אתמול (שלישי) חגגו בספרד את יום אנדרס הקדוש. 13 שנה חלפו מאז כבש אנדרס אינייסטה את שער הניצחון הדרמטי בגמר גביע העולם בדרום אפריקה, כאשר קיבל מסירה מדודה מססק פברגאס בדקה ה-116 ושלח את הכדור לפינת השער ההולנדי אל מול הגלישה הנואשת של רפאל ואן דר וארט.
אז בכל שנה ב-11 ביולי מתרפקים מעריציו של הקשר הגאון והאוהדים הספרדים באשר הם על הזכרונות מהרגע הקסום. וזה מרגיש כמו סוג של היסטוריה די עתיקה, אבל העובדה היא כי אינייסטה הוא עדיין שחקן פעיל. פברגאס בדיוק הודיע בתחילת החודש על פרישה בגיל 36 ומונה מיד למאמן הקבוצות הצעירות של קומו האיטלקית, אבל סן אנדרס הולך בדרך אחרת לגמרי. חודשיים אחרי יום הולדתו ה-39, הוא עזב את ויסל קובה במטרה למצוא קבוצה שתעניק לו דקות משחק רבות יותר. הוא עדיין משתוקק להיות על המגרש.
וזה הזמן, אם כך, לסכם את הקדנציה המיוחדת של אינייסטה בליגה היפנית, אשר נמשכה – תאימנו או לא – חמש שנים תמימות. בקיץ 2018, אחרי שנפרד בדמעות מברצלונה וצולם יושב לבדו בעיגול האמצע בקאמפ נואו הריק, הוא הצטרף לקובה במטרה המוצהרת להפוך אותה למועדון המוביל בכדורגל האסיאתי. ראקוטן, קונצרן הטכנולוגיה הענק ששימש באותם ימים גם כספונסור הראשי על החולצות של בארסה, הוא הבעלים של ויסל, ואינייסטה הוחתם על חוזה בשכר עתק של 30 מיליון דולר לעונה כדי להצעיד אותה לעידן חדש וזוהר.
דויד וייה כבר היה שם, לוקאס פודולסקי הצטרף בחלוף שנה, ועם השלישיה הזו הציפיות היו בשמיים. עם בואו, הכריז אנדרס הקדוש: "זה יום מיוחד עבורי ואתגר חשוב מאוד בקריירה שלי". ובכן, בעוד הוא נפרד מארץ השמש העולה, ניתן לקבוע כי היעדים לא הושגו כלל, בעוד אקורד הסיום היה צורם למדי – ולא בהכרח באשמתו.
ויסל רצתה להשתדרג למועדון מוביל באסיה כולה, אבל לא הצליחה לשבור את המחסומים אפילו בתוך יפן עצמה. מקום עשירי ב-2018, מקום שמיני ב-2019, מקום 14 ב-2020, מקום שלישי במרחק עצום מהאלופה קוואסקי ב-2021, ומקום 13 ב-2022 – זהו סיכום הדירוגים של הקבוצה בליגה במהלך הקדנציה של הספרדי.
הכישלונות הובילו לתחלופת מאמנים גבוהה ולא פחות משמונה אנשי מקצוע עברו על הספסל בעידן אינייסטה. טורסטן פינק הגרמני, לשעבר קשר באיירן מינכן, היה היחיד שהצליח לזכות בתארים – איניינסטה הניף את הגביע היפני כקפטן ב-1 בינואר 2020 ומיד לאחר מכן ליקטה הקבוצה גם את הסופרקאפ. החגיגות גרמו לציפיות גבוהות בקרב האוהדים והאזכבה הייתה גדולה כאשר הקבוצה צללה לתחתית העמוקה בהמשך השנה המדוברת, בעוד פינק בוחר להתפטר כבר בספטמבר בצל משבר הקורונה.
המגיפה העולמית קילקלה חלק ניכר מהתוכניות ופגעה גם בקמפיין הבכורה של קובה בליגת האלופות האסיאתית, בו היא העפילה אמנם לחצי הגמר, אבל במתכונת דחויה ומקוצצת ללא קהל. אינייסטה הוחתם בראש ובראשונה על מנת למשוך קהל למגרשים ולהעצים את הפופולריות של הליגה לא רק ביפן עצמה, אלא גם מחוץ לגבולותיה.
