עמדת המגן השמאלי בנבחרת ישראל הייתה במשך שנים מושא לבדיחה בכדורגל שלנו. “הילד שמאלי? מצוין, אנחנו כבר בחצי הדרך” היו אומרים. אלא שהשינוי שחל בכדורגל שלנו בשנתיים האחרונות מביא עמו בשורה חדשה ומרעננת במיוחד – מגן שמאלי יציב, שלם, כזה שמגלה בגרות יוצאת דופן ביחס לגילו הצעיר ובהחלט נותן אור של תקווה לשחקן מפתח בעמדה הבעייתית משהו, כפי שלא היה לנו כבר הרבה מאוד זמן. אנחנו מדברים כמובן על רוי רביבו.
עוד נגיע לאבא חיים, אבל רביבו, שהפך בקיץ האחרון לשחקן הראשון שמשחק בשלוש נבחרות בגילאים שונים בחודש אחד (נבחרת הנוער, הנבחרת הצעירה והבוגרת), הרוויח ביושר את הזכות לעמוד באור הזרקורים בלי כל קשר לייחוס המשפחתי. הוא אחד השחקנים המבטיחים בכדורגל הישראלי אך ורק בזכות עצמו, עם מסלול התפתחות נכון, בריא, וכזה שהפך את היותו המגן השמאלי הבכיר בכדורגל הישראלי נכון להיום (לצד דורון ליידנר המצוין שפצוע וצפוי לתת לרביבו פייט כשיחזור) כמעט לעובדה מוגמרת.
רביבו (20) גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב מגיל 6 וסלל את דרכו עד לקבוצת הנוער דרך כל הקבוצות הצעירות, אבל אל תתנו למחשבה ששם המשפחה עזר לו, להטעות אתכם. בשונה מרוב השחקנים בנבחרת הנוער, רביבו לא נספר בגילאים הצעירים וכלל לא שיחק בנבחרות הנערים למיניהן. למעשה, את הזימון הראשון שלו למדים הלאומיים, הוא קיבל ישירות מאופיר חיים, לאחר שהאחרון מונה למאמן נבחרת הנוער בפברואר 2021, וגם זה, קרה מאוד במקרה.
רוי רביבו (רדאד ג'בארה)“אני התאהבתי ברוי רביבו באיזה משחק נוער” משחזר אופיר חיים, “ברגע שחתמתי כמאמן נבחרת הנוער, הלכתי לראות משחקים לפי רשימות, זה היה חצי גמר גביע המדינה נגד אשדוד. פתאום אני רואה מגן שמאלי שעושה עם הכדור דברים שאני לא מאמין. שאלתי ‘מי זה השחקן הזה ולמה הוא לא ברשימה?’, אז אמרו לי ‘הוא חור הגנתי, הוא לא מספיק טוב בהגנה’. זה היה המשפט. ואז ביקשתי מהר להזמין אותו לאימון וכשראיתי אותו מקרוב הבנתי שזה לא שהוא פחות טוב בגנה, אלא שהוא יודע מתי לצאת לשחקנים באחד על אחד, שיש לו קבלת החלטות מטורפת. מה שהוא צריך לשפר זה להיות יעיל יותר ב-20 מטר האחרונים, אם זה לתת פס לגול או להבקיע”.
אז כן, גם רוי רביבו סבל מהנראטיב ממנו סובלים לא מעט מגנים גם ברמות הגבוהות ביותר, לפיו מגן שמאלי שכ”כ טוב בחלק ההתקפי, לא יכול להיתפס גם כשחקן הגנה טוב. הרי חייב להגיע ה”קאטץ’”, זה לא יכול להיות “טוב מדי”. שלא תהיינה טעויות – רביבו הוא עדיין מגן צעיר עם הרבה מקום לשיפור, גם בפן ההגנתי, אך מבט עליו תוך כדי משחק מגלה שחקן קר רוח, שיודע לחפות על החסרונות שלו, כמו למשל מהירות לצורך העניין, בחכמת משחק יוצאת דופן לגילו.
“רוי ניחן בתכונות שיש ליחידי סגולה, שאתה מרגיש עליהם שהם עולים לבוגרים כאילו הם עם ניסיון של שנים בכדורגל העולמי” מתאר זאת חיים. “קור הרוח שהוא מפגין והדבר הכי חשוב זה שהוא כל המשחק חושב, הכל אצלו מתוכנן. הוא יודע לחלק כוחות, יודע מתי להרים קצב, להוריד קצב, הוא יודע את הדברים ששחקני כדורגל מכירים לעומק רק בגילאי 26-27, לו היה את זה כבר בגיל 17-18. יש לו ביטחון עצמי, הוא רוצה כל הזמן את הכדור, גם אם הוא יטעה פעם, פעמיים, שלוש, הוא לא יאבד מהביטחון. זו מתנה”.
