לחיפה מחכה סגל מקרי בשירות קציני קג"ב בעבר

יש רק אסוציאציה מיידית אחת עם שמה של שריף טירספול בראשו של כל אוהד כדורגל ממוצע – היא ניצחה את ריאל מדריד בחוץ בליגת האלופות, בעונה שהסתיימה בזכייתם המפוארת של הלבנים בגביע הנכסף. במכבי חיפה עשויים, אם כך, לחשוש מהיריבה הבאה במוקדמות הצ'מפיונס-ליג – איך אפשר לא לקחת ברצינות קבוצה שחגגה בסנטיאגו ברנבאו לפני פחות משנתיים? ואכן, ממש לא כדאי לזלזל באלופת מולדובה, אבל לא מהסיבה הספציפית הזו. כי אמנם זמן לא רב חלף מאז שני השערים המפורסמים לרשתו של טיבו קורטואה, אבל כל השחקנים שהשתתפו במשחק הסנסציוני ההוא כבר לא נמצאים בשריף. אפילו לא אחד!

טוב, כאן אולי כדאי לסייג, כי דמות אחת בכל זאת נותרה בסגל. מדובר בשוער המשנה בן ה-40, סרגיי פאשצ'נקו, שצפה במפגש מול ריאל מהספסל, כפי שהוא רגיל לעשות כבר מזמן – אין לו דקת משחק באף מסגרת מאז 2018. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר באדם יציב, אבל הוא גם הדבר היציב היחיד שיש לשריף להציע. מדובר במועדון עם תחלופת שחקנים ומאמנים מופרכת, ומעולם לא היה שם אפילו ניסיון קלוש לבנות אסטרטגיה כלשהי בטווח הבינוני. בכל רגע נתון, זהו אוסף מקרי לגמרי של שחקנים. מישהו עשה עליהם קופה כאשר הם חתמו בשריף ומישהו עוד יעשה עליהם קופה ממש בקרוב כאשר הם יעזבו. בינתיים, הם משתדלים לעשות את המקסימום ביחד, אבל לא כדאי להם ליצור קשרי חברות קרובים מדי, כי הפרידה כבר מעבר לפינה.

שימו לב למגוון המופלא של השחקנים. נגד ריאל שיחקו בנובמבר 2021 שני ברזילאים, שני יוונים, שני קולומביאנים, וגם שחקנים מפרו, מאלי, גאנה, אוזבקיסטן ולוקסמבורג. כמחליפים הצטרפו אליהם גם מקדוני וקנדי. אתמול, כאשר הדיחה שריף את פארול קונסטנצה הרומנית עם 0:3 בהארכה, היו בהרכב יווני אחר, קולומביאני אחר, אוקראיני, וגם נציגי שבע מדינות שונות מאפריקה – חוף השנהב, קמרון, מרוקו, כף ורדה, בורקינה פאסו, זימבבווה ומאלי. מהספסל שולבו כוכבים של ניגריה וניז'ר. והיה גם מולדבי אחד, אבל לא כדאי להתלהב כי הנריקה לובאנור הוא למעשה מתאזרח מברזיל.

אין אף שריד. שחקני שריף חוגגים על חשבון ריאל (רויטרס)

את ההישג האדיר במדריד הינדס המאמן האוקראיני המצוין יורי ורנידוב. חודשים ספורים מאוחר יותר הוא התפטר כדי להתגייס ולהגן על ארצו שהותקפה על ידי הצבא של פוטין, ומאז הספיקו להתחלף בשריף ארבעה מאמנים. מאז ינואר 2023 מכהן בתפקיד רוברטו בורדין האיטלקי, עבורו זו קדנציה שנייה במועדון. בראשונה, שנמשכה כשנה וחצי - וזה פרק זמן ממושך מאוד במונחי שריף - הוא זכה בשתי אליפויות. בנבחרת מולדובה, אותה הדריך ב-2021, התוצאות היו עגומות הרבה יותר, והן השתפרו כאשר סרגיי קלשצ'נקו החליף אותו, אבל עכשיו הוא שוב על הסוס – וליקט ללא בעיות אליפות נוספת במאי.

