בגלישת רוח יש לישראל רק שני מדליסטים אולימפיים. בפעם האחרונה שמי מהם עמד על הפודיום זה היה שחר צוברי ב-2008. לאחר שפרש, מונה למאמן נבחרת הנשים בגלישת רוח והוביל אותה להצלחה מסחררת בזמן קצר, עד כדי כך שהיו בשנה החולפת ארבע ישראליות שזכו במדליות בשתי אליפויות עולם שונות.
אחרי שהוביל את גולשות הרוח הישראליות להצלחה, שחר צוברי הגיע לשיחה מרתקת בפודקאסט האולימפי של ONE עם אסי ממן על ההצלחה, איך תוכרע זהות הנציגה האולימפית היחידה שתטוס לאולימפיאדת פאריס מתוך היצע כל כך איכותי (“הן הכי טובות בעולם, יש לי צרות חיוביות”), המכתבים שכתבה קטי ספיצ'קוב שבחרה לא להיות בנבחרת (“אני איש של המערכת והמערכת זה סדין אדום מבחינתה, אז לא היה לזה צ'אנס”), התחושות כאשר שחר טיבי זכתה באליפות העולם והקדישה את המדליה ללי קורזיץ (“צמרמורת, אני ולי כל הזמן מדברים ואני מבקש ממנה חיזוקים”) והמרחק מהבית. האזינו:
שלום שחר צוברי, מה שלומך?
“שלום, בסדר גמור”.
רק באליפויות העולם שהיו בשנה האחרונה ראינו ארבע מדליות ישראליות, איך אתה מסביר את כמות המדליות הזאת?
”אני חושב שזה נובע מהרבה עבודה קשה, גם מהצד שלי וגם מהצד של הספורטאיות. זה דגם חדש במקום ה-RSX שהיה בעצם בארבע אולימפיאדות, וברגע שנכנס הדגם הזה, כמו שאני באתי וטרפתי את הקלפים אז, כך גם היום הדגם הזה יותר כיפי ויש הרבה ספורטאים וספורטאיות שנשארו והצליחו בו. פשוט כולן רעבות, כולן רוצות להצליח וכולן יודעות שיש להן סיכוי”.
בגלל ששיטת שיוטי המדליות השתנתה - במקום ניקוד מצטבר ואז ניקוד כפול בשיוט המדליות, עכשיו יש רבע גמר, חצי גמר וגמר - באליפות העולם האחרונה קרה משהו מדהים בנשים, כי ראינו ארבע גולשות רוח ישראליות בחצי הגמר, משם ידעת שרק שתיים יכולות לעלות לחצי הגמר ומהן עוד שתיים לגמר, ונוצר מצב שהיו שם ארבע ישראליות בחצי הגמר. זה מטורף.
“לשם אנחנו מכוונים, בסופו של הדבר השיטה השתנתה ומבחינה מקצועית אנחנו פחות מרוצים מזה, אבל לא שואלים אותנו. מבחינת תקשורתית, קיבלתי הרבה פידבקים חיובים על יום הגמרים שהיה עכשיו באליפות העולם, כי אנשים אמרו שקל לראות וקל להבין, זה צולם ברמה גבוהה ומבינים שמי שמנצח עולה לשלב הבא. אז לפחות הנחמה היא שזה משיג את המטרה של הפורמט הזה.
“כשאנחנו נכנסים לתחרות, המטרה היא להגיע מהמוקדמות מהמקום הראשון כדי להבטיח מדליה, להגיע ממקומות השני והשלישי כדי להבטיח חמישייה, ובאמת גם באליפות העולם שנה שעברה הכנסנו ארבע, באליפות אירופה הכנסנו שלוש וגם השנה הכנסנו ארבע. אם אפשר לצחוק, אני מכוון רק להכניס שש גולשות רוח ישראליות לשיוטי הגמרים, לא יותר מזה. רק אז אני אהיה מרוצה”.
