בין אריזות לאריזות, כשכל הדירה בבאר שבע מלאה בקופסאות, ארגזים גדושים חפצים וזיכרונות, שירה גלזר, אשתו של שוערה החדש של הכוכב האדום בלגרד, עומרי גלזר, מחכה כבר להתאחד עם בעלה שהחל להתאמן בקבוצתו של ברק בכר ואף הספיק לקחת חלק במספר ניצחונות של הקבוצה במשחקי ההכנה.
גילוי נאות, את הראיון המסקרן הזה עם שירה עשיתי בהמשכים, כי מספיק מבט אחד מהצד להבין שכרגע היא אחת הנשים העסוקות במדינה. את הרגעים שלפני הטיסה היא ניצלה לסידורים אחרונים בארץ ופגישות עם המשפחה המורחבת, וכל זה בהתרגשות ענקית לקראת הבאות.
“אני מאוד מתרגשת, זה פרק חדש שמתחיל בחיים שלנו”, הודתה שירה. “פרק שהתכוננו אליו וחלמנו עליו מגיל 17. שני ילדים עם חלומות גדולים וידענו שזה יקרה רק לא ידענו מתי. ועכשיו זה מרגיש הכי נכון בעולם”.
ויש גם חששות?
”האמת שכמעט ולא, זה אחד הצעדים הכי שלמים שעשינו ועשיתי בפרט. את יודעת לפני כמה ימים מישהו שאל אותי אם אני עוברת עם עומרי לבלגרד, הסתכלתי עליו ולא האמנתי שהוא שואל את זה בכלל. אני ועומרי יחד 9 שנים, מאז שהייתי בת 16, מאז ששנינו היינו ילדים. אני אעבור עם עומרי גם לירח אם צריך והוא יודע את זה, הבית שלי זה איתו, לא משנה איפה נהיה זה ירגיש לי הכי בטוח בעולם כי זה ביחד. שינויים זה לא דבר שחדש לי, בשנים האחרונות כל שנה-שנתיים עברתי דירה ותמיד זה היה רחוק מהבית. בטוחה שיהיו ימים גם פחות קלים, אבל אני בחורה מאוד חזקה אז אני בטוחה בעצמי ובזוגיות שלנו”.
כזכור לאחר שנתיים מוצלחות בהפועל ב”ש עומרי גלזר חתם בכוכב האדום לשלוש שנים עם אופציה לעונה נוספת, במעבר שסוכם תמורת סכום של 1.2 מליון אירו. עבור כל זה שירה משאירה כאן לא מעט דברים מאחור, חיים שלמים ועסק מצליח, מה שייאלץ אותה לחיות עכשיו על הקו בין ישראל-בלגרד.
“אני אספר לך משהו שיפתיע אותך”, חושפת שירה מיד על ההתחלה. “כבר בגיל 18 ראיתי את החיים שלי עם עומרי וכבר אז חשבתי כמה צעדים קדימה. בגיל הזה פחות או יותר מכבי חיפה קנתה את עומרי וידעתי שמתישהו אנחנו נעבור. כשעברתי עם עומרי לחיפה פתחתי את העסק הראשון שלי. יש לי עסק מגיל 19 ועוד מותג בגדים מצליח שפתחתי בגיל 21, תמיד ידעתי שמתישהו אני לא אהיה כאן ואצטרך את האפשרות לנהל מרחוק, וכך הכל תוכנן.
“לכן העבודה שלי היום יכולה להיות מכל מקום בעולם. אני בחורה שאוהבת להיות בתעסוקה, מאוד אוהבת לנהל ותמיד רציתי להיות אשת עסקים, אבל לא על חשבון זוגיות, היה לי ברור שאצליח להיות אשת כדורגלן וגם לנהל עסק תוך כדי, זה לא פשוט אבל אפשרי. בטוחה שאתקל בקשיים מסוימים במשך השנה אבל אני גם בטוחה שנדע להתמודד איתם. אני אהיה על הקו ואטוס כל כמה חודשים, בדיוק כמו כשגרתי בבאר שבע והדברים המשיכו להתנהל כסדרם”.
וכמה משקל היה לך בהחלטה האם ללכת על ההצעה או לא?
”עומרי ואני זה צוות, אנחנו מתייעצים על הכל יחד. כמו שאני מתייעצת איתו על החלטות עסקיות שלי או בכלל על כל דבר שאני עושה ככה גם הוא איתי. אני הבן אדם הראשון שהוא התקשר אליו אחרי שהוא קיבל את השיחה לגבי הכוכב, ההחלטה הייתה משותפת וחד משמעית”.
