הביאו את הבשורה: מסורת השוערים של באיירן

כשמדברים על התפתחות תפקיד השוער בקבוצת כדורגל לאורך השנים, באיירן מינכן היא דוגמה למי שבין קורותיה עמדו אלו ששינו את פני המשחק. החל מספ מאייר, דרך אוליבר קאן ועד מנואל נוייר, שנות הזוהר של הבווארים תמיד התאפיינו קודם כל בדמות דומיננטית במיוחד מאחורי שחקני השדה. הערב (שלישי) ב-21:45 דניאל פרץ יערוך בכורה וייכנס לרשימה מפוארת במיוחד של שוערים שלבשו את החולצה של באיירן. מעבר לתחרות הקשה שמחכה לו על כל דקה הוא יצטרך להיות יותר מסתם שוער טוב.

בגרמניה, עמדת השוער היא קודש קודשים והיא תמיד מתחילה ונגמרת קודם כל בבאיירן. תשאלו את יינס להמן, שעשה קריירת מועדונים מהמפוארות ביותר, אבל עד 2006 לא זכה להופעה במדי נבחרת גרמניה בגלל קאן. גם מארק אנדרה טר שטגן יספר על כך, כשלמרות היותו שוער על מהטובים שידעה ברצלונה, נוייר הועדף על פניו במונדיאל 2018 גם אם בדיוק חזר אחרי שנה שלמה מחוץ למגרשים. טר שטגן גם בחר לוותר על היורו ב-2021, כשהבין שמקומו של נוייר מובטח ויהי מה.

את המסורת הזו התחיל ספ מאייר. אם תרצו האב טיפוס של השוער הגרמני המודרני. מי שכונה “החתול מאנצינג” היה אחראי על בנייתה של באיירן החדשה יחד עם פרנץ בקנבאואר וגרד מולר, כשהעלה את הקבוצה מהליגה השנייה והפך אותה לאימפריה בקנה מידה עולמי עם זכייה בתארים בגרמניה ובאירופה. מאייר הוא סמל ליציבות. לאורך כל הקריירה לבש רק את מדי באיירן, הוא מחזיק עד היום בשיא ההופעות במועדון (536) ורשם 13 עונות רצופות בהן לא החמיץ אפילו משחק אחד (442 משחקי ליגה).

ספ מאייר. השוער הגרמני המודרני (הטוויטר של באיירן מינכן)

מאייר, בקנבאואר ומולר היו פורצי דרך בתחומם. בקנבאואר ה’קייזר’ נחשב עד היום לליברו הראשון ולמודל הבלם המודרני, מולר ה’מפציץ’ נחשב לחלוץ הקלאסי האמיתי וקבע שיאי הבקעה שחלקם נשברו רק בשנים האחרונות על ידי רוברט לבנדובסקי, ומאייר היה החומה בין הקורות. יחד הם הובילו את באיירן להישגים נפלאים בהם שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות והפכו את גרמניה לאחת הנבחרות האימתניות בעולם שזכתה במונדיאל 1974. אחרי פרישתו של מאייר ב-1979 באיירן נכנסה לתקופת ביניים.

את המקום חלק ז’אן-מרי פפאף, הבלגי האגדי שנכלל על ידי פלה ברשימת 100 הכדורגלנים הגדולים בכל הזמנים, עם ריימונד אאומן. ב-1988, אחרי עזיבת פפאף, אאומן תפס בלעדית את המקום. השניים אגדות בפני עצמם והגרמני גם היה קפטן הקבוצה במשך שלוש שנים, אבל בסופו של דבר בראי ההיסטוריה הם ייזכרו כדור המעבר שבין מאייר, ליורשו האמיתי – אוליבר קאן. השוער בהיר השיער, שגדל בקרלסרוהה, נרכש תמורת 4.6 מיליון מארק בתור יורשו העתידי של אאומן, שכבר היה בשלהי הקריירה.

ממש כמו בנבחרת גרמניה גם בבאיירן מאחורי כל קבוצה מצליחה עמד שוער גדול. הטוב ביותר בעולם. אם ספ מאייר היה כזה, הרי שקאן לקח את המושג צעד קדימה. השוערים המצליחים במינכן הם סמל התרבות הגרמנית שמקדשת עבודה קשה, שלמות ומסירות אין קץ למקצוע. קאן לקח את תפקיד השוער המודרני שהמציא מאייר ושכלל אותו עד כדי כמעט שלמות. כל חובב כדורגל מתחילת המילניום יכיר את קאן עם השיער הבלונדיני כאחד שהטיל אימה על היריבות, שלא לדבר על בועטי הפנדלים שמולו.

אוליבר קאן מתעמת עם ג'וספה ריינה מדורטמונד. לא היה מומלץ להתעסק איתו (רויטרס)

הוא היה הדמות חמת המזג שלא מתעסקים איתה, אבל ידע גם לגלות אנושיות מדהימה. כך, למשל, מיד לאחר גמר ליגת האלופות ב-2001, בו הדף שלושה פנדלים של שחקני ולנסיה והביא את הגביע למינכן, הוא ניגש לנחם את סנטיאגו קניזארס שהציג משחק מעולה משלו. עד סיום הקריירה ב-2008, הספיק לרשום 429 הופעות ליגה והוא שני רק למאייר בתולדות המועדון. הוא זכה בשמונה אליפויות, שישה גביעים, ליגת האלופות ועם הנבחרת ביורו 1996, כשבמונדיאל 2002 נעצר בגמר תוך כדי הצגות היסטוריות.

