הוא גדל במשפחה צבאית ובגיל שמונה עבר עם הוריו לגרמניה, הוא חזר לשם בתחנה הראשונה המקצוענית שלו בכדורסל, אבל בין לבין ההחלטה להפוך לשחקן מקצועני הייתה רק בשנה האחרונה שלו בקולג', ולפני הכדורסל היה בכלל בייסבול. ג'יימס ווב, השלישי לשמו, העניק ראיון בלעדי ומיוחד ל-ONE ביום המדיה של היורוליג, כאשר התקופה שלו בישראל מסתכמת בכמעט שבועיים. ווב מודע היטב לתפקיד שלו אצל אלופת המדינה כמו גם לציפיות ונראה שהוא כבר מוכן לפתיחת העונה.
הפורוורד נראה כשילוב של יין ויאנג, אדם שמאוד מודע לעצמו ומחושב במה שאומר, אך מצד שני לא מתבייש להודות שהוא גם ככל הנראה הג'וקר של הקבוצה. ווב הפתיע בראיון לא אחת כאשר חשף את האנשים עימם דיבר טרם הגעתו לארץ הקודש, הקשר שלו לניצחונה של אלבה ברלין על סן אנטוניו ספרס בקדם העונה של עונת 2014/15, מדוע הוא לא הופתע מהרזומה של מאמנו עת ששיחק, הקעקועים שלו, מה לא עבד בוולנסיה ומה היה הדבר שהיה רוצה לעשות אחרת.
איך נראים הימים הראשונים? ספר לנו קצת על מאחורי הקלעים.
"זה נהדר, ההגעה לקבוצה חדשה. זו השנה הראשונה ומנסים להבין מה רוצים ומצפים ממך, איך להסתדר עם השחקנים ואיך להתאים את עצמך לשיטה חדשה. כולם קיבלו אותי בזרועות פתוחות ועזרו לי מאוד בכל מה שקשור להתאקלמות וכל השאר זה פשוט כדורסל בסופו של יום".
אתה כאן כמעט שבועיים, איך חווית את ישראל? מהאוכל דרך המחאות, מזג האוויר, הים? האם התעדכנת כבר בנוגע להכל?
"הייתה הפגנת מחאה ביום השני או השלישי כאן, זה היה קשוח לנסות ולנסוע דרך זה, אבל התגברתי, את האוכל עדיין לא יצא לי לחוות יותר מדי ואני עדיין מנסה לעבוד על זה ולשלב את זה, לא להיות עייף ולא להתיש את עצמי עם האימונים והפעילויות הנוספות, אבל מזג האוויר נהדר, זה כמו פלורידה בבית".
זה יום מדיה לקראת עונת היורוליג. איפה מדד ההתרגשות?
"אני נרגש במיוחד, זו הזדמנות חדשה, במיוחד עם קבוצת פלייאוף כמו של השנה שעברה, כך שאני מנסה עם מה שהם עשו בשנה שעברה לעזור עם זה".
איך היה ג'יימס ווב כילד?
"(מגחך) כילד הייתי פעיל הייתי בכל דבר ושיחקתי בכל ענפי הספורט. כשגדלתי הייתי שחקן בייסבול למעשה כך שאני חושב שהמעבר שלי לכדורסל היה בשנותיי המאוחרות יותר. הייתי בכל דבר אנרגטי ושמח".
אם כך איך הכדורסל קרה?
"התחלתי לגדול ואז אני חושב שהאהבה שלי לבייסבול די נעלמה במעט והכדורסל היה מרגש יותר".
האם היו אירועים כלשהם שהשפיעו עליך?
"לא, אני חושב שזה פשוט היה עניין שרמת העניין שלי ירדה ושרמת העניין בכדורסל גדלה, זה היה מבדר יותר וזה היה יותר מהיר”.
מתי ידעת שזה הולך לכיוון המקצועני?
"זה היה ממש רק בשנה האחרונה שלי בקולג'. לא היו לי ממש ציפיות, לא הייתי הכי טוב ולא הייתי השחקן הכי טוב שהגיע מהתיכון. לא היו לי ממש הצעות, אולי אחת או שתיים וזה היה פשוט כמו סוג של הפתעה והנה אנחנו פה".
