צחי טיאר יצא למעשה למסע לטהר את השם שלו. הוא בטוח שתפרו לו תיק, שנעשה לו עוול. הוא בטוח שהדו"ח שנעשה נגדו ע"י שופטת בדימוס על התנהלות באקדמית הבנות בהתאחדות לכדורגל, עם טענות קשות נגדו רצוף בעדויות שקריות לטענתו בגלל שרצו להעיף אותו, מאחר ורצה לעשות מהפכה.
בדו"ח החמור שפורסם בזמנו נטען כלפי טיאר כי: "היה מקרה שמישהי עשתה כמה טעויות ברצף. צחי התעצבן, התקרב אליה בריצה, הרים את היד ואמר לה: ‘אני אפליק לך בתחת'. לדבריהן, צחי אמר להן כמה פעמים בהזדמנויות אחרות: "יש לכן מזל שאתן בנות ואני לא יכול להרביץ לכן".
כעת בראיון מיוחד ל-ONE טיאר שהגיש תביעה על סך מיליון שקל נגד ההתאחדות לכדורגל מאשים את המנכ"ל הקודם יוסי שרעבי, שלא עשה לו שימוע כדין, ומגולל מה עבר עליו במהלך כל התקופה.
יוסי שרעבי (איציק בלניצקי)שלום צחי טיאר.
”אהלן”.
צחי ,מה עבר עלייך בכל התקופה מאז שסיימת בהתאחדות לכדורגל? שלחו אותך הביתה בטענות קשות מאוד והנה אתה מגיש תביעה, מכחיש הכל וטוען שנעשה לך זדון. מה עובר עלייך מבחינה אישית מתקופה הזו?
”קודם כל ברמה האישית כתם מאוד קשה. אתה קם בבוקר, הולך לעבודה ומביאים אותך לשיחה שבה מטילים עלייך פצצה שאתה לא מבין מאיפה מפילים את זה עלייך. כל ההד התקשורתי וכל ההאשמות שלוקח לך זמן לעכל בכלל הכל, אז זו תקופה מאוד קשה שנמשכת כבר יותר משנה. אני שמח שאני חזק לפחות בקטע המנטלי. שאני מצליח לאסוף ראיות והוכחות כדי להוכיח בבית המשפט הכל”.
אני יודע שזה פגע בך נפשית, שישבת בבית בסערת רגשות שאתה לא מבין מה נפל עלייך. לקח לך זמן לצאת ולומר שאתה יוצא ונלחם על החיים שלך.
“ברור, שלושה חודשים ראשונים זה היה מאוד קשה. יש ילדים, יש משפחה, שואלים שאלות וגם התקשורת הוציאה את הכתבות כהטרדות מיניות ואחר כך שינו את זה להיתמרות. כל יום זה הלך לכיוון אחר. כן, זו תקופה מאוד קשה וזה לא דבר קל להתמודד איתו, בטח בבום הראשוני. ארבעה חודשים זה קשה להתמודד מנטלית, אתה בלי עבודה ואף אחד לא רוצה לדבר איתך וזה בכל אתר. רעם ביום בהיר, אתה מקבל בום שנופל עלייך”.
קשה כלומר אתה לא יוצא מהבית?
”יוצא רק לספורט. עושה ספורט בבוקר, ברוב הימים זה מה שהשאיר אותי שפוי ונתן לי לחזור לאט לאט. אני חושב, מתמודד עם הסיטואציה ואיך מתחילים לנקות את השם שלי לאט לאט”.
צחי טיאר (אחמד מוררה)אנשים התרחקו ממך?
”בכדורגל כן, היו לי המון פגישות עם קבוצות שבעקבות המקרה לא רצו לגעת בי. כמובן מכתבים, שבהם כותבים במפורש שבגלל הכל אי אפשר לקחת אותי כמנהל מקצועי. היו לי הצעות מבתי ספר של חינוך גופני כי יש לי תואר בחינוך גופני, גם הם בסוף לא רצו לקחת איתי בגלל שהיו בעיות עם ההורים. אי אפשר היה באותה תקופה לעשות כלום. כל מקום שאתה הולך הכל סגור, זה היה טרי והיה כזה נעול וסגור, שכאילו עשיתי את זה. לא רצו לשמוע שום דבר, עצם זה שהעיפו אותי ופרסמו את ההאשמות אז כולם ראו את הצד האחד. בגלל שהיה מדובר בנערות ובנות הכל היה עוד יותר רגיש. זה משהו שחסם בכל מקום”.
