בצורה כזו או אחרת, החיים והקריירה של בראיין אנגולה נקבעים לפי מה שליבו מחליט. הוא בכלל היה בראש של כדורגל וחלם להצליח באחד מענפי הספורט הפופולריים במדינתו, אבל ההורים שלו שכנעו אותו להתחיל כדורסל והוא התאהב בענף. בקיץ 2020 חברו לקולג’, מייקל אוג’ו, התמוטט במהלך אימון בעקבות התקף לב אחרי שחלה בקורונה. לאחר מכן ב-2021 התגלתה אצלו דלקת בשריר הלב ואחרי שחזר לשחק, חברו לחדר ההלבשה בא.א.ק אתונה סטפן ילובאץ התמוטט במהלך אימון הקבוצה, גם כן מאירוע לבבי.
אין זה מפתיע כי הלב של אנגולה העסיק רבות את מכבי תל אביב, שהחתימה אותו לחוזה עוד בעונה שעברה וויתרה עליו אחרי שלא עבר אצלה בדיקות רפואיות. הצד האדום של הירקון החליט לקחת את ההימור עליו ועל הלב שלו וקבע כי אנגולה ישחק בעונה הבאה ביורוקאפ. אפילו סרטון ההצגה שסגנית האלופה הכינה עליו מלווה במוניטור שמראה דפיקות לב.
ההצטרפות של הקולומביאני הראשון באדום הביאה לכך שסגל הזרים של הקבוצה נראה סגור. ג’ייקובן בראון היה חתום לעונה הבאה, ג’יילן הורד ואקסבייר מנפורד האריכו חוזים ושחקני היורוליג קייל אלכסנדר וג’ון הולנד הצטרפו גם כן לקאדר של דני פרנקו. ועדיין, דווקא אנגולה אמור להיות המשמעותי ביותר מבין שחקני הרכש, או אפילו מבין השחקנים שהאריכו את חוזיהם.
הדרך של אנגולה לרמות הגבוהות של הכדורסל האירופי לא הייתה פשוטה. בגיל 14 עבר מקולומביה לארצות הברית בשביל להיות הקולומביאני הראשון ב-NBA ואפילו הגיע עד למחנה האימונים של אורלנדו מג’יק, אבל נחתך ולא הצליח להשלים את המשימה. בעונת 2020/21 עירוני נס ציונה לקחה עליו הימור והביאה אותו מפרטיזן בלגרד, שם התקשה לקבל הזדמנויות, והוא הוקיר לה תודה עם זכייה היסטורית ביורופקאפ ורשם את ממוצע הנקודות הגבוה שלו בקריירה (18.7 בליגת ווינר סל).
כיאה למדינה שלא מחזיקה ביותר מדי שחקני כדורסל איכותיים מעבר לים, אנגולה נחשב לאחד המוכשרים שיצאו מקולומביה לצידו של חיימה אצ’ניקה, ששיחק יחד עם דני אבדיה בוושינגטון וויזארדס ועכשיו עבר לפרומיתאס היוונית. “רוצה להמשיך את הסיפור שלי כדי להוות השראה לדורות הבאים שיבואו אחריי” אמר אנגולה בראיון, “יש לי חלק גדול בהיסטוריית הכדורסל של המדינה שלי, אוהב וגאה להיות קולומביאני”.
הפורוורד/גארד בן ה-29 שב לישראל במעמד שונה לחלוטין ממה שעזב אותה. אחרי השנה הקשה נפשית ובריאותית באתונה הוא עבר לגלאטסראיי, ולא הצליח להשתלב, עד שנחתך בנובמבר ועבר לקרשיאקה, אותה הוביל לגמר הליגה הטורקית מול אנדולו אפס עם ממוצעים של 17.6 נקודות, חמישה ריבאונדים וחמישה אסיסטים. אם שנתיים לפני כן הוא היה המוביל של קבוצה מדרג קצת יותר נמוך של אירופה, היום הוא מגיע כדי להוביל קבוצה בדרג יותר גבוה.
בהפועל ת”א הוא מגיע כדי לשנות שני דברים מהותיים כמחליפו של ג’ורדן מקריי, שאולי הפריעו לקבוצה להגיע יותר רחוק ממה שהייתה יכולה. הדבר הראשון הוא ככל הנראה היחסים עם דני פרנקו. המאמן טס לאיזמיר כדי לדבר עם אנגולה ולשכנע אותו לקחת את ההצעה בישראל, ואולי גם לקבל יותר מידע על האישיות שלו, שאמורה להיות יותר נוחה משל מקריי שלפעמים נקלע לבעיות עם פרנקו בגלל דברים שאמר. אנגולה נחשב לדמות חיובית מאוד בחדר ההלבשה, יותר נוחה וכשחקן הוא גם יותר זורם עם התפקיד שיגיע אליו, בין אם זה להיות יותר או פחות עם הכדור.
השינוי השני המשמעותי אמור להיות תרומה למשחק הריצה וקליעה מזריקה. בניגוד למקריי שאוהב לפעמים לקחת אחריות ואת הכדור ביד, אנגולה היה יותר שחקן שמנצל את המצבים שמקבל. כששיחק בנס ציונה, הוא היה שחקן שזורק, בין אם מסדרים לו יתרון על השומר שלו או מאסיסט של הרכז. כמו שבכדורגל אומרים על שחקני כנפיים מהירים שהם “שורפים את האגף”, כך אנגולה אמור “לשרוף את קו האורך” בהיכל שלמה.
