20 שנה חלפו מאז הוצג רונאלדיניו כשחקנה החדש של ברצלונה ב-21 ביולי 2003 – תאריך מכונן מבחינתם של הכוכב הברזילאי ושל המועדון הקטלוני. השידוך המושלם הצעיד את בארסה בחזרה לפסגת הכדורגל העולמי עם שתי אליפויות ספרד (2004/05 ו-2005/06) וזכייה בליגת האלופות ב-2005/06, ואת הקוסם עם השיניים הבולטות הפף למעמד של הכדורגלן הטוב בתבל, כולל זכייה בכדור הזהב ב-2005.
הקדנציה הקסומה הייתה קצרה מהצפוי והגיעה לסיומה כאשר פפ גווארדיולה מונה למאמן ב-2008 והחל לבנות הקבוצה לפי ראות עיניו, אבל גם היום כל אזכור של רונאלדיניו מעלה חיוך, לא רק על פניהם של אוהדי בארסה. התקופה המופלאה הזו זכורה לכל חובבי הכדורגל באשר הם, כי מה שרונאלדיניו יצר בחולצת בארסה בלתי ניתן לשחזור. גם הברזילאי עצמו מעולם לא התעלה שוב לרמה שאפיינה אותו אצל הקטלונים ולמופעים שגרמו אפילו לקהל של ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו לעמוד על רגליו להעניק לו תשואות רמות.
כן, המעבר של רונאלדיניו לברצלונה הגדיר לא מעט בכדורגל העולמי, ולכן מרתק לחשוב מה היה קורה לו התסריט היה אחר. קיץ 2003 היה אחד החשובים ביותר בהיסטוריה מבחינה זו, כשלא רק רונאלדיניו היה מעורב בהחלטות קריטיות שעיצבו את המפה בצורה מסוימת וכל שינוי היה מוביל באפקט דומינו לתמונה שונה בתכלית.
ראמוס ורונאלדיניו (רויטרס)לשם התחלה, חשוב לזכור כי בארסה סיימה את עונת 2002/03 במקום השישי, במרחק 22 נקודות מהאלופה ריאל מדריד. הבלאנקוס הודחו בחצי גמר ליגת האלופות בידי יובנטוס, מה שגרם לנשיא פלורנטינו פרס לפטר את המאמן ויסנטה דל בוסקה, לזרוק את הקפטן פרננדו היירו, ובמקביל גם להעזיב את קלוד מאקללה – עוגן דומיננטי ביותר במרכז המגרש. פעולות אלה תרמו רבות לקריסת פרויקט הגלאקטיקוס הראוותני, אבל לקראת הקיץ איש לא העלה בדעתו שכך יהיה. אותה עונה בספרד, בשנה אי זוגית ללא טורנירים בינלאומיים, הסתיימה רק בסוף יוני – כלומר שוק ההעברות נפתח עוד קודם לכן. האופציה לחתום בריאל נראתה אטרקטיבית יותר בהשוואה לברצלונה, ובינתיים התקיימו במועדון הקטלוני בחירות גורליות לנשיאות המועדון.
בבחירות אלה התמודד ז'ואן לאפורטה מול לואיס בסאט, שנחשב בתחילת המרוץ למועמד המוביל. על מנת לנסות לגבור עליו, שילב לאפורטה כוחות עם סנדרו רוסל ששקל התמודדות עצמאית, אך החליט כי נכון יותר לפעול יחד. כנציג חברת נייקי בברזיל לשעבר, רוסל הכיר היטב את הנפשות הפועלות במדינה, ובפרט היה ביחסים חבריים ועסקיים עם רונאלדיניו. לקראת ההתמודדות, הוא שאל את הכוכב הצעיר של פריז סן ז'רמן אם יסכים להגיע לקאמפ נואו במידה ויושג ניצחון בבחירות וקיבל תשובה חיובית. עם זאת, הברזילאי היה רק בעדיפות השלישית מבחינת צמד הנשיאים. הקמפיין שלהם התבסס בעיקר על הבטחה להנחית בברצלונה את דייויד בקהאם, כאשר תיירי הנרי ורונאלדיניו הוצגו כאלטרנטיבות למקרה של כישלון עם קשר מנצ'סטר יונייטד.
