ביולי 2022 הפועל תל אביב החתימה בקיץ את כריס הורטון, שכיכב בליגה הצרפתית עם בחירה לחמישיית העונה בציפייה שהוא יהיה הסנטר המוביל של הקבוצה. בתחילת חודש נובמבר האדומים הלכו על שינוי דרמטי, חתכו את הורטון והביאו במקומו את צ’ינאנו אונואקו, ה-MVP של העונה שעברה, במהלך שהסעיר את הכדורסל הישראלי ואת מסדרונות היכל קבוצת שלמה. הפעם, עם קייל אלכסנדר, קשה לראות תסריט כזה חוזר על עצמו.
אלכסנדר מתנשא לגובה 2.08 ומשחק בעמדת הסנטר, למרות שהוא יודע לנוע גם לעמדת הפאוור פורוורד. אחרי שבילה 97 ימים בבועה עם מיאמי היט ב-2020 והגיע איתה לגמר ה-NBA, הוא עזב לאירופה שם שיחק בפואנלברדה במשך שנתיים בעקבות מקום שהתפנה אצלם בסגל. לאחר שהרשים שם, עבר לוולנסיה ביורוליג וכעת הגיע להפועל ת”א.
בכל מקום אליו הגיע הוא לא הציג מספרים יותר מדי מרשימים על הנייר. הוא לא קולע בספרות כפולות בכל משחק, הוא לא לוקח יותר מדי ריבאונדים וכמות הדקות שלו בדרך כלל נעה בין 14-24 דקות בממוצע. אז למה שסגנית האלופה תבחר בסנטר כזה, שלפי הסטטיסטיקה לא יותר מדי מרשים, שיהיה הבחירה הראשונה של פרנקו בעמדה מספר 5? כי הוא עוד לא באמת חווה עונת פריצה באירופה.
אלכנסדר הוא לייט בלומר. למרות שגדל למשפחה ג’מייקנית-קנדית שחיה ונושמת כדורסל, הוא העדיף להתרכז במשחקי וידאו עד גיל 16 והקשר שלו לכדור הכתום היה דרך אחותו הגדולה, קיילה, שהייתה סנטרית מצטיינת: “היא הייתה הורגת אותי במשחקים בינינו. פעם אחת היא הגיעה לבית הספר שלי להתאמן אז עשינו אחד על אחד. חזרתי משם לשיעור מתמטיקה עם אף מדמם אחרי שהיא נתנה לי מרפק בפוסט” הודה קייל.
בגיל 16, אביו לקח אותו למחנה אימונים: “ראיתי ילדים בני 12 יותר מוכשרים ממני, זה היה מביך” אמר בראיון ל-CBC הקנדי, “אז הלכתי הביתה ולא הפסקתי להתאמן. יום למחרת חזרתי לשם וראיתי שאני מסוגל לעשות דברים אחרים. זה הראה לי שיש לי מוסר עבודה ושיש לי רצון להיות טוב יותר”. אחרי שנכנס לקבוצת הכדורסל של התיכון, מי שהפך לשותפו לחדר הוא לא אחר מאשר אלוף ה-NBA הנוכחי ג’מאל מארי, איתו פיתח חברות קרובה. השניים כמובן נכללו בסגל הרחב של קנדה לאליפות העולם שתיערך בחודש הבא.
אז מה יהפוך את קייל אלכנסדר לכזה שאמור להישאר בהפועל ת”א עונה שלמה ולא להפוך לכריס הורטון 2.0? קודם כל הגודל. הורטון היה 2.03 מטרים עם מוטת ידיים של 2.13 מטרים, גודל יחסית צנום לסנטר בכיר שאמור להתמודד עם האתגרים הפיזיים הדרושים ביורוקאפ. לפי הנתונים של מומחה הדראפט ג’ונתן גבעוני מ-ESPN, שסקר את אלכסנדר ב-2018, מדובר בסנטר פיזי בגובה 2.08 מטרים עם מוטת ידיים של 2.27 מטרים ומגיע בעמידה עם ידיו למעלה לגובה של 2.8 מטרים.