רוי רביבו עם הגביע (אלבום משפחה)ואכן, היתרון היחסי הבולט ביותר של רביבו על שחקנים אחרים בקבוצת גילו הוא היכולת שלו לנתק את עצמו מהמציאות החיצונית בה הוא נמצא. למרות אליפות אירופה לנוער יוצאת דופן בה היה שותף בכיר להעפלתה של הנבחרת של אופיר חיים לגמר בו הפסידה לאנגליה, ולדימיר איביץ’ לא ממש ספר את רביבו. המאמן הסרבי פתח כזכור בשיטת שלושת הבלמים עם שני שחקני אגף והעדיף בצד שמאל את אופיר דוידזאדה. אחרי חצי עונה כלל ללא דקות משחק, רביבו עשה בינואר את המעבר המתבקש כשהושאל אולי לתחנה הכי טובה עבור שחקן צעיר שרוצה להתפתח – הפועל ירושלים של זיו אריה.
בשונה משחקני נוער טיפוסיים שנחבאים מעט אל הכלים בתקופת התחלתם בקבוצה הבוגרת, רביבו דרש את הכדור אליו לרגל מהשנייה הראשונה. למרות תחרות קשה על העמדה עם הראל שלום שהיה בעונה מצוינת שהובילה להעברתו להפועל באר שבע, רביבו רשם תחת זיו אריה בבירה 16 הופעות בליגה, מתוכן פתח ב-12 מהמשחקים, כשהוא מבשל שער אחד, בחצי עונה. כמות משחקים יפה מאוד לשחקן בן 19 בעונתו הראשונה בליגת העל.
רוי רביבו (אורן בן חקון)בשונה מטעות שנעשית ע”י הרבה שחקנים, רביבו הגיע ליעד שהפך אותו לשחקן טוב יותר, שלם יותר. הפועל ירושלים, למרות היותה לא מאריות הכדורגל הישראלי, היא קבוצה שכמעט תמיד מנסה להניע את הכדור, עם סגנון, דרך ושיטה ברורים, לא כזו שזורקת את הכדור קדימה ומחכה מאחור כמו “קבוצה קטנה טיפוסית”. היא הניחה עבורו קרקע פורייה למה שעתיד לבוא בשנה שלאחר מכן, כשיהפוך לבאנקר בהרכב בקבוצת נעוריו עם נסיקה מהירה ועוצמתית מעבר למצופה.
כעת, לאף אחד כבר אין ספק ביכולותיו של רביבו. במכבי ת”א, רובי קין מחזיק ממנו מאוד, וכך גם בנבחרת הבוגרת תחת אלון חזן. עמדת המגן השמאלי היא עמדה בה מאמנים לעתים נוטים לבחור שחקנים יותר “מנוסים” או “ותיקים”, כאלה שאפשר לסמוך עליהם, אך גם בקריית שלום וגם בנבחרת סומכים על רביבו, נותנים לו את המפתחות, והוא מצידו מחזיר בכל רגע על המגרש עם יכולת נהדרת. במכבי ת”א, נראה ששום דבר כבר לא יוכל להזיז אותו מההרכב של קין, שנותן לו 90 דקות בכל משחק והחליף אותו רק שבע דקות לסיום מול צלייה ו-12 דקות לסיום ב-1:4 על אשדוד לצורך ‘סטנדינג אוביישן’ לאחר שכבש באותו משחק את שערו הראשון בליגת העל.
רוי רביבו חוגג עם שחקני מכבי ת"א (רדאד ג'בארה)רביבו רשם בכורה נהדרת בנבחרת מול טדי מלא בניצחון 1:2 על אנדורה, שהגיעה בעיקר בעקבות פציעתו של דורון ליידנר שפתח את הקמפיין כמגן הפותח בשמאל. המגן השמאלי סיפק משחק קרוב למושלם במונחים של מגן עם 100% הצלחה במאבקים בקרקע ובאוויר (10/10) ומשחק שליו ובטוח בהתקפה. אז נכון, אנדורה היא יריבה די חלשה, אך בשבת הגיע המשחק מול רומניה, שאחריו, יהיה קשה מאוד להוציא את רביבו מה-11 של חזן.
תחת הר הגעש של 50 אלף הצופים באצטדיון בבוקרשט, בקרב ישיר על הבית במשחק בו מהפסד ככל הנראה לא תהיה דרך חזרה, רביבו נראה כמו בתוך בועה. הפעם, הוא גם העז יותר, שיחק עם “אומץ” יוצא דופן ולראייה לכך, מעבר למעורבות בלתי פוסקת כמעט במשחק ההתקפה, הוא סיפק שתי מסירות מפתח ו-100% הצלחה בדריבלים (2/2). גם בהגנה הוא שוב הראה שהוא “לא פראייר”, כשניצח 9/12 מאבקים סה”כ והיה מהמצטיינים על כר הדשא.
