בזמן שהקבוצות נמצאות עמוק בתוך ההכנות לעונה הקרובה וחלקן כבר פתחו אותה, לא ברור היכן ישחק ניקיטה רוקאביצה ב-2023/24. בגיל 36 ואחרי ששיחק בבית"ר ירושלים, בהפועל ב"ש ובמכבי חיפה בשתי קדנציות וזכה בשתי אליפויות ובגביע המדינה, החלוץ הוותיק מחשב מסלול מחדש. בראיון ל-ONE הוא דיבר על מה שקרה בעונה שעברה, המשך הקריירה, אפשרות פרישה ועוד שלל נושאים.
לפני הכל, מה אתה עושה בימים אלה בזמן שכל השחקנים כבר מתאמנים בקבוצות שלהם? מה התוכניות העתידיות שלך?
"כרגע, בזמן שאני חושב על הצעד הבא שלי, אני מבלה את הזמן עם המשפחה בגלל שלאורך הקריירה אין לי יותר מדי הזדמנויות לכך. כמו תמיד אני גם מתאמן - תמיד עובד על עצמי. אני גם אחד שלא ממש צריך טרום עונה כי אני נכנס לכושר די מהר".
אתה לא ממהר לקחת כל קבוצה ויש לא מעט בליגת העל שרוצות אותך. מה הסיבה והאם יש אולי מחשבות פרישה?
"פרישה? למה שאחשוב על זה כשאני עדיין בכושר נהדר? אני עדיין מרגיש טוב, יש לי כמה הצעות מחו"ל ואני לוקח את הזמן כדי לחשוב מה הצעד הטוב ביותר עבורי ועבור המשפחה שלי".
עשית דברים גדולים בכדורגל, כבשת שערים ורצית מאוד לפרוש במדי מכבי חיפה שהחליטה לא לחדש לך חוזה. עד כמה אתה מאוכזב ואיך קיבלת את זה? אתה חושב שזה היה אך ורק שיקול מקצועי?
"הייתה לי קריירה מדהימה עד עכשיו, השגתי הרבה דברים שאני גאה בהם בגלל שזה תמיד מצריך כל כך הרבה עבודה והקרבה. בישראל השגתי הכל ועשיתי דברים גדולים, ולפעמים הדרך מובילה אותך לכיוון אחר וזה לא בשליטתך".
ברק בכר החזיק ממך מאוד והתעקש שתחזור לקדנציה שנייה בחיפה, אבל בעונה שעברה כמעט לא שיחקת. מה קרה?
"שום דבר לא קרה מהצד שני. חזרתי, סירבתי להצעות הרבה יותר גבוהות מחו"ל בגלל שהרגשתי שאני עדיין יכול לתת למועדון את המיטב לעוד כמה שנים, אבל ברור שלא שידרנו על אותו גל. עדיין הייתי אותו אחד שמתאמן קשה ומאוד רציתי לעזור למועדון ולשמח את כולם, אבל לרוע המזל לא קיבל את ההזדמנות וזה לא היה בשליטתי. לא משנה איך הרגשתי, ניסיתי לעשות את המיטב כדי לעזור ולתמוך בכולם במועדון".
לא מעט שחקנים בכירים עזבו את מכבי חיפה ומינו את מסאי דגו למאמן. איך אתה רואה את השינוי ועד כמה לדעתך הוא יצליח?
"אני לא יודע שום דבר על המאמן החדש, הדרך שלו או איך הוא מתנהל, כך שאני לא יכול להגיב על כך. כרגע יש בסיס טוב במועדון עם שחקנים טובים וחברים טובים מאוד שלי".
הייתה לך תקופה נפלאה בבית"ר ירושלים. לא היית רוצה לסיים שם את הקריירה?
"אתה אף פעם לא יודע מה יקרה בכדורגל. זה היה המועדון הראשון ששיחקתי בו בישראל ואני עדיין מקבל הרבה אהבה מהאנשים שם, כך שתמיד יהיו לי דברים טובים לומר על המועדון ויהיה לו מקום טוב בלב שלי".
בלי קשר לעונה הבאה, יש מחשבות על השלב הבא? אולי מאמן, מנהל מקצועי, או עבודה עם מחלקות נוער? למה אתה חושב שאתה יכול להתאים?
"כרגע אני עדיין בכושר טוב ויש לי את הרצון והאנרגיה למשחק, כך שפרישה לא עברה לי בראש. אני לא בטוח מה יקרה אחרי הכדורגל, אבל לא אתנגד להמשיך ולתת השראה לשחקנים צעירים ולא כל כך צעירים מהצד, כמו שעשיתי על המגרש לאורך כל הקריירה שלי".
מה אתה לוקח מהתקופה שלך במכבי חיפה? איזה רגע שיא לא תשכח?
"כשהייתי ילד והייתי מגיע לבקר את מי שהיא היום אשתי והמשפחה שלה עם ההורים שלי, אני זוכר שכל האנשים דיברו על חיפה בזמנו, אז כשהמועדון עבר שנים קשות מאוד והייתה לי ההזדמנות להגיע, לא חשבתי על זה פעמיים. רציתי מאוד לעזור למועדון לחזור לטופ, כך שהרגע שלי הוא ללא ספק החזרת האליפות אחרי עשור".
אתה מקצוען ברמה הכי גבוהה, אינטליגנט ובעל אישיות גדולה, אבל עד היום לא הצלחת ללמוד עברית אחרי כל כך הרבה שנים. למה?
"כן, אבל בתור שחקן מקצוען, במיוחד כשיש לך משפחה ושני ילדים קטנים, אין לך באמת הרבה זמן פנוי, וכשיש לך אתה רוצה להירגע. חוץ מזה, רוב האנשים מדברים אנגלית או רוסית, מה שמקל הרבה יותר לתקשר. אני מבין קצת (עברית), אבל לא מדבר באופן מושלם".