מלחמת יום הכיפורים היא אולי הקשה ביותר שחוותה ישראל ב-75 שנות קיומה. במהלך היום הקדוש, צבאות סוריה ומצרים תקפו את גבולות המדינה ופתחו במלחמה עקובה מדם שנמשכה 19 ימים וגבתה את חייהם של בין 2,656 ישראלים. חלק מאותם חללים היו ספורטאים מצטיינים במספר ענפי ספורט כמו כדורסל, כדורגל, כדורעף וכדוריד, שנתנו את חייהם למען ישראל. במלוא 50 שנה למלחמה, אנו ב-ONE מביאים לכם את הסיפור של כמה מהם:
הכדורגלנים:
רב”ט יואל קלמי ברליה ז”ל
נולד ב-1952 באלכסנדריה במצרים ועלה ארצה עם משפחתו ב-1957, שהשתקעה באזור הקריות. שיחק במכבי חיפה והתקבל לבית הספר התעשייתי בחיפה, שם למד שנתיים במגמה של מסגרות מכנית. הוא גויס בשנת 1970 והתנדב לנח”ל יחד עם חבריו לגרעין “נוה”. תוך כדי השירות הוא עבר הסבה לשיריון והוסמך כטען-קשר. הוא הוזעק ליחידתו במלחמת יום כיפור ועבר איתה את הקרבות הבלימה והפריצה העזים נגד המצרים בחזית בסיני. ב-19.10, בקרבות על מוצב “חמוטל”, נפגע הטנק שלו בטיל נ”ט ונהרג.
רס”ן יהודה חודדה ז”ל
נולד ב-1947 באלרואי לאחת המשפחות שהקימו את המושב. היה חובב ספורט ושיחק בנוער בבית”ר טבעון ומכבי חיפה. בנוסף, הרבה לשחות ועבר קורס צלילה. שירת בחיל ההנדסה ועליו הוטלה האחריות להקמת הגשרים באזור הצליחה בתעלת סואץ בתור סמג”ד. הוא עשה רבות בהקמת הגשר הראשון והכנסת הכוחות למצרים. בכל לילה תכננו יהודה ואנשיו את שיטת האחזקה של הגשר ואת שיטות ההגנה עליו מפני המצרים. ב-22.10, 10 דקות לפני הפסקת האש, המצרים הפגיזו כמות אדירה של קטיושות ולעבר הגשרים ויהודה נפצע ונהרג. לאחר מותו הוענק לו עיטור העוז על כך שהפעיל את הכוחות למרות שהיה פצוע. אחד הגשרים שנמתחו על תעלות סואץ ונתקיימו עד יציאת צה”ל מסיני נקרא “גשר יהודה” על שמו.
יואל קלמי ברליה, יהודה חודדה, איתן סמיר אהרון (אתר יזכור, משרד הביטחון)סמל איתן סמיר אהרון ז”ל
נולד ב-1947 בבגדד שבעיראק ומשפחתו עלתה לישראל שלוש שנים מאוחר יותר והשתקעה בדרום תל אביב. הוא היה כדורגלן מצטיין ושיחק בקבוצת הנוער של בני יהודה, כשהוא נמנה גם על סגל הקבוצה הבוגרת. הוא שירת בתחילה כנהג ביחידת מחנה מטכ”ל ובמלחמת ששת הימים שימש כנהג בחיל ההספקה. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, השתתף בפעולות הסיוע לכוחות הלוחמים ונפל בעל מילוי תפקידו ב-14.10.
רב”ט מועין חלבי ז”ל
נולד ב-1951 בדלית אל כרמל. שאף לקירוב לבבות בין הנוער הלאומי לדרוזי ורצה להביא להשתלבות מלאה של כפרו בחיי המדינה. הוא הקדיש את רוב זמנו הפנוי לכדורגל ויחד עם חבריו הקים את הפועל דלית אל כרמל, אותה ניהל והיה אחד משחקניה הבולטים. הוא היה בקורס מ”כים של יחידת גולני והשתתף ב-8.10 בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. בעת הניסיון לכבוש את מוצב החרמון, הוא נפגע ונהרג בזמן שניסה לחלץ חבר פצוע, שהיה חשוף לאש. לאחר מותו, חבריו שינו את שם הקבוצה ל”הפועל מועין דלית אל כרמל” ומגרש הכדורגל נקרא “מגרש מועין” על שמו.
