חילופי המאמנים בליגה הלאומית הפכו לדבר נפוץ בליגה השנייה בטיבה בישראל. מדי שנה, מחליפות קרוב לחצי מקבוצות הליגה לפחות מאמן אחד במהלך העונה, כאשר קצת פחות מחודשיים לפתיחת הליגה, זו תמונת המצב לגבי מאמני הקבוצות, נכון לעכשיו.
נתחיל בבשורות: שמונה מאמנים שסיימו את העונה שעברה כמאמנים בליגה הלאומית, המשיכו בקבוצות שלהם (צריך לזכור שארבע קבוצות התחלפו – שתיים ירדו מליגת העל ושתיים עלו מליגה א'). שני מאמנים שלא אימנו עד כה בליגה הלאומית הצטרפו למעגל השנה, בדמותם של אלעד בראון ממכבי הרצליה וגל ברשאן מהפועל כפר סבא. לפניכם מאמני הליגה הלאומית.
עירוני ק"ש: שי ברדה
רבות דובר על יכולות האימון של ברדה, אך ההרגשה היא שמאז הקדנציה הסופר מוצלחת במכבי נתניה הוא קצת התקשה לשמור על עקביות. ייאמר לזכותו שאת הסגל שהוביל את מכבי פ"ת לעליית ליגה הוא בנה ופוטר בצורה קצת אכזרית. כעת, הוא מקבל שוב הזדמנות להוכיח את עצמו בקבוצה הלחוצה של איזי שרצקי במטרה לעלות כמה שיותר מהר.
סקציה נס ציונה: איציק ברוך
ברוך עזב את מכבי קביליו יפו לאחר מספר שנים סופר מוצלחות במהלכן העלה את המועדון מליגה א' לליגה הלאומית, כאשר גם בעונה שעברה הוא הצליח כבר בעונת החזרה ללאומית להוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון. הצדדים סיימו בטונים צורמים וכעת ברוך הגיע ללב המושבה במטרה ברורה של הבעלים רועי אנקווה: לחזור תוך עונה אחת לליגת העל. אנקווה, אחד הבעלים היותר מוערכים, לא יחדול בכספים.
עירוני טבריה: אלירן חודדה
המאמן, שיחגוג 42 בחודש אוקטובר הקרוב, רשם עונה נפלאה אשתקד עם הקבוצה מהצפון. הציפיות היו להתברג בפלייאוף העליון, אך חודדה הוביל את קבוצתו למאבקי עלייה כמעט עד תום העונה. המבחן שלו יהיה לשמור על עקביות, כאשר השנה ולאחר עליית הפתח תקוואיות, הציפיות מטבריה יעלו וניתן להגיד שהמטרה היא עליית ליגה.
הפועל אום אל פאחם: אדהם האדיה
קשה היה להאמין שהמאמן ימשיך על הקווים של הקבוצה מהמגזר. לכולם זכור העימות בינו לבין האיש החזק במועדון אחמד אבו אלעם בסיום המשחק מול מכבי פ"ת, כפי שפורסם ב-ONE, כאשר היו"ר שהספיק לעזוב וכצפוי לחזור גם הצהיר בראיון ב-ONE באותה התקופה בה עזב, שאם הוא היה ממשיך בתפקידו, האדיה לא היה זה שמדריך את הקבוצה. אז אמר.
הפועל עכו: אלון זיו
עונת 2022/23 הייתה העונה הראשונה מאז שהפועל עכו נשרה לליגה הלאומית בה הצליחה להשתחל לפלייאוף העליון ולזיו מגיעות כל המחמאות על כך. למרות התעניינות בקיץ מעירוני ק"ש, זיו בחר להמשיך לעבוד אצל קרן בן נשר וחובת ההוכחה תהיה השנה עליו, להוכיח שהעונה שעברה לא הייתה הבלחה.
מכבי קביליו יפו: דוד מרטן
המאמן, שהצליח באופן יחסי בליגה א' אצל הפועל מרמורק, מגיע השנה למועדון שרוצה לעשות את קפיצת המדרגה. נראה שמדברים על מרטן לא מעט כמאמן בעל פוטנציאל, אך השנה הוא מקבל הזדמנות להוכיח זאת הלכה למעשה. מאיר דרעי וערן כהן אמין הם לא בעלים שמסתפקים בבינוניות ועם צירופם של גיל יצחק וגל מאיו, המטרה תהיה להיאבק על העלייה. נכנס לנעליים גדולות שהשאיר אחריו איציק ברוך.
הפועל כפ"ס: גל ברשאן
לאחר שנים בהן ניסה את כל סוגי המאמנים, מהמנוסים ועד הצעירים והמוכשרים, עידן שום החליט השנה ללכת על קו אחר: קידום מבית. המאמן הצעיר, שהצליח בקבוצת הנוער והוביל אותה לחזרה לליגה הבכירה, מקבל את המושכות ואת הזדמנות חייו. המבחן הגדול של ברשאן יהיה להתמודד עם השחקנים מבחינת חדר ההלבשה, כאחד שעורך את הופעת הבכורה שלו כמאמן ראשי בקבוצת בוגרים כבר בגיל 34.
בני יהודה: עומר פרץ
כבר שנים שפרץ הצעיר מסומן כמאמן הבא של הכדורגל הישראלי. המודל תמיד היה פפ גווארדיולה, אך בינתיים במבחן התוצאה הקריירה שלו עדיין מסומנת כמגמגמת. השנה, עם הסגל שנבנה, פרץ יצטרך להעלות את הקבוצה ליגה ולרשום הישג ראשון בקריירה. דמאיו וחבריו להנהלה כבר הוכיחו אשתקד שאם לא תביא תוצאות, לא תחזיק יותר מדי זמן (מקרה אורי גוטמן). אם פרץ לא יפתח עם סדרת תוצאות טובות, לא מן הנמנע ששוב יגיע סכסוך עם הבעלים כמו בכפ"ס.
