באליפות אירופה שנערכה לפני שנה במינכן, מארו טפרי כבר היה בטוח שיהפוך לאלוף אירופה כשהוביל את ריצת המרתון בדרך לזכייה במדליית הזהב. אלא שבמטרים האחרונים שלה ריצה הארוכה, לפתע פרץ ריצ'רד רינגר הגרמני ועקף אותו בדרך לקו הסיום, כך שהישראלי הסתפק במדליית הכסף האירופית. זה היה אירוע שנצרב לו בזיכרון.
בחלוף שנה, היום (ראשון) מארו טפרי סגר את החוב. באליפות העולם בבודפשט הישראלי צמצם פערים מהדבוקה המובילה, עקף את אלוף העולם טמירט טולה שהתעייף, עלה למקום השלישי וזיהה הזדמנות לעשות הישג משמעותי יותר. בדומה למה שקרה לו באליפות אירופה, הפעם זה היה טפרי שפרץ קדימה, עקף את לאול גיברסילאסי ממש במטרים האחרונים - וזכה במדליית הכסף בספרינט אדיר ודרמטי. הוא עצר את השעון על 2:09.12 שעות וקבע את אחד מההישגים הגדולים ביותר אי פעם של האתלטיקה הישראלית.
מארו טפרי עם מדליית הכסף (רויטרס)בגיל 31, עם הניסיון הרב שצבר ויכולת מופלאה לנהל את הריצה שלו בלי להתרגש משום דבר בדרך, אין ספק כי הישראלי מסוגל להגיע רחוק במרתון. עובדה, הוא סיים במקום השני למרות שהתרסק על הקרקע באחת מתחנות הרענון באמצע הריצה, שם הוא קם על רגליו, המשיך לרוץ באותו הקצב שקבע לעצמו, ואפילו נשארו לו עוד כוחות כדי להפוך את ההישג שלו למשמעותי יותר ולסיים במקום השני בעולם.
גורמי המקצוע באתלטיקה הישראלית היו בהלם ודמעות זלגו מעיניו של מנכ"ל האיגוד גל לוי, שגידל את טפרי בכפר הנוער בן שמן ועזר לו להגיע להגיע להישגים הללו. על קו הסיום, חיכתה למארו אשתו, סלאמוויט באיולין-טפרי, והשניים התחבקו ארוכות. בגיל 31, מארו טפרי הבטיח לעצמו הופעה שלישית במשחקים האולימפיים. אחרי ריו 2016 וטוקיו 2020, הוא יתחרה גם בפאריס 2024 והפעם הוא יכול אפילו לדבר על מדליה.
"ייקח לי זמן לקלוט מה עשיתי פה", אמר מארו טפרי בראיון מיוחד ל-ONE אחרי ההישג. "אני שמח מזה שזכיתי במדליה עבור מדינת ישראל, זה היה הדבר החשוב ביותר מבחינתי וחשבתי רק על זה. לא ציפיתי שאהיה בין שלושת המובילים בעולם, חשבתי שאסיים כנראה בטופ 10. ככל שהריצה התפתחה במרתון הזה הרגשתי יותר טוב מבחינה פיזית, גם אחרי הנפילה שהייתה לי בקילומטר ה-30. כשעקפתי את השלישי הרגשתי מעולה וכשראיתי את הרץ שהיה במקום השני הולך קצת אחורה, החלטתי ללכת על זה עד הסוף ועקפתי אותו בקו הסיום".
מוגס טסמה (איגוד האתלטיקה)אחרי שהפסדת את מדליית הזהב באליפות אירופה בגלל עקיפה במטרים האחרונים, אפשר לומר שסגרת את החוב באליפות העולם כשקפצת למקום השני במטרים האחרונים?
"זו סגירת המעגל לשנה האחרונה שלי. זה קצת מבאס כשעוקפים אותך, אבל באליפות אירופה המטרה שלי הייתה באותה התחרות להשיג את מדליית הזהב הקבוצתית אחרי שני מרתונים שעשיתי באותו החודש כך שבכל מקרה הייתי מרוצה בסוף אליפות אירופה בשנה שעברה. זה תלוי במה שקורה במהלך הריצה, אבל שמחתי לסיים ככה באליפות העולם".
מה זה אומר שסיימת במקום השני בעולם?
"לסיים במקום השני בעולם זה אומר שאני באמת בטופ העולמי וזו עכשיו ההוכחה. פעם זה היה החלום הגדול שלי, אבל לא תמיד חשבתי שזה יהיה אפשרי. עבדתי קשה בשביל זה במשך שנים, והנה התוצאות מגיעות עכשיו".
נדמה ששום דבר לא מפריע לך במהלך המרתון, אתה תמיד מסתכל על השעון ולא על הרצים, ובעצם רץ בקצב שלך ומגיע להישגים, גם אם יש בדרך נפילות או בעיות. איך אתה עושה את זה ומתעלם מכל מה שקורה אצל המתחרים שלך במהלך הריצה?
"אני פשוט רץ בדרך שלי. זה לא פשוט כי בהתחלה בדרך כלל יש אתלטים שפותחים חזק, עושים קטע ריצה מהיר ואז מורידים מהירות. אם אתה לא מספיק מנוסה, זה יכול לגמור לך את כל הכוח. לכן אני בקטע הזה אני נזהר ונשאר באותו הקצב שלי במהלך כל הריצה".
בניגוד למתחרים שלך, זה היה נדמה שבקו הסיום נשאר לך עוד הרבה כוח והם היו מותשים. איך אתה מסביר את זה?
