הטניס הישראלי לבש חג ביומיים האחרונים. אמנם מפגש הדייויס יצא הפעם בראש השנה, אבל גם זה לא מנע מאוהדי הטניס הישראלי, שכל כך צמאים להצלחה, להגיע בהמוניהם להיכל קבוצת שלמה שבתל אביב. כמעט 12 שעות של טניס נטו, ומה לא היה בהן? הכל מהכל. נקודות גדולות, טירוף, אכזבה, לחץ, ציפייה ובסוף אושר אחד גדול אחרי מהפך ענק על יפן הפייבוריטית במפגש, אבל מהפך כזה שהורכב מעוד כמה וכמה מיני קאמבקים.
זה התחיל ביום הראשון, כשהאולם היה מלא כמעט עד אפס מקום. ישי עוליאל, שמגיל צעיר סומן כדבר הגדול של הטניס הישראלי ולא הצליח לממש את הפוטנציאל, לפחות כרגע, פגש את המדורג היפני הבכיר, שו שימבקורו (146). המדורג 470 מישראל אמנם הפסיד 2:0 במערכות, אבל נתן פייט רציני ובהיכל קבוצת שלמה הייתה תחושה שאולי, למרות פערי הרמות על הנייר, זה כן אפשרי.
ישי עוליאל (חגי מיכאלי)לא פעם ולא פעמיים הלב הישראלי ניצח משחקי דייויס, מהימים הגדולים ברמת השרון ואפילו באשדוד מול דרום אפריקה בשנה שעברה. עוליאל באמת השאיר הכל על המגרש ומתח את המדורג 146 עד למקסימום האפשרי עם הפסד בסט השני ורק אחרי שובר שוויון מותח. בהמשך ולעיני אמא שביציע עם דגל ישראל, אפשר להגיד האוהדת מספר 1 ביומיים הללו, עלה דניאל צוקרמן להשאיר את הכחולים-לבנים בעניינים.
עם פרישת הדור הקודם והשריד האחרון שהיה יוני ארליך, צוקרמן, מדייויס לדייויס, הפך לבאנקר של הנבחרת. לב, נשמה, התלהבות, וגם טניס שהלך והשתפר בשנה האחרונה. המדורג 372 מישראל הוא שחקן זוגות טוב ועשה התקדמות גדולה גם ביחידים השנה, ובגיל 28 יש לציין. 6:1 הוא התפרק בסט הראשון ובהיכל קבוצת שלמה, שצמוד ללונה פארק, היה חשש שרכבת הרים ומפגש של עליות וירידות כנראה לא יהיה פה, אלא הפסד כואב של 3:0 במפגש.
דניאל צוקרמן מגיש (חגי מיכאלי)צוקרמן חשב אחרת, אחרי שקיבל את הביטחון מארליך הקפטן ומהקהל, הוא התחיל את הקאמבק של המשחק ההוא והמפגש כולו, צעד אחרי צעד. שינטארו מוצ’יזוקי (198) כבר היה בשלוש נקודות משחק, שכזכור היו שמות את ישראל בבור אולי כבר קשה מדי של 2:0. ‘צוקי’ חזר בענק וניצח את שובר השוויון בדרך ל-1:1 במערכות, הראשונה של ישראל במפגש כולו.
המומנטום נמשך, היפני יצא לגמרי מהקצב (בדיוק כמו שקרה לו מול עוליאל ביום השני, עוד נגיע לזה), וצוקרמן הביא את השוויון אחרי 2:6 מרשים. היום הסתיים בשאגה גדולה של הקהל המקומי, שלא הייתה מביישת את צהלות הניצחון של קבוצת הכדורסל שמארחת בהיכל קבוצת שלמה. אז צוקרמן החזיר את הביטחון והקהל הישראלי הלך הביתה לארוחת חג עם הרבה תקווה ליום השני, השד לא כזה לא נורא.
אגב, אל היום השני הגיע לפני כולם פיני בלילי, כוכב העבר של הפועל תל אביב שהתמקם עם משפחתו בשורה הראשונה. גם שינו זוארץ, יו”ר ההתאחדות לכדורגל, הגיע לתמוך ובאוויר בהחלט הייתה תחושה חגיגית, קהל הטניס הישראלי בפרט וחובבי הספורט רעבים לאירועי ספורט גדולים כאן בישראל.
משחק הזוגות תמיד נחשב לבאנקר של הטניס הישראלי, בטח עם אנדיוני, אבל דברים השתנו כידוע, יוני חי כל נקודה מהספסל ועל המגרש היו עידן לשם, שהפעם לא קיבל את ההזדמנות ביחידים, וצוקרמן, שוב. הניסיון של הישראלים, שכבר שיתפו פעולה לא מעט פעמים, לא עזר והיפנים שוב נטלו את היתרון עם צמד די איכותי יש לציין, בן מקלקן וקאיטו יוסוגי.