ספר לנו על משפחת ווב.
"משפחה צבאית, ההורים שלי היו בצבא, אמא שלי השתחררה כשהיא ילדה אותי ואבא פרש מהצבא לאחר שירות פעיל של 20 שנה. כעת הוא עדיין בצבא אבל הוא עומד לפרוש בשנית. היינו בדרכים, חייתי בגרמניה כאשר הייתי בן שמונה, אני חושב, במשך שלוש וחצי שנים, היינו בכל מקום, פעילים, משפחת ספורט".
האם לתקופה בגרמניה כילד הייתה השפעה על ההחלטה שלך להגיע לגרמניה בתחילת הקריירה המקצוענית שלך? הרי היא הייתה התחנה הראשונה שלך.
"גרמניה הייתה התחנה הראשונה שלי, אבל לא. זו הייתה תחושה נוסטלגית כשהייתי שם כי זה לא היה רחוק מהבסיס הצבאי שהיינו מוצבים בו כך שחזרתי לשם וביקרתי במקום. זה לא מה שזה היה כשהיינו שם, אבל זו עדיין תחושה נהדרת".
אתה ג'יימס השלישי.
"השלישי, אבי היה השני הג'וניור וסבי הוא סיניור כלומר הראשון".
באילו מובנים אתה דומה להם ובאילו אתה שונה ולמי אתה דומה יותר במשפחה? לאמא, לאבא?
"אני חושב שאני יוצר את הזהות שלי עצמי, אבל יש לי את התכונות והמאפיינים של אבא שלי בדברים מסוימים. אני יכול להיות עקשן לפעמים, אבל אני חושב שזה פשוט הצד הצבאי שלו וכעת הוא נינוח יותר עם אחי הצעיר".
הגעת לתחנה השמינית/תשיעית בקריירה, יחד עם זאת אפשר לזהות בבירור תהליך של צמיחה דרך התחנות השונות.
"כן, של צמיחה".
איך אתה חווית את זה, לא דאגת לאורך תהליך הצמיחה הזה, לא עברה המחשבה הזו בנוגע למספר התחנות שזה לא הכי טוב, לא רצית למצוא את הקבוצה הזו שתוכל לקרוא לה "בית"?
"כן, אני עדיין מחפש את זה בתקווה שמצאתי את זה (מכבי ת”א), אבל בסופו של יום זה הכדורסל. לשחק מעבר לים עבור שחקן אמריקאי נוגע למציאת הסיטואציה הנכונה והעיתוי המתאים והם משחקים תפקיד מרכזי, כך שזה היה יותר למציאת ההתאמה והסיטואציות הנכונות, אבל באותו הזמן גם לנסות להשתפר ולמצוא את הקבוצה שהיא הכי טובה עבורי ועבור הסיטואציה שלי".
במהלך הקריירה היית בשנים מקבילות יחסית עם דורון פרקינס. יצא לך לעבוד איתו?
"לא למעשה, לא היינו שם ביחד. הייתי בנטס ב-2018, אבל שמעתי עליו מעוזר המאמן שלי שאפשר לקרוא לו אגדת מכבי – דווין סמית'”.
איך חווית את דווין?
"הוא היה נהדר. הוא היה יותר בצד של פיתוח השחקנים אז היינו מדברים וזה היה עם קבוצת הפיתוח של מינסוטה והוא פשוט נתן לי כמה תובנות כי עד אותה הנקודה שיחקתי רק פעם אחת מעבר לים והוא נתן לי טיפים על דברים שצריך לצפות להם, לא לגבי מכבי. יצרתי איתו קשר לפני שחתמתי במכבי ושמעתי רק דברים טובים".
תרצה להרחיב?
"זה היה פשוט, שאלתי לגבי העיר ולגבי הסגנון של למה אני צריך לצפות כשחקן ומה הוא חושב כי הוא ידע איזה סוג שחקן אני ואילו תכונות יש לי ומה אני צריך להביא לשולחן ולהראות".
