מאמנה של בני ריינה, שרון מימר, חגג ביום רביעי האחרון את יום הולדתו ה-50. לכבוד המאורע, המאמן וקשר העבר התפנה להעניק ל-ONE ראיון מיוחד בו ענה ל-50 שאלות וסיכם את היובל הראשון בחייו.
מימר, שגדל בבת ים, החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל תל אביב. לאחר שפרש בגיל 38 בתום קריירה שרובה הייתה במדי האדומים, הוא התפנה למשרות האימון. בין השאר הוא עבד בהפועל באר שבע, בית"ר ירושלים, הפועל כפר סבא ומכבי פתח תקווה.
מימר מדבר על התדמית שהודבקה לו, תקרת הזכוכית, הקריירה כשחקן, המנטור משה סיני, יחס התקשורת, תכונות האופי שהוא אוהב יותר ואוהב פחות ומשתף גם על בעלי הקבוצות תחתם עבד במהלך הקריירה שלו. כמו כן, הוא מדבר על משפחתו ועל אביו אליהו, מדרג את השחקנים הטובים איתם אימן ושיחק וגם מספר על המודל לחיקוי שלו והשחקן אותו היה רוצה לאמן.
שרון מימר (שחר גרוס)1. המעבר לגיל 50: “הרגשה כיפית, לא כמו שחשבתי פעם, זה גיל מדליק. 50 של היום הוא לא ה-50 של פעם. היום בני 50 הם הרבה יותר דינמיים, חווים יותר חוויות. פעם זה היה גיל שמתחילים להיכבות ואני מרגיש שזה גיל שדווקא מגיעים בו לשיאים”.
2. הילדות: “גדלתי בבת ים. הרבה חוויות ודברים טובים ומחשלים. לימודים לצד כדורגל, התפתחות בתור בן אדם ויצירת אופי. הרבה הרבה מהכדורגל עיצב לי את האישיות. למדתי בשלושה בתי ספר - שרת, גולדה מאיר ואורט מלטון אצל שוקי איינהורן האגדי”.
3. תחילת הדרך ככדורגלן: “האמת ששיחקתי בבית הספר. היה לי חבר מהכיתה שהציע לי לבוא איתי לאימון בהפועל תל אביב אחרי שהוא כבר שיחק שם. הלכתי לאימון מבחן, קיבלו אותי אחרי האימון ולצערי אותו החבר נופה אחרי שלושה אימונים. לא נעים אבל זה הסיפור. הוא לא חבר שלי, אבל לא בגלל (צוחק)”.
שרון מימר (עמרי שטיין)4. הקשר עם אבא: “לי ולאבא אליהו יש קשר מיוחד או מורכב. יצא לי בשנה האחרונה לטפל בו אחרי שהוא עבר הרבה אירועים רפואיים, עד שהצלחתי לשים אותו במסגרת הנכונה בה הוא יוכל לחיות את שאר חייו בשקט ובשלווה. אבא שלי עבר הרבה דברים קשים בחיים ולשמחתי עכשיו הוא יציב ובמקום טוב”.
5. ההחלטה הנכונה בקריירה: למען האמת, לפרוש מכדורגל לטובת תפקיד עוזר המאמן בעירוני ראשון לציון. פרשתי בגיל 38 והייתי יכול לשחק עוד שנתיים או שלוש בליגה הלאומית לפחות. בסופו של דבר, ההחלטה הזאת עשתה לי כניסה יותר חלקה לשטח האימון. אם הייתי משחק עוד שנתיים, אני לא יודע איך קריירת האימון שלי הייתה מתפתחת”.
6. ההחלטה הכי לא נכונה בקריירה: “למען האמת, שתי החלטות – לעזוב את בני סכנין ואת הפועל חיפה. עזבתי פעמיים שתי קבוצות כי לא אהבתי את ההתנהלות. לקחתי את הרגליים ואמרתי שאני לא רוצה לעבוד ככה, אבל היום למדתי שצריך לדעת להתנהל גם ברגעים הללו, לנשוך שפתיים ולנסות לתקן מבפנים ולא מבחוץ. בשתי הקבוצות הללו אני עזבתי, לא כולם יודעים את זה, אבל אני זה שקמתי והלכתי, כולל לוותר על כסף. אבל למדתי מהן והיה חשוב לטעות בהן כדי ללמוד מהן”.