כי זהות המאמנים והשחקנים לא ממש חשובה – המקום בפסגה שמור תמיד לשריף. 21 אליפויות יש לה מאז 2001, ורק פעמיים היא שמטה איכשהו את התואר בתקופה זו. ויש בזה משהו אירוני, כי המועדון שולט ביד רמה בליגה המולדבית החלשה, למרות שרוב מוחלט של תושבי טירספול כלל לא מגדירים את עצמם כמולדבים. הם לא שייכים לשם, כי יש להם מדינה משלהם – טרנסניסטריה. היא פשוט לא מוכרת על ידי העולם, אבל זו לא בעיה גדולה מבחינתה, כי היא מתנהלת כישות נפרדת, ועדיין רואה את עצמה כסוג של רפובליקה בברית המועצות, על אף שהאימפריה הסובייטית התפרקה כבר לפני יותר מ-30 שנה.

הזמן קפא בטרנסניסטריה, שעדיין נראית וחיה כאילו אנחנו בשנות ה-80. האוטונומיה בחבל הצר בגדה השמאלית של נהר דניסטר נוצרה ב-1991, ומאז חולמים הרוסים שמתגוררים בו להתאחד עם רוסיה. במשאל עם שהתקיים ב-2006 הצביעו 97 אחוזים מהאזרחים בעד איחוד כזה – רק שהוא עדיין בלתי אפשרי מעשית, עד שפוטין אולי יחליט אחרת. בטרנסניסטריה יש שמביטים בפלישה הרוסית לאוקראינה בעיניים נוצצות ומחכים לפעולה דומה אצלם, מה שמעלה מאוד את רמת הדאגה בממשלת מולדובה. ההיבטים הפוליטיים רלוונטיים לקראת הביקור של מכבי חיפה בעיר בה רוב הבניינים כבר החלו להתפרק, כי הם מגדירים את עצם קיומה של שריף. לא יהיה מופרך לטעון כי מדובר באחד המועדונים המושחתים ביותר בעולם.

חיילים אוקראינים בגבול עם מולדובה בטרנסניסטריה (רויטרס)

שריף היא לא רק קבוצת כדורגל. זהו קונצרן גדול מאוד שהוקם ב-1993, זמן קצר אחרי התפרקות ברית המועצות, על ידי שני קציני קג"ב לשעבר, ויקטור גושאן ואיליה קזמאלי. מתוקף תפקידם בעבר, הם היו מקושרים מאוד לשלטונות והדבר סייע להם להשתלט בשיטת המאפיה כמעט על כל החיים בטרנסניסטריה. ברשותם רשת הסופרמרקטים הגדולה בחבל (קוראים לה שריף), רשת תחנות הדלק הגדולה בחבל (קוראים לה שריף), רשת הסלולר היחידה בחבל, יבואנית הרכב המובילה, העיתון המוביל, ערוץ הטלוויזיה המוביל, וגם הקזינו הכי גדול. גושאן וקזמאלי מתחלקים בנדיבות ברווחים עם הנשיא והשרים, וכולם יכולים להיות מאושרים. המשימה החשובה ביותר שלהם היא להימנע מניסיונות חיסול. פעם, כאשר התפוצץ רכבו של גושאן במרכז טירספול, נהרגו כל הנוסעים שהיו לצידו, אבל הוא נשאר בחיים.

לפיכך, הקימו השניים את מועדון הכדורגל ב-1997 בעיקר למטרת הלבנת כספים ויש סיבות טובות לפקפק בכך שכל 200 מיליון האירו שהושקעו לפי הדיווחים בבניית האצטדיון ומתקני האימונים אכן הגיעו ליעדם. על הדרך, הם קיוו להרוויח מרכישת זרים במחירים נמוכים ושיווקם בתום השבחה. המטרה הזו לא הושגה במלואה ושריף עדיין ממתינה למכירה גדולה באמת, אבל במהרה התברר כי יש לשריף פוטנציאל להיות מותג בינלאומי ששם את טרנסניסטריה על המפה. אמנם לא מדובר בפרוייקט יוצא דופן באיכותו, אבל זה מספיק כדי לנצח את כולם במולדובה ולגלות עליונות על "השכנה" שמסרבת להכיר בעצמאות החבל.