אבל כן שיחקת לצידו של קווינסי אייסי.
"כן שיחקתי עם קווינסי אייסי כשהוא היה בברוקלין, אדם נהדר וחבר נהדר לקבוצה. בסופו של דבר הוא פרש והוא כעת בצד של המאמנים כך שיוצא לו להביא את האייקיו שלו ואת הניסיון שלו לאימון. אני חושב שהוא צריך היה להמשיך ולשחק עוד כמה שנים אבל מסלול הכדורסל של כל אחד שונה".
לאירופה הגעת לראשונה ב-2018/19, תחילה איך חווית האם היה איזשהו שוק?
"עבורי לא, בזמנו פשוט ניסיתי לבנות את הרזומה שלי ואת מי שאני, לשים את השם שלי שם עם כולם ולהראות שאני עדין יכול לשחק אחרי שהגעתי מברוקלין אחרי עונה לא טובה או איך שתרצה לקרוא לזה, אבל זה פשוט היה יותר כדי להראות לאנשים שאני עדיין יכול לשחק כדורסל ושאני יכול להתאים את עצמי לכל סיטואציה בכל רמה".
בהתחשב בכך שגרמניה נחשבת לאחת הליגות אליהן קבוצות היורוליג לוטשות עיניים. ההחלטה לא נבעה מכך אלא פשוט כדי לקבל הזדמנות לשחק?
"גם זה, אבל גם ליגת ה-BBL היא ליגה מכובדת ויש הרבה שחקנים נהדרים שהגיעו ממנה".
לכן השאלה האם קיבלת את ההחלטה ביודעין שזו ליגה שייצאה הרבה כישרון לקבוצות ביורוליג.
”כן, דיברתי עם הסוכן שלי שהרגיש שזו הייתה הסיטואציה הכי טובה והזדמנות טובה עבורי ללכת אליה, ובזמנו זו הייתה השנה הראשונה שלי ולא ידעתי למה לצפות. זו ליגה מכובדת ויש לי הרבה יותר כבוד אליה עכשיו במבט לאחור וזה לא מתוך חוסר כבוד לליגה, אני מניח שזה פשוט שלא הכרתי את הליגה".
המון שחקנים יצאו מגרמניה, ביניהם תומאס ווקאפ, קייל היינס ועוד.
”האח של הסוכן שלי, דריל גרהאם, שיחק בטלקום, הוא גם שיחק באלבה ברלין כשהם ניצחו את הספרס (סן אנטוניו, מ.ב) קוראים לו ג'מאל מקלין הם כמו משפחה בשבילי".
יש לך לא מעט קעקועים, יש איזה אחד ספציפי עם איזה סיפור מיוחד מאחוריו?
"להרבה מהם יש משמעות, אני מניח שזה שגדלתי בסיטואציות שהייתי בהן... אני אוהב אומנות ולא יכול לצייר אבל אני אוהב לתת לאחרים שיודעים (צוחק) ללכת על זה".
הקעקוע של המתאגרף נראה מיוחד.
"כן, מוחמד עלי. אני חייב להוסיף שיש לי את טופאק וציטוט מאחורי הרגל של ניפסי האסל וברגל השנייה יש לי את התפילה שאני וסבתי נהגנו לומר בכל לילה לפני שהלכתי לישון. לכולם יש משמעות סימבולית עבורי בדרכים שונות".
שיחקת בגרמניה ואז אתה חוזר לג'י ליג. מדוע?
"מבחינתי לא הרגשתי שהייתה לי את העונה הכי טובה בגרמניה ועזבתי מוקדם, אני חושב שבין חודש לחודשיים מוקדם יותר וחזרתי לארצות הברית לראות, לתת סיכוי נוסף באותה השנה זה לא היה זה ואז התמקדתי בעיקר בלנסות ולהוכיח את עצמי מחדש ולהמציא את עצמי מחדש באירופה".
ומשם ליוון.
"החבר שלי לקבוצה שם היה ברנדון ראש שהיה אלוף NBA. המטרה העיקרית שלי הייתה פשוט לעשות שם לעצמי וכמו שאמרתי להמציא את עצמי מחדש אחרי עונה 'לא טובה' בבון” (גרמניה, מ.ב).