שרון מימר כמאמן הפועל חיפה (עמרי שטיין)7. מה לא יודעים עליו: “שאני איש של המון תחביבים. יש לי חבורה של שמונה או תשעה חברים קרובים שאני עושה המון פעילויות איתם. אם זה ספורט, מפגשים חברתיים, המון פעילויות חברה”.
8. תכונת האופי הכי טובה: “קור רוח ושיקול דעת. אני יודע לספור עד עשר כשצריך. בהרבה מצבים שמשתבשים או שאנשים מנסים להוציא אותי משיווי משקל, אני יודע לשלוט בעצמי ולתת את התגובה מתי שאני רוצה ולא מתי שאחרים רוצים. עוד תכונה חשובה היא שאני לוקח בפרופורציות את החיים ובמיוחד את הכדורגל. קשה מאוד להוציא אותי משיווי משקל, אני בן אדם פרופורציונלי וזה הדבר הכי חשוב בשבילי”.
“היו הרבה פעמים שדברים נעשו בצורה לא נכונה בקבוצות שבהן אימנתי, שרציתי מאוד לעשות דברים נכונים לטובת קבוצה והם מנעו ממני וגרמו לקבוצה להיפגע. נשכתי שפתיים, הסברתי בדרך שלי מה הכי נכון לעשות במקומות שאחרים יכלו להתפוצץ. הרבה פעמים גם בתקופות פחות טובות של קבוצה ידעתי לא לאבד שליטה ולהשאיר את חדר ההלבשה עם הראש למעלה”.
שרון מימר וחיים סילבס (ראובן שוורץ)9. הסטיגמה שהכי מפריעה: “אני לא יכול להגיד משהו, כי מי שמכיר אותי יודע שזה לא מפריע לי ואני יודע לנטרל רעשי רקע. המיתוג שלי הוא לא נכון, אבל אין לי הרבה מה לעשות. אותו מיתוג של אחד שמחליף הרבה קבוצות. לפני כמה זמן הייתי בתוכנית ידע על ספורט ביחד עם חיים סילבס. היה קרב של שאלות בינינו והוא קיבל שאלה איזה מאמן החליף הכי הרבה קבוצות בליגת העל. היו ארבע תשובות אפשריות ואני כמובן הייתי אחד מהתשובות. הוא הלך על המיתוג, בחר את השם שלי ונפל בשאלה. ככה הוא הפסיד לי בתחרות. אז שוב, המיתוג מוביל לשם והאמת היא לא תמיד מה שהאנשים מנסים לספר”.
10. הפעם האחרונה בה התעצבן ממשהו שנרשם עליו: “בדרך כלל אני מתעצבן רק כשמשקרים ולצערי יש בתקשורת כאלה שכדי לייצר עניין מביאים שקרים או המצאות ודברים לא נכונים שהצופים לא יכולים לבדוק. לצערי זה מחלחל. אני אתן לך דוגמה מהעבר, כשהייתי בבית”ר ירושלים, אלי אוחנה שהיה היו"ר ישב איתי באימון הבוקר ושחררנו שחקן מהקבוצה. הודענו לשחקן שהוא לא ממשיך איתנו”.
“בהמשך היום הייתה תכנית ספורט ואחד האנשים הודיע שבבית”ר ירושלים לא סופרים את שרון מימר. שהיום אוחנה שחרר שחקן ללא ידיעתו. זה לדעתי לא קשור לעיתונות ומדובר בבן אדם שרוצה להשיג רייטינג על חשבון שקרים ולפגוע בפרנסה של אחרים. אלו דברים שיכולים לעצבן אותי”.
אלי אוחנה ושרון מימר (אורן בן חקון)11. אלי טביב: “עין טובה. לפעמים מתבלבל קצת. בסך הכול הייתה לי תקופה בבית"ר ואני מאוד מעריך את זה שהוא נתן לי את ההזדמנות להיות שם כי זה מועדון גדול. הצלחנו ביחד, עד שהוא ככה איבד שליטה ויצר בינינו סתם איזשהו חיכוך מיותר”.