במקביל דנה הנהלת ריאל מדריד בזהות הכוכב הגלאקטי החדש שיוחתם בקיץ 2003, וגם היא סימנה את בקהאם ואת רונאלדיניו כמועמדים אפשריים. לבסוף הוחלט לפעול נחרצות בכיוונו של האנגלי, כיוון שהוא נתפס כדמות שצפויה להניב הכנסות גבוהות הרבה יותר. בחלוף שנה, סיפר אחד מחברי ההנהלה הלבנה לעיתון ‘אל פאיס’: "רונאלדיניו פשוט מכוער מבחינה חיצונית. הוא כל כך מכוער שהוא היה מזיק למותג שלנו, ולא היה הגיון להחתימו. בין בקהאם לרונאלדיניו, ברור שהיה צריך לבחור בבקהאם. הוא יפה, הוא משדר קלאס, יש לו תדמית מדהימה. כל אסיה התאהבה בנו בזכות בקהאם". בתקשורת היו אז דיווחים לפיהם העדיף רונאלדיניו את ריאל מדריד כי רצה להצטרף למועדון מצליח יותר ולשחק בליגת האלופות, אבל ריאל חשבה אחרת – ועל הדרך פגעה קשות בהכנותיו של לאפורטה.
בקהאם מוצג בריאל (רויטרס)בדיוק כאשר לאפורטה השיג את הניצחון בבחירות באמצע יוני, נדמה היה כי בקהאם בדרך לקטלוניה. בארסה סיכמה את פרטי העסקה עם מנצ'סטר יונייטד ועם אלכס פרגוסון, אבל נדרשה להגיע להבנות עם השחקן עצמו וכאן היא נתקלה בקשיים. בדיעבד, האשים לאפורטה את בקהאם בכך שניצל לכאורה את העניין של ברצלונה על מנת לחתום בריאל. כך או כך, הקשר האנגלי את הדרך לבירת ספרד, שם פצח פרס בקמפיין יחסי ציבור חסר תקדים על מנת למקסם את ההכנסות. במובנים רבים, כפי שניתן ללמוד גם מהסיבות לפסילתו של רונאלדיניו, היה זה בעיקר מהלך שיווקי, ותרומתו של בקהאם מבחינה ספורטיבית הייתה משנית בעיני הבוסים.
ייתכן שזה גם היה קו המחשבה של לאפורטה, אבל הקלף החזק נלקח ממנו, והוא פנה להבטחות האחרות. ארסנל סירב למכור את הנרי ובדיעבד הייתה גם לכך השפעה עצומה, כי ב-2003/04 זכו התותחנים באליפות ההיסטורית ללא הפסד. לימים אף פגש הנרי את בארסה בגמר ליגת האלופות ב-2006, ורק שנה לאחר מכן חתם סוף כל סוף בקאמפ נואו והספיק לשתף פעולה עם רונאלדיניו במשך עונה אחת בלבד. בקיץ 2003, היה הברזילאי האופציה השלישית של בלאוגרנה, אבל כדי לממש אותה היא נאלצה להיאבק במנצ'סטר יונייטד.
השדים האדומים נאלצו למצוא מחליף לבקהאם ורונאלדיניו סומן על ידי פרגוסון כשחקן הנכון למשימה. החולצה מספר 7 המתינה לו באולד טראפורד, והמגעים עם סן ז'רמן התקדמו לא רע. תחילה הגישו השדים האדומים הצעות לא רלוונטיות, כולל האפשרות לשלוח במסגרת העסקה בכיוון השני את השוער פביאן בארטז, אך הפריזאים לא היו מעוניינים בשום אופן בכוכב העבר של היריבה המושבעת מארסיי. לבסוף קיבלו בפאריס את מבוקשם, ובתקשורת הבריטית דווח כי העסקה על סף סגירה. גם שחקני השדים האדומים כבר התכוננו לבואו.
