קטי ספיצ'קוב שוב סגנית אלופת העולם. אחרי שהופיעה אמש (שבת) על המקום השני בפודיום בתחרות בהולנד, גולשת הרוח הישראלית סופרת כבר שלוש מדליות כסף עולמיות - בשתיים היא זכתה עם דגם ה-RSX הקודם ב-2019 וב-2021, וכעת היא עושה זאת לראשונה גם עם דגם ה-IQ פויל החדש ב-2023.
ספיצ'קוב אמרה בראיון ל-ONE לאחר אליפות העולם: "הייתה תחרות קשה, עם הרבה סיפוק. אני סגנית אלופת העולם בפעם השלישית. מצד אחד זה מתוק מתמיד, אבל מצד שני גם יש תחושת חמיצות. המתוק הוא שעשיתי זאת והשגתי את המטרה שלי בתחרות הגדולה ביותר. החמיצות היא שזו הפעם השלישית שאני זוכה במדליית כסף באליפות העולם ומרגישה שאני רוצה יותר".
ספיצ'קוב, שחגגה את יום הולדתה ה-24 בתחילת החודש, עברה לגור בצרפת עם בן זוגה, פייר לוקט, ובחרה להתנתק מהפעילות בנבחרת ישראל תחת שחר צוברי. בתחילת הדרך היה נדמה כי קשה לה עם המעבר לצרפת ועם החלפת הדגם אחרי שייצגה את ישראל ב-RSX באולימפיאדת טוקיו, בה היא סיימה במקום השישי, אך כעת היא חוזרת לקדמת הבמה ומסתערת שוב על הכרטיס למשחקים האולימפיים שיתקיימו בעוד פחות משנה בצרפת.
עברה לצרפת. ספיצ'קוב עם פייר לוקט (באדיבות איגוד השייט)"כשהחליפו את הדגם ממש האמנתי בעצמי שאני יכולה לעשות את זה שוב, כי זה עדיין גלישת רוח והרבה דברים עובדים באופן די דומה, אבל יש דברים שהתקשיתי איתם כמו הדרישות של הדגם החדש. היו הרבה דברים שלא ציפיתי שיקרו והייתי צריכה לשנות, כמו זה שעליתי עשרה קילו ואני עדיין בין גולשות הרוח הקלות ביותר שהתחרו בשיוט המדליות. כל הרדיפה הזאת אחרי המשקל זה משהו שלא פשוט, זו מלחמה יום יומית. זה נראה מצחיק, כי כביכול לעלות במשקל זה קורה מהר, אבל אם מתאמנים פעמיים ביום ונמצאים כמה שעות טובות בים, זה לא קל. זה מה שבעיקר מעסיק אותי, ביחד עם לימוד הטכניקה והטקטיקה החדשה כי בדגם הזה הכל הרבה יותר מהיר. בסוף השתלטתי על זה ואני עדיין פה".
בסיום התחרות בהולנד, קטי אספה את חפציה המעטים שעוד נותרו לה לפני החזרה הביתה. כזכור, ימים ספורים לפני אליפות העולם, הרכב של בן זוגה פייר לוקט נפרץ בסמוך לאתר התחרות ונגנב ממנו ציוד רב שהיה שייך לה. "מבאס. אין לי מילה אחרת לתאר את זה, זה חוסר אונים", שיתפה גולשת הרוח, "הרבה מהציוד שלי נגנב. גנבו לי ציוד לאימונים, אבל גם גלשן רוח שתיכננתי להתחרות איתו באליפות העולם הבאה. זה נזק של בערך 20 אלף אירו, אם לא יותר. למזלי שמרתי באתר התחרות את הציוד שאיתו באתי להתחרות, ככה שניסיתי לא להתעסק בזה, אבל עכשיו הגיע הרגע להתעסק בזה ולהתחיל להבין איך אני מצליחה לקום מזה. אני צריכה לנסות לגייס כספים, אחרת אני בבעיה רצינית".
