היו אצטדיונים מלאים במונדיאל הנשים, שזה משהו מרגש. צובט שזה לא קורה כאן בארץ, כי אני מרגישה שיש שחקניות עם פוטנציאל מטורף. יש כדורגל נשים בארץ וזה כדורגל מעניין ומסקרן. אני יודעת שזה עניין של צעד אחר צעד ודרך. אי אפשר למלא אצטדיון גם במשחקי הנבחרת. אני מאמינה שעם חשיפה טובה ושיווק נכון, אנחנו יכולים להגיע לשם".
בואי נדבר עליך. חווית קריירה לא פשוטה עם שני קרעים ברצועות הצולבות בשתי רגליים שונות, איך מתמודדים עם זה?
"וניתוח בקרסול. זה לא פשוט בכלל, אני מודה. אני יכולה לספר לך בגלוי שהיו המון אנשים שהספידו אותי, שאמרו שאני לקראת פרישה ושלא אחזור. אבל אותי אישית הדברים הללו יותר מדרבנים ויותר נותנים לי את הדחיפה להוכיח להם שהם טועים ושאני שייכת לרמות הגבוהות. אני שמחה שהוכחתי שאחרי הפציעות והפציעה האחרונה, עדיין קיבלתי את ההזדמנות לשחק באחת הליגות הטובות בעולם.
"לעומת האנשים שהספידו אותי, היו לי גם אנשים שמאוד תמכו בי. במיוחד המשפחה שלי והחברים הקרובים. זה מעודד ומנחם שיש עוד כמה אנשים שהאמינו שאצא מזה. אני שמחה שהם היו שם ורוצה להחזיר להם בחזרה. בפציעות זה הרוב מנטלי, בעיקר הפציעה האחרונה הייתה קשה עבורי מנטלית ובסוף כל ההספדים כן נכנסו לי לראש בשלב מסוים. ניסיתי להיות חזקה, להאמין בחלום שלי ובסיכויים שלי להצליח. הייתי נורא נחושה לתת ניסיון אחרון. עדיין רציתי לשחק באחת הליגות הבכירות באירופה ולהראות את מה שיש לי לתת. כרגע אני מנסה ליהנות מהדרך ובעיקר מכדורגל, כי המון זמן לא נהניתי".
מאיפה צמחה אצלך האהבה לכדורגל?
"כשהייתי בת ארבע, אבא שלי קנה לי כדור גומי והתחיל להתמסר איתי. כל פעם שהוא מסר לי לקחתי את הכדור והורדתי אותו לרצפה לרגליים. משם, ההורים שלי הבחינו שזה משהו שהוא שונה ולא רגיל ושלחו אותי לחוג כדורגל עם בנים במושב שלי, כי לא היו קבוצות נשים. מהאימון הראשון לא רציתי לעזוב את המגרש ומשם הכול המשיך והתדרדר (צוחקת)".
צופה בכדורגל באופן קבוע?
"כן. אני אוהדת של באיירן מינכן, בטח עכשיו אחרי המעבר של דניאל פרץ. אני אוהבת לצפות בכדורגל וזה נותן לי איזשהו אימון נוסף שהוא לא פיזי. זה עוזר לי לדמיין ולחזות סיטואציות במשחק".
את משחקת בספרד. מה קורה במדינה אחרי הסערה עם הנשיקה של יו"ר ההתאחדות לשחקנית הנבחרת?
"אני חושבת שכולנו היינו נורא בשוק. גם השחקניות בקבוצה שהן לא ספרדיות. לא ידענו איך להגיב לזה וידענו שזה מעשה לא נכון. אבל זה לא קרה לפני ואני רוצה להאמין שזה רק אותו יו"ר שפעל בצורה הזאת וחושב בצורה הזאת. אני רוצה לקוות שזה לא יקרה שוב ואני מאמינה גם שזה לא יקרה, אחרי כל הרעש".
איך חווה הרחוב הספרדי את התקרית הזאת?