אתה הרי מכחיש, אז מה באו חבורה של בנות ואמרו אנחנו נחסל את צחי? מה קרה פה? היה דו”ח של שופטת בדימוס של בית משפט, באו עדויות, כולן עשו יד אחת נגד צחי?
”בוא נתחיל מהשופטת. המינוי שלה היו בכלל לא בהליך תקין של ההתאחדות לכדורגל. ההתאחדות לכדורגל היא גוף ציבורי שהיה צריך לעבור הליך של מזכירות ההתאחדות ולעבור אישור של ועדת ליגת נשים. השופטת הזו בדימוס שעבדה רק חמש שנים בבית דין לעבודה, אין לה שום רקע בספורט.
היא לא עורכת דין ספורט, לא באה משום רקע כזה, היא לא יודעת מה זה יחסים בין מאמן לשחקניות, איך מנהלים אקדמיה, ככה שהרקע שלה לספורט הוא אפסי. בנוסף, המינוי שלה לא היה בכלל תקין כי לא אישרו אותו בהתאחדות לכדורגל חוץ מאדון שרעבי. אדון שרעבי באופן עצמאי סגר איתה, הוציאה לו חשבונית וזה הכל. זה גם יוכח בבית המשפט. אנחנו נשמח לראות את הפרוטוקול של מזכירות ההתאחדות לכדורגל שמאשר את הגברת יפית סלמנוביץ’ לכך שהיא יכולה לשפוט אותי או לגזור את דיני או להגיש עליי דו”ח. אז נתחיל מזה שההליך שלה לא היה תקין.
יוסי שרעבי (רדאד ג'בארה)“דבר שני, הכי קל להגיד ‘כל הבנות’, אבל כשאני מדבר עם הורים והורים שולחים לי אחרי כל הסיפור הודעות בהן רשום ‘תקשיב, אנחנו בכלל לא בתמונה, סך הכל דיברנו על הרפורמה ולא רצינו שיוציאו את הבנות שלנו’. אנשים לקחו את החתימות של ההורים ואמרו ‘כל ההורים בפנים’. הן אמרו לי ‘בכלל לא היינו בסיפור הזה’. אז איזה כל הבנות? מדובר פה ב-4-5 בנות ששייכות למועדון אחד, לאס”א תל אביב, שבגלל שלא הייתי משחרר אותן למשחקים במשך כל השבוע לילדות, נערות ובוגרות, הן החליטו לעשות יד אחת.
“למשוך איתן את כל הבנות ולעשות סוג של עליהום כדי שצחי טיאר ילך הביתה ושלקבוצות יהיה יותר נוח. אז כדי שהכל יהיה ברור, אמרנו מההתחלה, גם אני וגם העורך דין, שיתנו לנו גם לבדוק את הבנות, כמו שהשופטת בדקה את הבנות תנו לנו גם לבדוק עם הבנות. לצאת בסיסמאות של ‘כל הבנות’ זה הכל קל. למה לא נתנו לנו לבדוק את זה? למה לא עשו לי שימוע עם עורך הדין שלי? שבכל חוק הכי נורמלי צריך”.
פיטרו אותך בלי שימוע?
“בלי שימוע. פיטרו אותי בלי שימוע. לא נתנו לי להביא עורך דין, להסביר, להראות פרוטוקול, שום דבר. עכשיו אם עשיתי את זה וכל הבנות אמרו וכמו שאתה אמרת וזה נכון מה שאתה אומר, כי ככה זה נראה. למה אחרי חמישה חודשים קראו לי לפגישה וביקשו שאחזור? ואני המאמן האלים. איך מחזירים את המאמן האלים? אמרו לי ‘אנחנו מצטערים, לא עמדנו בלחץ התקשורתי, התקשרנו אלינו ממשרד הספורט ואין לנו ספק שלא עשית כלום, בוא תחזור לעבוד במרכזי מצוינות של הבנים’”.
