את השער המיתולוגי של רונאלדו מול קומפוסטלה ראה פרנק פאסי מקרוב. איבוד הכדור של הקשר הצרפתי במרכז המגרש הוא שהוביל לדהירה חסרת המעצורים של הפנומן הברזילאי בדרך לכיבוש, והביצוע המופלא הזה הפך תוך זמן קצר לחלק מפרסומת של נייקי.
החברה קיבלה את האישורים מהליגה הספרדית על מנת להשתמש בצילומים, אבל לא לקחה בחשבון את הצד הנפגע, כי שחקני קומפוסטלה ממש לא אהבו את העובדה כי ההשפלה שלהם הופכת לחומר פרסומי. אז 7 מהם, כולל פאסי, הגישו תביעה בדרישה לקבל פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם לכאורה, ובגין שימוש בדמותם ללא הסכמתם. ערעורים בסוגיה הגיעו על לבית המשפט העליון בספרד, ובסופו של דבר התביעה נגנזה בכל הרמות.
אולי לא הייתה להם סיבה לכעוס, כי יש שיגידו כי השער והפרסומת שבאה בעקבותיו היו סוג של פסגת הקריירה מבחינת פאסי וחבריו. הם מעולם לא זכו לחשיפה גדולה יותר ובהקשר זה אפשר להזכיר את התגובה של יושקו גברדיול לקרקס שעשה על חשבונו ליאו מסי בחצי גמר המונדיאל האחרון: "אני גאה בכך. בבוא היום אספר לילדיי ששיחקתי מול גדול הכדורגלנים בהיסטוריה", אמר הבלם הקרואטי. אז גם החוויה של פאסי צריכה להיות חיובית באופן עקרוני, גם אם הקריירה העשירה שלו הייתה מכובדת בהחלט.
אביו של בראיין פאסי, בלם הרכש החדש של הפועל תל אביב, היה שחקן מוכר מאוד בצרפת. הוא התחיל במונפלייה לצד לורן בלאן, עבר למארסיי בה שיתף פעולה עם אלן ז'ירס וז'אן-פייר פאפן, וחווה גם עונה במונאקו בהדרכת ארסן ונגר. בטולוז, הוא כיכב בקישור לצד אחיו הגדול ז'ראלד, שהיה מוכשר אף יותר. לזכות ז'ראלד פאסי, דודו של בראיין, 11 הופעות בנבחרת צרפת – כולל הביקור באיצטדיון רמת גן בינואר 1988 בתיקו 1:1 מול ישראל, בו בישל את שער היתרון של יאניק סטופירה (אבי כהן חתום על השוויון).
באותה שנה, הוא היה באנקר בהרכב של המאמן הנרי מישל, והיה משתתף באליפות אירופה, אלמלא כשלה צרפת במוקדמות. גם הוא התחיל במונפלייה, גם הוא הגיע למונאקו, וארסן ונגר העריך אותו עד כדי כך שלקח את חניכו הנערץ לליגה היפנית, שם סיים ז'ארלד פאסי את הקריירה במדי נאגויה.
איך שלא תסתכלו על זה, יש כאן שושלת משפחתית מפוארת. כאשר החל בראיין את דרכו בכדורגל באקדמיה של מונפלייה, הציפיות היו גבוהות בהתאם, כי השם פאסי מעורר מיד אסוציאציות חיוביות מהעבר. ברוב שנותיו בקבוצות הנוער אף שיחק בתפקיד הקשר המרכזי, כמו אביו ודודו, אך לימים הוסט יותר ויותר לעמדת הבלם, שם בא לידי ביטוי גובהו (189 סנטימטרים), בעוד המגבלות הטכניות בלטו פחות. הוא הוכיח את עצמו כמנהיג לאורך זמן, ענד את סרט הקפטן בקבוצת המילואים, וקיבל את החולצה מספר 8 כאשר קודם לבוגרים בגיל 19, בתחילת 2017.
אלא שהייחוס המשפחתי לא הועיל יתר על המידה, והמאמנים לא סמכו על הבלם הצעיר, בהינתן אלטרנטיבות מנוסות יותר בסגל. שתי הופעות קצרות כמחליף לוו במשחק בודד בהרכב במחזור הסיום במאי 2017, כאשר לתוצאה לא הייתה חשיבות – ואת שתי העונות שלאחר מכן בילה פאסי בקבוצת המילואים, בהשאלה במילואים של לה האבר, או ביציע. בקיץ 2019, כאשר היה ברור מעבר לכל ספק כי אין לו עתיד במונפלייה, הוסכם כי הוא לא יוכל להיאבק על מקומו בקבוצות מהליגה הראשונה, וכך אורגן המעבר לניור מתחתית הליגה השנייה.
מבחינת המועדון הצנוע, היה זה הישג לא מבוטל להביא שם גדול כמו פאסי – גם אם מדובר רק בצאצא של הכוכבים המפורסמים. המנהל הספורטיבי מיקאל האנונה הצהיר אז: "לבראיין יש פוטנציאל גבוה, והוא מביא איתו המון אנרגיה, תשוקה ומקצוענות. היה לו קשה להסתדר בליגה הראשונה, אבל אצלנו הוא יצבור ניסיון. אני מכיר אותו כבר 5 שנים, עקבתי אחריו בקבוצות הצעירות, ואני יודע שהוא משקיען שעובד קשה. זה הפרופיל שאנחנו מחפשים".