הגעת למורסיה, שם חווית את סיטו אלונסו, מאמן עם רקורד יורוליג, מה למדת ממנו ועד כמה זה שדרג אותך?
"כן, במחצית העונה ביוון (לאריסה, מ.ב) עברתי לסיטו במהלך עונות הקורונה. זה היה מעניין שלא היו אוהדים ולהיות בליגה הספרדית כי כל מה שיש לך זה את עצמך וכשמשחקים נגד ריאל מדריד ונגד ברצלונה וחובנטוד שהן קבוצות בטופ של ספרד, זה היה טוב להתפתחות שלי והוא אפשר לי להיות אני. צמחתי המון בעונה וחצי איתו".
כשמסתכלים עליך נראה שלמרות החזות אתה הג'וקר והבחור הכי מצחיק של הקבוצה, אנחנו קרובים לכך?
"כן, זאת אומרת יש לי אנרגיה טובה אני תמיד עם אנרגיה גבוהה ופשוט מנסה לגרום לאנשים לצחוק כי צריך לדעת מה אנשים עוברים וזה תמיד עדיף לגרום לאנשים לחייך מאשר לזעוף פנים. יש לי את הרגעים שלי, אבל אני חייב להיות רציני כי זה ראיון".
עם ההגעה לתל אביב בחרת לציין את שני המשחקים מול מכבי תל אביב שהיו דווקא שני המשחקים הכי גרועים שלך בשנה שעברה ביורוליג. מדוע?
"נוראיים, נוראיים. למען האמת אני לא יודע, הלוואי והייתי יכול לחזור אחורה בזמן ולעשות זאת מחדש. במבט לאחור זה פשוט מצחיק עם איך שהקלפים הסתדרו להם וזה שאני עכשיו פה. אני באמת לא יודע, זה מעניין".
ולנסיה ממש רצתה שתישאר ואתה בחרת במכבי, אז מדוע בחרת במכבי והאם העובדה שוולנסיה לא הגיעה לפלייאוף בשנה שעברה שיחקה תפקיד כלשהו בכך שבחרת במכבי?
"מבחינתי זו הייתה החלטה עבורי כשחקן, אני חושב שמכבי היא התאמה טובה יותר. היא מתאימה לסגנון המשחק שלי והתפקיד שלי מעט גדול יותר. אני לא אומר שהפוקוס עליי כי יש לנו שחקנים שהפוקוס עליהם, אני פשוט חושב שההתאמה שלי לקבוצה הזו טובה יותר ומה שהיא צריכה ומבחינתי זה פשוט היה הגיוני".
אגב, ברור לך שבמכבי רוצים פיינל פור.
"אני יודע ולכן אני מאמין שאני יכול לעזור".
לפי תפיסתך, מה אתה, 3 או 4?
"שחקן כדורסל. אם מתחילים לשים הגדרות ומספרים על עמדות ודברים כאלו מאבדים מיקוד של הדברים שיכולים לעשות".
מה אמרו לך שחקנים ששיחקו איתך לאורך הקריירה ועברו בישראל (ויש הרבה) על מכבי ועל העיר תל אביב?
"למעשה זה מעניין, הייתי במכון כושר בפלנטיישן (פלורידה, מ.ב) ודיברתי עם אמארה סטודמאייר שהילדים שלו לומדים במקום שבו אני מתאמן כך שפשוט הייתה לי שיחה איתו. והוא אמר לי למה. לא בדיוק למה לצפות כי החוויה של כל אחד שונה אבל בגלל שהוא הולך להיות חבר בהיכל התהילה של הכדורסל, וזה היה מה אני צריך לעשות ולא למה לצפות אלא לנסות 'ולהביא לשולחן' וכולם תמיד אמרו לי להיות אני. הוא ראה אותי מתאמן כמה פעמים והוא מבין איזה סוג של שחקן אני והוא פשוט אמר לי 'לך לשם ותהיה אתה עצמך', אני אוהב לעשות את הדברים הקטנים כי הדברים הקטנים מצטברים והופכים לדברים גדולים".
