פשוט לא ייאמן, אבל גם בגיל 36 נובאק ג’וקוביץ’ סוגר עוד שנה חלומית. אחרי שניצח הלילה (בין ראשון לשני) את דניל מדבדב ועל הדרך גם נקם בו על הגמר מלפני שנתיים, הסרבי שממשיך לשכתב את ההיסטוריה, הניף את גביע המייג’ור ה-24 בקריירה המפוארת/אדירה/יוצאת מגדר הרגיל או כל דרך שתרצו לתאר אותה.
שביל הבריחה? בהחלט. כמו שירה האגדי של ריטה מ-1986, הג’וקר המשיך לברוח בפסגת תארי הגראנד סלאם עם פער שאף אחד כנראה לא יסגור, בטח לא בעשורים הקרובים. נובאק כבר עם שני מייג’ורים מעל רפאל נדאל (22) ונראה שהיד עם המחבט עוד נטויה לגמרי. אחרי הנפילה הקטנה בווימבלדון, נובאק סגר את השנה עם 4/3 גביעי גראנד סלאם וממש לא נראה שהוא מתכוון לעצור כאן.
הסרבי אמנם בן 36, אבל כפי שהגדיר זאת לאחרונה גיל 36 זה ה-26 החדש ורואים זאת היטב בכל שנייה ושנייה של נולה על המגרש. המדורג ראשון בעולם נראה רעב כאילו הוא רק זה עתה נכנס לסבב, כל כוכב צעיר ועולה רק נותן לו דרייב לעוד. פעם זה אלקראס ופעם בן שלטון המקומי ש’קיבל ניתוק בפנים’ אפשר לומר.
גראנד סלאם מספר 24 לנובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)כמובן שמלבד הצד הפיזי היוצא דופן, בו נובאק מראה על המשטח הקשה שוב ושוב איזו גמישות ויכולות אתלטיות יש לו, הוא גם מנצח את כולם בעיקר דרך הראש והצד המנטלי הבלתי שביר שלו. עוד חבטה ועוד חבטה, סבלנות יוצאת דופן, שלווה (ברוב הזמן), פוקוס (פתיחת העיניים המוכרת בקבלת הסרב) וחוסן פנימי שהפך אותו להיות הגדול בכל הזמנים.
רק לאחרונה הוא הודה שהלחץ רק עושה לו טוב, בניגוד להרבה ספורטאים מלאי כישרון שכושלים תחת המעמד, הקהל והציפיות. אפילו אלקראס, איכותי, אתלט ובכושר שיא מתקשה לייצר את היציבות המנטלית הזו בראש גראנד סלאם אחרי גראנד סלאם. שיא בלונדון, דעיכה בארצות הברית וכנראה הוכחה שעם כל הכבוד לו, הוא כרגע לא עשוי מהחומר של שלושת הפנומנים.
קרלוס אלקראס (רויטרס)ללא סאגת החיסונים ג’וקוביץ’ כנראה היה עם עוד שני מייג’ורים לפחות, אבל גם ככה הוא כבר בפער שאף אחד לא יצליח להדביק, בטח לא רפא נדאל שתוך שנה וחצי כבר יפרוש סופית ועוד רחוק מלחזור למגרשים. כאמור, החגיגה הגדולה על גגות ניו יורק שמה אותו בפסגה הנוצצת ובהפרש, זו הייתה הזכייה הרביעית שלו בפלאשינג מדו וכעת יש לו יותר גביעים בארה”ב מאשר ברולאן גארוס.
אין שאלה, הסרבי הוא הטניסאי הגדול בהיסטוריה, אבל בשלב חצי הגמר הוא שוב הוכיח כנראה מדוע הוא לא יהיה הכי אהוב. כאמור, החגיגת-עקיצה עם סגירת הטלפון על בן שלטון הצעיר הזכירו מדוע לעולם נובאק לא יהיה קונצנזוס כמו רוג’ר פדרר או אפילו כמו רפא. אבל זה כמובן גם בסדר גמור והסרבי קונה את זה בשתי ידיים בכל טורניר אליו יגיע - לא לקבל דחיפה מקסימלית מהקהל, אבל לסיים אותו כווינר הגדול.
נובאק ג'וקוביץ' בתנועת הטלפון (רויטרס)הדרך לגביע לא הייתה קשה בצורת יוצאת דופן עבורו, מלבד המכשול הגדול בדמות מדבדב כמובן. גם שלטון הצעיר הוא שחקן שכמה שנים אחורה, בסבב איכותי יותר, לא שווה מעמד של חצי גמר גראנד סלאם. לפני כן, הסרבי שלח הביתה את טיילור פריץ המקומי והלא יציב, ובתווך בטורניר הזה הוא גם השיג את הקאמבק שהוא צריך כדי להתעורר כנראה, כך נקרא לזה, עם 2:3 במערכות על בן ארצו לאסלו דיירה.
זו הייתה השנה השלישית בקריירה שלו בה הגיע לכל גמרי הגראנד סלאם, זה קרה גם לפני שנתיים וב-2015, כשבשלושת המקרים הג’וקר, שסגר את הטלפון גם על התמנון (מדבדב), סיים את השנה עם שלושה מייג’ורים מתוך ארבע, נתון באמת יוצא דופן שמעיד עד כמה השליטה שלו בסבב היא אבסולוטית, אפילו עם עליית כוכב צעיר ואיכותי כמו אלקראס. נובאק כאן והוא ממש לא מתכוון לעשות מקום לאף אחד, לפחות בינתיים.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)מה באשר לעתיד? נובאק נראה רעב לעוד זה בטוח, כשירותו הפיזית גם עושה רושם במצב מצוין והפרישה לא נשמעת כרגע כמשהו שעל הפרק. “עד שהטניסאים הצעירים לא יתחילו לבעוט אותי מטורנירי הגראנד סלאם, המחשבה על פרישה בכלל לא עולה לי בראש”, סיפר הפנומן הסרבי אחרי שלב חצי הגמר. בקיצור, מדבדב/אלקראס/שלטון ושאר החברים, יש לכם עוד זמן, בינתיים הוא בועט אותם החוצה ולא להפך.