בשנים האחרונות אנגולה הפך לקצת יותר רכז, כזה שיכול גם לנהל את המשחק, אבל זה לא החלק העיקרי אותו הוא אמור למלא. הוא כן יוכל להוריד את הנטל הזה בדקות בהן בראון ינוח על הספסל ולתת למנפורד לשמש כיותר קלע שרץ על החסימות, אבל זה התפקיד שהקולומביאני אמור לעשות בכל שאר המשחק – ריצה על חסימות, ריצה במתפרצות, העלאת הקצב.
אנגולה זכור גם כאחד שיש לו ביטחון לזרוק מכל מקום על המגרש בכל זמן. האוהדים צפויים לתפוס לא פעם ולא פעמיים את הראש אחרי שיראו אותו מרים זריקה שני מטרים מחוץ לקשת כשעוד יש זמן על השעון, וצפויים להריע אחרי שהוא יקלע חלק מהן. לאורך הקריירה הוא קולע 34% לשלוש (5.42 זריקות בממוצע בעונה שעברה) ובאיזור ה-80% מהעונשין, נתון משמעותי בהתחשב שבעונתו הקודמת בישראל, זרק לא פחות מ-20 זריקות עונשין במשחק בודד מול הפועל חולון. בעונה שעברה, הוא קלע 41 נקודות בהפסד למורסיה ב-BCL, הנתון הרביעי בגובהו במפעל, מה שמעיד הרבה על היכולת שלו לתפוס יום ולהתפוצץ על הפרקט.
בהגנה, הפורוורד שמתנשא לגובה של 1.98 מ’ לא אמור להראות משהו שג’ורדן מקריי לא הראה. הוא מתקשה לעבור מעל חסימות טובות ומכריח הבאת עזרה, אבל בתפקיד של הסמול פורוורד הוא אמור לרוב לבוא לעזרה, ואת זה הוא עושה טוב גם בזמן חדירה לסל וגם בדאבל טים או לחץ על שחקן עם כדור שתקוע במקום.
בעונה שעברה במדי קרשיאקה הוא רשם 1.9 חטיפות בממוצע למשחק בליגה הטורקית. נתון שאפשר בהחלט להתעודד ממנו. בהגנת האחד על אחד הוא בדרך כלל מצליח להסתדר בזכות הגובה, אבל הקופצניות שלו וההימורים שהוא אוהב לקחת לפעמים רק גורמים לנזק, בין אם זה עבירה או שבירת ההגנה.
כפי שזה נראה כרגע, יותר מחודש לפני שנראה משחק ראשון שלה, הפועל ת”א תהיה קבוצה שאוהבת לרוץ, להעלות את הדופק של היריבות שלה ולקלוע סל יחסית מהיר בכל התקפה. בעונה שעברה זה אולי קצת פחות התאפשר בגלל צ’ינאנו אונואקו, אבל כעת כל הזרים בסגל של פרנקו הם כאלו שאוהבים לרוץ, לקפוץ, למסור, לזרוק ולהתעופף.
אנגולה יכול להתאים בצורה טובה לסגנון המשחק הזה. אם באמת ייכנס בצורה טובה לנעליים הגדולות שהשאיר מקריי, הרמה של הפועל יכולה לעלות שלב אחד קדימה. אולי נראה פחות מצבים של שחקנים עם הגב לסל, כמו שמקריי נהג לעשות מדי פעם ואז להסתובב בפייד אווי לקליעה מחצי מרחק, אבל כן נראה משחק יותר מהיר ודינמי בו הקו האחורי יוכל להחליף תפקידים בכל רגע נתון.
צריך גם לומר שיש נדבך נוסף במהלך של החתמת אנגולה. אם הוא יצליח, יכול להיות שיהיה מדובר מבחינתם בתקיעת אצבע בעין של מכבי תל אביב, שהביאה על חשבונו את אנטוניוס קליבלנד ובכל מקרה היה אמור לבצע תפקיד שולי ולא להיות אחד הכוכבים. גם בציטוט של רמי כהן (“נדבק בחיידק שנקרא הפועל תל אביב”) וגם בזה של פרנקו (“בטוח שזה מהלך מנצח”) יכולים להתפרש כעקיצה אל מול הקבוצה שוויתרה עליו. מצד שני, אם ייכשל, האוהדים הצהובים יחגגו שהוויתור עליו היה משתלם.
הסגל הבכיר של הפועל ת”א כולל שישה זרים ועוד ארבעה ישראלים (תומר גינת, גיל בני, עידן זלמנסון, בר טימור). אולי עם הכסף שיכניס עופר ינאי גם יגיע עוד שחקן, בין אם ישראלי או זר, שיחזק את הרוטציה, אבל ההבאה של אנגולה אמורה להשלים את הסגל גם מבחינת הוורסטיליות שלו בכל עמדות הקו האחורי וגם מבחינת הסגנון שלה.
הגארד/פורוורד היה אמור להיות שחקן יורוליג כבר העונה, אבל החתימה לשנתיים באדום אולי רק עיכבה בשנה אחת את מה שהיה אמור להגיע. החוויה האחרונה שלו כשחקן בקבוצה ישראלית במפעל אירופי הייתה הנפת גביע היסטורי בהיכל מנורה מבטחים, שגם נחשב לתואר האחרון שלו בקריירה. האוהדים האדומים, וגם ההנהלה, מקווה לשחזור ההישג, מה שיגרום לה להיות חברה בליגה הטובה של אירופה ולאנגולה לממש את הייעוד שעוד לא קרה לו.