את התמונה הידועה מספטמבר 2004 כל אוהד סביליה מכיר מצוין. היא מציגה את שלושת בוגרי האקדמיה המבטיחים ביותר שפרצו באותה עונה לסגל הראשון של הקבוצה. סרחיו ראמוס ואנטוניו פוארטה מחזיקים על ידיהם את חסוס נבאס כשחיוך רחב מרוח על פניהם.
"זה למען אבא שלי, סבא שלי ואנטוניו פוארטה", הכריז שלשום (שני) ראמוס כאשר שב למועדונו הביתי אחרי היעדרות של 18 שנים והתאחד עם נבאס שמכהן כקפטן. היו שהזילו דמעות כאשר שמעו את האמירה הזו, כי מותו של פוארטה מהתקף לב באוגוסט 2007 מהווה פצע פתוח שלא יגליד לעולם.
אחד השחקנים המוכשרים והאהובים של המועדון הלך לעולמו בגיל 22 אחרי שהספיק ללבוש את מדי נבחרת ספרד פעם אחת בלבד. לנבאס יש 48 הופעות בינלאומיות, ראמוס הגיע ל-180, אבל עבור שניהם היה ונשאר פוארטה החבר הבכיר והמבוגר מהם בשנה. עכשיו, כאשר ישחקו שוב ביחד בהגנה של סביליה, הם ירגישו כאילו הוא עדיין איתם. זה לא יכול היה להיות אחרת.
כאשר עזב ראמוס את סביליה בקיץ 2005, פוארטה עדיין היה בחיים. המעבר לריאל מדריד אחרי עונה מלאה אחת בלבד של הכישרון הענק בליגה הבכירה גרם לאכזבה אצל האוהדים והפרידה הייתה צורמת. הם לא האמינו שהבלם האהוב, שצמח באקדמיה וסיפר באופן קבוע עד כמה המועדון ואנדלוסיה כולה יקרים לליבו, נטש לטובת היריבה הלבנה המתועבת מהבירה כאשר היה רק בן 19. אפשר היה אולי להבין את הרצון להתקדם בשלב מסוים בקריירה, אבל איך אפשר לעשות זאת כל כך מהר? היו לראמוס רק 50 משחקים בסביליה בכל המסגרות וזה לא היה מספיק בשום אופן.
ראמוס אותר על ידי הסקאוטים של סביליה וצורף לאקדמיה בגיל 10, על תקן שחקן אגף זריז ותחבולן שהתחיל לשחק כדורגל בהשראת אחיו הבכור רנה. בעיירת הולדתו קאמאס, פרבר קטן ממערב לסביליה, כינו אותו ברנד שוסטר בגלל השליטה הטכנית המזהירה בכדור ורעמת השיער הבהירה. עם הזמן, התברר שמקומו נמצא דווקא בהגנה ושם הוא הפך לעילוי של ממש.
בתקשורת האנדלוסית דווח עליו במונחים של סופרסטאר עתידי הרבה לפני שהוא צורף לסגל הראשון של המועדון. כאשר הוא פרץ להרכב, אי אפשר היה לעצור אותו. הייתה לו תרומה עצומה לכך שהקבוצה סיימה במקום השישי והעפילה לגביע אופ"א.
סרחיו ראמוס במדי סביליה (רויטרס)השיא היה במאי כשסביליה אירחה את ריאל מדריד. בדקה ה-18, נשרק כדור חופשי לזכות האנדלוסים במרחק כ-30 מטרים מהשער. זינדין זידאן ודייויד בקהאם נעמדו בחומה צנועה, אבל לא היה להם סיכוי. הכדור הוסט לעברו של ראמוס, והנער הטיס אותו בעוצמה אדירה לפינה, כך שגם איקר קסיאס נותר חסר אונים. ראמוס דהר אז לחגיגה אמוציונלית מאוד עם היציעים, בעוד דני אלבס קופץ על גבו.
האוהדים יצאו מגדרם והאהבה כלפי הגיבור הצעיר המקומי שלהם לא ידעה גבול. איש לא יכול היה לדמיין שנשארו לו שני משחקי בית בלבד בחולצה הלבנה באצטדיון ראמון סאנצ'ס פיחואן – אחד בסוף מאי ואחד במחזור הפתיחה של עונת 2005/06, מול ראסינג סנטאנדר של דודו אוואט. על סף סגירת חלון ההעברות, הוא כבר עשה את דרכו למדריד תמורת סכום שיא של 27 מיליון אירו.
זה קרה דווקא אחרי שראמוס הצהיר על רצונו להישאר בסביליה לטווח הארוך. האמירות גובו במעשים – בני משפחתו הגישו לנשיא סביליה חוסה מריה דל נידו טיוטת חוזה ל-10 שנים תמימות, אך ההנהלה לא אהבה את המסמך ופסלה אותו. הסעיף לפיו ימונה בעתיד לקפטן היה אמנם מקובל, אבל הדרישה להיות תמיד בעל השכר הגבוה ביותר במועדון לא הייתה רלוונטית.
סרחיו ראמוס אחרי המעבר לריאל. בסביליה לא קיבלו את הדרישות (רויטרס)"לבוגר אקדמיה אף פעם לא יהיה את השכר הגבוה ביותר, זה שמור לשחקני הרכש", אמר דל נידו לראמוס והגישה הזו הכעיסה מאוד. השחקן ומשפחתו לא הבינו מדוע זה צריך להיות כך והמגעים עם ריאל נפתחו. פלורנטינו פרס ואנשיו סימנו את הכוכב הצעיר, במיוחד אחרי השער המופלא ההוא נגדם. הם הבינו שהוא בדרך לגדולה, אבל אפילו הם לא שיערו עד כמה.
