האסוציאציה הראשונה של כל אוהד ברצלונה עם המילה חטאפה היא השער של ליאו מסי באפריל 2007. הסלאלום המופלא שהתחיל במחצית המגרש שלו היווה חיקוי מדהים, כמעט אחד לאחד, של הביצוע המיתולוגי של דייגו מראדונה במדי ארגנטינה מול אנגליה ברבע גמר מונדיאל 1986. הפרעוש היה רק בן 19, זו הייתה עונת הפריצה שלו והקסם מול חטאפה הגדיר במידה לא מבוטלת את מעמדו כסופרסטאר בהתהוות. הוא נכנס לתודעה הקולקטיבית, גם אם מעטים זוכרים כי אחרי ה-2:5 בקאמפ נואו בחצי גמר גביע המלך, הגיעה התבוסה 4:0 בגומלין, והקבוצה של פרנק רייקארד הודחה.
כן, חטאפה של אז הייתה מסוגלת לכבוש רביעיות מול ברצלונה. זו הייתה קבוצה אטרקטיבית למדי עם המאמן ברנד שוסטר על הקווים לפני המעבר לריאל מדריד ועם דני גואיסה על תקן הסקורר המחונן. בשנים האחרונות הסגנון שלה כולל בעיקר קשיחות, עבירות, קטיעת קצב המשחק והתמחות מיוחדת בבזבוזי זמן.
חטאפה היא חבורה לוחמנית ומאורגנת היטב, אבל משחקיה לא מהנים במיוחד לצפיה, והיא עושה את המוות לכל יריבה – במיוחד עם המאמן חוסה בורדלאס, שמתחיל כעת את הקדנציה השנייה. בשלהי העונה שעברה, הוא הגיע כדי להציל את הכחולים מירידה והעונה עשוי לכוון גבוה יותר – הרי ב-2019 טיפסה איתו חטאפה עד המקום החמישי. בצירוף מקרים, זו גם השנה האחרונה בה הצליחה ברצלונה למצוא את הרשת בקוליסאום אלפונסו פרס.
ארבע הביקורים האחרונים של הבלאוגרנה בפרבר הדרומי של מדריד הסתיימו באכזבה. הכובש האחרון במפגשים אלה היה חיימה מאטה שדייק בפנדל בניצחון 0:1 של חטאפה ב-2020. לאחר מכן היה תיקו 0:0 ב-2022, עוד תיקו 0:0 באפריל האחרון, ולבסוף 0:0 רווי יצרים גם אתמול.
הקרב במחזור הפתיחה של עונת 2023/24 הסתיים בשערוריית שיפוט, כאשר ססאר סוטו סירב לשרוק לפנדל בגין עבירה על רונאלד אראוחו ברחבה, בטענה לנגיעת יד קודמת של גאבי שלא הייתה, ובמשחקים מסוג זה מדובר בהחלטה קריטית. קשה מאוד לפרוץ את הבונקר של חטאפה וכדאי לזכור גם כי 11 ניצחונות של ברצלונה בעונה שעברה הושגו בתוצאה 0:1, כולל ההישג מול חטאפה בינואר בקאמפ נואו. מול יריבות כאלה, שערים מכריעים עשויים להיות מקריים וזה היה המקרה בפנדל שברצלונה הייתה אמורה לקבל אתמול. עם זאת, האירוע הספציפי לא מנקה אותה מאחריות לכך שהתקשתה להגיע למצבי הבקעה.
מוקדם מאוד להסיק מסקנות כלשהן לגבי העונה החדשה של בארסה, אבל המשחק אתמול העניק חומר למחשבה במספר סוגיות מסקרנות. רוברט לבנדובסקי לא קיבל אספקת כדורים הולמת, אך גם לא היה מעורב במשחק ביוזמתו באופן כללי, ולא השתדל מספיק. בגיל 35, התלות בו עלולה להיות בעייתית וברצלונה חייבת לאתר דרכים נוספות לסכן את שער היריב.
לצורך כך, בין היתר, הוחתם אילקאי גונדואן, והגרמני עדיין לומד לשתף פעולה עם חבריו החדשים, אבל השאלה המהותית ביותר לקראת מחזור הפתיחה הייתה כיצד ישלב אותו צ'אבי בהרכב הפותח. התשובה הייתה כי קפטן מנצ'סטר סיטי לשעבר שובץ על חשבון גאבי, ובמפגש מול הכסחנים של חטאפה הייתה תחושה כי מדובר בטעות. האנרגיות והחוצפה החיובית של גאבי היו חסרות מאוד לבארסה במשך 79 דקות, עד שנכנס סוף כל סוף, וזה לא מקרי כי בשלבי הסיום התקבל הרושם כי הקבוצה מתמודדת טוב יותר עם המצב, גם מבחינה מנטלית.