השילוב של הגובה יחד עם הגנים האתלטיים שירש והחוזק שלו בעמדות הפנים יוצרים סנטר שיכול להתאים את עצמו לסיטואציות הדרושות ממנו באירופה. הוא בקושי זורק שלשות (זריקה בכל שלושה משחקים בממוצע, קליעה בכל שמונה משחקים) ומשחק בעיקר באזור הצבע, מה שיכול להתאים לשיטה שבה דני פרנקו שיחק בעונה שעברה.
במהלך 2022/23 היו הרבה מאוד ויכוחים, שנראו גם כלפי חוץ, על המנהיג של הפועל תל אביב. צ’ינאנו אונואקו וג’ייקובן בראון החלו להסתדר גם על המגרש רק בשלב הפלייאוף וכשהצ’יף היה על המגרש, הכדור היה צריך לעבור דרכו ברוב הפעמים. עם אלכסנדר אמור להיות סידור שונה. הקנדי הראה יכולות נהדרות באירופה בפיק אנד רול והאתלטיות שלו יכולה לעזור לו לסיים האלי הופים, משהו שהיה נדיר מאוד לראות עם אונואקו ועידן זלמנסון כסנטרים הבכירים ויותר ראינו מג’יילן הורד כשהיה על הפרקט.
אלכסנדר לא מפחד מהסל ואוהב שהכדור מגיע אליו בתוך הצבע, בין אם בהגנה או בהתקפה. הוא קולע לאורך הקריירה באזור ה-60% מהשדה ויחס הריבאונדים בהתקפה לריבאונדים בהגנה אצלו הוא די שוויוני לאורך כל הקריירה. הוא לא יחשוש להקפיץ את הקהל האדום עם דאנקים מהדהדים, בין אם אף אחד לא שומר עליו או שמישהו ינסה לקפוץ יחד איתו.
החולשות שלו בשני צידי המגרש נובעות מאותה סיבה שהוזכרה למעלה – הוא לייט בלומר. כשהיה צעיר יותר היה מסתבך בבעיית עבירות (ממוצע של 2.76 עבירות ב-21.9 דקות) ובעונה שעברה, כשקיבל תפקיד פחות משמעותי בוולנסיה, המספרים צנחו יחד עם כמות הדקות. אחת הבעיות של אונואקו הייתה העבירות שלו, כך שלא בטוח שאלכסנדר, שצפוי לקבל כמות דקות גבוהה יחסית, יצליח להוריד את הממוצעים שלו מהשנים האחרונות כשחקן חמישייה.
עוד בעיה היא משחק הפוסט שלו. בזמן שאונואקו אהב מאוד את משחק הגב לסל, אלכסנדר לא הצליח לפתח את היכולות הללו ברמה מספיק טובה והוא מתקשה מאוד עם הגב לסל, בין אם בהגנה ובין אם בהתקפה. הוא מתקשה במצבים שבהם צריך לקרוא את תנועות השחקן שהוא שומר עליו ללא הכדור והאחוזים מהעונשין שלו עומדים בצורה יחסית קבועה על 66.7% עונתי, לא מעודד במיוחד יחסית למי שאמור ללכת הרבה לקו באדום.
אבל הלייט בלומריות שלו הביאה גם הרבה דברים טובים. הוא למד הרבה על המשחק מאחותו, ששיחקה במשך שמונה שנים ב-WNBA, וזה ככל הנראה הקנה לו את היכולת לצאת להאדג’ בצורה טובה (תקיפת הרכז לאחר הפיק אנד רול ואז לחזור לשמור על הסנטר שמתגלגל בצבע) וגם שמירה על גארדים. בשנים שלו בפואנלברדה, הוא רשם בין 1.2 ל-1.5 חסימות בממוצע למשחק, מה שיכול ליצור פחד אצל השחקנים היריבים בחדירות לצבע.
לפי הדיווחים ברחבי אירופה, לאלכסנדר היו הצעות להישאר ביורוליג, אבל הוא לא רצה להיות סנטר מחליף. הכסף שצפוי להיכנס להפועל ת”א בתקופה הקרובה עם כניסתו של עופר ינאי אמור להביא עוד שחקנים בקליבר שלו לקבוצה ולמצב אותה בטופ של היורוקאפ בשנים הקרובות, עם תקווה להגיע גם ליורוליג. אלכסנדר היה ההחתמה הראשונה של דני פרנקו בקיץ הזה וכפי שזה נראה, הוא אמור להיות אחד המפתחות להצלחה של סגנית האלופה בעונה הקרובה.