שחר צוברי ושחר טיבי (sailing energy)אם אני לא טועה, בלנזרוטה היה לכם פודיום ישראלי מלא, זאת אומרת שגם אחת הגיעה לגמר וגם שתיים הגיעו לחצי הגמר והלאה לגמר עצמו.
“כן, זו הייתה תחרות הכנה של תחילת העונה. אנחנו יודעים שזה לא יהיה ככה, אבל אמרנו ‘אם בתחילת העונה זאת הרמה ואנחנו נראים ככה, אז צריך להמשיך ללחוץ’. כולם היו עוד בכריסמס והורידו קצת את הרגל מהגז, אבל לגמרי זה נתן בוסט חשוב לקראת אליפות העולם הבאה שתתקיים בלנזרוטה. הספורטאיות באות עם ביטחון כי הן מכירות את האזור ועמדו שם על הפודיום. כשיש לי שלוש או ארבע ספורטאיות ברבע הגמר, אז האחוזים לטובתי.
“בתחרות הקדם אולימפית היינו עם נציגה אחת, כשהאחוזים שווים לכולן כי יש רק ספורטאית אחת מכל מדינה, שזה מדמה את המשחקים האולימפיים. שם היו לי שתי מטרות - לחזור עם מדליית זהב, אבל גם מההתחלה לסיים במוקדמות במקום הראשון כדי להבטיח מדליה קודם כל. אני שמח ששרון קנטור הצליחה לעמוד בשתי המטרות הללו. זה אומר שאנחנו מבינים את הפורמט, מבינים את האסטרטגיה והטקטיקה, ויודעים איך להתנהל”.
השנה האחרונה הכילה בתוכה שלוש תחרויות גדולות עם שתי אליפויות עולם ואליפות אירופה אחת, שהסתיימו עם חמש ישראליות שונות על הפודיום. באליפות העולם האחרונה שחר טיבי זכתה בזהב וקטי ספיצ'קוב בכסף, לפני כן שרון קנטור זכתה בתחרות הקדם אולימפית וסיימה במקום השני באליפות אירופה, ובאליפות העולם לפני שנה היו בכלל שתיים אחרות על הפודיום כי דניאלה פלג סיימה במקום השני ומאיה מוריס הייתה עם הארד. זאת אומרת, אין פה מישהי אחת שפורצת קדימה, כל אחת יכולה מהנבחרת שלך מוסגלת להגיע לפודיום. איך עושים את זה?
“יש לי הרבה דברים להסביר אבל נראה לי זה יקח הרבה זמן. אני באמת חושב שהן משקיעות את הנשמה וגם אני משקיע, ופשוט רואים את זה. אני באופן אישי מרגיש שיש מערכת שלמה מאחוריי, גב מאוד חזק שעוזר ותומך באיגוד השייט, ואני דואג להעביר את זה כל יום לספורטאיות. בכל רגע של ספק או ירידה, אני שם כדי להזכיר להן, לכוון אותן ולהכיל את כל הביקורתיות. גם אשתי סובלת מזה שאני הולך לישון עם העבודה”.
למה?
“כי זה כל כך טוטאלי להיות ספורטאי אולימפי, כל היום אתה עסוק בזה, אתה הולך לישון עם מחשבות איך להיות טוב יותר, מקפיד על שעות שינה ותזונה כי כלי העבודה שלך זה הגוף שלך. גם כשהפכתי להיות המאמן, אומנם אני לא צריך לקום לאימוני כושר בבוקר, אבל הראש כל הזמן עובד ושואל איך לאתגר אותן, האקסל של התכנית המקצועית השנתית כל הזמן פתוח, יש לי את המחברת שאני כותב בה תכנים וכל פידבק שמישהי אומרת אני לוקח לתשומת ליבי, חושב אם היא אומרת את זה כי היא מוותרת לעצמה או כי באמת צריך פה דיוק מצידי. אני לא מבטל או פוסל שום דבר, אני באמת חושב ומתייעץ, ויש לי עם מי להתייעץ”.