ככל שהפך ראמוס למנהיג גדול יותר בסנטיאגו ברנבאו, כך תיעבו אותו יותר האולטראס של סביליה. האוהדים האנדלוסים נוטים לתמוך בכוכבי העבר של המועדון גם אחרי עזיבתם, אבל המקרה של הבלם היה שונה בתכלית. הסלידה ממנו הייתה עצומה מאז בחר לנטוש והיא הלכה והתעצמה גם בגלל התנהלותו.
מצד אחד, הדגיש הבלם את אהבתו העזה שלא נפסקה לרגע לטענתו. "הייתי ונשארתי אוהד שרוף. כאשר אמות, יעטפו את הארון בשני דגלים – זה של סביליה וזה של ריאל", הוא הצהיר. מצד שני, הוא שידר רוח קרבית במיוחד בכל ביקור באצטדיונה של סביליה, שילהב את האוהדים המקומיים ששרקו לו בוז והמתח הגיע לשיאו בינואר 2017, כאשר ריאל התארחה בראמון סאנצ'ס פיחואן במשחק הגומלין בשמינית גמר גביע המלך.
סרחיו ראמוס. "הייתי ונשארתי אוהד שרוף" (רויטרס)המדרידאים ניצחו 0:3 במשחק הראשון, אותו החמיץ ראמוס בגלל פציעה, אבל בגומלין נתנו האנדלוסים פייט גדול, הובילו 1:3 בדקה ה-77 וחלמו על קאמבק מפואר. אלא שאז נדחף קאסמירו ברחבה, השופט שרק לפנדל וראמוס התנדב לגשת לנקודה הלבנה. הוא שלח את הכדור פנימה בסגנון פאננקה שהרגיש כמו התגרות מכוונת ואז הצביע על שמו אל מול יציע האולטראס. ההתמודדות הוכרעה כשקארים בנזמה עוד הספיק להשוות ל-3:3 בזמן פציעות, אבל זה לא היה הסיפור המרכזי. השריקות הצורמות נגד ראמוס תפסו את הכותרות.
"לא פגעתי באף אחד, ונהגתי בכולם בכבוד. זה היה ונשאר ביתי. לא משנה שאנשים רבים כל כך לא מבינים זאת, לא משנה כמה הם ישרקו לי ויעליבו את אמא שלי. הייתי רוצה שתהיה לי קבלת פנים אחרת, זו ששמורה לאקסים אחרים. דני אלבס מתקבל כאן כמו אלוהים, אבל כלפיי הם מפגינים רגשות שונים", אמר אז הבלם.
בתוך הזעם הזה, תמיד הייתה מתחת לפני השטח סוגיית חזרתו האפשרית. דל נידו, שספג ביקורת נוקבת על חלקו בהחלטה של ראמוס לעזוב, סיים את כהונתו כנשיא ב-2013 באומרו: "אני מקווה מאוד שהוא יפרוש במדי סביליה. הוא שחקן אדיר ומקצוען אדיר. אני גאה בו ומאושר בשבילו, ואני יודע שמקומו יהיה כאן בסופו של דבר". עשור חלף מאז, והנה לכם – הנבואה התגשמה.
דל נידו (רויטרס)יש שיגידו כי זה קורה כנגד כל הסיכויים, כי האוהדים התרגלו לשנוא את ראמוס במשך קרוב לשני עשורים וההצעה הכספית של האנדלוסים אפילו לא התקרבה לאופציות אחרות שהיו לקפטן ריאל לשעבר אחרי שעזב את פאריס סן ז'רמן. הסעודים רצו לשלם לו 20 מיליון אירו לעונה ולאחד אותו עם בנזמה, גלאטסראיי הציעה לו אתגר מסקרן באיסטנבול בשכר של 11 מיליון אירו, אלא שראמוס חיכה.
הוא רצה לבחון אופציה לחזור הביתה בגיל 37 והמתין לסביליה אשר הנהלתה לא התלהבה מהאפשרות במהלך חודשי הקיץ. אחרי שלושה הפסדים רצופים בפתיחת העונה ולאור הבקשה המפורשת של המאמן חוסה לואיס מנדיליבר, השתכנע הנשיא הנוכחי, חוסה קרמונה, והאור הירוק ניתן. וברגע שזה קרה, החוזה נחתם תוך שעות ספורות. ראמוס יקבל רק מיליון אירו, אבל הוא היה מוכן לשחק בסביליה גם בחינם. את הכסף הוא כבר עשה וסגירת המעגל הזו חשובה לו רגשית. כי אמנם הוא אחד השחקנים הקשוחים ביותר שידע הכדורגל, אבל יש לו גם נפש עדינה. הבית חשוב לו.
ועכשיו הוא שוב בסביליה. למען אביו וסבו וגם למען החבר הטוב פוארטה, שמלווה כל צעד בחייו. ביחד עם נבאס, השמיים יהיו הגבול עבורו ובתוך כל הרפש בשוק ההעברות הנוכחי, זה הסיפור הרומנטי והיפה ביותר. האוהדים יצטרכו ללמוד לאהוב אותו מחדש ויש להניח שזה לא ייקח זמן רב. הם ישירו לו שירי הלל כבר במשחק הבית הקרוב מול לאס פלמאס (שידור חי בערוץ ONE).
שער הבכורה של ראמוס הצעיר במדי סביליה