אלירן חודדה לא מרבה לדבר. עד העונה שעברה, המאמן בן ה-41 עוד היה מתחת לרדאר, למרות ההצלחות היחסיות שרשם עד כה בקריירת האימון שלו במדי איכסאל ועירוני טבריה, אלא שהעונה המוצלחת שלו אשתקד, שכמעט והסתיימה בהעפלה לליגת העל כנגד כל הסיכויים, הובילה אותו להפוך לאחד המאמנים המוערכים ביותר בליגה הלאומית.
השנה, מדובר בתסריט שונה: טבריה ביצעה מסע רכש מרשים בקיץ הכולל בין השאר את הקשר הארגנטינאי פרנקו מסורק והמגן הימני שי קונסטנטין והמטרה המוצהרת השנה היא העפלת ליגה. חודדה לא מפחד מהציפיות, אך גם לא מרבה להתראיין. כעת, רגע לפני פתיחת העונה הוא מתראיין ל-ONE, לראשונה בקריירת האימון שלו ועונה על הכול.
תחילת הדרך שלו כמאמן, השינוי שחל במועדון, המטרות לעונה הקרובה, השיחות עם שחקני הרכש, מערכת היחסים עם הבעלים אריה קלמנזון ומיקי ביתן ומעמד המאמן, בטח בליגה הלאומית. לכל חובבי הנדל"ן: הישארו איתנו.
אלירן, עם אילו תחושות אתה יוצא מהעונה שעברה?
"יצאנו עם תחושות מעורבות. הרגשנו שיכולנו ללכת עד הסוף ולהעפיל לליגת העל. אמנם יצאנו מאוכזבים שזה לא קרה, אבל יצאנו עם תחושות טובות מהעונה שעשינו ואיך התפתחנו כקבוצה וכמועדון. צברנו ניסיון, חווינו ולמדנו עוד דברים לקראת העונה החדשה. גם הבעלים הצהירו בעבר שהשנה שעברה הביאה הרבה דברים טובים שלמדנו על המועדון והקבוצה ואיך אנחנו יכולים להתקדם ולהשתפר".
איך אתה רואה את הליגה השנה? אחרי ששתי הפתח תקוואיות עלו לליגת העל כל אחת מרגישה שהיא יכולה לעלות…
"לאורך השנים, הליגה הלאומית היא ליגה צמודה וקשה וקשה לאפיין בתחילת עונה לאיפה כל קבוצה תלך. גם בתחילת השנה שעברה, אם היית שואל אנשים, לא רבים האמינו שהפועל פ"ת תעלה לליגת העל וכנ"ל לגבי הסיכויים של טבריה להיאבק בצמרת הגבוהה. זו ליגה שאסור להתבלבל בה וצריך לדעת להגיע אליה מוכנים. זו ליגה מיוחדת, כל אחת יכולה לנצח האחת את השנייה. צריך לבוא צנועים וערוכים. יש קבוצות טובות כמו ק"ש, אום אל פאחם ויפו. קבוצות שעשו חיזוקים".
בשנה שעברה הגעתם כמעין סינדרלה ללא ציפיות מוצהרות להיאבק על העלייה. השנה, המטרה המוצהרת היא לעלות ליגה?
"בשנה שעברה באנו מליגה א', אז זה לגיטימי שלא ספרו אותנו. אין ספק שהעונה שעברה גרמה לציפיות: גם למועדון ולנו, גם לקהל וגם לכל האוהדים שמסביב. אין ספק שלטבריה יש העונה שאיפה לעלות ליגה. בנינו קבוצה טובה אבל נצטרך להוכיח בליגה עצמה שאנחנו ראויים ומתאימים. קל זה לא יהיה. בנינו קבוצה חזקה ועוצמתית, במטרה לעלות ליגה ואנחנו לא מסתתרים. אבל אם נדבר על לעלות ליגה ולא נעשה את זה, נחטא במטרה".
אם לא תעלו, זה כישלון עבורך?
"כישלון זו מילה גדולה. אני רואה את הכדורגל בזווית שונה: כשלון זה יהיה אם טבריה לא תרוץ בצמרת, לא תהיה מאומנת או לא תדע מה היא רוצה מעצמה כקבוצת כדורגל. הרי בכדורגל, זה יכול ליפול על פנדל לפה, משחק לשם. אם לא נעשה את מה שאמרתי, שם אדע שזה כישלון. אבל להגדיר אם קבוצה עלתה או לא ככישלון? הרי זה יכול להיות מוכרע על טעות אנוש".