ואז מה עשית?
”כמובן שלא הסכמתי אחרי הפגישה הזו בשום פנים ואופן, אלא אם כן אקבל פיצוי כספי וחוזה ארוך טווח. הפגישה הזו נסגרה, שעורכי הדין ייפגשו, ומאז התחלפו הממשלות בהתאחדות אז כל היועצים המשפטיים שהיו בזמנו הלכו הביתה והמנכ”ל הדגול שרעבי, הדבר הראשון שעשו זה לשלוח אותו הביתה כי רוב הנזקים היו שלו. אגב, הוא האשם העיקרי סיפור הזה, מה שהוא עשה ואיך שהוא ניהל אותו בעצם המינוי של השופטת. המינוי שלה היה לא קשור לכלום, לצאת בסיסמאות רגשיות, הכל היה על קטע רגשי. מאז היה נתק וכמובן שלקח זמן עם מכתב התביעה, לקח הרבה זמן להראות את כל המסמכים. אני מאמין בבית הדין לעבודה כשיהיה את הדיון. בבית משפט אי אפשר לשקר, כולם יצטרכו לבוא ולהעיד. יבדקו את כולם, ילדה ילדה, הורה הורה”.
אתה מאז לא מאמן?
”מלבד חודשיים שאבנר קופל החזיק אותי כדי להשאיר את בית”ר תל אביב ליגה, שזה היה מחזור 22 כשהגעתי, אני לא מאמן. היו לי כמה פגישות אבל בגלל המקרה לא הצלחתי לעבוד. הנזק הוא בפגיעת השם, אני במשך 25 שנה תמיד אימנתי. ליגה א’, לאומית, נוער, הייתי מנהל מקצועי במחלקות נוער, חדרה והרצליה. פתאום אתה לא עובד, בקטע של כדורגל. פגיעה קשה לא רק מנטלי, גם בכלכלי”.
אבנר קופל (אחמד מוררה)איך אתה עומד בזה? יש לך משפחה.
“לא עומד בזה. אני כלכלית במצב לא טוב, הוצאתי הרבה כספים בשנה האחרונה, חייתי על חסכונות וכסף שהיה בצד. המצב לא טוב, אבל בסדר, מאמין שהאמת תצא לאור ויש תקופות כאלו בחיים. אני אחרי הרגע הקשה, לקח לי זמן לעכל אבל עיכלתי, אני בטוח במיליון אחוז, לא במאה אחוז, שאני מנצח את התביעה הזו וכולם יבינו שמה שנעשה לי זה עוול”.
אתה היום משוכנע שתצליח לצאת מזה?
”כן, ברור. אני בטוח באמת, אני יודע את האמת. ברגע שהכל יתברר בבית משפט ויראו את כל התיק שבנינו, עשינו עבודה קשה עליו כמה חודשים. אני מנטלית מאחורי זה, רק חשוב לי להוכיח. להביא את האנשים שהאשימו ואמרו ולקבל את הפיצוי שמגיע לי מבחינה כלכלית על מה שעברתי. גם מבחינת אימון, עבר הרבה זמן, צריכה להגיע הצעה אטרקטיבית כי אני כבר לא המקום הזה”.
מה אתה עושה היום?
”עובד קצת מחוץ לארץ, עושה כמה פרויקטים בכמה מועדונים באפריקה וכל מיני כאלה, הולך חוזר וזהו”.
בוא תכניס אותי למה עובר עלייך בהתחלה, בחודשים הראשונים שהנחיתו עלייך את הפצצה הזו.
