הפועל תל אביב חווה את אחד הימים המשמעותיים שהיו במועדון לאחר שהעמותה אישרה היום (שישי) את מתווה מכירת המועדון לעופר ינאי ואבי זיידנברג, כשהראשון יחזיק 51% והשני 30%, כש-19% יישמרו אצל העמותה.
כעת, אחרי פרסום ההחלטה, יו”ר העמותה רמי כהן הוציא מכתב פתוח לאוהדים: “אז חיכיתי לרגע שאחרי. באופן כללי אני לא מכותבי הפוסטים ובכלל, לא חי בעולם הרשתות החברתיות. כי אני יודע שאם זה יקרה באמת, לא יישאר לי זמן לכלום ואחיה בעולם של שאלות ותשובות/מקרים ותגובות כל היום, או כי אני סומך על צוות התקשורת שבנינו בהפועל, או כי אני מבין שמי שעסוק כל הזמן במה יגידו מאבד את דעתו ואת האמת שלו ובסופו של דבר סופו להיכשל. ואולי הכול ביחד.
“אבל כן בוער בי משהו בימים האחרונים. בוער בי, כי המהלך הזה, גם כשאני משוכנע שיעשה רק טוב להפועל תל אביב, הוא בהחלט מהלך משמעותי. אחרי הקמת העמותה ותחילת הדרך של הקבוצה, ואחרי העלייה לליגת העל ובניית האולם וההבנה שצריך שותפים בתהליך, והכנסת שותפים במהלך הדרך, אחרי כל אלה, מדובר בעוד צעד משמעותי, אולי הכי משמעותי, אבל אולי גם לא. כי אם כל אחד מהצעדים הקודמים לא היה קורה, אז כלל לא היינו דנים במהלך הזה. זו דרך. חתיכת דרך. וזה תהליך, שבכל חלק שלו קורים דברים טובים יותר וטובים פחות. ואנחנו היינו שם כדי להילחם, תמיד. לנסות להעצים את הדברים הטובים, ולהילחם לשנות ולשפר את הלא טובים. אבל כמעט אין שום שלב בדרך הזאת שלא למדנו ממנו, שלא היה הכרחי”.
כהן המשיך: “גם כשתפסנו מקום בכיר מבחינת המעמד של הפועל תל אביב במוסדות הכדורסל הישראלי, וגם כשהגדלנו תקציבים, וגם כשנלחמנו בגירעונות שקרו בגלל ההבנה את הצורך לעלות לליגת העל אחרי אותה עונה חסרת מזל עם הפציעות של מתן ואדריאן, וקרו בגלל חוסר היכולת לעמוד בתקציבי המינימום של המנהלת עם אולם של 1000 איש, וגם כשהיינו עם תקציב שחקנים של שלושה מיליון שקלים עלות לכל הסגל. גם אז, תמיד האמנו ותמיד ידענו שיש לנו את התשוקה והיכולת להצליח. ותמיד האמנו שזה יבוא, והמשכנו לגדול, תוך כדי שאנחנו נאבקים לתקן את הדורש תיקון. ושינינו מבנה ניהולי ושיטות ניהול, וסגרנו כבר כמעט את כל הגרעון , תוך שאנחנו ממשיכים לגדול ולצמוח אבל אז נחתה עלינו המכה של מס הכנסה כולל תשלום של מעל שבע שנים אחורה. והמשכנו להילחם ולגדול ולהתקדם ולהיאבק בכל החזיתות.
“ובתוך כל זה הצלחנו להצמיח הפועל תל אביב אחרת, שכבר משחקת בליגת העל ושואפת לצמרת. שמספר חבריה גדל ותקציבה גדל והיום יום שלה חזר להיות מנוהל בדרך מעוררת התפעלות, ויש לה צוות מסור ואולם מלא ורשימות המתנה. וכל זה לא נסתר מעיני העולם וגורר התעניינות. ואנחנו שתמיד ידענו שהפועל תל אביב צריכה לשאוף למקומות הגבוהים ביותר, ולמרות שלא קיבלנו החלטה שאנחנו חייבים למצוא רוכש/שותף בעל אחוזי שליטה, תמיד ידענו שאנחנו נהיה כאן ונילחם גם עוד 100 שנה תוך שנהיה עם עין פתוחה לכיוון כל דבר שיחזק את הפועל. וכשראינו את ההזדמנות הזאת לנגד עיננו, חששנו. לא אשקר ואגיד שלרגע לא חששנו ולכן צעדנו לאט במשך שנתיים וניצלנו את כל היכולות שבידינו בשביל לעשות הסכם שיחזק את הפועל, אבל גם ישמור על הקיים, שיצרף מישהו למשפחה החמה הזאת”.
עוד כתב יו”ר העמותה: “ניתחנו וראינו את האנשים, את החיבור, את האפשרויות, את מה שנשאר בידינו, והרגשנו שזה יכול לעבוד ואפשר לסמוך על עופר וללכת לצעד הזה ביחד עם אבי שהוא כבר מזמן בן משפחה של הפועל, ושלי אישית כמובן, ואין מילים לתאר מה אני מרגיש כלפי הבן אדם הזה. אז נצרף את עופר ואיתו את שחר ונדב למשפחה, וכולנו בייחד כמו תמיד, מראשון האוהדים ועד אחרון השותפים, אלה שתמכו ואלה שחששו, ביחד, נהיה הפועל חזקה יותר מתמיד. ולא נוותר על הדברים שחשובים לנו.
“אני יודע שעל הגב שלי לקחתי סיכון גדול, להביא את העסקה הזאת שאני מאמין בה מאוד. ועשיתי את זה בין היתר כי קיבלתי מכולכם את ההרגשה המדהימה שאתם סומכים עלינו וכולכם יודעים שגם אם לא הייתה עולה העסקה על הפרק הפועל תל אביב הייתה ממשיכה לחיות ולהילחם, כי כאלה אנחנו. ואני מעריך ומודה לכל אחד מכם. זאת אחריות והיא של כולנו אבל בראש ובראשונה של ההנהלה ושלי. ולא נאכזב ובייחד כולם נגיע לפסגות חדשות.
“ולכם אבי, ובעיקר עופר - כדי שיהיה גם בכתב: נתנו בידיכם את החלומות שלנו, את החיים שלנו. את הדבר הזה שאנחנו חיים מאז שנולדנו, ונלחמים עליו יום ולילה 16 שנה. ממאור ושחור ונועה סקלי הצדיקה ואורי שלף הגדול ויונתן לרנר ובוכמן ודור פורת וכמובן חיים ואסי ואריה ובר ופוליטי וכל חברי ההנהלה שלא הזכרתי, והמתנדבים ואוהדי המועדון והקהל העצום הזה ועוד ועוד. כולנו סומכים עליכם. נהיה פה איתכם ולידכם בכל שניה, הראשונים לקפוץ, להיאבק, לשמור על הפועל שלנו”.
לסיכום כתב: “עכשיו בוא נתקדם כולנו בייחד לעתיד אדום, הישגי, ערכי וחברתי. כמו שרק הפועל יודעת. כי בכל העולם שואלים כולם. איך אפשר כל כך, לאהוב אותך”.