ביוני 2010 הגיעו שלושה שחקנים זרים למבחנים במחנה האימונים של מכבי חיפה באוסטריה – ושוחררו כי הוגדרו כלא מתאימים על ידי המאמן אלישע לוי. הקיצוני הלטבי אנדרייס פרפלוטקינס לא השיג דבר בהמשך הקריירה והקשר הבולגרי מיכאיל אלכסנדרוב זכה באליפויות ארצו במדי לודוגורץ, אבל לא צמח לשחקן בקנה מידה משמעותי.
לעומתם, גוראם קאשיה הפך לאייקון במדי ויטסה, כיכב במשך שמונה שנים בהולנד ושבר את שיא ההופעות בנבחרתו הלאומית. מה היה קורה לו היה חותם בקריית אליעזר לפני 13 שנה? אין לדעת, אבל הבלם הגאורגי בוודאי לא מצטער על הפספוס של הירוקים. הוא עשה קריירה פנטסטית בליגה חזקה הרבה יותר מהישראלית.
נכון ל-2010, הוא היה שחקן אלמוני לחלוטין ששיחק רק בדינאמו טביליסי עד גיל 23 והגעתו לארנהיים הייתה מקרית למדי. מראב ז'וראניה, איש עסקים גאורגי, השתלט על ויטסה באותו אוגוסט, הציל אותה מפשיטת רגל – ויש הגורסים כי עשה זאת מלכתחילה בשליחות חברו הקרוב רומן אברמוביץ'.
בואו לא התקבל בעין יפה בקרב האוהדים המקומיים, במיוחד כי הוא עשה ככל העולה על רוחו מהרגע הראשון – כולל החתמת גאורגים שנתפסו כלא מתאימים על ידי הפרשנים ההולנדים. גיאורגי גאחוקידזה, אקס מכבי חיפה בעצמו שכיכב בזמנו באיינדהובן ובטוונטה, היה האיש שקישר בין ז'ורדאניה לקאשיה, וכך מצא את עצמו הבחור הצעיר בליגה ההולנדית. הוא היה חסר ניסיון, דיבר רק רוסית וגאורגית, והתקשורת הייתה נגדו. זו לא הייתה נקודת הפתיחה האידאלית בלשון המעטה, ואיש לא העלה בדעתו שכך החלה להיכתב אגדה אמיתית.
כי קאשיה, שלא הצליח להרשים את הצוות המקצועי של מכבי חיפה שבועות ספורים קודם לכן, ניגש למלאכה במטרה להוכיח את עצמו בכל רגע נתון. הוא ביצע טעויות לא פעם, אבל קיבל גיבוי מוחלט מלמעלה ורכש את אמונם של חבריו בזכות אופיו ומוסר העבודה שלו. תוך שנתיים, הוא כבר ענד את סרט הקפטן, וגם אם ההחלטה נחשדה כמתן הוראה מגבוה, היא התבררה כהצלחה מסחררת ככל שחלף הזמן. הקשר של קאשיה עם האוהדים הלך והתחזק, הוא התחבר באופן מוחלט לערכי המועדון, השכיח את הספקות שליוו את החתמתו, ובשלב מסוים הקהל החל להמציא עבורו שירים וכינויים.
שמות חיבה רבים היו לקאשיה בארנהיים. קראו לו צ'ה גווארה, ספרטקוס, וגם רוקי בלבואה – כי לא היה בקבוצה שחקן מחויב ונאמן ממנו. ז'ורדאניה עזב ב-2013, אבל קאשיה נשאר, והוא כבר לא היה הבחור המיותר שהגיע בגלל פרוטקציה. הוא היה אליל וסמל. קאשיה מעולם לא היה שחקן מבריק מבחינה טכנית, והוא עצמו טוען כי אחיו הבכור, שוטה, אשר הקריירה שלו נהרסה בגלל פציעות, היה מוכשר ממנו. זה לא הפריע לו להיות מנהיג אמיתי בכל מקום בו דרך.
"גוראם הוא אישיות דומיננטית מאוד בחדר ההלבשה. הוא תמיד דוחף אנשים למעלה בזכות דוגמה אישית, כי הוא פייטר שנותן את המקסימום על המגרש. כקפטן הוא עזר לאחרים. בהתחלה הייתה ביקורת על המינוי שלו, אבל הוא הוכיח את עצמו, וזה התקבל בטבעיות מוחלטת. ככל שהוא צבר ניסיון, הוא ביצע פחות טעויות, ושידרג מאוד את המשחק שלו. כבלם, יש לו ראיית משחק מצוינת", מספר דן מורי, ששיחק עם קאשיה במדי ויטסה בין 2012 ל-2015.
החלום הגדול של קאשיה היה להצעיד את ויטסה לזכייה בתואר הראשון בתולדותיה, והוא הגשים אותו כאשר הניף את הגביע ההולנדי ב-2017, בדיוק במסגרת חגיגות 125 שנה להיווסדו של המועדון. לשרן ייני היה חלק מסוים בקמפיין – הוא שולב בסיבובים הראשונים לפני שחזר למכבי תל אביב באמצע העונה המדוברת. לקראת הגמר מול אלקמאר באצטדיון דה קייפ ברוטרדאם, יצאה כל העיר מגדרה, והניצחון 0:2 היה מכונן ומדהים בכל קנה מידה. קאשיה הוא הקפטן היחיד של ויטסה שזכה בתואר, ולרגל האירוע היו ביציעים לא רק בני משפחתו וחבריו, אלא אפילו מאמן הנבחרת ולדימיר וייס.