ההעפלה התמידית למוקדמות המפעלים האירופיים איפשרה לשריף לצבור נסיון, והוא מועיל גם אם הנפשות הפועלות מתחלפות ללא הרף. ב-2009 העפילה הקבוצה לראשונה לשלב הבתים בליגה האירופית, וההישג שוחזר ב-2010, 2013 ו-2017. לבסוף, ניצחונות סנסציוניים על הכוכב האדום בלגראד ודינמו זאגרב ב-2021 העניקו לשריף את הכרטיס לשלב הבתים בליגת האלופות בדרך לניצחון על ריאל. האם זה עזר למישהו מהשחקנים לקדם את הקריירה? לא ממש. קחו, למשל, את כובשי השערים בברנבאו, אשר שניהם שיחקו בשריף על תקן מושאלים. ג'אסורבק יאקשיבוייב מבלה כיום בליגה האוזבקית, סבסטיאן טיל הלוקסמבורגי יושב על הספסל ברוסטוק בליגה הגרמנית השנייה.

זה לא מפריע לכוכבי הסגל הנוכחי לשאוף לעתיד טוב יותר ולקבל בינתיים שכר סביר במונחים שלהם מהמאפיונרים בטרנסניסטריה. לקראת המשחקים מול פארול דובר ברומניה על כך שהקשר ז'ואאו פאולו, ששיחק בליגה הפורטוגלית השנייה בעונה שעברה, היה קרוב להצטרף בקיץ דווקא לקבוצתו של גאורגה חאג'י, אך דרישותיו לתגמול חודשי בסך 10 אלף אירו לא נענו – והוא הלך לשריף. לא בטוח שהוא יהיה מסוגל להמריא משם למקום טוב יותר, אבל גם זה משהו.

שחקני שריף טירספול חוגגים את הניצחון על פארול קונסטנצה (האתר הרשמי של שריף טירספול)

השם המוכר ביותר בסגל של שריף הוא השוער האוקראיני בן ה-30 מקסים קובאל, שבילה בעברו מספר שנים בדינמו קייב ואף נחשב לכישרון מבטיח מאוד שלא מימש את הפוטנציאל. מעבר לכך, מדובר בשחקנים זוטרים שגויסו מקבוצות קטנות, בהן חלקם לא היו בהרכב. מטרתו של בורדין היא ללכד אותם ליחידה מגובשת והאיטלקי עושה עד כה עבודה טובה. כמי ששיחק בהיותו שחקן בהדרכתם של אריגו סאקי ומרצ'לו ליפי, מקפיד על סגנון התקפי ושריף עשויה ללכת על כל הקופה במשחק הביתי מול הירוקים בשבוע הבא במטרה לנצח ולייצר מקדמה לקראת הגומלין בישראל.

העובדה כי המשחקים מתקיימים העונה שוב באצטדיון בטירספול פועלת לטובתה של שריף, גם אם האצטדיון ממש לא היה מלא במפגש מול פארול אתמול. בעונה שעברה, כאשר אסרה אופ"א על אירוח בטרנסניסטריה בגלל המלחמה באוקראינה, נאלצה הקבוצה לנדוד לקישינב, וזוהי מדינה זרה מעשית מבחינתה. כעת הם חזרו "הביתה", גם אם כל האפריקנים הזמניים לא בדיוק יכולים לקרוא לטירספול בית. זו תהיה יריבה מוזרה ממדינה מוזרה עוד יותר, והיא מסוגלת לעשות צרות לאלופת ישראל, אבל בשורה התחתונה - סגל שנבנה באופן מסודר צריך לגלות עליונות על אוסף מקרי של שחקנים שתפקידם להזרים מזומנים לכיסים של קציני קג"ב לשעבר.