ביום שישי, כאשר יעלה לכר הדשא באיצטדיון הצנוע ברייקה במשחק מוקדמות יורו 2024 מול לטביה, ישתווה לוקה מודריץ' לאיקר קסיאס עם 167 הופעות במדי נבחרתו. ביום שני, כאשר יתארח אצל ארמניה ביירבאן, הוא כבר יחלוף על פני חברו לשעבר לריאל מדריד, ויתייצב לבדו במקום הרביעי באירופה בכל הזמנים.
רק כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו ראמוס וג'אנלואיג'י בופון יהיו לפניו. את האיטלקי (178 משחקים) והספרדי (180) הוא עוד עשוי לעבור במהלך העונה הקרובה, במיוחד אם קרואטיה תלך רחוק ביורו 2024. הפורטוגלי, שקבע שיא עולמי של 200 הופעות ולא מתכוון לעצור בינתיים, כנראה בלתי ניתן להשגה, אבל זו גם לא המטרה. מודריץ' ממשיך לכתוב אגדה משלו, והיא מדהימה בכל קנה מידה.
בשבת, בין שני משחקי הנבחרת, הוא יחגוג את יום הולדתו ה-38, אבל הגיל לא ניכר עליו כאשר הוא עולה על הדשא – קל וחומר במדים המשובצים של קרואטיה. בהופעתו האחרונה, למשל, בגמר ליגת האומות מול ספרד, הוא השלים 120 דקות בתיקו המאופס מול ספרד, ואז עוד דייק בפנדל בדו-קרב. זה היה באמצע יוני, אחרי עונה ארוכה ומתישה שכללה גם מונדיאל, אבל הוא אפילו לא חשב לבקש חילוף.
הפנים מאדימות קצת, טיפות הזיעה זולגות על הפנים, אבל המסירות ממשיכות ללכת לכתובת הנכונה, פעם אחר פעם. התואר הלך לספרדים בסופו של דבר, והמחשבות עברו מיד למטרה הבאה. עכשיו צריך ללכת רחוק ככל הניתן באליפות אירופה, ואולי אף להניף את הגביע. הרי הוא היה כה קרוב בטורנירים הקודמים, ואולי מגיע לו גם לקבל את מדליית הזהב כפרס על מפעל חיים.
נחישותו והתמדתו לא יודעות גבול. כי הרי היו להזדמנויות כה טובות לפרוש מהמדים הלאומיים, מבלי שאיש יבוא אליו בטענות. ניתן היה לעשות זאת בתום מונדיאל 2018, בו העפילו הקרואטים באופן סנסציוני לגמר. מריו מנדז'וקיץ', הצעיר מהקפטן בשנה, בחר כך. איבן ראקיטיץ', השותף המיתולוגי של מודריץ' למרכז המגרש, החליט לעזוב את הנבחרת שנתיים מאוחר יותר, בעיצומו של משבר הקורונה, כי הבין שלא יהיה מסוגל להתמיד בשתי החזיתות ורצה להאריך את הקריירה. הוא צעיר ממודריץ’ ב-3 שנים, אבל הפציעות עשו את שלהן. הקפטן דווקא שמר על גופו באופן מדהים, וגם המזל היה לצידו.
אפשר היה לפרוש בתום יורו 2020, שהתקיים בקיץ 2021, אז נכנעו הקרואטים לספרד בשמינית הגמר, 5:3 בהארכה במשחק משוגע ודרמטי. נדמה היה כי הנבחרת נקלעה למשבר, רוב השחקנים מעבר לשיאם, וחילופי הדורות לא היו פשוטים. מודריץ' יכול היה לזוז הצידה, אבל העדיף להמשיך ולהנהיג, תוך שהוא חונך את הצעירים ומאפשר להם להשתלב בקלות רבה יותר.
זה עבד, ולמונדיאל בקטאר התייצבה קרואטיה במצב טוב יותר. היא שוב הפתיעה רבים, הדיחה את ברזיל ברבע הגמר, וחלמה על גמר שני ברציפות – עד שליאו מסי שם קץ לשאיפות אלה. במשחק על המקום השלישי קיבלו כוכבי הרכב לא מעטים מנוחה, אבל לא מודריץ'. הוא שרף שטחים במשך 90 דקות והצעיד את הקרואטים לניצחון 1:2 על מרוקו. כי גם זה היה חשוב מאוד עבורו.