ואיך הולך לו בינתיים? מה הוא מספר לך?
”הוא כבר נכנס לעניינים, באימון השני והשלישי הרגיש כבר בבית. הצוות והשחקנים כולם אנשים מאוד טובים ומקצוענים. המשחק מול זניט סנט פטרסבורג נתן לנו התחלה מרגשת מאוד ואני מחכה כבר לראות אותו במשחק הראשון שלו עם הקהל המטורף של הכוכב”.
איך הגבתם כשמכולם ברק בחר דווקא לקחת איתו את עומרי?
“האמת שאני לא הופתעתי, היה לעומרי וברק חיבור מאוד טוב מההתחלה וגם כשהדרכים שלהם נפרדו זה היה עם הרבה מאוד הערכה אחד כלפי השני. כל מקום שעומרי עזב בחיים שלו, הוא עזב בצורה טובה ומכבדת, אני חושבת שזה שיעור לחיים לכל בן אדם. עומרי הוא הבן אדם הכי טוב שאני מכירה, תמיד אני אומרת לו את זה, אין בו טיפת רוע. וגם בתקופות הכי קשות שלו, הוא שמר על העקרונות שלו ולא זז מהם מטר”.
אבל בסוף ברק הוא גם זה ש’העיף’ את עומרי ממכבי חיפה.
”ברק לא העיף את עומרי מחיפה, האמת שאף אחד לא, אפילו מאוד רצו שיישאר. הייתה הערכה מאוד גבוהה בין הצוות המקצועי לבין עומרי. עומרי הוא זה שבחר לצאת, כי הרגיש שזה הזמן הנכון לשינוי וידע שלא יקבל את המושכות במאה אחוז בחיפה”.
והוא מגיע לב”ש, לא כשוער ראשון אלא כמחליף, אריאל הרוש נפצע והשאר היסטוריה. קצת סיפור סינדרלה לא?
”נכון זה נשמע בדיוק סיפור כזה מהצד, בשבילי זה לא היה ממש ככה, רק חיכיתי שכולם יגלו מה שאני כבר יודעת. גם כשהיינו הכי בתחתית ידענו בדיוק מי זה עומרי, אני והוא האמנו לאורך כל הדרך, ידענו שהוא השוער הכי טוב בישראל גם כשהוא לא שיחק”.
“זה אולי נשמע מצחיק אבל חברים של עומרי לקבוצה היו חוזרים מהאימון ומספרים לי איך לא הצליחו להבקיע מולו כל האימון וכמה שזה לא כוחות. בסוף, הכי חשוב זה כמה אמונה יש לך בעצמך, אם אתה מאמין בעצמך השמיים הם הגבול, וכך גם לעומרי. אני הכי גאה בו בעולם, ודווקא בגלל שעברנו את המכשולים האלה, הכל הרבה יותר מרגש”.
היה לכם גם קשר מיוחד עם אלונה ברקת.
”נכון, לא קשר רגיל של בעלים של קבוצה ואישה של שחקן. אלונה ואלי (ברקת) שניהם אנשים רגישים וטובים, היינו מדברים הרבה לפני ואחרי המשחקים, הם עשו מספר אירועים לכל הקבוצה שגם שם היו איתנו. זה אחד הדברים שהכי נותן הרגשה של בית בהפועל באר שבע, כולם מאוד מחוברים גם שאר אנשי הצוות איתם הייתי בקשר ישיר. אוהבת ומעריכה אותם מאוד”.
לפי מילות הפרידה נראה שהיה לך קשה לעזוב את ב”ש. איך הייתה בשבילך התקופה שם?
”היה לי מאוד קשה לעזוב ומצד שני זה הרגיש גם סיום מושלם. ההחלטה הייתה באמת לא קלה כי באר שבע זה הבית מכל הבחינות, אבל החלום על אירופה בער בנו שנים רבות וזה הרגיש כל כך מדויק לצאת השנה במיוחד שאנחנו יודעים שיש לנו את הגב של האוהדים מאחורינו. כל כך התרגשנו מכל הודעת פרידה, קיבלנו מאות ועומרי קיבל אלפים. ובכלל, לראות את כל העמוד של הכוכב האדום מוצף בתגובות של אוהדי ב”ש, זה הותיר אותנו ללא מילים. אני מתרגשת רק מלהיזכר בזה, יודעת שהם יישארו אוהדים של עומרי לנצח”.