קטי ספיצ'קוב ושחר טיבי (sailing energy)קיבלת נבחרת מפורקת אחרי אולימפיאדת טוקיו. נבחרת הנשים הייתה מפולגת בגלל מה שקרה בקמפיין הקודם בפרשה עם פייר לוקט, והיום זו נבחרת שמספקת המון הישגים. איך אספת את השברים ואיך בנית את זה?
”אני חושב שלא נשארו ספורטאיות מהנבחרת הקודמת למעט קטי ספיצ’קוב ומאיה מוריס, כשקטי בחרה לעבוד בנפרד ומאיה בחרה לעבוד בנבחרת. אני בחרתי במי שבחרה בי, מי שבחרה לעבוד במערכת ואני לא מתעסק במי שבוחר לא לעבוד במערכת. מבחינתי, ואני אומר כל הזמן לספורטאיות - אני בוחר במי שבוחר לעבוד איתי”.
כן, אבל זה מרגיש לי כאילו הגעת איתן לנקודה מאוד בריאה כנבחרת, כי בסוף זה ספורט אינדיבידואלי ויש פה נבחרת בה כל אחת מתחרה בשנייה. ההתחלה הייתה קשה והיית צריך לכוון אותן גם בגלל שהן צעירות, והיום זה נראה כאילו אתה עובד איתן רק על הדיוקים, או פשוט יושב על הסירה ומוחא כפיים כי כולן מצליחות וזה נראה טוב מתמיד.
“לא הכל נוצץ, אבל אני חושב שהסוד הוא פשוט תקשורת טובה ולדבר על הכל. מערכת היחסים הזאת היא באמת מקצועית ובאמת רלוונטית, אני מנסה מצד אחד לא להיכנס להן לחיים האישיים ומצד שני כן לראות את הבן אדם שעומד מולי ולהבין שיש משמעות לחיים האישיים בענף הזה. בעבודה הזאת יש איזון מאוד דק, והרבה פעמים אני אומר להן שאני יכול לטעות כי אני גם בן אדם ואני חושב שאחד הדברים הטובים ביותר זה גם להודות בטעויות שאתה עושה. בתור מאמן שעומד מול ספורטאית בת 17, אני חושב שהן מעריכות את זה ומשם נבנה אמון”.
שחר צוברי (שחר גרוס)הן גולשות הרוח הכי טובות בעולם?
“הן הכי טובות בעולם”.
איך זה לראות דגל ישראל בכל שיוט מדליות כל כך הרבה פעמים?
“זה מעבר לזה. קרה לא מעט פעמים שהן מזנקות והולכות למצוף הראשון ומתרחקות, ואנחנו מחכים כל המאמנים בשורה ליד המצוף הבא - ואז הן חוזרות למצוף שהן צריכות להקיף וכולם בציפייה ומסתכלים מי המובילות, ראשונה ומי שנייה, ואז אני רואה שורה של ישראליות עומדות מולי ומול כל המאמנים. אין מה לומר, זה עוצמתי. אני מגיע לתחרות, וזה לא שיוט גמר, זו רק תחילת תחרות, אבל כבר בשיוט ראשון יש לי צמרמורות. אני מסתכל ואומר זה מטורף, זה מרשים והלוואי שזה יימשך ככה”.
כמה אתה גאה בזה שיש לך אלופת עולם ברקורד, בקמפיין אולימפי ראשון כמאמן?
“אני גאה בשחר טיבי. אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי דרך ארוכה שהיא עשתה, היא הצליחה לעמוד על הפודיום ועוד במקום הראשון, במיוחד באליפות העולם האחרונה, שהייתה תחרות הדגל של איגוד השייט העולמי כי זו תחרות לכל הדגמים שהיא מתרחשת כל ארבע שנים והיא כמו המונדיאל של השייט. זה היה הדבר הכי קרוב למשחקים האולימפיים. זו טבילת אש מצוינת”.
אתה לא זכית לרגע כזה כספורטאי, אז אפשר להגיד שאתה מאמן גדול יותר מאשר שהיית ספורטאי?