"הפעם לא הגדרנו קצב מסוים לריצה כי היה חם ואי אפשר היה לדעת איך ארגיש תוך כדי, פשוט הייתי צריך להתחרות לפי התחושה שלי והזמן שלי. הרגשתי טוב כי הקפדתי לשתות מים ולקרר את עצמי בכל עמדה ועמדה בדרך, אז נשארה לי אנרגיה עד הסוף ואפילו יכולתי לעקוף בספרינט".
מארו עלה לישראל מאתיופיה בגיל 14 עם משפחתו שעברה לקריית ים, התחנך וגדל בכפר הנוער בן שמן ושם החל להתאמן בריצות ארוכות. באולימפיאדת ריו סיים במקום ה-74, אבל בטוקיו הוא סיים במקום ה-13 ומאז ניפץ את שיאי ישראל כמה פעמים. בשנה שעברה, כאמור, זכה בתואר סגן אלוף אירופה והשנה הוא הצליח להתברג בין הטובים ביותר בעולם.
זוהי המדליה החמישית של ישראל באליפויות העולם בכל הזמנים וטפרי הוא הישראלי הרביעי שעלה על הפודיום העולמי. כזכור, אלכס אברבוך זכה במדליות הארד והכסף בקפיצה במוט ב-1999 וב-2001, חנה מיננקו זכתה בכסף בקפיצה המשולשת ב-2015, לונה סלפטר זכתה במדליית הארד במרתון בשנה שעברה - וכעת נוספה מדליית כסף חדשה ומדהימה של מארו טפרי במרתון לגברים.
מארו טפרי (איגוד האתלטיקה)אתה זוכר את ההתחלה שלך בפרויקט הריצה בכפר הנוער בן שמן?
"כשהלכתי לבן שמן כולם שאלו אותי אם הלכתי לשם כדי להצטרף לפרויקט הריצה, אבל זה לא היה ככה, הלכתי רק בשביל ללמוד. אחרי שהגעתי לשם, ימר גטהון ועוד כמה חברים הציעו לי להצטרף. ד"ר רפי שניצר ז"ל היה האיש שהביא אותי לאתלטיקה, הוא זה שקנה לי את הנעל הראשונה כדי שאתחיל לרוץ והכניס אותי לאגודת מכבי תל אביב ולאתלטיקה הישראלית. בזמנו הוא היה גאה בי מאוד, חבל לי שהוא לא ראה את מה שעשיתי פה באליפות העולם. הוא נפטר לפני כמה שנים אבל אני לא אשכח אותו ואת מה שעשה עבורי".
מה אמרה המשפחה שלך על ההישג הזה?
"הם היו פה. אחי ואשתי היו איתי במהלך הריצה, ראיתי אותם כמה פעמים במסלול, הם צעקו חזק עם דגל ישראל ועודדו אותי. זה נתן לי דחיפה קדימה וגרם לי לא לאבד ריכוז. התרגשתי מאוד לראות את מנכ"ל האיגוד גל לוי, האיש שהיה איתי בפרויקט בבן שמן והתחלתי את הכל איתו שם. זה היה ממש מרגש לפגוש את כולם על קו הסיום. אני חייב לומר תודה גם לספונסרים שלי - יעקב שחר, שטראוס, הוועד האולימפי ואיגוד האתלטיקה שתומכים בי במשך כמה שנים ונותנים לי את השקט לעבוד".
מה אתה חושב על זה שלונה סלפטר סיימה בשנה שעברה במקום השלישי בעולם והשנה סיימה במקום הרביעי בעולם?
"לונה במקום מכובד מאוד במרתון לנשים, היא אתלטית מאוד חזקה שנותנת לנו מוטיבציה. המטרה הגדולה שלה תהיה לעשות הישג משמעותי באולימפיאדת פאריס. אני בטוח שהיא תהיה שם בטופ 3 בסיום המשחקים האולימפיים. היא מסוגלת לזה, אין לי ספק בזה".
מאורו טפרי, לונה סלפטר ומאיימרו עלמיה (איגוד האתלטיקה)אתה חושב שההישג שלך יכול להשפיע על כל תחום הריצות הארוכות בישראל?
"כן. יש לנו רצי מרתון ברמה גבוהה בארץ וזה יכול לתת להם מוטיבציה. אם אני עשיתי את זה אז כולם יכולים לעשות את זה, כי כולנו מתאמנים אותו דבר ועובדים באותה הדרך".
השיא הישראלי שייך לגשאו איילה שפרץ בשנים האחרונות ולא התחרה הפעם בגלל פציעה. יש לך רצון לשפר את השיא הישראלי שוב?
"השיא הישראלי פחות מעניין אותי ברמה האישית, אבל כדי להגיע רחוק אתה צריך לרוץ מהר. כדאי שיהיה לך שיא אישי טוב כדי להיות מדורג טוב בתחרויות הגדולות, כולל המשחקים האולימפיים. לכן אני רוצה לשפר גם את השיא האישי שלי ולעשות זמן טוב יותר ממה שעשיתי עד עכשיו. אם זה ישפר גם את שיא ישראלי, זה יהיה מעולה".
לאן אתה מסוגל להגיע באולימפיאדת פאריס?
"אני תמיד אופטימי ומסוגל שאפשר להגיע למקום טוב. בשנה הקרובה אעבוד הכי קשה שיש ואתן את כל כולי באימונים. בתחרות נראה מה יהיה. המטרה שלי תהיה להיכנס לפחות לטופ 10. אני הולך להתחרות מול אותם האתלטים ולכן אני חושב שאפשר לעשות הישג גדול גם שם, אבל עדיין אי אפשר לדעת מה יהיה עד שנגיע לרגע הזה".