הפועל ר"ג: אורי גוטמן
גוטמן בן ה-38 הגיע להפועל ר"ג כשהייתה במצב קשה בתחתית אשתקד והוביל מסע הישרדות מרשים בו הקבוצה הבטיחה את מקומה לשנה נוספת מוקדם מהצפוי. קשה למנות מאמנים שהצליחו בר"ג בשנים האחרונות, אך נראה שגוטמן מתאים למועדון כמו כפפה ליד. השנה, הוא ינסה להוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון ולעונה שקטה עבור הבעלים עינב חזנוולד, שעובד ימים כלילות למען המועדון.
הפועל עפולה: רומן זולו
לאחר סכסוך עם ראשי המועדון, זולו עזב לפני שנתיים כבר בתחילת העונה. עד כה, הקריירה שלו לא נסקה לגבהים וגם במ.ס דימונה שהעמידה תקציב גדול הוא לא הצליח להגיע להישג יוצא דופן. השנה, עם עזיבתו של שחר ויזינגר לתפקיד עוזר המאמן במכבי חיפה, זולו ערך סולחה עם אנשי בירת העמק וחזר לתפקיד המאמן הראשי. מעניין יהיה לראות כיצד ייכנס לנעליים הגדולות של ויזינגר, שהיה פסע מעונה גדולה למועדון והיה ביחסים מצוינים עם ראשי המועדון.
עירוני רמה"ש: ירון הוכנבוים
"שועל הקרבות הוותיק" של הליגה הלאומית הגיע למועדון באמצע העונה במקומו של חי אבייב הצעיר, שהוביל את הקבוצה לגמר גביע הטוטו ולעונה שקטה יחסית והבטיח את ההישארות מהר מאוד. השנה, עם הניסיון של הוכנבוים והחזרה לאצטדיון העירוני ששווה בין 7 ל-10 נקודות בעונה, הציפייה היא לחוות עונה רגועה במרכז הטבלה, אך אל תתפלאו אם הוכנבוים יצליח לעשות מהלימון לימונדה ולהתברג בצמרת.
עירוני ראשון לציון: יובל נעים
מה לא חווה המאמן המנוסה בליגה הלאומית ובליגת העל. נעים בחר בשנים האחרונות לשבת בבית ולא קפץ על כל הצעה, אך כשנקרא לדגל בראשל"צ הוא הצליח להציל את הקבוצה מירידה דרמטית לליגה השלישית, למרות סגל צנוע. השנה, לפחות במשחקי ההכנה, ראשון מראה יכולת טובה ללא שחקני רכש. נעים הוכיח בעבר שהוא מסוגל להוציא יש מאין מסגלים זולים יחסית ומעניין יהיה לראות איך זה ישתלב העונה בעיר היין.
מ.ס כפר קאסם: איסמעיל עמאר
לאחר שנה לא פשוטה שהחלה עם פיטוריו מאחי נצרת, עמאר חזר לקבוצה שכל כך מזוהה איתו בשני המחזורים האחרונים והציל אותה מירידה כואבת. השנה הוא עומד למבחן כדי להוכיח שהוא מאמן לגיטימי שיכול גם לעשות את קפיצת המדרגה ולהוביל את כפר קאסם לצמרת. המנהל המקצועי המנוסה רועי כהן חבר אליו והשניים בונים סגל מעניין, כאשר הבעלים בילאל באדיר לא יתאפק בפחות מפלייאוף עליון ואף מעבר לכך.
הפועל נוף הגליל: מוטי איוניר
קריירת האימון של איוניר היא חידה. יכולות? יש ותמיד היו, גם חיבור לשחקנים. אחרי שהשאיר את קבוצתו נוף הגליל בליגה כנגד כל הסיכויים, איווניר שוב הוכיח שהוא מאמן מצויין. אלא שהשנה הוא יצטרך להוכיח שהוא שומר על יציבות ולהוביל את נוף הגליל המשתפרת לעונה טובה. בקבוצה רוצים לחזור לפלייאוף העליון ובעיקר להימנע מטראומת העונה שעברה, כאשר איוניר עצמו רוצה לחזור לקדמת הבמה עם עונה טובה.
איחוד בני שפרעם: עודד קוטר
קוטר הוא לא שם חדש בנוף המאמנים בישראל, אך בשנים האחרונות שימש בעיקר כעוזר. מלבד מספר משחקים בהן עמד על הקווים כמאמן ראשי בליגת העל (בבני סכנין ובבני ריינה), הוא לא שימש לאחרונה כמאמן ראשי בליגות הבכירות, אך לזכותו כמות גבוהה של ניסיון. פיראס מוגרבי היה זה שהביא את המועדון לליגה השנייה, אך האחרון לא המשיך וקוטר יצטרך כעת להמשיך את המסורת של קבוצות כמו טבריה וריינה, שמגיעות מליגה א' ללאומית ורושמות עונות טובות בצמרת.
מכבי הרצליה: אלעד בראון
מספר שנים חיכו בהרצליה כדי לחזור לליגה השנייה בישראל ומי שהוביל את הקבוצה לשם הוא אולי המאמן האלמוני ביותר העונה ביחד עם גל ברשאן. לבראון אין ניסיון באחת משתי הליגות המקצועניות, כאשר העונה הוא יצטרך להוכיח שהוא יכול להיכנס לסבב המאמנים בליגה. פוטנציאל יש, מספר שחקנים שממשיכים איתו מאשתקד גם יש, עכשיו צריך לראות איך כל זה יתחבר.