12. אבי לוזון: “חוויה. אחת התקופות בה הכי נהניתי לעבוד עם יו"ר הייתה במכבי פתח תקווה. אינטליגנט ברמות על, מבין את הכדורגל, גם את המשחק עצמו וגם את המסביב. שיחות של אחרי אימונים, מגיע לכל אימון, מנתח את הקבוצה. אף פעם לא מתערב אבל מאוד מעורב. מבין ללב של השחקנים והיה כיף לראות את זה”.
“אני זוכר דבר אחד: הוא היה רגיל מהתקופה שאני הייתי שחקן, שברגע שיש משחקון בין ההרכב הראשון לשני באימון, ההרכב הראשון צריך לנצח. אני, כדי לשמור על קבוצה בריאה, הייתי מערבב בין השחקנים כדי שיהיה פייט טוב באימונים. הוא היה אומר לי כל פעם מתי אני אעשה שההרכב הראשון יפרק את ההרכב השני”.
שרון מימר ואבי לוזון (שחר גרוס)13. אבו יונס: “ביום יום לא הייתה אינטראקציה איתו, אלא יותר עם חאלד דוכי. הוא בחור מדהים, נשמה טובה עם לב ולצערי יש לו הרבה אנשים שהוא מקשיב להם שהופכים לו את הראש. אז הוא בא ועושה נזקים שהם לטעמי מיותרים לקבוצה”.
14. יואב כץ: “בן אדם מיוחד. היה לנו חיבור ממש מדהים, עד היום אנחנו בקשר טוב ויש כבוד והערכה. הוא בן אדם הרבה יותר איכותי ממה שהוא מצטייר לאנשים בתקשורת”.
15. אורן גולן: “אינטואיציות מטורפות. הוא עשה קסמים בחדרה, דברים לא שגרתיים. אם זה מבחינת שחקנים שהוא הביא, אם זה מבחינת ההתנהלות בקבוצה. הוא עושה משקל ארבעה שקלים. בחור עם אנרגיות מטורפות וכריזמה מטורפת”.
שרון מימר עם אורן גולן (איציק בלניצקי)16. הרגע הכי גדול בקריירה כשחקן: “כשעליתי לבוגרים של הפועל ת"א אחרי תקופה שהקבוצה לא ניצחה בדרבי, שיחקנו בדרבי באצטדיון רמת גן. ניצחנו 2:4 וזה היה דרבי שהפועל ניצחו בו לאחר חמש שנים. זו הייתה חוויה מטורפת, במיוחד בשביל שחקן צעיר כמוני שהיה אז בן 19”.
17. הרגע הכי גדול כמאמן: “הניצחון 1:3 בהפועל חיפה על מכבי חיפה בסמי עופר. הניצחון הגיע לאחר פגרה של שלושה שבועות במהלכן כולם בעיר שאלו אם נקבל רביעייה או חמישייה. הייתה שחצנות מאוד גדולה מצד מכבי חיפה, באנו מלמטה, עשינו משחק גדול אל מול 30,000 איש”.
18. הקריירה כשחקן אפור: “מקבל אותה. לא היו בי דברים יותר מדי מיוחדים, אבל הייתי שחקן עם הבנת משחק טובה וטכניקה טובה. חיפיתי על החסרונות בדברים אחרים. עצם זה שהייתי אפור וטיפחתי קריירה של 20 שנים, משהו שלא הרבה זוכים, גורם לי לגאווה אישית”.
שרון מימר בימיו כשחקן (גיא בן זיו)19. הרגע הכי קשה כמאמן: “המשחק עם הפועל חיפה נגד הפועל רעננה. לקחתי את הקבוצה מתחת לקו האדום והגענו למשחק האחרון שאנחנו צריכים לנצח כדי להיות בפלייאוף העליון. הובלנו 1:2 עשר דקות לסיום ואז ירדן כהן, שהיה המגן ברעננה, בעט ברגל החלשה שלו לחיבורים של ארנסטס שטקוס. זה מנע ממנו את העלייה שלנו לפלייאוף העליון וזה יכול היה להיות הישג מצוין מבחינתי”.
20. הרגע הכי קשה כשחקן: “עזיבתה של הפועל תל אביב. אחרי כמה שנים טובות בהרכב, הגיע מאמן שהחליט שאני לא מתאים לו ורצה להביא שחקן אחר מבחוץ. זה היה מאכזב כי לא קל לעזוב בית”.