“קשה לי להשוות, אני חושב שבסך הכל בתור ספורטאי הצלחתי בגיל צעיר, אחר כך עשיתי קריירה מפוארת, אבל אני מרגיש שבתור ספורטאי יכולתי לעשות יותר. אני מאוד מרוצה על הקריירה שהייתה לי, ועכשיו אני לוקח את כל התובנות, העקשנות והתכונות שהיו לי בתור ספורטאי, ואני מנסה עד כמה שאפשר להעביר את זה לספורטאיות. אני שמח על כך שגם הן דעתניות ועקשניות, אלו תכונות טובות”.
שחר צוברי (שחר גרוס)רק אחת מהן תגיע למשחקים האולימפיים, יש שיטה מתמטית אומנם, אבל גם למאמן יש מה לומר. איך בוחרים מישהי אחת מתוך כל הבנות המצליחות?
“אני מקווה שהן יבחרו בשבילי (צוחק), למרות שהלוואי ונשחזר את הפודיום מלנזרוטה, ואז באמת ההחלטה שלי תהיה יותר קשה. יש לי צרות חיוביות, אז זה גם קצת מרגיע. יש קריטריונים מאוד ברורים, יש אותי כי אני מסתכל ומנתח המון נתונים, יש לי את סתיו בוימל כעוזר מאמן שהוא גם תותח ורואה שדברים שלא הרבה רואים, אז השיח בנינו מאוד מקצועי ומאוד ענייני ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם אלי שהוא המנהל המקצועי. הכל ברור. אני חושב שזה בדיוק הסוד, שיש פחות אגו ויש יותר שיתוף פעולה, עזרה ותמיכה מול כל הגורמים במערכת. ולגבי בחירת הנציגה? יש ועדה שתחליט, אני רק אתן את ההמלצה לפי הקריטריונים ואנסה להיות כמה שיותר שקוף ומקצועי. בסופו של דבר אני רוצה מדליית זהב אולימפית כמאמן. הדרך שלי למדליית הזהב האולימפית עוברת דרך אחת מהן, והן צריכות לסמוך עלי שאעשה את הבחירה הכי נכונה והכי טובה”.
כמה זה קשה לבחור רק אחת מתוכן?
“כולנו גדלנו לתוך הענף הזה ומכירים את האופי שלו. כשאתה מסתכל על הענפים האחרים אתה אומר שיש כאלה שנוסעים עם שתי ספורטאיות או שלוש ספורטאיות ואתה יכול לקחת פודיום מלא, אבל בסדר, לחוג הזה נרשמנו מה שנקרא”.
נכון לעכשיו שרון קנטור מובילה את הדירוג הפנימי עם 56 נקודות, שחר טיבי עם 55 נקודות, קטי ספיצ'קוב עם 41 נקודות ותמר שטיינברג עם 22 נקודות. באיגוד כל הזמן אומרים שהתהליך חשוב כי הם לא רוצים לפגוע בסיכוי למדליה יוקרתית בגלל מאבק פנימי על הכרטיס הבודד, וגם אתה אמרת לגולשות הרוח שלך שאתה מכיר את כל הטריקים ושבסופו של דבר מדליות באליפויות עולם ואירופה זה לא פחות חשוב. ככה בעצם כיוונת אותן להישגיות ופחות להסתכל אחת על השנייה, וזה מה שיוביל בסופו של דבר להחלטה שלך כמאמן על מי להמליץ?
“כמו שאמרת, הישגיות קובעת, חד משמעית. לשם זה התכנסנו, אז ברור שיהיה לזה משקל מאוד גדול. יש כל מיני קריטריונים, אבל אתה יודע בסופו של דבר אני רוצה וודאות. נכון שאין בספורט תעודות ביטוח, אבל אני בתור מאמן רוצה ללכת עם הטובה ביותר, אבל זה יקרה עם גולשת רוח שאני גם יודע שאני אוכל להשפיע עליה. כולן טובות וכולן מסוגלות וראויות, אז אנחנו במצב טוב, אבל אני רוצה להגיע למצב שבמשחקים האולימפיים אני יכול לקרוא את הבן אדם שעומד מולי”.