רב”ט משה בן יקר ז”ל
נולד ב-1945 באיזמיר, טורקיה, ועלה לישראל ב-1948 שם התגורר עם משפחתו בלוד. עד לגיוסו לצבא, שיחק כדורגל בזמנו הפנוי ושיחק בהפועל לוד. במהלך שירותו הצבאי השתתף במגוון תחרויות ספורטיביות ושמר על קשר עם חבריו לקבוצה. כשפרצה המלחמה, הוא נקלע להפגזה במחוז “כתובה” שעל שפת תעלת סואץ. הוא נפצע בהפגזה וחזר להילחם לאחר שנחבש. ב-7.10 הוא נפגע בפעם השנייה ונהרג.
יהושע לוי, מועין חלבי, משה בן יקר (אתר יזכור, משרד הביטחון)סמל יהושע לוי ז”ל
נולד בעיראק ב-1949 ועלה לישראל בגיל שנתיים יחד עם משפחתו. בארבע השנים הראשונות הם שהו במעברת חירייה ולאחר מכן עברו לדירה בשכונת סלמה ג’. אביו נהרג בתאונת דרכים כשהיה בן 8 ויהושע לקח על עצמו אחריות בניהול המשפחה. הוא היה אחת הדמויות האהובות במכבי רמת השקמה מהליגה השלישית ושיחק בעמדת הבלם, כאשר גם בזמן שירותו הצבאי בחיל השריון הוא הגיע במהלך חופשות למשחקים ואימונים. ב-15.10 היה מעורב הטנק של לוי בקרב באזור “החווה הסינית” והמטרה שלהם הייתה לפלס את הדרך לכוחות שמאחורי הגדוד שלו. הטנק ספג מארטילריה והושמד. רק אחרי ארבעה חודשים, שבהם הוגדר כנעדר, הוכח כי הוא ישב בטנק ולמעשה נהרג.
הכדורסלנים:
סרן יצחק הוכל’ה הוכמן ז”ל
נולד ב-1943 בבני ברק להורים שהיו חברים בארגון האצ”ל. מכריו מספרים כי הוא היה אתלט יוצא דופן שחלש על מספר ענפי ספורט. הפך לשחקן כדורסל מצטיין ושיחק באליצור תל אביב, שם סחף נערי ישיבות לרצות ולשחק גם כן. למרות ששיחק רק בליגה הארצית, הוא הפך לשחקן הראשון שמקבל זימון לסגל הנבחרת שלא משחק בליגה הבכירה, בה השתתף לעונה אחת במדי הפועל חולון. במלחמה השתתף כעוזר קצין מודיעין חטיבתי בקרבות הבלימה והפריצה בסיני ונהרג כשפרץ בזחל”ם שלו לעזרת חברים, שנלכדו ברחוב הראשי של העיר סואץ.
סמל משה טפר ז”ל
נולד ב-1942 בבני ברק, אביו של מנכ”ל איגוד שופטי הכדורגל יריב טפר. אהב כדורסל ושיחק בקבוצת הכדורסל של אשדות-אפיקים. הקים בעמק הירדן קבוצת כדורסל לילדים בני שבע, ואף ניהל את קבוצת הכדורסל של הפועל חולון. כשהיה בחולון הוא היה גם חבר בהנהלת האיגוד הארצי של שחקני הכדורסל. הוא היה חובש קרבי ובמלחמת יום הכיפורים גויס והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה במסגרת פלוגת הרפואה באוגדה של אריאל שרון בסיני. כאשר יחידתו התקדמה בציר "עכביש", המוליך מטסה לצפון האגם המר, נלכדה היחידה באש אויב. הוא נהרג במקום מפגז בזמן שהיחידה נלכדה בתנועה בציר ב-18.10.