מובן שהעיתוי הזה היה מושלם לפרישה גם כן. אלא שמודריץ' הבהיר מיד: "אני ממשיך בליגת האומות, ואז נראה". בחצי הגמר מול הולנד, הוא בישל בהארכה לברונו פטקוביץ' וכבש בעצמו בפנדל בדרך ל-2:4 מרגש ומכונן. ואז בא גם הגמר, והשאיר טעם של עוד. גם הפעם פרידה לא הייתה על הפרק. גרמניה מחכה לו בקיץ הקרוב במה שעשויה להיות השתתפות חמישית בקריירה באליפות אירופה. ואז – מי יודע? – אולי אפשר לשחק בנבחרת גם עד גיל 40? אם המונדיאל בצפון אמריקה ב-2026 יהיה רלוונטי, יהיה זה בסך הכל גביע העולם החמישי שלו, כי ב-2010 קרואטיה לא העפילה לטורניר.
בריאל מדריד הוא כבר לא באנקר, כי המאמן קרלו אנצ'לוטי סבור שצריך לשמור על כוחותיו. בעונה שעברה, פתח העילוי הקרואטי רק 19 פעמים בהרכב בליגה, והשלים 90 דקות ב-3 משחקים בלבד. העונה, שולב מודריץ' 3 פעמים כמחליף, ופתח רק במחזור הרביעי מול חטאפה. ואולם, במשחקים החשובים הוא שם. בשני מפגשי קלאסיקו מול ברצלונה, הוא היה בהרכב לצד חברו הטוב טוני קרוס. בליגת האלופות, הוא פתח ב-9 מתוך 10 המשחקים שלו. הבוס האיטלקי פשוט לא רוצה להתיש אותו, גם אם ייתכן שהזהירות מוגזמת, והקרואטי מסוגל לשחק יותר. הוא הרי בלתי נלאה. קרוס, אגב, פרש מנבחרת גרמניה לפני שנתיים, למרות שהוא צעיר ממודריץ' ב-4 שנים. גם זה אומר לא מעט.
בקרואטיה, הוא שם כמעט תמיד. המאמן זלאטקו דאליץ' סיפר לא מכבר: "צריך להבהיר חד משמעית שלוקה נשאר. דיברנו בקיץ, הוא קיבל את ההחלטה, ואני מאושר. כולנו מודים לו על כך שהוא איתנו. הוא מביא לנו כוח ומוטיבציה. יש לו דחף עצום להמשיך ולהצעיד את קרואטיה ליורו 2024. יש לנו גם ותיקים נוספים, כמו מרצלו ברוזוביץ', איבן פרישיץ' ודומאגוי וידה. כולם בסגל בזכות כושרם הנוכחי, ולא בגלל הישגי עבר. הם עדיין הטובים ביותר בתפקידם, במיוחד מודריץ'. לכן, כל עוד הוא כאן, הוא ישחק כמה שיותר בכל משחק".
וזה תקף, כפי הנראה, גם למפגשים קלים על הנייר, כמו הקרב מול הלטבים. הנקודות שיושגו בו יהוו מתנה ליום הולדתו של הקפטן, אשר ההערצה כלפיו שוברת שיאים. היו לקרואטיה כוכבים גדולים מאוד בשנות ה-90', אבל מודריץ' הספיק להתעלות על זבונימיר בובאן, רוברט פרוסינצ'קי דאבור שוקר וחבריהם.
לאחרונה, קיימה דינאמו זאגרב משאל בקרב האוהדים לגבי שם חדש למתקן האימונים ליד איצטדיון מקסימיר. הוצע לקרוא לו לכבוד אחד הכוכבים הבולטים של הקבוצה, ולכן בובאן ופרוסינצ'קי היו בין האופציות. גם מתיאו קובאצ'יץ', אקס ריאל מדריד שעבר לאחרונה מצ'לסי למנצ'סטר סיטי, היה ברשימה. מודריץ' ניצח בתחרות הזו בקלילות בפער גדול, וקשה מאוד להתווכח עם התוצאה. הקרואטי היחיד שקיבל את כדור הזהב הוא הכוכב הגדול מכולם. בשבת, תברך אותו המדינה ליום הולדתו ותאחל לו עוד כמה שנים טובות על הדשא במדים המשובצים.