”משהו מטורף, מטורף. אני קם בבוקר יום או יומיים אחרי והכל עדיין ברשתות ואתרים וערוץ 1 וסרטים, הולך בבוקר כמו שאני תמיד הולך לים בשש בבוקר לרוץ, מסתכל לשמיים ואומר ‘אלוהים, תעיר אותי מהחלום’. איך יכול להיות שלפני כמה ימים הלכתי עם הצוות שלי, במשרד שלי ועובדים רגיל והכל כתוב והכל מסודר ופתאום זה. הגיעה גם מנהלת טכנית משווייץ, עושה שיעור באקדמיה, יש לי את ההודעות ממנה וזו מישהו שעבדה בחו”ל עם נבחרות, כתבה לי לפני שהיא עזבה ‘מכל המקומות שהייתי והסיורים שעשו לי, כל כך נהניתי לראות את איך שאתם עובדים, את הסדר. אשמח שנשאר בקשר’. היא הלכה בלי לומר, ברחה מהפאניקה ומה שהיא ראתה פה.
“פתאום אני ביום בהיר אחד קם בבוקר ומקבל פצצה שמתקשרים אליי מווינגייט ואומרים לי ‘בוקר טוב צחי, אני אחראית על הטרדות מיניות בווינגייט ונשמח שתבוא לשיחה כי קיבלתי ככה וככה’. זו השיחה. במקום ללכת לעבודה, זה היה בערב פורים, ביקשה שאבוא בראשון אמרתי לה שאני בא עכשיו. היא דיברה איתי על הטרדות מיניות ואמרתי לה שאם היו אז צריך ללכת למשטרה. שצריך לבחון מתי זה ואיפה זה קרה. כל התקופה שלי לעולם לא עשיתי שיחה עם ילדה או בוגרת בדלת סגורה, תמיד עם כל הצוות שלי”.
אתה אומר שניסו לתפור לך תיק?
”ברור. תפרו לי, הצליחו. לא רוצים אנשים חזקים בכדורגל, לא רוצים דעתניים, כל מה שעשו היום באקדמיה ושינו את האקדמיה וזה הכל לפי תוכנית שלי. עשיתי הכל עם יילה חוס, הכל ביחד מהמלצות שלי שהם קיבלו אותן ועובדה שהיום עושים את השינוי הזה. זה לא התאים להורים, מי שרקם את כל העליהום הגדול הזה ומשך את ההורים זה הבעלים של אס”א תל אביב, שהוא יחד עם ארבע או חמש בנות ששיחקו ביחד באקדמיה שלו כל הזמן התלונן על האקדמיה. הכל כמובן מגובה במיילים, באיומים, ‘אסגור לכם את האקדמיה, אפרק אותכם’. שאנשים יבינו שכדורגל נשים יש 2200-2300 שחקניות שרשומות כשחקניות, מתוכן רק 800 משחקות, שתבינו רק את המספרים”.
היית בדיכאון נפשי מכל הדבר הזה נכון? בהתחלה של הפרשה.
”לא בדיכאון נפשי שחשבתי להתאבד. לא במקומות האלה”.
חברה טובה שלך הגיעה לכאן ל-ONE ואמרה לנו להוריד את הכתבה, ושאנחנו עושים לך נזק.
“כן, קרן. אחת הסיבות שהיא הגיעה זה כי לא רצו לקבל אותי לעבודות, זה פגע בי. זו הסיבה העיקרית, לא הקטע הנפשי. לא הייתי יכול לעבוד והבנתי שעד שאני לא מנקה את עצמי מהסיפור הזה אז אני בבעיה, ואני עדיין בבעיה. אנחנו רק בתחילת הדרך, שאר התביעות יגיעו בקרב”.
תודה רבה צחי.
”תודה לכם”.
תגובת יוסי שרעבי: “הכל נעשה by the book”.
תגובת עומר גרימן: אני מכיר את הנושא בדיוק כמו כולם. לא יודע איך זה קשור אליי”.
תגובת ההתאחדות לכדורגל: ״צר לנו על הדרך בה בחר צחי טיאר, אבל אנחנו סמוכים ובטוחים כי ההתנהלות בעניינו נעשתה על פי כל דין ובאופן המכבד ביותר. ככל שיהיה צורך להכריע זאת בכותלי בית המשפט, כך יהיה״.