משה טפר, יצחק הוכלה הוכמן (אתר יזכור, משרד הביטחון)יריב טפר אמר על אביו: “השנה תציין מדינת ישראל יחד איתנו, המשפחות השכולות, פצועי ונכי המלחמה והלומי הקרב, את אחת מהנוראיות שבמלחמות ישראל - מלחמת יום הכיפורים. לצערי, לא זכיתי להכיר את אבי וזיכרונות חיים ממנו - אין לי. יחד עם זאת, לא מעט מחבריו ואנשים שהכירוהו, טוענים שהדמיון וקווי האופי בינינו דומים מאוד”.
“תחושת היתמות והשכול לא נעלמת גם לא אחרי 50 שנה. היא אף מתעצמת כאשר אתה הופך לאבא (במקרה שלי לארבעה ילדים מקסימים) ומבין את החסך העצום איתו גדלתי אני וכל יתומות ויתומי צה”ל של המלחמה הארורה ההיא. מי ייתן ולעולם לא נדע מלחמות כאלה ושלא נדע שכול, יתמות ועצב”.
משה ויריב טפר (פרטי)סמל צבי צימר ז”ל
נולד ב-1953 כחלק מאחת המשפחות שהקימו את קיבוץ חולדה. הקדיש את חייו לספורט והיה כדורסלן מצטיין, שהתלבט בסוף לימודיו בתיכון האם להמשיך בכדורסל או להתגייס לצבא. הוא שיחק בנבחרת הנוער לצד מוטי ארואסטי ומיקי ברקוביץ’ והספיק גם לשחק בהפועל חולון, אבל החליט ללכת לקרבי יחד עם בני כיתתו והוצב בחיל שריון. עם פתיחת המלחמה, הוא הוצב במעוז “אורקל” בסיני. אחרי שמפקדו נפצע בהפגזה הראשונה, צימר לקח פיקוד על הטנק ובמשך יומיים פיקד עליו בזמן שהמעוז נפל לידיים של המצרים. בזמן שהם ניסו ליסוג לאחור, הוא נהרג בתאריך ה-7.10. על מעשיו במלחמה קיבל לאחר מותו את עיטור המופת.
רב”ט משה ביטרמן ז”ל
נולד ב-1954 בתל אביב, אבל התגורר ברוב חייו בחולון. היה יושב ראש מועצת התלמידים של בית הספר אורט ושחקן כדורסל מצטיין בהפועל חולון. הוא רצה להתגייס ולהיות “חייל של ממש” למרות רצונו של אביו שילך לעתודה אקדמית והחל קורס מ”כים בחטיבת גולני, אותו לא הספיק לסיים בעקבות פריצת המלחמה. בקרב על החרמון ב-8.10 תפקידו היה מפעיל מאג בזחל”ם המ”פ ולמרות אש כבדה לעברו, הוא ירה צרורות בסורים. באחת הפעמים שקם חזרה אחרי החלפת תחמושת, נהרג מירי האויב. לאחר מותו קיבל את עיטור המופת.
סגן איתן מלכין ז”ל
נולד ב-1941 בגבעת עדה. היה שייט בקבוצת הפועל בת ים ויצא איתה להפלגות במהלך חופשות הקיץ, כשבנוסף שיחק כדורסל בהפועל חולון. לאחר שהתשחרר משירותו הסדיר, שם היה קצין בחיל הצנחנים, הלך ללמוד בטכניון הנדסת מכונות ועבד בתעשייה האווירית. בצבא הצטרף אל אנשי המילואים ונהרג בקרב קשה בדרום “החווה הסינית” בלילה שבין ה-15-16.10, על צומת “טרטור-לכסיקון”. בשעות הבוקר הזחל”ם שלו נפגע מאש טילים של האויב והוא נהרג.