ואם נחזור חזרה לבית החדש של הגלזרים בבלגרד, הלחץ הגדול על עומרי הוא לא רק גודל המעמד בקבוצה מצליחה מעבר לים, אלא גם העובדה שהחליף בכוכב שוער שהיה אליל אהוב מאוד על האוהדים, מילאן בוריאן. אבל האם זה משפיע על עומרי ושירה? פחות.
“אנחנו לא מסתכלים על אחרים”, אומרת שירה בביטחון. “אני יודעת מי זה עומרי, מה הוא שווה וכמה הוא טוב, גם הצוות המקצועי יודע ובגלל זה הביא אותו, נטו כי הם מכירים את היכולות שלו. אני מאמינה בו ואיתו לאורך כל הדרך”.
ולדעתך הם גם מצפים להצליח בליגת האלופות?
”ברור, בשביל זה הביאו את ברק ואת החיזוקים כולל את עומרי, רוצים ללכת עד הסוף בליגת האלופות, אני מתרגשת ממש. יש קבוצה טובה מאוד, בעזרת השם יצליחו גם שם”.
את כבר יודעת מה את הולכת לעשות בבלגרד ביום-יום, כשעומרי יתאמן וישחק?
”ברור, אני עובדת ללא הפסקה, להיות בעלת עסק זה מטורף, לא נגמרים הדברים שצריך לעשות. משעמם לא יהיה לי. וכמובן שאני מקווה שנוכל לטייל בזמן החופשי שלנו וליהנות מהעיר, לפי המספר ימים שביליתי בה נראה שיש הרבה מה לעשות ולראות”.
יש שאומרים שבגלל פציעות ופגיעות ראש שוערים קצת ‘נדפקים’ יותר.
”שוער זה התפקיד הכי קשה בעולם, נדפקים? עומרי אחד האנשים הכי חכמים ושנונים שאני מכירה, אחת התכונות הכי חשובות של שוער זה להיות אינטליגנט על המגרש, צריך לקרוא את המשחק, להגיב מהר, מה שכן זה תפקיד שבאמת צריך להיות סוג של ‘חוסר פחד’ כזה כדי לזנק על כל כדור או לרגליים של שחקנים. תמיד מפחיד אותי, אז אם לזה מתכוונים יכול להיות, צריך אומץ וחוסר פחד במגרש כן”.
איך זה לחוות את כל מנעד הרגשות המטורף הזה מהצד כבת הזוג שלו? את דואגת ללכת לכל משחק ולתמוך מקרוב.
”האמת שזה מטורף, כל משחק הוא כל כך אמוציונלי. אני לוקחת הכל מאוד קשה אבל בחיים לא מראה לעומרי וזה לדעתי אחד הדברים הכי קשים בלהיות האישה שלצידו. העמדת הפנים, להיות החזקה שלא מתפרקת וכמובן שלפעמים גם אני מתפרקת, אבל הכי חשוב לי להיות עמוד התווך של עומרי, להישאר חזקה גם אחרי משחק קשה או לפני משחק מלחיץ, להראות כל הזמן שהכל בסדר, להשרות יציבות ורוגע. אני לא מסוגלת להפסיד משחק של עומרי, ההרגשה זה כאילו הוא צריך אותי שם איתו. וחוץ מזה שאני מאוד אוהבת לראות את עומרי משחק, זה מרגש אותי כל פעם מחדש, שום דבר לא מובן מאליו”.
באופן כללי מודל אשת הכדורגלן 2023 הוא כבר לא מה שהיה בעבר. אם פעם היה מדובר באישה שרק עומדת ותומכת מהצד (או יותר נכון מאחור), היום הנשים ממש לא בצילם אלא עצמאיות ומצליחות לא פחות מהגבר שלצידן, כל אחת בתחומה. רובן נשות עסקים מפולפלות, יש גם עורכות דין, נדל”ניסטיות, סטודנטיות לרפואה ועוד. גם שירה בעצמה היא בעלת מותג מצליח ועובדת נונסטופ, ומבחינתה באזורים האלה אין שום הבדל בין גבר לאישה, אלא להפך.