שרון קנטור (world sailing)מה זאת אומרת?
”זאת אומרת שאם לא עבדתי עם קטי, אז אין לי דרך להשפיע עליה, כי לא אדע איך להדליק בה את האש במידה וצריך. ברגע שאתה עובר דרך ותהליך עם ספורטאי ואתה רואה אותו בתקופות טובות או פחות טובות, בתחרויות עם לחץ ובלי לחץ, אז יש לך הרבה יותר כלים, ומבחינתי ומבחינת הספורטאיות זה כל הזמן שקוף ומוסבר שבסופו של דבר לא משנה מי זאת תהיה, אנחנו חייבים לייצר איזשהו מנגנון שיעזור לנו להגיע ולהצליח במשחקים האולימפיים. אין פה ניהול סיכונים, ואין פה תנאים או לא תנאים, צריך להפציץ לא משנה מה. ואיך אתה מביא את כל הלחץ הזה ומנקז אותו בתור מאמן? כמאמן, אני צריך את כל ארגז הכלים הזה כדי שזה יקרה”.
מה לא יוביל בעינייך לברדק, כמו שהיה בעבר בגלל סגירת המאבק על הכרטיס הבודד? כי יכול להיות מצב כזה שאין אחת בולטת מעל כולן, ואז מה אתה עושה?
“זה נראה לי די ברור, אני הולך עם המתמטיקה. אין נוסחאות קסם, בסופו של דבר אתה מסתכל על הטבלה והיא לא משקרת”.
הסקת מסקנות ממה שגור שטיינברג עשה בזמנו איתך ועם יואב כהן במצב של שוויון ביניכם?
”הוא הלך עם המתמטיקה, למרות שהגענו לשוויון והיה כתוב מאוד ברור שאת התחרות האחרונה מכפילים במקרה כזה. באיזשהו מקום לגור היה נוח לעבוד עם יואב, כי הוא גידל אותו, ואני באתי ואמרתי ‘אני יודע איך אני רוצה שדברים יקרו’. האופי של גור אולי הוא כזה, אצלי זה אחר. אני יכול להתמודד עם ספורטאים שיותר דעתנים, אז בקטע הזה אני וגור שונים, ואני חושב שהוא גם האמין בו יותר, אז אין פה טענות מצידי. מבחינתו הוא עשה את ההחלטות הנכונות וזה הוכיח את עצמו יחסית”.
שחר צוברי ויואב כהן (איציק בלניצקי)בוא נדבר על קטי ספיצ'קוב. מה הסיפור איתה ולמה היא לא בנבחרת?
”קטי ספורטאית מצוינת שבחרה לגור בחו”ל. יש הרבה ספורטאים מהרבה ענפים שעזבו את ארץ מולדתם, גרים בחו”ל ועדיין ממשיכים לייצג את המדינה שלהם. אז אולי מבחינת הנוף הישראלי ובנוף של השייט זה קצת חריג, אבל אם רגע עושים קצת זום אאוט על עולם הספורט העולמי - היא בחרה בזה, ואני בתור ספורטאי או מאמן, ובכלל בתור בן אדם, מאוד מעריך אנשים שהולכים עם האמת שלהם ועם הדרך שלהם. אני חושב שבהרבה מאוד שיחות היא לא הצליחה לשכנע אותנו, ואנחנו לא הצלחנו לשכנע אותה לגבי שיטת העבודה - אז פשוט הפסקנו לשכנע אחד את השני”.
אז היא עובדת שם בצרפת עם צוות קרואטי, אחרי שהאיגוד אמר לה ‘יש לנו את הנבחרת שלנו. אין בעיה שתהיי שם, אבל תבואי לארץ כשצריך ותעמדי בתחרויות כאלה ואחרות’?