איתן מלכין, צבי צימר ומשה ביטרמן (אתר יזכור, משרד הביטחון)שחקני הכדוריד:
סמ”ר אלכסנדר יניב ז”ל
נולד ב-1952 בחולון. היה חובב ספורט נלהב שהתעניין בעיקר בכדורסל, אתלטיקה קלה וכדוריד, ענף אותו שיחק בקבוצת הפועל חולון ויצא עם נבחרת הסטודנטים לתחרויות ברומניה וצ’כוסלובקיה. למרות שהיה עתודאי במכון וינגייט, התנדב להתגייס בשנת 1970 וללא ידיעת הוריו התגייס לחטיבת גולני. בפריצת המלחמה נשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן וב-12.10, לאחר שבוע של קרבות על החרמון, נהרג לאחר שהתנדב יחד עם שניים מחבריו לבדוק את הדרך לעזרת מוצב ליד חאדר מאש מטוסים. במדי שנה ביום הולדתו נערך טורניר נוער בכדוריד בחולון.
סגן ראובן כהן ז”ל
נולד ב-1946 בעפולה ועבר בגיל צעיר לכפר מנחם. היה קפטן קבוצת הכדוריד של הקבוצה המקומית, מדריך קליעה, צייר וקצין בשירותו הסדיר בצבא, במהלכו לחם גם במלחמת ששת הימים. לאחר שהשתחרר, בגיל 27, פרצה מלחמת יום הכיפורים בעוד שהוא נותר בביתו אחרי שנפצע באחד מאימוני הקבוצה. למרות זאת הוא התייצב לצד חבריו ליחידה ברמת הגולן. כהן נפל בקרב כאשר שיירת טנקים בה לחם נפגעה מאש נ"ט של הסורים, ובזמן שהוא נמלט ממנה וחיפש מחסה פגע בו פגז והוא נהרג במקום.
אלכסנדר יניב וראובן כהן (אתר יזכור, משרד הביטחון)רב”ט גבריאל ברעם ז”ל
נולד ב-1954 בכפר מנחם. היה חובב אתלטיקה, שחייה וכדוריד, כשגם הוא שיחק בקבוצה המקומית. לפני גיוסו לצה”ל, נמנה בתוך משלחת הנוער לאולימפיאדת מינכן ב-1972. ברעם שירת כתותחן בטנק של מפקד הפלוגה שפרצה קדימה והגיעה עד לגדות תעלת סואץ לבלום את המצרים. כאשר ניתנה לו ההוראה לחזור לאחור, באזור העיר איסמעיליה, חטף הטנק פגיעה ממנה גברי נהרג יחד עם צוותו ב-7.10, כעשר שעות מתחילת המלחמה. תחילה, הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע למשך מספר חודשים, אחריהם נמצאה גופתו והוא הובא למנוחות בקיבוץ.
סמל עמוס ברגר ז”ל
נולד ב-1953 בכפר מנחם ושיחק גם כן בקבוצה המקומית, שהתפרקה מספר שנים אחרי המלחמה והוקמה מחדש בשנת 2014, כאשר טורניר כדוריד נערך בכפר לזכרם. הוא היה שחקן הרכב נחוש, שעלה לקבוצה הבוגרת של הפועל כפר מנחם ממחלקת הנוער שלה, לאחר שזכה עם קבוצת בית הספר שלו במקום השלישי באליפות אירופה לבתי הספר התיכוניים. במהלך הלחימה ברמת הגולן, ב-9.10, ברגר ששירת בחטיבה 7 העניק חילוץ לחיילים שלחמו בקרב קשה באזור בוקעתא. הוא העמיס פצועים לנגמ"ש שנקלע למארב של הסורים, נפצע ונהרג.
עמוס ברגר וגבריאל ברעם (אתר יזכור, משרד הביטחון)שחקני הכדורעף:
סרן דוד גלזר ז”ל
נולד ב-1948 בטירת צבי והיה חלק מקבוצת הכדורעף של הקיבוץ, ששיחקה בליגה השלישית והתפרקה לאחר המלחמה. לחם במלחמת ששת הימים בקרבות אום כתף כחלק מחטיבת הנח”ל ולאחר מכן הועבר לחיל השיריון, שם שימש ככקצין חרמ”ש. ב-21.10, בזמן תקיפת מערך המצרים ב”מיסורי” בסיני, נפגע ונהרג תוך כדי הקרב. הוא נע בתוך זחל”ם הפיקוד והסתער על גבעה שבה התבצרו חיילים מצרים, כשהוא עומד בראש אנשיו תוך כדי שהם זורקים רימונים ויורים במקלעים. לאחר מותו קיבל את עיטור המופת.