“נשים רבות מרוויחות בדיוק כמו גברים ואפילו יותר”, ממשיכה שירה. “מבחינתי אחת הסיבות שהכי דרבנו אותי ללכת ולהצליח בזכות עצמי הייתה הסיבה שבגיל 19 התחילו לקרוא לי ‘בת הזוג של’ ואני רציתי שזה יהיה הפוך. רציתי שיקראו לעומרי ‘בן הזוג של שירה’, וכך היה. נכון זה נשמע מצחיק אבל זו האמת. הלכתי ובניתי לעצמי שם מאפס, בעשר אצבעות, הייתי קמה כל בוקר לעבוד בחינם עד שנהיה לי שם והתקדמתי לאט לאט למעלה בדרישות השכר שלי”.
“היום אני אוהבת שקוראים לי אשתו של עומרי גלזר וכמובן לעומרי בעלה של שירה מורג”, היא מודה. “מבחינת עומרי הוא תמיד מרים לי ואומר לי שהוא ישמח שארוויח יותר ממנו, הוא גבר מאוד ליברלי. להיות בת זוג של כדורגלן זה לא תמיד כל כך זוהר, ובעייני זו עבודה שהיא פול טיים ג’וב לחלוטין, כל שגרת החיים היא שונה לגמרי משגרה של משפחה רגילה, והמעברים נהיים חלק בלתי נפרד מהחיים, היכולת לעבור הלאה ולהתמקם מחדש כל כמה שנים.
“מעבר לזה יש ימים בשבוע שמוקדשים לגמרי לו ויש דברים שאסור לעשות באותם ימים, לדוגמה ביום של משחק לעומרי יש שגרה מסוימת שגם אם העולם ייחרב אני לא אתן שמשהו יפגע בה. ביום של משחק גם האנרגיות בבית מאוד חשובות, לי ולעומרי אין ריבים בכלליות ברוך השם אבל אין שום סיכוי שבעולם שיהיה לנו ריב או אפילו וויכוח ביום של משחק, זה יום קדוש”.
וספרי קצת באמת על העסק שלך למי שלא מכיר.
”פתחתי את המותג שלי ‘Vague et Chanson’ כשהייתי בת 21, אחרי שהייתי עצמאית כבר שנתיים לפני כן. תמיד אהבתי להיות עצמאית ולעשות כסף בעצמי ורציתי משהו קבוע שייתן לי עצמאות אמיתית. תמיד חלמתי להיות אשת עסקים ובכלליות לעשות דברים קצת אחרת מהזרם הקבוע שהולכים אחריו בדרך כלל בגיל שלי. את המותג פתחתי אחרי שהייתי בלוגרית אופנה מבין הראשונות באינסטגרם בישראל, כשהתחלתי להצטלם ברחוב אנשים הרימו גבה וגיחכו, המשכתי בשלי בלי להסתכל לצדדים ואני מאוד גאה בעצמי היום על זה. היום כולן רוצות להיות בלוגריות.
“לאחר שצברתי במשך מספר שנים קהל עוקבות נאמנות שאוהבות לרכוש בהמלצתי ולקחת השראה ממני להרבה דברים הרגשתי שזה הזמן לפתוח משהו משל עצמי. היינו עוד במכבי חיפה כשפתחתי את המותג וקראנו לו בשם צרפתי ‘Vague et Chanson’ על שם השם שלי שירה ושם השותפה שלי גל. אני מעצבת בגדים שאני יודעת שאני הייתי רוצה שיהיו לי בארון, וככה זה יוצא הכי אותנטי כלפי קהל הלקוחות שלנו וזו הסיבה שזה עובד כל כך טוב. עכשיו בדיוק פתחנו את השואורום הקבוע שלנו בתל אביב ועברנו למשרדים גדולים ברמת החייל, עסק זו עבודה מסביב לשעון ולא נגמרים הדברים לעשות, יש ימים שאני עובדת עד 11-12 בלילה”.
את יודעת, לי יש הרגשה שבלגרד זו תחנה ראשונה בחו”ל, מה השאיפות שלכם? מה החלום?
”בעזרת השם השמיים הם הגבול והחלומות לא נגמרים, אם אתחיל כנראה שלא אסיים. אני רק אגיד שמה שלא יהיה אני גאה כל כך בבעלי ובדרך שלו, על שמירת העקרונות שלו לאורך כל הקריירה במורדות ובעליות ויודעת שלנצח אהיה המעריצה הכי גדולה שלו”.
מה את מאחלת לך ולעומרי לשנה הקרובה?
“אני מאחלת לנו שהכל ימשיך בדיוק כמו שהוא כרגע, שנדע להיות שמחים בחלקינו ומאושרים תמיד. הצלחה של הכוכב האדום בעזרת השם בליגת האלופות ושנמשיך לצבור חוויות יחד שלא נשכח לעולם”.