21. המטרה בקריירה: “למען האמת? ליהנות מהכדורגל. אני לא מתסכל יותר מדי קדימה. אני חווה יותר קבוצות קטנות מקבוצות ומשתדל ליהנות מכל רגע שאני במקצוע הזה. חלום? אני לא מתעסק בחלומות אלא בלהיות טוב ושהחלומות יבואו מעצמם”.
שרון מימר (ראובן שוורץ)22. הפעם האחרונה בה בכה: “בגיל שלי הזיכרון לא מאפשר לי להיזכר כל כך אחורה, אבל למען האמת בשנים האחרונות כלל לא בכיתי”.
23. המושג "המימרים": “זה מושג שהטביעו בתקשורת על כל הטרנד של פיטורי מאמנים ותחלופה כל כך גבוהה בכדורגל הישראלי. בגלל המיתוג שלי זה נתפס כאילו עליי, אבל לצערי זו מנת חלקם של 90 אחוז מהמאמנים בארץ. זילות המקצוע וחוסר הסבלנות. אני מקווה שזה ישתפר בהמשך, כי בסופו של דבר זה משהו שיכול לשפר את הכדורגל שלנו”.
“אם זה עשה לי נזק? לא. בסופו של דבר, מי שנמצא בשטח כמו בעלים, שחקנים ואנשי צוות אלו המשווקים הכי גדולים שלי. היום אני עובד בזכות העבודה שאני עושה וברוב הקבוצות בהן הייתי עשיתי הצלחה. אמנם לא קיבלתי קבוצות לאליפות, אבל חמש או שש פעמים קיבלתי קבוצות מתחת לקו האדום והשארתי אותן בליגה. בסופו של דבר, בשטח יש לי הערכה מאוד גדולה”.
שרון מימר (עמרי שטיין)24. מעמד המאמן: “הוא לא טוב, למרות שהתחלנו את העונה ואחרי שני מחזורים אין פיטורים אז אני שמח על זה. אני מקווה שתהיה כמה שיותר סבלנות לאורך זמן. מעמד המאמן לא טוב והוא לא פוגע רק במאמן אלא בכל הכדורגל. אם רוצים לייצר תהליכים בכדורגל ולבנות דברים טובים, צריכים לחזק את המאמן ולגרום לו להיות כמו שהיה מעמד המאמן פעם. ככה כל המועדון מתיישר ומתנהל בצורה טובה וחזקה”.
25. דעת הקהל כלפיו: “אני חושב שהרבה מהקהל מאוד מעריך אותי כי הוא מעריך את הקבוצות שלי. בטוח שיש חלקים שמושפעים מקשקושים שיש בתקשורת או ממיתוג, אבל אני מרגיש שהרוב כן מעריך את העבודה שאני עושה בכדורגל”.
26. מאמנים זרים: “אין בעיה. כל מועדון מחליט מה טוב לו. אני לא חושב שאם מאמן הוא זר אז זה אומר שהוא יותר טוב מישראלי, אבל יכול להיות שהבעלים מחליט שזה הדבר הנכון לקבוצה וזו זכותו. אני יכול להגיד לך שאני בטוח שיש המון מאמנים ישראלים שהם ברמה מספיק טובה כדי לאמן בליגת הזאת, גם בקבוצות הגדולות”.
מלאדן קרסטאיץ' ושרון מימר (רדאד ג'בארה)“לטעמי אין טעם להביא זרים רק מבחינת היכולת, אלא אם כן רוצים לייצר סגנון אחר של התנהלות כמו ניתוק מתקשורת, דינמיקה אחרת עם שחקנים או תקשורת שונה עם הבעלים. אני לא פוסל את זה. זה בסדר להביא מבחוץ, כמו שמביאים שחקנים זרים כדי לשדרג. אם יש מאמנים זרים טובים שיכולים לשדרג את הכדורגל פה זה בסדר, כמו שיש מאמנים ישראלים שהולכים לאמן בחו"ל”.
27. המשפחה: “90 אחוז לפחות מההצלחה קשורה למשפחה. השקט, התמיכה, לתת את הזמן להתעסק בכדורגל. עבור מאמן, כדורגל הוא לא רק שלוש או ארבע שעות ביום, אלא המון שעות שמתכוננים לאימונים ומנתחים את היריבה. כשיש לך שקט בבית זה הרבה יותר קל להצליח. זה גם אישה וגם ילדים, כשיש מעטפת טובה”.