רס”ן איתן וליש ז”ל
נולד ב-1943 בקיבוץ עין גב. היה מנהיג מלידה, איש מוכשר וחברותי, מדריך בתנועת הנוער העובד והלומד, רב-סרן במילואים, רכז משק ומי שהקים את קבוצת הכדורעף של הפועל גינוסר, זו שסללה את הדרך ושברה את ההגמוניה התרבותית הבין-קיבוצית. השתתף בין היתר גם בתחרויות ארציות בזריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל וקפיצה לגובה, אבל הצטיין בעיקר בכדורעף ושיחק בנבחרת ישראל. הוא העלה פרופיל וגויס לחיל השיריון, שם יצא לקורס קצינים ושימש כסגן מפקד גדוד, איתו נשלח לסיני בתחילת המלחמה. ב-8.10 נפל בקרב באזור פירדאן בחזית סיני. תחילה נחשב כנעדר, אבל אחיו עוזי, שהשתתף בחיפושים אחריו, גילה את גופתו.
דוד גלזר, איתן וליש (אתר יזכור, משרד הביחטון, ארכיון)סגן שמעון שפרינגר ז”ל
נולד ב-1952 בטירת צבי. עסק בשחייה, ריצה וכדורעף ושיחק בקבוצה המקומית. התעניין מאוד בעבודות האדמה והחקלאות, בהן עבד בין היתר בקיבוץ. הוא התגייס לחיל השיריון ב-1971 והלך לעשות קורס קצינים, לאחריו הוצב באחת היחידות בסיני, כשהעדיף לעיתים בזמן החופשות להישאר בבסיס כדי לא לחלל שבת. בפתיחת המלחמה היה מוצב בגזרה הצפונית של תעלת סואץ והשתתף בקרבות הבלימה נגד כוחות האויב שחצו את התעלה. לאחר לחימה קצרה ועיקשת במזור מעוז “לחצנית”, נפגע הטנק שלו והוא נהרג ביום הראשון של המלחמה, ב-6.10.
רס”ן זבולון אמיצי ז”ל
נולד ב-1945 בקיבוץ עין המפרץ. היה ספורטאי מצטיין, אבל הענף המועדף עליו היה כדורעף ושיחק בנבחרות הנוער והעתודה. הוא חלם להיות טייס והתנדב לשירות קבע, שם סיים קורס טייס ותופקד כטייס פנטום, כשבין היתר הפיל מיג 21. ב-9.10 יצאו שני פנטומים למשימה מיוחדת, כשאמיצי היה אחד הטייסים, אבל הם לא חזרו ממנו. כשנה וחצי לאחר המלחמה, הוחזרה גופתו של אמיצי ממצרים.
סמל מוטל’ה סדן ז”ל
נולד ב-1946 בקיבוץ בית זרע. היה שחקן כדורעף מצטיין בקיבוץ והעפיל עם קבוצתו עד לליגה הבכירה. בשנת 1967 השתתף במלחמת ששת הימים כצנחן בקרבות דרבשיה וג’לבינה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גויס שוב סדן ויצא עם יחידתו לרמת הגולן. בלילה שבן ה-11-12.10, לאחר הפריצה אל מעבר לקו הסגול, נורתה פצצת בזוקה לעבר חניון טנקים בצומת “יאיר” שבציר “אמריקה” במובלעת. אחרי שהפצצה החטיאה וכל החיילים למעט המקלענים ירדו מהחזל”ם של המג”ד, נורתה פצצה שנייה ופגעה בסדן ישירות.
שמעון שפרינגר, זבולון אמיצי, מוטלה סדן (אתר יזכור, משרד הביטחון)