על הכתפיים של רביבו מוצבות משקולות שכבר גרמו להרבה כדורגלנים צעירים במצבים דומים להרים ידיים בשלב מוקדם. כן, זהו שם המשפחה המחייב, משפחה שייצאה לכדורגל הישראלי מעל 20 כדורגלנים לדורותיה, כשהגדול מכולם הוא כמובן אביו, חיים. לא מדובר על “עוד שחקן” בכדורגל הישראלי, אלא על אחד השחקנים הגדולים שהיו לנו, רף שיכול להיראות לצופה מהצד ככזה שרוי לא מסוגל להגיע אליו, יש שיגידו אפילו להתקרב. אבל רוי, שכבר העיד בראיון לתומר חבז ב-ONE ש”בהתחלה הציק לי להיות בצל של אבא”, כבר במקום אחר. הוא לא רוצה להיות חיים רביבו, אלא רוי רביבו, ובטוח שהוא יוכל לעשות דברים לא פחות גדולים ממה שאביו עשה בקריירה, אולי אפילו לעבור אותו.
“אני לא רוצה שיגידו ‘זה הבן של חיים’, אלא שחיים יגיד ‘אני אבא של רוי’” אמר אופיר חיים באסיפה למגן השמאלי לפני אחד המשחקים במונדיאליטו. השורה הזאת כמובן הגיעה לאוזניו של אביו, חיים, כשהמאמן אופיר חיים מספר: “הוא אמר לי שזה צמרר אותו”. “אבא שלו אחד הגדולים בכדורגל הישראלי בכל הזמנים, אבל רוי יודע שהוא יכול לעשות דברים לא פחות טובים וזה הכוח שלו” מספר אופיר חיים. “הוא אומר, ‘אני רוצה להגיע לאן שאבא שלי לא הגיע’”.
רוי רביבו (ראובן שוורץ)ואם בחיים רביבו עסקינן, נדמה שכל הורה לבן כדורגלן צריך לשאוף ממנו השראה. בדומה לכל אבא, הוא עוקב בשקיקה אחר בנו ואף סיפר: "כשהם עלו לאליפות אירופה ורוי הבקיע את שער הניצחון, קפצתי עד השמיים. מזל שאני גר בגג של הבניין, אחרת עוד הייתי שובר את התקרה מרוב הקפיצות והאושר”.
מנגד, בשונה מהורים אחרים, חיים רביבו לא מנצל את הכוח העצום שעומד ברשותו ולא מתערב לרוי בקריירה כהוא זה וגם כשבנו לא שיחק דקה במכבי ת”א, המחשבה להתערב לא חלפה בראשו ולו לרגע, כפי שסיפר בראיון לפודקאסט שיחת היום ב-ONE: ”הייתי בכדורגל, אני יודע איך הדברים מתנהלים ואני לא יכול לבוא בטענות למאמן של מכבי ת”א או לקבוצה. הדרך צריכה להיות בסוף לקדם צעירים, המועדון צריך לדאוג שזה יקרה. זה לא קרה כי המאמן רוצה לשים שחקנים עם ניסיון ורוצה להצליח. זה לא הסתדר והוא לא קיבל הזדמנויות, המחשבה הייתה שישחק כמה שיותר כי יש את משחקי הנבחרת, הוא צריך להיות פעיל. לדעתי גם מכבי ת”א הרוויחה מזה, גם הפועל ירושלים וגם רוי”.
ובכל זאת, הייתה פעם אחת בקריירה שרוי שבה חיים התערב ונכנס לשיקול של מאמנים. זה קרה כשרוי שיחק בקבוצת הילדים, והמאמן העביר אותו לשחק ממגן, לקשר. פניתי אליו ואמרתי לו ‘שמע, אני אף פעם לא מתערב, אבל אל תשים אותו קשר שמאלי, שיישאר מגן’. כל הזמן רציתי שישחק רק מגן, כי ברגע שישחק קשר, יתחילו לדבר על האם הוא מצליח לעשות את הדברים שאבא שלו עשה”. כנראה שההתערבות הזאת, בדיעבד, עשתה רק טוב לקריירה של רוי וחיים אכן צדק.
“לימדתי את כל הילדים שלי שההבדל ביני לבין ההורים האחרים זה רק המקצוע, כי בכל היתר אני לא שונה מהם בכלום, ולכן אין שום סיבה שאני אתערב אם הוא לא שיחק במשחק מסוים” סיפר חיים רביבו בראיון ל-ONE. “יש לו סוכן והוא מטפל בהכול. אני רק יושב ביציע, תומך ונהנה".
ואכן, לחיים יש את כל הסיבות לשבת ביציע וליהנות מהבן שלו. אם עד לפני שנה דיברנו על בנו כפרוספקט עתידי, הרי שרוי רביבו של תחילת 2023/24 הוא כבר מזמן לא רק “העתיד” של הכדורגל הישראלי, הוא ההווה שלו. את רגל שמאל הוא כבר קיבל מאבא ועם כל התכונות שכבר הפכו אותו ל”ממוסמר” להרכב בנבחרת ישראל ומכבי ת”א בגיל 20, התקרה של רביבו נראית גבוהה במיוחד, ואל תתפלאו אם בעוד כמה שנים המשאלה של אופיר חיים תתגשם, חיים רביבו יישב לראיון ב-ONE והטייטל “כדורגלן העבר האגדי”, יוחלף ב”חיים רביבו, אביו של רוי רביבו”.
רוי רביבו (איציק בלניצקי)