“איך זה מתבטא? לדעת לתת מילה טובה, לתת לך את המרחב להתעסק בכדורגל. את הזמנים הללו שאתה מחוץ לבית ויש לא מעט כאלה. המשפחה צריכה להכיל את זה ואם היא מכילה את זה, זה עוזר לך באמת להיות בראש שקט לכדורגל”.
שרון מימר (נעם מורנו)28. טניס: “חלק מהתחביבים שאני אוהב. כל משחק שיש בו כדור אני מאוד אוהב לשחק אותו. מרגע שפרשתי, החלטתי שאני לא רץ בלי כדור כי אין לי את הסבלנות לזה, אבל כדי להזיז את הגוף, אני משתלב בכל משחק עם כדור. טניס זה משחק שאני מאוד אוהב, זה משחק אינטליגנטי ויש בו הרבה אלמנטים מנטליים”.
29. הדמות הכי השפיעה עליו בחיים: “למען האמת שלוש דמויות – אני נוטה להגיד ששוקי איינהורן המורה שלי לספורט בתיכון, אחר כך משה סיני ואבי כהן התל אביבי. מאוד אהבתי את האישיות ואת ההתנהלות. אם נפרק את זה, אז שוקי היה ברגעים בהם הייתי ילד מבולבל. הוא כיוון אותי, נתן לי ערכים ושמר עליי. משה סיני חיבר אותי לנושא הערכים בספורט בהפועל תל אביב, קשיחות ולעבור משברים. בהמשך, כשהייתי עם אבי כהן התל אביבי, ראיתי איך הוא לוקח דברים בפרופורציות, לא מאבד שליטה ויודע ליהנות גם מהדברים הקשים. זה משהו שגם התווה לי דרך”.
30. המאמן שמהווה מודל לחיקוי: “אין לי בארץ מישהו אחד. יש הרבה מאמנים שאהבתי במהלך הדרך ולקחתי מכל אחד משהו. בחו"ל יש את יורגן קלופ שאני מאוד מחובר גם לדרך שלו, גם לקרבה שלו לשחקנים וגם לתשוקה שלו. זה משהו שמאוד אהבתי והוא מבחינתי מודל לחיקוי”.
יורגן קלופ (רויטרס)31. התקשורת: “היום אני מתייחס אחרת לתקשורת. בעבר לקחתי את זה בצורה יותר קשה, כי כשהייתי שומע שאנשים מסלפים את העובדות או ממציאים שקרים כדי לייצר כותרות זה מאוד עצבן אותי. הייתי יכול לפעמים גם להגיב בצורה לא נכונה. פעם חשבתי שיש לזה השפעה, היום אני מבין שיש לזה השפעה מינימלית והעבודה בשטח היא מה שקובעת. אני יותר לוקח את הדברים בפרופורציות, מקבל ביקורת באהבה ולוקח ולומד מה שצריך ממנה. אם אלו דברים שלא משפרים, אז אני ממשיך הלאה”.
32. גיל לאימון: “מקווה כמה שיותר. זה דבר שאני מאוד אוהב, אני קם כל בוקר עם חיוך בזכות זה. לקום כל בוקר ולעשות משהו שאתה אוהב זה מבחינתי משהו שזכיתי בו. אני עדיין צעיר ומקווה שזה יימשך כמה שיותר. עד שהגוף יפרוש, או שאמשיך ליהנות או שיפרישו אותי. מה שיבוא קודם”.
33. הבן עידו שמשחק כדורגל: “כרגע הוא באימון השלישי של הקריירה שלו ורק עכשיו הוא התחיל להיכנס לכדורגל. אני לא דוחף אותו לשם, אבל ברגע שהוא אמר לי שהוא רוצה אתמוך בו. זו תמיד תהיה הדרך - לתת לו לבוא מאהבה ומרצון ואני אהיה שם בשבילו בכל רגע”.
שרון מימר (חג'אג' רחאל)34. האם מומלץ או לא להיות שחקן: “אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה, יש המון דברים טובים בכדורגל גם כשחקן וגם כמאמן. בדרך כלל מבליטים את הדברים הרעים, אבל הדברים הטובים הם לא פחות מהרעים. את הערכים שקיבלתי בתור שחקן אני מקווה שגם הוא יקבל. הסדר בחיים שיש לי מגיל שמונה שהתחלתי להתאמן, תזונה, משמעת עצמית, מוכנות לאימון ולמשחק, התנהלות בתוך קבוצה של 24 שחקנים. יש הרבה דברים טובים בתוך הכדורגל”.