כשדמות כל כך דומיננטית כמו אוליבר קאן עוזבת את הקבוצה, קשה למצוא לה מחליף. מיכאל רנסינג, הנס יורג בוט ותומאס קראפט, שאיישו את עמדת השוער בבאיירן מינכן, לא הצליחו לדגדג את היכולות שהציג קאן וזה בא לידי ביטוי גם בתארים. לקראת עונת 2011/12 הוחתם מנואל נוייר אחרי שיצר לעצמו שם בשאלקה. המהלך לא התקבל בקלות על ידי האוהדים גם בשל זהותו עם היריבה הגדולה מגלזנקירשן וגם זכר לחגיגה מתריסה באליאנץ ארנה, שנתיים קודם לכן, אחרי ניצחון עם שאלקה על באיירן.

12 שנים אחר כך ונוייר הוא בגדר אלוהים במינכן. הוא לקח את התכונות שייחדו את מאייר וקאן, שכלל אותן לכדי יכולת טהורה והמציא מחדש את המשחק. למעשה, נוייר תפקד כמו בלם נוסף, עם יכולות טכניות יוצאות דופן, שליטה בכדור, דריבל ומסירה. כל אלה, בתוספת מוטת ידיים ארוכה, גוף חזק ואינטליגנציית משחק משובחת, הפכו את נוייר לשוער הטוב בעולם ולדעת רבים הגדול בכל הזמנים. בגרמניה כולם יודעים שמנואל הוא קודש, אף אחד לא מערער על מקומו ועל פיו יישק דבר.

מנואל נוייר בשאלקה. לאוהדים לקח זמן להתחבר למי שיהפוך לאלוהים שלהם (רויטרס)

בשנים האחרונות הפציעות עצרו את נוייר אבל הוא עדיין נחשב לאחד הטובים בעולם. הוא זכה בשני טרבלים בהם היה גורם מכריע (תשאלו את ניימאר, קיליאן אמבפה ורוברט לבנדובסקי), הניף את גביע העולם ב-2014 ושום דבר, גם פציעה כמעט למשך עונה שלמה, לא תזיז אותו ממקומו בהרכב בבאיירן ובנבחרת. לא סתם פרץ ראה בנוייר מודל לחיקוי. משחק הרגל שלו לעיתים גורם התקפי לב, אבל תהיו בטוחים שזה יסתיים בדריבל על חלוץ היריבה שיככב לאחר מכן ברשתות החברתיות.

גם פציעה בתאונת סקי חסרת אחריות לא פגמה באמון המוחלט של המערכת בנוייר. סביר להניח שבכל קבוצה אחרת כבר היה מגיע מחליף בכיר, אבל באיירן העדיפה למכור את יאן זומר, שהגיע מבורוסיה מנשנגלדבך כמחליף, בסכום זעום לאינטר, רק כדי להשאיר את המושכות בידיים של נוייר, כשכלל לא בטוח מתי יחזור. בפציעת ספורט, קשה ככל שתהיה, יש לרוב פרק זמן מוגדר לחזרה, אבל במקרה הזה מדובר בתאונה שלפי הדיווחים הובילה את השוער לעבור גם ניתוח נוירולוגי ולא ידוע איך, אם בכלל, יחזור מכך.

עם זאת, שיפור מהותי במצבו של נוייר הוביל את באיירן לשנות אסטרטגיה בקיץ. סוון אולרייך קיבל את הקרדיט בין הקורות ודניאל פרץ הוחתם כמחליף עם ראייה עתידית שיוכל למלא תפקיד בכיר יותר. כבר ב-2020 באיירן התחילה לבחון חלופות לנוייר ולכן החתימה לחמש שנים את אלכסנדר נובל, שכמו נוייר הגיע משאלקה וההשוואה הייתה בלתי נמנעת. אלא שנובל הגיע בסיטואציה בעייתית, הוא מיעט לשחק, יצא לסבב השאלות והעונה נשלח לשטוטגרט כשברור שכבר אף אחד לא בונה עליו.

מנואל נוייר חוגג. מעמדו בבאיירן מובטח (רויטרס)

פרץ, לעומת זאת, מגיע מעמדה אחרת לחלוטין. נוייר כבר בן 37 והפרישה נראית באופק, אולרייך עצמו כבר בן 34 ואוהב את תפקיד המחליף שליווה אותו מאז 2015 כשהחליף את פפה ריינה. הישראלי שחתם לארבע שנים לגמרי מסומן כמספר 1 עתידי. על פרץ להיות סבלני, לעבוד קשה באימונים ולקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. בשלוש שנים במכבי ת”א כבר למדנו להכיר את האישיות המדהימה, המנטליות והבגרות של פרץ והכינוי “היורש של נוייר” נראה ממשי מתמיד. הערב יהיה הצעד הראשון לשם.