תיירי הנרי ורונאלדיניו (רויטרס)"כולנו התרגשנו לקראת בואו כי הוא היה שחקן אדיר”, סיפר פול סקולס, קשרה של יונייטד באותם ימים. “זה היה יכול להיות מיוחד, כמעט כמו בואו של אריק קאנטונה. בסוף זה לא קרה, וכמה ימים מאוחר יותר כבר שיחקנו מולו במשחק ידידות נגד ברצלונה, וניסינו לבעוט בו כמה שיותר חזק כי הוא לא חתם אצלנו".
למה זה קרה? כי רונאלדיניו זכר את ההבטחה לרוסל כפי שהוא סיפר: "הכל כבר היה סגור עם מנצ'סטר יונייטד, אבל אז התקשר רוסל ואמר שהם זכו בבחירות, ושהם רוצים אותי. הכל קרה מהר מאוד. רציתי לשחק בברצלונה, ולא הרגשתי לחץ כשחתמתי. הרגשתי אושר". הגרסה הזו משקפת את זיכרונותיו של הברזילאי, אבל יש פער של מספר שבועות בין הזכייה של לאפורטה בבחירות, לבין חתימתו של רונאלדיניו בקאמפ נואו. בפרק הזמן הזה ניסו כנראה לאפורטה ורוסל אופציות אחרות, כולל הנרי, ורק אז התפנו כדי לטרפד ברגע האחרון את הגעתו של הכוכב החדש שלהם למנצ'סטר.
שחקן נוסף שהוחתם מהליגה הצרפתית בקיץ המדובר הוא הבלם המקסיקני רפא מארקס שהגיע ממונאקו. סוכנו היה ז'ורז'ה מנדס ובמסגרת המגעים הוא הציע לברצלונה להחתים גם את כריסטיאנו רונאלדו בן ה-18 מספורטינג ליסבון. בארסה ראתה את האפשרות בחיוב, אבל כבר החתימה אז מספורטינג את ריקארדו קווארסמה וצעיר פורטוגלי נוסף היה יכול להגיע רק במחיר נמוך ובתנאי שיושאל לעונה נוספת לספורטינג. לימים סיפר מנדס כי השאלה מסוג זה עלתה במגעים עם כל הרוכשות הפוטנציאליות, פרט למנצ'סטר יונייטד. אחרי שהפסידה בקרב על רונאלדיניו, הייתה זקוקה אלופת אנגליה למספר 7 אחר, פרגוסון הימר על רונאלדו והשאר היסטוריה.
לאפורטה ורונאלדיניו (רויטרס)כך היה בקיץ הגדול של 2003. לו בקהאם היה חותם בברצלונה, ייתכן שריאל הייתה מהמרת על רונאלדיניו למרות כיעורו. כיצד היה נראה הכדורגל הספרדי והעולמי אז? לו רונאלדיניו היה חותם באולד טראפורד, אלכס פרגוסון לא היה מסתכל לכיוונו של כריסטיאנו רונאלדו, והוא היה מגיע הישר לברצלונה. כיצד הכל היה נראה אז, והאם דרכו של ליאו מסי עדיין הייתה סלולה מלה מאסיה לסגל הראשון? תנסו לדמיין את התסריטים האלה. בכל מקרה, 20 שנה אחרי הגעתו של הברזילאי לבירת קטלוניה, כולם יכולים להסכים שזה היה הדבר הנכון – ואפילו אוהדי ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד יכולים להתרפק על הזיכרונות מביצועיו המזהירים.
ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)