כניסתו של גונדואן להרכב על חשבון גאבי אף יצר מערך אסימטרי עם שחקן אגף אחד בלבד. במחצית הראשונה היה זה ראפיניה מימין, בעוד משמאל לא היה לבלאוגרנה קיצוני מובהק, והקו היה פנוי לדהירותיו של אלחנדרו באלדה מעמדת המגן. הברזילאי, שלא מיצה את הפוטנציאל בעונתו הראשונה בבארסה ושומר על תקווה להשתדרג העונה, פתח את הקמפיין ברגל שמאל עם הרחקה מיותרת מאוד עוד במחצית הראשונה, אחרי שנגרר לפרובוקציות הבלתי פוסקות של חטאפה.
אחרי ההפסקה, היה זה עבדסמאד אזלזולי, כלומר אז עבדה כפי שהוא מכנה את עצמו, ששב מהשאלה באוססונה כדי ליטול חלק כבר במחזור הראשון, ושיחק כקיצוני שמאלי, והקו הימני היה פנוי בעיקר להצטרפותו של אראוחו. שני הפטנטים לא הוכיחו את עצמם, ורק כאשר נכנס לאמין ימאל לעמדת הקיצוני הימני כדי לעבור ל-4-3-3 המסורתי, העסק החל להיראות טוב הרבה יותר.
איך שלא תסתכלו על זה, הופך לאמין ימאל בן ה-16 לתקווה הגדולה של בארסה. הציפיות ממנו גבוהות מאוד, כנראה גבוהות מדי, אבל הוא מצית את הדימיון בכל נגיעה בכדור וזה חשוב – קל וחומר במשחק שלא גרם לדימיון להתאמץ יתר על המידה לפני כניסתו. האוהדים רוצים לראות בו ניצוצות של מסי הצעיר, ומול חטאפה לא היה מזיק גם לנסות לכבוש בסלאלום ממחצית המגרש שלו. לאור יכולתו בדקות שקיבל אתמול ובמשחקי ההכנה, לחץ מצד התקשורת והאוהדים לאפשר לו לפתוח יגיע ללא דיחוי. הוא עשוי להיות רלוונטי כבר עכשיו, בעוד ראפיניה מושעה.
נקודות אור חיוביות ממשחק הפתיחה כוללות גם את כניסתו החלקה להרכב של אוריול רומאו, אשר קיבל שבחים גם מחברו החדש פרנקי דה יונג. ההולנדי, מצידו, ניהל את המשחק טוב, הן כאשר שיחק במרכז המגרש, והן כאשר הוסט לעמדת הבלם בעקבות החילוף של אנדראס כריסטנסן במחצית. הוא רק צריך להיות תכליתי יותר בשליש האחרון של המגרש, ולשם כך נדרשת תנועה טובה יותר של שחקני הקו הקדמי ללא כדור. כמו כן, הקבוצה הסתגלה ביעילות כאשר שיחקה בנחיתות מספרית, אבל לא ניצלה את ההרחקה של מאטה בהמשך הדרך.
לטענת בארסה, מספר הכרטיסים האדומים לשחקני חטאפה היה אמור להיות גבוה יותר. הם גם הפגינו חוסר שביעות רצון בוטה מהיעדר ההגנה מצד השופט, שאימץ את הגישה של חטאפה על הדשא. צ'אבי קבע במסיבת העיתונאים אחרי שריקת הסיום: "משחקים כאלה לא משרתים את הליגה כמוצר", והוא צודק. גישה פיזית מדי ואינספור בזבוזי זמן גרמו לצפיה בהצגה זו להיות מייגעת, וזה לא אמור להיות שונה מהותית במשחקיה הנוספים של חטאפה העונה.
באשר לאורחת, היא תצפה לשדרוג ביכולת, ויכולה להיות מרוצה יחסית בכל זאת. לשם התחלה, בארסה מאושרת שלא תחזור העונה לקוליסאום אלפונסו פרס. היא סימנה וי על משחק החוץ המגעיל הזה, ותימנע מהגעה לכאן בשלבים המכריעים של העונה. הקטלונים אף צריכים להיות מאושרים מכך שהקרב הברוטלי הזה הסתיים ללא פציעות, בעוד ריאל מדריד כבר איבדה את טיבו קורטואה ואת אדר מיליטאו שקרעו רצועות בברכיים. לכן, גם אם הלבנים פתחו עם 0:2 באצטדיונה הקשה של אתלטיק בילבאו, השבוע הזה היה טוב יותר דווקא עבור הקטלונים בסיכום הכללי.