“זה מאוד פשוט, עם הזכויות באות החובות. להיות חלק מנבחרת זה עניין קבוצתי, על כל המשתמע מכך. אנחנו לא בסין אומנם, אבל גם בנבחרות כדורגל יש לגיונרים ואומרים לכל אחד מהם ‘אתה תגיע מחר או היום’, אבל כולם יגיעו בסוף לכינוס של הנבחרת. כולן ספורטאיות בוגרות, יש להן את החיים האישיים שלהן וזה מובן לגמרי שיהיו גם דרישות ממנה”.
זה נכון לכאורה שהיא כתבה מכתב שהיא לא מאמינה בך או בשיטות האימון שלך, במסגרת השיחות עם האיגוד?
“היא כתבה הרבה מכתבים. במכתב האחרון היה כתוב שהיא בוחרת לא לעבוד עם הנבחרת, היא יותר מאמינה בדרך שהיא בוחרת ומבחינתי זה מאוד מוערך”.
קטי ספיצ'קוב (רדאד ג'בארה)נפגעת מזה שהיא לא סומכת עליך לכאורה?
”נפגעתי ברמה האישית. אני לא יודע אם זה לא סומכת עליי, אבל אולי היה מקום לתת צ’אנס. אני הרגשתי שמבחינתה אני איש של המערכת והמערכת זה סדין אדום, אז לא היה בכלל צ’אנס לגרום לזה לעבוד”.
וכשאתה רואה אותה סגנית אלופת עולם, מה עובר לך בראש?
”כל הכבוד”.
נוי דריהן נעלמה מהנוף, מאז התקרית עם קטי וההרחקה שלה. איפה היא היום? יצאה לגמרי מהנבחרת? קיבלת על זה הודעה או משהו?
"אני ידעתי ביום שהיא עזבה שזה נגמר. הייתי מעורב בהגעה שלה לאליפות אירופה לפני שנה, אבל היא לא התאימה למסגרת והיא גם אמא לילד בן שנה וחצי, אז זה לא פשוט והיה לה מאוד קשה לחבר את שני העולמות האלה ביחד. הזמן עשה את שלו וההישגים של הספורטאיות האחרות עשו את שלהם והתקדמנו הלאה”.
נוי דריהן וקטי ספיצ'קוב בבית המשפט (חגי מיכאלי)אחרי שתיבחר הנציגה, מה יהיה ביום שאחרי? איך אתה שומר על הנבחרת כי הן צריכות גם להתחרות בלוס אנגל’ס 2028? הרי הן רובן צעירות, אז איך שומרים על זה שלא יתפרק?
”הרבה שואלים אותי על זה. אני אומר שלא יהיה כלום, הכל יישאר אותו הדבר. הן יישארו ויעבדו קשה. באוקטובר 2024 יש אליפות אירופה, ואני חושב שזה מצוין שיש תחרות מטרה מיד אחרי אולימפיאדת פאריס, כי זה מכניס את כולן בחזרה למסגרת. ייפתח עוד קמפיין והכל יהיה בסדר, אבל אם מסתכלים על הקמפיין הזה - הן ספורטאיות ורובן צעירות, חלקן בצבא או אפילו בבית הספר עדיין, אז לאן יש להן ללכת? אם לא ליהנות מהחיים, לגלוש, להתאמן ולראות עולם?”.
כיף לעבוד עם כאלה צעירות, גם כי אתה מאמן ספורטאיות שאתה עוד יכול להשפיע ולכוון אותן עם שיפור מאוד מהיר, וגם כי להיות בן 37 בסביבה של חבר’ה צעירים זה כיף, לא?
”כן, קודם כל לעבוד עם ספורטאים וספורטאיות יש בזה משהו מרענן וכיפי, גם אם יש הרבה עבודה קשה. הכיף טמון במוטיבציה, בהתמדה, בהשקעה, ברצון להצליח ובמחויבות לספורטאיות האלו. זה הענף יפה ואנחנו כל הזמן בים, אז מה רע? הרבה פעמים אני אומר שהמשרד שלי משנה את פניו מידי יום, זה הבונוס הכי גדול”.