אז אם נשאל אותך מה ג'יימס ווב השלישי מביא לשולחן מבחינת חוזקות, חולשות והדברים שתרצה לשפר?
"אני לא הבחור הכי חזק, זו גנטיקה ואין מה לעשות. אני לא יכול להיראות כמו ג'וש ניבו אבל בסופו של יום אני יכול לעשות המון דברים שהרבה מאוד אנשים לא יכולים לעשות. אני חושב ש-'המנוע' שלי, הריבאונד, הקליעה ולעשות את המהלכים הנכונים והמנצחים, הגנה וכל מה שצריך לעשות אני יכול, יש לי את היכולת לעשות אותם".
יצא לך כבר לדבר עם עמי ביטון?
"כן, דיברנו. אני פשוט מנסה שלא להיות המום מבחינת זה שאני לא רוצה לשים על עצמי כל כך הרבה לחץ וכולם באים ואומרים לי את אותם הדברים של לבוא ולהיות עצמי, שהם ראו אותי בהרבה משחקים והם יודעים איזה שחקן אני כך שברגע שאני אלמד את השיטה אני חושב שזה יהיה הרבה יותר טוב".
הפציעה של חברך מהמכללות צ'נדלר הצ'ינסון הכריחה אותו לפרוש בעונה שעברה בגיל 26 בלבד. אפשר לספר לו אם הוא יודע שגם קטש פרש בגיל דומה בגלל פציעה, האם ידעת את זה?
"לא ידעתי את זה, זה מעניין".
המאמן קטש היה שחקן אדיר.
"אני יכול לראות את זה. האייקיו שלו והמחשבות שלו מאחורי דברים מסוימים שאנחנו עושים אני כבר יכול לראות שיש לו אייקיו ברמות הכי גבוהות ולמרות עם איך שהדברים קרו בשנה שעברה, שברור שזה לא נגמר כמו שהם רצו מבחינת ההצלחה שהם היו רוצים שתהיה להם, עדיין היה אפשר לראות את הסגנון שלהם ואיך שהם עמדו מול קבוצות ומגיע לו כל הקרדיט על כך".
בסופו של דבר ולנסיה הקימה מושבה בישראל. אתה וחסיאל, קייל אלכסנדר בהפועל תל אביב, תחילה ספר לנו עליך ועל חסיאל. על הקשר שלכם בוולנסיה ופתאום כשאתם כאן שניכם, ואגב הוא נראה חטוב מאוד.
"כן הוא בחור גדול וחזק. הקשר שלנו נהדר, שיחקתי איתו בוולנסיה בגביע המלך ושיחקתי נגדו באימונים גם כן והוא מביא עמו המון דברים לקבוצה והוא יכול להוסיף דברים ורק מלראות את איך שמכבי שיחקה בשנה שעברה אפשר לראות את המסלול של מה הם מנסים לעשות והוא מתאים לכך באופן מושלם".
האם אתה רואה פרקט, כפי שטלסקופ ווב רואה את היקום?
"(צוחק) אין סיכוי, אין סיכוי. הלוואי והייתה לי יכולת ראייה כזו".
שמת לב שלמכבי תל אביב יש את ג'יימס ווב השלישי, בולדווין הרביעי, קולסון השני.
"ראיתי שמישהו הזכיר את זה בטוויטר, חסר לנו רק את החמישי כי אני חושב שכל האחרים הם הראשונים לשמם כך שיש לנו את הראשון אנחנו פשוט חסרים את החמישי, צריך למצוא מישהו שיהיה החמישי".
ספר לנו משהו עליך שלא כולם יודעים.
"אין לי יותר מדי דברים שלא רואים אצלי, מה שרואים זה מה שמקבלים, כמו סוג השחקן שאני וסוג האדם שאני על הפרקט ומחוצה לו".
אם הזכרת את על הפרקט, אז איך אתה רואה את שיתוף הפעולה עם ווייד בולדווין ולורנזו בראון שנחשבו ואולי עדיין צמד הגארדים הכי טובים ביורוליג?