35. מאמן או שחקן: “לכל אחד יש את הפלוסים והמינוסים. היום אני יכול להגיד לך שאני מאוד נהנה מאימון, אולי אפילו קצת משנהניתי בתור שחקן, כי כמאמן יש לך יותר שליטה. כשחקן אתה עוד אחד מתוך 24 בסגל וכמאמן אתה מייצר וקובע דינמיקה של קבוצה או תהליכים. זה משהו שהוא יותר יצירתי ומורכב ודורש ממך יותר דברים. אני אוהב את הדבר הזה”.
36. טיפ למאמן המתחיל: “אל תפסיק להקשיב וללמוד מעצות שנזרקות אליך, אבל תמיד תישאר אתה. חשוב תמיד לעצב לך את הדרך שלך ולא לנסות לחקות אף אחד”.
שרון מימר (ראובן שוורץ)37. תדמית ה-’ice man’: “אני לא חושב שאני כזה. מי שעובד איתי בשטח דווקא כן יודע לקבל את החום שלי, את האנרגיות הטובות והצחוקים. חדר ההלבשה של מאמנים אף פעם לא יכול להיות שקט, הוא חייב להיות עם עניין, עם סתלבט ועם אווירה טובה. רק ככה אנחנו מפיקים מעצמנו יותר. גם לגבי השחקנים, אני לא חושב שאני איזשהו דיקטטור או שמפחדים ממני, אלא להפך, הם מקבלים כבוד ונותנים כבוד בחזרה. ה-’ice man’ הוא יותר לתקשורת. כי לפעמים מצפים שתבוא ותעשה הצגות וזה לא אני. אני מסתפק בלהגיד את מה שטוב לקבוצה ולעצמי ולא משהו שטוב לאחרים”.
38. תקרת הזכוכית: “אני לא יודע, אני חושב שאני כרגע לא קרוב אליה אפילו. התחלתי תהליך שנעצר דווקא בבית"ר ירושלים לאחר תקופה מדהימה, אירופה ואחוזי הצלחה מדהימים. בגלל אגו, התערבות של בעלים בהרכבים ודברים כאלה הייתי צריך לעזוב, שלא הסכמתי אז הייתי צריך לעזוב. אם היו מסתדרים הדברים והייתי ממשיך בבית"ר, היינו עושים עונה שהייתה יכולה להיגמר גם בתואר. זה יכול היה לקחת גם אותי למקום אחר, אבל בחיים לא הכול הולך לפי מה שאתה רוצה או מה שההיגיון אומר. הם לוקחים אותך לאן שהם רוצים:.
39. ברק בכר: “אישיות מיוחדת ומדהימה. לא נתקלתי עוד באנשים כאלה בחיים שלי. קור הרוח שלו והגישה שלו למצבים זה משהו שהוא מעורר הערצה. נוטף כריזמה גם בהתנהלות השקטה שלו, למדתי ממנו המון איך לנהל מערכת וצוות. חוץ מזה הוא חבר יקר”.
שרון מימר וברק בכר (עמרי שטיין)40. שרון מימר במשפט: “איש של עבודה, איש של ערכים, איש שמכבד בצורה מקסימלית את כל מי שלידו, אבל גם מי שיודע גם לעצור את מי שמתבלבל ולא מכבד. יודע לשים אנשים במקום. אני בדרך כלל נראה נחמד ורוב האנשים מכבדים את זה ואוהבים, אבל מי שמתבלבל וחושב שהנחמדות שלי היא חולשה, אני יודע גם להראות את הצד השני”.
41. סגירת מעגל בהפועל תל אביב: “אמרתי את זה בשנים הראשונות שלי עוד כשאימנתי את עירוני ראשון לציון בליגה הלאומית – החלום הוא לסגור מעגל בהפועל ת"א כמאמן ראשי. אני התחלתי בגיל שמונה וחצי להתאמן במחלקת הנוער של הפועל ועברתי את כל הדרך שם. כשהתחלתי כשחקן נוער שמתי לעצמי מטרה להגיע לבוגרים ולשמחתי עמדתי במטרה. להגיע להפועל ת"א כמאמן יהיה באמת משהו מרגש, כי זה יהיה לאמן לא רק מהראש אלא גם מהלב. אני אשמח ומקווה שזה יקרה בעתיד”.