שי בובר, יו”ר איגוד השייט, עשה החלטה בתחילת הקמפיין - אני מביא את שני המדליסטים האולימפיים, שם אותם בראש הנבחרות לגברים ולנשים, ונותן להם להוביל כי הם יודעים איך עושים מדליה אולימפית. אני חייב להגיד שזה נראה לא רע. אתה מוצא את עצמך עם גל פרידמן, מאמנים ביחד את הנבחרות? איך זה לעבוד איתו?
”כיף לעבוד עם גל. אומנם הוא לא מדבר הרבה, אבל כשהוא מדבר אז תמיד שווה להקשיב לו. לא יוצא שיש לנו הרבה זמן ביחד, כי התוכניות שלנו די שונות ואנחנו לא עובדים באמת במקביל, אבל כשיש שיחות מקצועיות וכשיוצא לנו בחו”ל להיות ביחד, אז אנחנו הרבה פעמים מדברים, משתפים, ואיכשהו אני תמיד יוצא עם רעיון לאיזה משהו חדש. זה מפרה אותנו”.
גל פרידמן (רויטרס)שמענו את שחר טיבי אומרת ‘אני בגיל 15 ראיתי את לי קורזיץ זוכה במדליית זהב עולמית, וזה כבוד בשבילי להיות עשור אחרי על אותו המקום, כך שאני מקדישה לה את המדליה’. איך אתה מרגיש עם מצבה הרפואי של לי קורזיץ שהייתה איתך גם בנסיעות לחו”ל?
”לי תמיד סבלה, אבל כמובן שזה לא הופך את זה ליותר קל. אני בקשר איתה, אי אפשר לבוא לבקר בגלל המצב הרפואי ובגלל שהמערכת החיסונית שלה פגיעה, אבל מאוד התרגשתי ששחר הקדישה לה את המדליה ואני אפילו לא ראיתי את זה מגיע. כששחר התחילה לדבר, נהייתה לי צמרמורת. אני בקשר איתה, שולח לה עדכונים, הצלחות, כישלונות, מבקש לפעמים שתשלח לי קצת ברכות וחיזוקים. היא תמיד חיובית, תמיד מפרגנת ואני מאחל לה הרבה בריאות”.
יש לך שתי בנות בבית, ואתם חיים בטיסות כך שלפעמים אתה יכול להיות אפילו חודש שלם בחו”ל. כשחזרת מאליפות העולם, ראיתי שהגדולה שלך, קפצה עלייך ולא שחררה ממך בשדה התעופה. כמה זה קשה להתנהל ככה והאם הן מבינות מה אבא עושה?
”כבר אין לי חודש בחו”ל, יש שבועיים מקסימום (צוחק). אשתי מנהלת את הבית, אשתי מנהלת אותי, והבנות של הנבחרת צוחקות שאשתי מנהלת גם את הנבחרת. זה מאוד קשה, במיוחד ביולי-אוגוסט, אבל עושים מה שאפשר, מבקשים הרבה עזרה מההורים, וכשאני בארץ אז אני בא לתת אקסטרה עזרה, לכפר על הזמן האבוד, לראות איך אפשר לגרום לזה שאשתי תעבוד יותר כשאני בסביבה. זה קשה, אבל התירוץ הוא שבסוף אנחנו חוזרים עם מדליות, אז אני חושב שלפחות זאת המוטיבציה הגדולה של כל הבית. אשתי אומרת לי שאני לא חוזר בלי מדליות אם אני נוסע, אז אני אומר לספורטאיות ‘קדימה, אם אתן רוצות שאני אשאר, צריך עוד מדליות’. כל עוד יודעים שזה למטרה טובה אז זה חיובי”.
היית כמובן אחד מגולשי הרוח הגדולים ביותר בהיסטוריה של ישראל, כמה אולימפיאדת טוקיו הייתה פספוס מבחינתך? הכרטיס כבר היה אצלך ביד ובסוף לא נסעת בגלל מגפת הקורונה. זאת הייתה אמורה ההתפוצצות הגדולה שלך.