"חוסר אונים". ספיצ'קוב (sailing energy)בכלל, לטענתה, התקופה האחרונה לא הייתה קלה עבורה. מאז שהעתיקה את חייה לאירופה ועברה לגור בצרפת, לדבריה האיגוד הישראלי לא באמת תמך בה מבחינה כלכלית. בדרך למדליית הכסף העולמית, ספיצ'קוב טוענת כי מימנה בעצמה את האימונים שלה בצרפת, את המאמן האישי שלה ואת הסירה ששכרה עבורו, את הטיסות ואפילו את הלינה בתחרויות. בגלל ההחלטה שלקחה, היא לא באמת מרגישה חלק מנבחרת ישראל.
"אני אאוטסיידרית לגמרי כי לפני שנתיים בחרתי לעבור לגור בצרפת עם בן הזוג שלי", טענה קטי. "אחרי המעבר, בדקתי עם האיגוד מה בעצם עושים ואיך אני ממשיכה להתחרות, כי יש נבחרת מעולה של בנות צעירות וטובות שמתאמנת בארץ בעוד שאני בכלל נמצאת רוב הזמן בחו"ל. אז יחסית במשך הרבה זמן ניסינו למצוא פשרה מול האיגוד, אבל לצערי לא הצלחנו להגיע לפשרה כזאת השנה. היו יותר מידי דרישות, לעומת מעט מאוד תקציבים שהצלחתי לקבל מהאיגוד. לכן אני נאלצת לממן את הכל בעצמי".
ספיצ'קוב המשיכה וסיפרה על ההחלטה הגורלית שלקחה: "עשיתי חישובים של בעד ונגד האם להיות תחת הנבחרת בארץ או לא, ואז הבנתי שאני פשוט לא מאמינה שאצליח להגיע להישגים בדרך שהאיגוד הציע לי ללכת בה. אמרתי לעצמי - או שאעשה מה שהאיגוד ידרוש ממני, או שאני משקיעה מכספי האישי ואני אעשה את מה שאני מאמינה בו כי זו הדרך שבה אני אוכל להביא הישגים. החלטתי להשתמש בחסכונות שלי. למה זה קרה? כי הציבו לי תנאים כדי לקבל מימון, אבל הבנתי שהתנאים האלה פוגעים בי מבחינה מקצועית. לקחתי הימור והוצאתי בערך 100-150 אלף שקל בשנה מהכיס שלי. כל הבונוס מהמדליה יכסה אולי רק חלק מההוצאות שלי השנה. אני לא מסכנה, אבל לא הרווחתי כסף השנה".
ספיצ'קוב עם שחר טיבי ודגל ישראל (sailing energy)התחושות של ספיצ'קוב לאחר אליפות העולם היו מורכבות. "אני מתחרה תחת דגל ישראל וזה לעולם לא ישתנה, אבל אני לא נתמכת על ידי איגוד השייט ודי עצוב לי שהמדינה שלי לא עוזרת לי. אמנם האיגוד רשם אותי לתחרות על חשבונו, אבל את כל השאר אני ממנתי. המנהל המקצועי, אלי צוקרמן, מאוד מנסה לעזור לי ויש להם כוונות טובות, אבל לא קיבלתי עזרה כלכלית אמיתית. אני לא חלק מהנבחרת, ולכן בניתי לעצמי סביבה תומכת חדשה, כך שמצאתי עם מי להתאמן ויש לי מאמן קרואטי שאני מצליחה לשלם לו.
"אני חייבת להודות למאמן שלי, מארין סירניצביץ, ולגולשת הרוח פלמה קארגו הקרואטים שאיתם אני מתאמנת, כי בלעדיהם לא הייתי מצליחה להגיע לאן שהגעתי. לצד זאת, אני ממש שמחה שבחרתי בדרך שלי, כי מה שקרה באליפות העולם הזאת מוכיח לי שבסוף אני יודעת מה אני עושה, ואני עושה בחירות ממקום נכון ונקי לטובת הספורט והקריירה שלי. הלוואי שהאיגוד בכל זאת ירצה לתמוך בי יותר אחרי ההישג שלי".