אבל זה מרגיש שונה? יש הייפ גדול סביבכם וכולם מצפים שתעלו... גם מרבית הקפטנים בחרו בכם כקבוצה שתעפיל בתום העונה לליגת העל…
"אין ספק שהמטרה והציפיות שלנו מעצמנו הן להעלות ליגה. אנחנו לא מסתתרים מאחורי זה. נבנתה קבוצה חזקה וטובה והמטרה היא ללכת שלב אחד קדימה מהעונה שעברה. אני תמיד אומר: אנחנו נמדדים בדרך ולא רק בתוצאה. אם לא נצליח בדרך זה כישלון, אם לא נצליח במטרה זו אכזבה. אנחנו לא מתביישים ואומרים בגאווה: טבריה רוצה לעלות ליגה".
איך העבודה עם אריה קלמנזון ומיקי ביתן? מדובר בבעלים מעולים אבל גם דומיננטיים…
"אין אנשים כמוהם. העבודה איתם מספקת וכיפית ויש בינינו הבנה עיוורת. אני מקבל מהם את כל הגיבוי לעשות את מה שאני רוצה מקצועית. אני מאחל לעצמי המון שנים בעלים כאלה שתומכים ומבינים".
לא מעט אנשים אמרו לי שידך בכל... אתה לא רק מאמן... מה זה אומר?
"תראה, אני בטבריה בקשר מאוד קרוב, טוב ופתוח עם מיקי ואריה. הם מתייעצים איתי ושואלים את דעתי בכל החלטה שמתקבלת במועדון. אנחנו עובדים בצורה שהיא מפרה האחד את השני, שמפתחת את המועדון. אין ספק שאני מעורב גם במחלקת הנוער בצורה כזו או אחרת, גם בדברים שעוטפים את המועדון. אני משותף בהמון החלטות במועדון ולא רק החלטות מקצועיות. גם בהחלטות של מדיניות של המועדון לטווח הארוך".
"אחד הדברים החשובים שעשינו בשנה שעברה היה ששינינו את המטרה: לא רק לבנות קבוצה אלא גם לבנות מועדון. אנחנו לא אומרים רק שנחתים שחקן כזה או אחר וזה מה שמעניין. נשארו 50% משחקני העונה שעברה ויש שחקנים צעירים שאנחנו מחתימים עם אופציה עתידית. במועדון שלנו אין מנהל מקצועי אז מי ששותף לקבלת ההחלטות בנושא מדיניות אלו אריה, מיקי ואני".
אבל אתה בונה מועדון ואי אפשר לדעת כמה תישאר פה…
"אני המון שנים בענף ואני מודע להכל. אני יודע שתפקיד המאמן בכדורגל הוא דינמי מאוד וכך גם המקצוע הזה. כל עוד אני בטבריה ואריה ומיקי ירצו אותי, התפקיד שלי הוא לפתח את המועדון. אם זה לא יסתדר בעתיד, זה גם חלק מהעניין ואוכל להגיד שתרמתי את התרומה שלי לקדם את המועדון. הרי ניפרד מתישהו, זה גם יקרה".
"אני מתחיל עונה שלישית בטבריה: טוב לי, טוב לטבריה, אנחנו נהנים מהעשייה ולא רוצים ללכת רחוק מדי. אנחנו יודעים שבליגה הזאת ובמקצוע הזה צריך להסתכל צעד אחר צעד. לא משנה אם זה יימשך עוד שלוש שנים או עוד שלושה חודשים, את מה שיש לי לתת למועדון אני אתרום בכל שלב שאני נמצא בו".
אם כבר תפקיד המאמן. מה דעתך על חילופי המאמנים בליגה הלאומית?
"אני חושב שדווקא בשנה האחרונה חל שינוי והיו מאמנים שסיימו את העונה ואף המשיכו בעונה שלאחריה. אני חושב שזו הבנה של בעלי הקבוצות שכשיש לך מאמן טוב שבחרת אותו, אתה צריך ללכת איתו גם בתקופות פחות טובות. כמו שאמרתי, אם הולכים לדרך משותפת, זה יביא תוצאות. תמיד אני אומר: אנחנו אחראים על הדרך ולא על התוצאה. אנחנו יכולים לעשות את כל הדברים בצורה נכונה, אבל לא תמיד נצליח בתוצאה. זה הוכיח את עצמו שמועדונים שהשאירו מאמן במשך שנה או שנתיים, בד"כ הצליחו יותר".
הבאתם כמה שחקנים משמעותיים בקיץ. תסביר לי: איך משכנעים שחקנים כמו שי קונסטנטין ומזרוק לשחק בליגה הלאומית?
"חלק חשוב מהתפתחות המועדון כמו שציינתי קודם, אלו הדברים הללו. שהשחקנים הללו יודעים איך המועדון מתנהל ומה הם התנאים שהם מקבלים פה. הם יודעים שטבריה זה מועדון שכל הזמן רעב להתפתח ולגדול. שחקנים בודקים ומגלים מה מצפה להם פה. בנוסף, אתה צריך להיות ממוקד בשחקנים שאתה רוצה ובמקביל לחכות לרגע המתאים. אתה צריך לדעת במהלך המו"מ, איך אתה גורם לשחקן בטיימינג הנכון לרצות להגיע".