מבחינה זו, התחזית הייתה מדויקת לחלוטין. בכל הקשור להשקעה ומקצוענות, מעולם לא היו טענות כלשהן לבראיין פאסי שגילה מחויבות מופתית בכל רגע על המגרש ובאימונים. "הכל בזכות עבודה קשה", הוא אמר כאשר נשאל לגבי הסיבות להצלחה. במהרה, הוא הפך לאחד השחקנים הדומיננטיים ביותר בחדר ההלבשה, וההתאקלמות המהירה שלו אפילו אפשרה לניור להחתים בינואר 2020 את פרנק פאסי כמאמן במטרה להציל את הקבוצה מירידה לליגה השלישית. למרבה הצער, שיתוף הפעולה בין האב לבן מעולם לא התקיים, כי בהתחלה נעדר בראיין בגלל פציעה, ואז הופסקה ובוטלה העונה בעקבות פרוץ מגיפת הקורונה. אז הקדנציה של פרנק הייתה קצרה מאוד, אבל בראיין נותר במועדון במשך 4 שנים – ויש יסוד סביר להניח כי היה ממשיך גם בעונה הבאה, אבל הירידה שינתה את תוכניותיו.
ניור דורגה במקום ה-18 ב-2021, וטיפסה למקום ה-13 ב-2022, אבל התרסקה לחלוטין למקום האחרון בעונה החולפת, עם מאזן מחפיר של 29 נקודות מ-38 משחקים. הפיאסקו הזה לא היה צפוי ופאסי אף דיבר בתחילת העונה על השאיפה לסיים בחלק העליון של הטבלה, אבל עזיבתו של המאמן סבסטיאן דסאבר לטובת משרת מאמן נבחרת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פגעה קשות במועדון. זה קרה במפתיע בתום המחזור הראשון, כל התוכניות נזרקו לפח, וניור לא השכילה לעצור את כדור השלג.
גם לפציעותיו התכופות של פאסי הייתה השפעה על המתרחש. הבלם נטל חלק ב-19 משחקי ליגה בלבד בעונה שעברה, ולא ניתן היה לדבר על יציבות כלשהי. הירידה "הובטחה" זמן רב לפני מחזור הסיום, ופאסי – שלא שיחק בכל מקרה מאז מרץ – החל לבדוק אופציות מסקרנות להמשך הקריירה, כי לא הייתה לו כל כוונה להמשיך לליגה השלישית. הפועל תל אביב מהווה במקרה שלו הזדמנות מעניינת, כי הוא יהיה לראשונה שחקן הרכב בליגה הבכירה – וזה לא דבר של מה בכך בגיל 26.
העיתונאי המקומי מרסיאל דבו מספר: "בראיין עשוי להצליח בליגה הישראלית, כי יש לו כלים טובים. הוא חסון, יש לו בסיס טקטי איתן, ובאופן כללי הוא היה בלם איכותי בסטנדרטים של הליגה הצרפתית השנייה למרות ששיחק בקבוצת תחתית. זו ליגה מאתגרת מאוד מבחינת קשיחות ומאבקים פיזיים, ובישראל יהיו לו חיים קלים יותר. למשל, לא התרשמתי במיוחד מפרנזי פיירו כשהוא שיחק בגנגאן, אבל ראינו מה הוא עשה במכבי חיפה. השוק הצרפתי בליגות הנמוכות מצוין, כי יש הרבה מציאות במחירים נוחים.
"בראיין מנסה לפתח התקפות מאחור, במיוחד באמצעות מסירות שטוחות, ויועיל לו לשחק עם קשרים ברמה טכנית גבוהה יותר. הפועל היא קבוצה גדולה יותר מניור בכל פרמטר – יותר אוהדים, אצטדיון גדול יותר, מתקנים טובים יותר, היסטוריה עשירה יותר. ייתכן שזה יאפשר לבראיין להשתפר בהשוואה לרמה שהפגין עד כה, מה גם שהוא נחשב לשחקן בינלאומי עכשיו בעקבות הזימון לנבחרת קונגו במרץ. הוא יוכל לתרום מבחינה התקפית בקבוצה ששולטת יותר בכדור", טוען דבו. וגם גם סיבות לחששות, מעבר לחוסר הניסיון בקבוצה סבירה. "החיסרון הבולט הוא כי בראיין מחמיץ משחקים רבים מדי בגלל בעיות רפואיות, בעיקר מתיחות שרירים. זה עלול להדאיג, כי זו עמדה חשובה שמצריכה יציבות", קובע דבו.
אז פאסי הבן יוצא להרפתקה חדשה מחוץ למולדתו, ודבר אחד בטוח – הוא לא יפגוש בליגת העל חלוצים ברמה של רונאלדו, לא יככב בפרסומות בניגוד לרצונו, ולא יהיה מעורב במאבקים משפטיים מול נייקי. הוא יקווה להשתלבות חלקה, והאדומים מתל אביב מסוגלים אולי להוות עבורו קרש קפיצה בחזרה לליגה הצרפתית הבכירה. ואולי זה יפעל גם לטובת מישהו אחר. אחרי הכל, אבא פרנק עובד כיום כעוזרו של לורן בלאן בליון – ומעכשיו הוא יעקוב אחרי ליגת העל שלא משכה כלל את תשומת ליבו קודם לכן. גם הדוד ז'ראלד עשוי להגיע לביקור בישראל, ומי יודע – אולי אפילו ארסן ונגר יקבל עדכונים מדי פעם. בראיין פאסי הוא שחקן זוטר יחסית, אבל הקשרים שלו ענפים ביותר.