במשך קרוב לחמש שנים עבד הסלובקי עם נבחרת גאורגיה, והוא יצר קשר הדוק ביותר עם הקפטן שלו. מערכת היחסים הפכה לקרובה עוד יותר כאשר היה וייס עד להפגנת אופי ברזל מצידו של קאשיה שעמד על עקרונותיו בתנאים לא פשוטים.
בשלהי 2017, יצאה הליגה ההולנדית בקמפיין למען זכויות להט"ב, וכל הקפטנים בליגה הבכירה ענדו את הסרט בצבעי הקשת. קאשיה עשה זאת בשמחה, אבל במולדתו המחווה לא עברה בשקט, וגורמי ימין קיצוני ארגנו הפגנות סוערות במרכז טביליסי ומול משרדי ההתאחדות.
מפלגת העדה הגאורגית, שהוקמה באותה שנה על ידי הלאומן סנדרו ברגאדזה, שמה למטרה להילחם למען טוהר הגזע, לאסור על ההגירה למדינה, וגם לפגוע ככל הניתן בזכויות הקהילה הלהט"בית. הסרט הצבעוני של קאשיה התלבש לברגאדזה בעיתוי מושלם מבחינתו, והוא הוביל מחאות סוערות שדרשו לא רק לשלול ממנו את תפקיד הקפטן הלאומי, אלא להשעותו מהנבחרת כליל. על הדרך, נטען כי במעשהו הוא פגע ברגשותיהם של הנוצרים מהכנסייה הגאורגית.
קאשיה לא נבהל מההמולה וניצל את ההזדמנות על מנת להעביר מסרים בחדות ובבהירות. הוא התראיין רבות בתקשורת הגאורגית, הדגיש את מחויבותו למתן זכויות שוות לכולם, וקרא להילחם בהומופוביה ובגזענות. הקהל נענה לקריאתו, ובמשחקי הבית של נבחרת גאורגיה הופיעו בחודשים המדוברים אוהדים רבים עם דגלי גאווה, וגם פוסטרים של קאשיה עם סרט הקפטן שלו.
כהוקרה על תרומתו לשיח הציבורי, העניק לו הנשיא גאורגי מרגבלאשווילי עיטור הצטיינות לשנת 2018. קולו של קאשיה נשמע גם נגד העצמאות של חבל אבחזיה ששייך באופן מסורתי לגאורגיה. "20 אחוז ממדינתי נכבש על ידי רוסיה", הוא כתב באיסטגרם לפני 4 שנים.
המשימה המשותפת הגדולה של וייס וקאשיה הייתה הניסיון להעפיל ליורו 2020 דרך הדרג הנמוך ביותר בליגת האומות, שם הגיעה גאורגיה לגמר מול צפון מקדוניה בנובמבר 2020, אך נכנעה 1:0 בטביליסי לשער של גוראן פאנדב. לאור האכזבה, סיים הסלובקי את תפקידו, ומונה בחלוף מספר חודשים למאמנה החדש של סלובן ברטיסלבה. הצעד הראשון שעשה היה להביא למועדון את שני המנהיגים הגאורגים הוותיקים שלו – קאשיה והקשר האחורי ג'אבה קנקאבה.
הבלם נענה ברצון לאתגר החדש. קאשיה עזב את ויטסה בקיץ 2018 כשחקן הזר מספר ההופעות הגבוה בתולדות המועדון (292 בכל המסגרות), בילה שנתיים מוצלחות ב-MLS במדי סן חוסה ארת’קווייקס, ואז חזר לביקור חטוף במולדת בלוקומוטיב טביליסי בצל משבר הקורונה. וייס סידר לו הרפתקה חדשה, והיא התאימה לו כמו כפפה ליד. הליגה הסלובקית אמנם לא חזקה, אבל סלובן איפשרה לו לחלום על משהו חדש שלא היה רלוונטי קודם לכן – ליגת האלופות. במדי קבוצתו ההולנדית, לא היה לו סיכוי לשחק בצ'מפיונס ליג, והוא הסתפק בשלב הבתים בליגה האירופית ב-2017 אחרי הזכייה בגביע. עם סלובן, הוא גם זכה פעמיים ברציפות באליפות, וגם שואף להתנסות לקראת סיום הקריירה במפעל הבכיר של אירופה.
אז לפני שנה נעצרה סלובן בידי פרנצווארוש במוקדמות, וקאשיה כיכב בקונפרנס ליג, שם צלחה הקבוצה את שלב הבתים הפסידה לבאזל בפנדלים בקמפיין שהוגדר כמוצלח למדי. כעת, עומדת בדרכו של הכוכב בן ה-36 מכבי חיפה – זו שלא רצתה אותו אי שם ב-2010. אלישע לוי הוא כבר היסטוריה עתיקה בחיפה, ובאופן אירוני למדי הוא היה מאמנו האחרון של דן מורי בבני יהודה, לפני שהבלם פרש בדצמבר. קאשיה עדיין חזק בעניינים, והביקור בכרמל בשבוע הבא יהווה סגירת מעגל מיוחדת עבורו. לפני כן, ביום רביעי הקרוב, הוא ישתדל לשמור על רשת נקיה מול הירוקים בבית.