דניאל צוקרמן ועידן לשם (חגי מיכאלי)משחק 3, שוב לחץ גדול בהיכל קבוצת שלמה. שוב צוקרמן נשלח להציל את המולדת, חצי שעה בלבד אחרי שעה ו-32 דקות שכבר היה על המגרש בזוגות. שימבקורו לקח את הסט הראשון עם 6:2, אבל הפעם כבר היה ברור לכולם שצוקרמן, למרות הפציעות, הלחץ והגב לקיר, לא מתכוון להניח את המחבט עד לשנייה האחרונה. אחרי סט אחד, הישראלי ירד לחדר ההלבשה לקבל טיפול והוראות מארליך וחזר משם כמו אריה.
עם משחק חייו ושתי מערכות שהוא לא יישכח לעולם, הישראלי השיג 1:6 ו-6:7(4) עם שובר שוויון מהסרטים ובקהנד אחד לאורך הקו, שגם נובאק ג’וקוביץ’ הגדול לו היה רואה, היה מוחא כף לשחקן הישראלי על החזרה באמת יוצאת דופן. בסיום המשחק הרביעי הייתה חגיגה גדולה בהיכל קבוצת שלמה ואווירה שלגמרי הזכירה את שנות הזוהר של הטניס הישראלי, כבר ללא קשר לאיך המפגש יסתיים.
ישראל, שלא הפסידה משחק בית בדייויס ב-2017, שוב במשחק אחד ומכריע על כל הקופה, פלייאוף או שוב המילה המעצבנת והמעליבה – הישרדות. ארליך לא בחר לשנות, ואל המערכה המכרעת נשלח עוליאל. הישראלי, שברוב שלבי המשחק של צוקרמן התכונן בחדר ההלבשה, עלה רע להתמודדות, רע מאוד אפילו. במקביל, השהות הארוכה כנראה גם עשתה את שלה (היום התחיל כבר ב-12:00 כן? של בלילי אגב ב-11:00) והאנרגיה בהיכל קבוצת שלמה כאילו ירדה מ-100 ל-0, אווירה של ‘זהו, את המקסימום כבר עשינו’.
ישי עוליאל (חגי מיכאלי)מפה לשם ולעוד טעות לא מחויבת ולטניס עם הרבה חששות, עוליאל מצא את עצמו במינוס 4:0. בינתיים, מאות אוהדים נטשו את ההיכל ויצאו לביתם, ‘חבל, אבל נהנינו מצוקרמן’, אמרו ביציאה מהאולם. ההיכל התרוקן בחצי לפחות ועוד קודם באיגוד הטניס דאגו להודיע שהכניסה למשחק החמישי היא חופשית, אך ספק אם היו כאלה שהספיקו להגיע עם צאת החג. בכל אופן, ישי לא נשבר, הוא ידע שעוד הפסד שלו ביחידים כבר לא בא בחשבון.
אחרי 6:2 חד צדדי בראשון, עוליאל התעלה בשני עם 5:7 גדול ולפתע, ישראל רק מערכה אחת מקאמבק אדיר. לעיני בת זוגו ביציע שתומכת בו בכל רגע ורגע (אפילו הגיעה למסיבת העיתונאים ביום שישי חצי שעה לפני הזמן), הישראלי יצא מאזור הנוחות לאט לאט והציג טניס אגרסיבי ואיכותי. כבר לא עוליאל שמנסה רק להגיב, אלא טניס של ההוא שבנו עליו הרים וגבעות של ציפיות מגיל צעיר – יוזם, מחפש להלחיץ את היריב, את הזוויות וגם יודע להשיג נקודות קלות וחשובות דרך ההגשה.
הקהל הרעיש, ישי נכנס לזון, מוצ’יזוקי העיף את המחבט לא פעם ולגמרי יצא מאיזון, הישראלי אמר תודה ועם סט לפנתאון פשוט רשם 0:6 אדיר וחתם את המפגש המשוגע הזה אחרי 2:3 משוגע ומשגע, שנתן הרבה כבוד ותקווה לטניס הישראלי. אולי זה יהיה המפגש שייתן פוש לשחקנים הישראלים כל אחד בדרכו בסבב, לנבחרת כולה עם מפגש פלייאוף העלייה ולקהל הטניס בארץ, שראה שהטניס כחול-לבן, אמנם לא בשיאו כפי שהיה בעבר, אבל בהחלט יש לו מה להציע והכיוון הוא לגמרי חיובי.
חגיגות ענק בנבחרת הטניס (חגי מיכאלי)אגב, מעניין כיצד הרגישו האוהדים שעזבו את ההתמודדות לפני ובמהלך המשחק החמישי, אם הייתי צריך לדמות זאת לכדורגל – כאילו יצאו לקראת הדקה ה-90 של המשחק, כשקבוצתם בפיגור ולבסוף הצליחה להפוך בתוספת הזמן ולנצח (מכבי, מושיקו לוגסי מול בני יהודה למי שזוכר). בכל אופן, בטוח שגם הם שמחו מרחוק, על אף שפיספסו קאמבק באמת יוצא דופן וסיום מתוק במיוחד עם פתיחת השנה החדשה, עם הדגל ביציע והקסם של הדייויס, שוב.