"החבר’ה האלה נהדרים, הייתה סיבה לכך שהם היו בחמישיות העונה ורק להיות חלק מזה ולהיות מסוגל לשחק בקבוצה הזו ולעזור להם, לעזור לרווח עבורם זה מושלם אני שחקן רוטציה, אני לא הם אני יודע מה אני מביא לשולחן ואני יודע מה אני יכול לעשות, אני אתן להם להיות נהדרים ואנסה להפוך את החיים שלהם לקלים יותר בכל דרך שאני אוכל".
בשנה שעברה דובר על כך שחדר ההלבשה של מכבי תל אביב היה בריא מאוד והייתה מערכת יחסים נהדרת בין כולם (ווב מתחיל לחייך), אתה כבר מחייך, מדוע?
"כי אתה בטח הולך לומר שככל הנראה לא כל כך בוולנסיה..."
לפחות לא בחלק הראשון של השאלה, אבל נגיע לשם. כשהגעת לכאן והרגשת את האנרגיות הטובות בין כולם, איך זה הרגיש וכמה זה בריא עבורכם להגיע לסביבה בריאה?
"זה נהדר, כולם צריכים להגיע בכושר שיא או ביכולת שיא ויכולת פיזית שבשיא וכפי שאתה רואה כולם כבר די מוכנים למשחק החמישי או הרביעי או מה שזה לא יהיה כבר עכשיו. בגלל שזו עונה ארוכה עם היורוליג והליגה הישראלית והיורוליג מסתיימת קודם אבל הליגה המקומית תמיד נמשכת יותר זמן כך שלהיות בריאים זה שם המשחק. יש כאן את אותה הקבוצה מהשנה שעברה והוסיפו רק כמה חתיכות כמוני וכמו חסיאל, אייסי (אנטוניוס קליבלנד, מ.ב) ותמיר בלאט, כולם מגיעים ומנסים להתחבר כבר למה שהיה כאן, כי הדינמיקה שיש להם נהדרת וגם אלו שהגיעו לדעתי נהדרים, לאף אחד אין אגו וכולם רוצים את אותו הדבר".
זה הופך את הדברים לקלים יותר?
"זה קל במיוחד. זה כמו המשפחה שלא הכרת אבל די ידעת עליה אם זה הגיוני".
אז מה לא עבד בוולנסיה כי סיפרו לנו שהמצב שם לא היה הכי טוב?
"אני לא יכול לדבר על מה שלא עבד, אני לא יודע. כי היו לנו המון פציעות, היו לנו את השחקנים, היו לנו שחקנים שהיו שם כמה שנים. זה פשוט היה מתסכל לפרקים, כי היו זמנים שנראינו כמו קבוצה נהדרת וניצחנו קבוצות מהטופ ואז היו זמנים שבהם נראינו כמו מי שלא היו יכולים לנצח את הקבוצות מהתחתית, כך שאני לא יודע ואם אתה יודע אז תאמר לי אתה".
טוב, האמת שהשאלה עכשיו היא השאלה הכי חשובה בראיון.
"אוי ואבוי".
אתה מוכן לזה?
"מוכן, כן, אני אתיישב זקוף".
הגעת לכאן עם תסרוקת שונה, מה קרה, זה היה עניין של שינוי תחנה?
"כן, אני חושב שזה היה כמו פרק חדש. הארכתי שיער במשך ארבע שנים ושיער בא והולך, עבורי זה קל, גזרתי את השיער מספר רב של פעמים, הוא היה ארוך, אבל זה היה יותר של ניקוי ולידה מחדש. בעיני, עבורי, זו סיטואציה חדשה כך שרציתי להגיע לסיטואציה החדשה עם תספורת 'נקייה' ועם 'ראש נקי' על כתפיי ואני מאמין שזה עובד".
נגיד שהגענו לסוף חודש יוני ואנחנו עורכים ראיון, איך תרצה שנציג אותך?
"ג'יימס ווב השלישי הווינר".
זוכה במה, ביורוליג? בליגה הישראלית?
"בתקווה שבשניהם".