יכול להיות שהניצחון הדרמטי 0:1 על בלארוס הרס לנו את הקמפיין. "מה? החלקת על השכל?!", אתם רשאים לתהות, כשכולנו עדיין בהיי משער הניצחון בתוספת הזמן של גבי קניקובסקי שהציל את הנבחרת מהופעה לא טובה נגד נבחרת חלשה.
אז אני אסביר: הניצחון הזה הרחיק סופית את החזרה של ערן זהבי לנבחרת למשחקים החשובים בעוד חודש נגד שווייץ וקוסובו. ושיהיה ברור - למרות התוצאות החיוביות נגד בלארוס ורומניה, אין בכלל ספק שהנבחרת, מבחינת מקצועית גרידא, חייבת את זהבי. נכון, הוא בכל מקרה לא היה צפוי להיות מוזמן בשל התעקשותם של מובילי הנבחרת, בראשות יוסי בניון, אבל אלמלא הגול של קניקובסקי בטוח היה נולד לחץ ציבורי עצום.
כי בואו נודה על האמת, עד לדקה השלישית של תוספת הזמן, הסיכום של ארבעת הימים האחרונים היה במילים האלה: "אימפוטנציה התקפית, חוסר מחץ והיעדר תכליתיות, מחסור בחלוצים מוכחים. הנבחרת כבשה שער אחד בשני משחקים מול נבחרות בינוניות והעמידה סך הכל שישה גולים בלבד בשישה מחזורים במוקדמות היורו. ברור לכל שאם טובת נבחרת ישראל בראש מעייניהם של בניון ואלון חזן, כבר באוקטובר ערן זהבי הוא באנקר בסגל לצמד המשחקים מול שווייץ וקוסובו. חובה, בלי שום היסוס ושיקבל שני חדרים".
ואז הגיע הגול של קניקובסקי – השביעי של ישראל בקמפיין הנוכחי. כזכור, קניקובסקי בכלל לא היה אמור להיות בסגל הנבחרת למשחקים של ספטמבר ואף הביע בפני ONE את אכזבתו המרה על כך שלא נכלל בסגל המקורי, ובסוף רק בשל פציעתו של דולב חזיזה קיבל שחקן מכבי תל אביב זימון ברגע האחרון ואתמול הפך למושיע הלאומי.
כדרכו של הכדורגל, כולם משתכרים מהניצחון. שוכחים שהשחקן הכי טוב על הדשא היה עומרי גלזר עם שלוש הצלות ענק והשחקן הכי גרוע על הדשא היה ולדיסלאב מורוזוב שהחמיץ שני מצבים לגול בטוח והוא לא הבלארוסי הפראייר הגדול היחיד שהחמיץ אמש בבלומפילד.
כדורגל, כידוע, הוא ענף שמוכרע בסנטימטרים ובחלקי שניות, כולם חכמים בדיעבד והנטיה הפרשנית היא לצבוע הכל בוורוד אחרי תוצאה טובה והופעה סבירה, ולצבוע הכל בשחור במקרה ההפוך.
אבל בואו נשפוט בהגינות: ישראל נתנה הופעה מרשימה בבוקרשט, אבל הייתה חסרת מחץ ובזבזה חמישה מצבים טובים להכריע את המשחק ולעשות צעד ענק לעבר היורו, ומול בלארוס זו כבר הייתה הופעה לא טובה, שהדבר הכמעט יחיד המשותף לה ולהופעה בבוקרשט היה הבזבזנות ההתקפית וכמות המצבים הטובים שהחמצנו.
וזה מוטיב חוזר בקמפיין הנוכחי. שימו לב לנתונים: אתמול עד השער של קניקובסקי רשמה ישראל 21 איומים לא מוצלחים, שישה מתוכם למסגרת, ורק אז הגיע הגול הגואל – שגם הוא לא נבע מבעיטה נקיה (הכדור פגע בדרך בשחקן הגנה בלארוסי והוסט). נגד רומניה ישראל ניפקה שער בודד מ-16 איומים, חמישה למסגרת ועוד כדור לעמוד השער של גלוך.
והנה סיכום הנתונים ההתקפיים הדלים של נבחרת ישראל בקמפיין הנוכחי: שבעה שערים בשישה מחזורים, ממוצע של שער כל 14 איומים לשער. הנתונים האלה כמובן אינם מקריים – רבות נכתב ודובר על כך שאין לישראל אף סקורר בכושר ראוי זולת זהבי.
אז הלוואי ונעלה ליורו 2024, אבל בואו נגיד את האמת – מבחינה מקצועית ואם רק טובת הנבחרת בראש מעייניהם של מנהיגי הנבחרת – ערן זהבי חייב לשוב לנבחרת. אולי רק שתי תוצאות רעות באוקטובר יכולות לגרום לקאמבק הזה לקרות בפגרה של נובמבר. בתקווה שעד אז לא תאבד תקוותנו.
נתוני חוסר היעילות ההתקפית של ישראל בקמפיין
המשחק | איומים | איומים למסגרת |
מול בלארוס | 22 | 7 |
מול רומניה | 16 | 5 |
מול אנדורה | 9 | 6 |
מול בלארוס (בחוץ) | 29 | 8 |
מול שווייץ | 4 | 1 |
מול קוסובו | 18 | 3 |
סך הכל | 98 | 30 |
ממוצע למשחק | 14 | 4.3 |