"זה לא היה קל להביא את שי, אבל גם לא את בן והבה וז'וליו סזאר בעונה שעברה. זה לא רק המו"מ הכספי, אלא גם לדעת איך לשבת עם השחקן. צריך לנהל עם השחקן שיחות כל כמה ימים, להיפגש איתו. איך שכנעתי את קונסטנטין? לכל שחקן יש את הנקודה שאתה צריך לגעת בה שיותר מדברת אליו. דיברנו על איפה הוא יהיה שמח מבחינת כדורגל, איפה הוא יוכל להביא את היכולות שלו, המטרות של המועדון לעלייה ועוד מכלול של דברים שאתה משתף את השחקן שמולך וגורם לו להבין לאיפה הוא מגיע. יש אחד שמדברים אליו יותר דברים אישיים ויש כאלה שיותר קבוצתיים".
בוא נעבור אליך. מתי הבנת שאתה רוצה להיות מאמן?
"ידעתי שאני הולך להיות מאמן כבר בשלב שהייתי שחקן פעיל, לקראת גיל 30. ידעתי שכשאפרוש, תחום האימון ימשוך אותי. מיד כשפרשתי, התחלתי לאמן בליגה א'. מי שמכיר אותי או ששיחק איתי יודע שעוד כשהייתי שחקן, הייתי דומיננטי ומשפיע בקבוצות שלי. אני לא אתחיל להגיד במה אני טוב ובמה לא, אלו דברים שאנשים יעידו עליי".
"ידעתי שיש לי את היכולות והחבילה להיות מאמן. זה גירה ועניין אותי וככל שהתבגרתי יותר התחלתי לגעת בכל מיני מערכי אימון וללמוד ולהתפתח. כבר שפרשתי, הייתי מוכן גם מהבחינה המנטלית וגם מבחינת הידע. תפקיד המאמן הוא תפקיד מורכב וקשה. אתה צריך להציג יכולות שהן לא רק מקצועיות כדי להצליח. בדור של היום, מאמן כדורגל צריך לדעת 50% כדורגל ו-50% של ניהול דברים מסביב כמו חדר הלבשה, התנהלות מול בעלים, משאים ומתנים ותקשורת".
אומרים ששחקנים בינוניים אלו המאמנים הטובים... תקף לגביך?
"אני לא אוהב להדביק טייפקאסט לדברים כאלה או אחרים. לכל מאמן יש את היכולות שלו. רוני לוי ורן בן שמעון היו שחקנים גדולים והם גם מאמנים טובים. ויש מאמנים כמו ברק בכר שלא היה שחקן, אבל הפך למאמן גדול. כל מאמן מתפתח אחרת וזה לא בהכרח קשור לאיזה שחקן הוא היה".
יש איזה מאמן שהיווה מודל לחיקוי עבורך? אולי מישהו שהתאמנת תחתיו?
"יצא לי לחוות את הכדורגל בישראל מלמטה למעלה ונהפוך הוא, מאיכסל ועד בית"ר ירושלים. אני יכול להגיד שאני מכיר את הבפנוכו של הכדורגל הישראלי. אין לי איזשהו מישהו שמהווה עבורי מודל לחיקוי: עברתי הרבה מאמנים בקריירה שלי ומכל מאמן ידעתי לקחת את הדברים הטובים והפחות טובים. עברתי מאמנים כמו לואיס פרננדס, טון קאנן, אלי אוחנה, שייע פיגנבויים ומי לא. בניתי את האני מאמין שלי בהתאם למרכיב האישיות שלי והתחברתי לדברים היותר נכונים. אני מבחינתי המודל של עצמי".
מה המטרות שלך הלאה?
"כרגע אני כמובן מתרכז רק במטרות של עירוני טבריה. בסוף, כולנו רוצים ללכת ולהשתפר בכל עבודה בה אנחנו עוסקים. כולנו רוצים לעבוד בקבוצות גדולות ובליגות יותר טובות אבל זה בשלב יותר מתקדם".
מקצוע המאמן הוא לא קל. אתה במקביל גם עוסק בתחום נדל"ן. אז הנכס של טבריה יעלה בתום העונה?
"טבריה היא השקעה מניבה (צוחק). כמו שאמרתי, תפקיד המאמן הוא תפקיד מאוד קשה ומורכב שדורש הרבה אלמנטים מבחינת היכולות. המקצוע הוא מאוד דינמי ואני יודע לתת לכדורגל את המקום שלו במהלך כל העונה פלוס. הנדל"ן יש לנו עסק תיווך משפחתי בקריית טבעון ואני נמצא בעסק הזה כבר קרוב לעשרים שנים. אנחנו מנהלים אותו שלושה אחים ביחד. כרגע רוב הזמן שלי הוא אך ורק בעירוני טבריה. בגלל שזה עסק משפחתי, יש לי את האפשרות לנהל את זה בצורה שלא תשפיע כלל על הכדורגל".