42. הטרגדיה של משפחת הדדי: “עצוב מאוד, חבר יקר. לא מובן מה שקרה שם. מדובר בזוג חברים שהיה כמו משפחה. זה משהו שלא נתפס עד היום ואנחנו משתדלים לתמוך ולגרום גם לקובי וגם לילדים לחזור לחיים בצורה הכי טובה שאפשר למרות הטרגדיה. נקווה שזה יקרה, כי החיים ממשיכים בסופו של דבר”.
שרון מימר (רדאד ג'בארה)43. העובדה שמאמנים מצליחים היו לרוב שחקנים אפורים: “יש כזאת מעין משוואה, שבגלל שהם עבדו קשה בקריירת המשחק ונלחמו על המקום שלהם אז הם באים ככה גם לתחום האימון, שהם באים עם תשוקה ועבודה קשה כי דברים לא באו להם בקלות. יש בזה משהו, אבל זה גם לא מדע מדויק כי יש גם מאמנים שהיו כוכבי עבר ויש להם את הערך המוסף שלהם. יש את כל הדרכים להצליח, זה לא רק להיות אפור”.
44. משה סיני: “אין ספק שמשה הוא זה שהעלה אותי לבוגרים בהפועל תל אביב. הוא גם נתן לי מהמשחק הראשון לבוא ולהיות שחקן הרכב ראשון. הייתי אצלו שחקן הרכב קבוע והוא סמך עליי למרות שהייתי צעיר. הוא נתן לי המון ערכים ונתן לי להתמודד עם דברים לא קלים שחישלו אותי. הוא היה מנטור מדהים ויש לו חשק גדול גם בקריירה שלי וגם באישיות שלי”.
45. התמודדות עם כישלונות: “אף פעם לא הייתי בן אדם של קיצוניות. לא הייתי באופוריה אחרי ניצחונות ולא ירדתי לתהום אחרי הפסדים. זה היה כך גם בתור שחקן, כי זה מבנה האישיות שלי. היום אני בכלל פחות מתרגש ויותר נותן לראש לעבוד, לנתח איך יוצאים מהכישלון או איך מתקנים. זה עזר לי לעמוד במצבים די קשים שבהם הייתי במהלך הקריירה”.
שרון מימר (ראובן שוורץ)46. שחקן שרצית לאמן ולא יצא לך: “קודם כל עוד לא פרשתי אז יכול להיות שזה עוד יקרה (צוחק). אימנתי שחקנים גדולים לאורך הקריירה גם בבאר שבע, גם בבית"ר וגם בסכנין. לא סימנתי שחקן מצוין, אבל אין ספק שאחד כמו ערן זהבי זה משהו שיכול היה להיות חוויה לאמן אותו. הוא מקצוען על וזה משהו שיכול להיות שכן הייתי רוצה שיקרה לי בקריירה”.
47. השחקן שהכי התחברת אליו: “יש הרבה. זה לא יהיה פייר שאגיד שמות. אני מאמן של שחקנים, מאוד מחובר אליהם ומאוד פתוח איתם. יש הרבה שחקנים שנכנסו לי ללב ואני בקשר איתם עד היום. זה חיבור שהוא מעבר למאמן או שחקן”.
48. השחקן הכי טוב שאימנת: “טוני וואקמה. היה בחור מדהים, כשרון על ובעל אישיות מדהימה. הוא מבין את המשחק ברמות, משדרג את הקבוצה ובכל אימון נותן 100 אחוז עם חיוך על הפנים. מבחינת יכולת אישית זה היה פשוט פנומנלי”.
טוני וואקמה (רדאד ג'בארה)49. השחקן הכי טוב ששיחקת איתו: “שלום תקווה ללא ספק, למרות ששיחקתי עם הרבה שחקנים טובים. שלום היה עילוי עם מגע קסם בכדור. זה היה פשוט לעמוד ולהסתכל ולהיות מוקסם מהיכולת שלו”.
50. שרון מימר בגיל 60: “מקווה שתכין 60 שאלות לראיון של גיל 60”.
שרון מימר (עמרי שטיין)