הסיפוק הגדול ביותר שלה בשנתיים האחרונות הגיע עם ההופעה על הפודיום העולמי שוב. ספיצ'קוב הסבירה: "בעבודה קשה הצלחתי לחזור לפודיום באליפות העולם, והעובדה שעשיתי את זה בעצמי ולבד, כמעט ללא סיוע מהאיגוד, מראה לי שהפוטנציאל שלי גבוה. אני מאמינה שאם הייתי מקבלת אפילו 50 אחוז מהתמיכה שביקשתי, הדברים היו נראים אפילו עוד יותר טוב. במקביל, אני חייבת לומר תודה לחברת אלדן, שתומכים בי משנת 2020, סומכים עליי והולכים איתי בהחלטות שאני עושה, כי בלי התמיכה מהם לא הייתי יכולה להמשיך להתחרות בכלל".
"הפוטנציאל שלי גבוה". ספיצ'קוב (לילך וויס-רוזנברג)למרות היחסים הקרים עם האיגוד הישראלי, קטי עדיין מבהירה: "אני ישראלית ואני חלק משיטת הניקוד של נבחרת ישראל, כמו שאר הבנות. אני עדיין שלישית בדירוג הפנימי, אבל אני חושבת שהמשחק נפתח וההכרעה תהיה באליפות העולם הבאה בלנזרוטה. אשמח להיות שוב הנציגה הישראלית במשחקים האולימפיים. מה שתלוי בי, אעשה על הצד הטוב ביותר. זה מטורף שאני עומדת שוב על הפודיום באליפות העולם אחרי כל מה שעברתי, ואני ממש שמחה על זה, כי זה אף פעם לא מובן מאליו להיות על הפודיום העולמי. זו הפעם השלישית שזכיתי במדליית הכסף וזה כבר קצת מכביד עליי כי אני רוצה כבר מדליית זהב. אני מכוונת רק לשם".
יו”ר איגוד השייט שי בובר הגיב לדבריה: “בשנת 2022 איגוד השייט מימן את קטי ספיצ’קוב בלמעלה מ-100 אלף שקל, למרות שהגדרנו בצורה חד משמעית וברורה שאנחנו עובדים עם מאמן אחד ונבחרת אחת. קטי יודעת ששחר צוברי הוא המאמן הלאומי וכך זה יישאר. אחרי שישבנו לאשר את התוכניות המקצועית של שנת 2023, קטי שלחה מכתב לאיגוד השייט ולוועד האולימפי, בו היא הודיעה לנו שהיא בוחרת לעבוד לבד ולא לשתף פעולה עם הנבחרת, למרות שזו הנבחרת הטובה בעולם והוכחנו זאת פעם אחר פעם. מצידנו, הוצאנו לה מכתב מסודר באמצעות המנהל המקצועי שמגיב לכך שההתנהלות שלה היא עצמאית מעתה והלאה. יש לנו שישה ספורטאים בסגל זהב וכולם עובדים בנבחרות ישראל כי זו שיטת העבודה שלנו”.
בובר הוסיף: “כמובן שזה לא מקטין מההישג שלה, אני מעריך אותה מאוד, תומך בה ודיברנו לאחר אליפות העולם ארוכות. כמו שהבטחנו, נקיים דיון מסודר על המשך העבודה והתמיכה בה לאחר כניסתה לסגל הזהב. יחד עם זאת צריך לזכור שבחרנו דרך מסוימת שאנחנו נאמנים לה, דרך שמוכיחה את עצמה ויש לה הצלחות, עם שלוש ספורטאיות בסגל זהב ועוד שלוש בסגל כסף של הוועד האולימפי. כעת אנחנו עם הפנים קדימה לתחרויות הבאות. אני מאחל לקטי הרבה הצלחה, אבל לומר שהאיגוד לא תומך בה זו לא האמת”.