”זה היה פספוס, אבל יש דברים שהם גדולים מאיתנו בחיים. מצד אחד זה פספוס, אבל מצד שני אני מאוד שלם עם הקריירה שעשיתי ואיך שדברים התגלגלו, עם המשפחה ועם העבודה, אז אני לומד תמיד להסתכל על הצד החיובי וליהנות ממה שיש”.
שחר צוברי (Tomas Moya -Sailing Energy -Princesa Sofia Iberostar)עכשיו אנשים מזהים אותך כשחר צוברי הספורטאי או המאמן?
”תמיד יש את השאלה הזאתי שהאם ספורטאי יכול להפוך למאמן טוב, ואני חושב שכן, אנשים רואים את זה ומעריכים את זה. זה מאוד מחמיא ומאוד שמח. כשאומרים לי כל הכבוד על ההצלחות של הספורטאיות שלי אז אני קצת מובך וקצת קשה לי, כי זה לא אני גלשתי אלא הן הזיעו ועבדו קשה בשביל זה, אז מבחינתי זה שלהן - אבל אני שמח מזה שהאנשים רואים ומבינים מה אני עושה”.
רציתי לסיום לשאול איזו מדליה אתה מצפה לאולימפיאדת פאריס, אבל כבר ענית לי בהתחלה ‘רק זהב’. בכלל, יש איזה קטע כזה לכוון לזהב בספורט האולימפי, מאז שלינוי אשרם וארטיום דולגופיאט עשו את זה בטוקיו וגרמו לכולם להאמין שזה אפשרי. אתה מסתכל על המפה, כולם זזו יחסית הצידה מהדגם החדש, אולי חוץ מאמה ווילסון, אז הציפיות עלו דווקא מהישראליות?
”בסוף תהיה ישראלית אחת ואז יהיה אפשר לבחון את הסטטיסטיקה ולראות איפה הישראלית הזו תסיים כשתגיע למשחקים האולימפיים. זה שיש דומיננטיות ישראלית זה מתעתע כי אתה אומר שיש דגל ישראל כל הזמן מול העיניים, אבל כל פעם זו מישהי אחרת - למרות שיש יציבות מדהימה של שרון קנטור ושחר טיבי, כי תמיד הן בחמישייה ומקדימה, אז זו נקודה חשובה. הציפיות עלו, לא משנה מי תהיה שם. אני מעביר את זה לספורטאיות כל הזמן, אני דורש מהן שהציפיות יעלו, אני אומר את זה בתקשורת, אומר את זה לעצמי, הן גם ראו שזה אפשרי אז כן צריך לכוון גבוה”.
זה ירגש אותך לזכות במדליה בתור מאמן?
”זה ירגש אותי בכל מקרה. זה לא קשור גם למדליה אולימפית, כי בסוף העבודה היא אותה עבודה, השיוט הוא אותו שיוט והמתחרות אותן מתחרות, אז הסיפוק הוא אותו סיפוק. החוויה לזכות בתור ספורטאי, והלוואי בתור מאמן, יהיה זהה באותה מידה. זה תמיד מדהים ומרגש. הלוואי שזה יקרה”.
שחר טיבי עם המדליה (ראובן שוורץ)באולימפיאדת פאריס, התחרויות של השייט יהיו במארסיי. יהיה אפשר לראות את זה גם מהחוף כי זה יהיה יותר נגיש. תרצה לראות ישראלים ביציע?
”היתרון בפורמט הזה הוא שאתה לא צריך לעקוב אחרי השיוטים כל השבוע ולחשב את התוצאות, אלא מספיק רק לראות את יום הגמרים. המארגנים גם קירבו את זה לחוף, מעבר לכך שהפורמט יותר ברור ומי שמנצח מנצח. הצרפתים ירצו לעשות ‘שואו’, אז שווה להגיע למארסיי בקיץ ולא רק בשביל הנציגה הישראלית, אלא בכלל בשביל לעודד את כל השייט הישראלי”.
שחר צוברי, תודה רבה ושתהיה שנה טובה ומוצלחת.
”תודה רבה, שנה טובה ושתהיה שנה מוצלחת יותר”.