"אני אישית לא נתקלתי במחאות, לפחות אצלי באי הקנריים. אנחנו קצת מרוחקות יותר ממדריד אז לא חווינו את זה בפן הפיזי. אבל כן לקחנו חלק בשביתות ובמחאות ברשתות החברתיות. שיתפנו פעולה ועשינו את מה שיכולנו לעשות. אם זה לא מקרוב, אז לפחות מרחוק".
איך מרגישה לגיונרית?
"זו הרגשה מדהימה. אני אוהבת את מה שאני עושה. קשה להיות רחוקה מהמשפחה ומהבית, אבל אני שמחה שלפחות בתקופות הנבחרת, אני מגיעה לארץ כדי לפגוש את המשפחה והחברים הקרובים. אני אוהבת את החיים כלגיונרית. לראות עולם, לפגוש אנשים חדשים. אני מרגישה שאני פורחת מכל הבחינות".
מדברים תמיד שתוך חצי שנה הלגיונר או הלגיונרית יחזרו לארץ.
"אני יצאתי מוקדם מאוד לאקדמיה בווינגייט, עוד כנערה. זה חישל אותי באיך לחיות במרחק מהבית. זה לא פשוט, אתה מרגיש בודד לפעמים, אבל עושים מה שאפשר עם וידאו או שיחות טלפון. הכול כדי להרגיש קרוב יותר".
בכדורגל הגברים הליגה הספרדית היא החזקה ביותר. ובנשים?
"זו אחת הליגות הבכירות באירופה. זה כדורגל מפותח מאוד, חכם וטכני מאוד. החשיפה והשיווק של הליגה הספרדית ממש בעננים. לא מזמן נעשתה פה שביתה על מנת להעלות את משכורת המינימום והמשכורות עלו. זה מראה שאכפת ושהליגה בהתקדמות".
לגיונרית יכולה להתקיים בכבוד?
"בספרד כן, בקבוצות הבכירות ובקבוצות האמצע. אלו עדיין לא הסכומים של הגברים, אבל כן".
ומה התוכניות של הקבוצות לגבייך?
"כרגע אני בסגל הרחב של הקבוצה הראשונה. בגלל שרק חזרתי מפציעה אשחק בקבוצת המילואים עד דצמבר כדי לצבור דקות ולחזור לעצמי. המטרה שלהם כרגע היא לטפח אותי ולהחזיר אותי לכושר שיא. המטרה היא לסיים הכי גבוה בטבלה – גם בקבוצה הראשונה וגם בקבוצה השנייה".
ולאן אפשר להתקדם משם?
"בליגה הספרדית יש קבוצות פאר מטורפות. גם ברצלונה, גם ריאל מדריד ואפילו ריאל בטיס. כל משחק נגד הקבוצות הללו מביא לחשיפה מטורפת. אפילו עוד לפני ששיחקתי את המשחק הראשון שלי, היו כתבות עליי בספרד וזה מראה על חשיפה ושיווק נכון. כרגע המטרה שלי היא להתמקד בקבוצה הזאת. אני אחרי פציעה ומשם נתקדם ונראה".
כמה חשיפה יש שם באמת ברמת המדיה הטלוויזיונית?
"יש בטלוויזיה את השידורים של כל המשחקים של הנשים. באי שלנו יש את המשחק שלנו בטלוויזיה ויש המון קישורים ביוטיוב ובעוד אפליקציות. זה מראה שאכפת להם, שנותנים לנו את הבמה וזה לא מוזר להם. אנשים באמת יושבים וצופים בזה".
מה החלום הגדול שלך?
"החלום שלי באמת הוא להישאר ברמות הכי גבוהות להמון זמן. אחרי שהגעתי לספרד, אני רוצה להיות חלק ממועדון ספרדי גדול וריאל מדריד זה באמת מרכז התמונה שלי כרגע. אבל החלום שלי להגיע למנצ'סטר סיטי עדיין יושב לי בלב. אני מקווה שאחד מהחלומות הללו יקרה".