המשימה התבררה כקשה גם כך והקורונה העמידה את ההשקעה כולה בסימן שאלה עצום. ייתכן וזו הייתה הסיבה לכך שבתום המגבלות על נוכחות האוהדים ביציעים, הפך השיווק המסחרי לאגרסיבי מדי וחרג מגבולות הטעם הטוב. למשל, יש שיטענו כי לא נאות למכור באצטדיון אריזות עוגיות עם הכיתוב "ראיתי את אינייסטה". הייתה תחושה ביפן כי הארכת חוזהו של הספרדי, שנחתמה במאי 2021, נועדה בעיקר על מנת למכור מרצ'נדייז.
התופעה הזו הגיעה לשיא האבסורד דווקא השנה, כאשר אינייסטה כבר לא ראה דשא. אחרי שרשם שלוש הופעות קצרות בלבד כמחליף מאז תחילת עונת 2023, הבין הספרדי שהוא לא נמצא בתוכניות של המאמן טקאיוקי יושידה ובחר לבטל את חוזהו כבר בקיץ, במקום להמתין לסיומו בדצמבר. פרשנים שיבחו אותו על יושרו המקצועי ועל רצונו לשחק במקום לקבל שכר גבוה בלי לעשות כלום, אבל השבועות האחרונים של אנדרס הקדוש בקובה הפכו לכאוס ממוסחר ומיותר.
משחק ידידות מאולץ מול ברצלונה נקבע לפתע לתחילת יוני, תוך הזזת משחק גביע למועד מאוחר יותר – דבר שהרגיז מאוד אפילו את אוהדי ויסל עצמה. להתמודדות, בה ניצחה בארסה 0:2, הוצעו כרטיסי VIP יקרים במיוחד וגם חבילת פלטינום שכללה הזמנה לערב בהשתתפות שחקני הבלאוגרנה ואימון מאולתר. במקביל, נמכרו מארזי שתי חולצות של אינייססטה בעלות 400 אלף יין, כלומר כ-2,500 אירו.
כל זה התגמד אל מול הפיאסקו ב-1 ביולי, בו הפך משחק ליגה שגרתי מול סאפורו לאירוע פרידה רשמי מאינייסטה. הספרדי פתח בפעם הראשונה (והאחרונה) העונה בהרכב, הוחלף בדקה ה-57 כאשר ויסל הייתה בפיגור וצפה מהצד כיצד הצליחו חבריו להשוות ל-1:1 ולעלות למקום השני – דווקא כאשר הוא לא משחק, חווה קובה את עונתה המוצלחת ביותר בהיסטוריה עד כה.
למשחק זה אירגן המועדון שתי חבילות מיוחדות בעלות 8.8 מיליון יין – מחווה ביזארית למספר 8 של אינייסטה. הרוכשים המאושרים היו יכולים לפגוש את הכוכב עצמו לשיחה אישית, אבל התענוג נתפס כיקר מדי – הרי מדובר בכ-57 אלף אירו ואף אחד פשוט לא קנה אותם. השחקנים הניפו בסיום את אינייסטה אל על והוא בכה כאשר עזב את האצטדיון, אבל הניסיון למסחר אותו לא עשה איתו חסד.
"עשיתי את המקסימום על המגרש ומחוצה לו. אני לא יודע איזו מורשת אני משאיר אחריי, אבל ניסיתי להביא את התשוקה שלי ולנהוג בכולם בכבוד", אמר אינייסטה במסיבת העיתונאים האחרונה. בכל הקשור למקצוענות, מעולם לא היו טענות כלפיו וההתנהלות באמת הייתה מופתית. למעשה, ביפן מגדירים את תרומתו המרכזית בטיפוח השחקנים המקומיים ובמיוחד קיוגו פורוהאשי שהגיע לקובה ביחד עם אינייסטה, הוכיח את עצמו כסקורר מצוין, נמכר לסלטיק לפני שנתיים והפך לכוכב גדול בסקוטלנד, כולל זכייה במלכות השערים בעונה החולפת. "אנדרס אמר לי להאמין בעצמי ולבטא את עצמי על המגרש והעניק לי המון השראה", סיפר לימים החלוץ.
בסופו של דבר, אף אחד בקובה וביפן לא מצטער על בואו, והעובדה כי אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים לבש את מדי הקבוצה הצנועה ממלא אותם בגאווה. ובכל זאת, 26 שערים ב-134 משחקים בכל המסגרות ללא הישג ממשי בליגה הם לא היבול לו ציפו ביציעים והחודשים האחרונים היו עגומים מדי מכל הבחינות. כעת נשאלת השאלה היכן יוכל אינייסטה לקבל דקות משחק רבות הרבה יותר, אם הוא כבר לא היה ראוי להן בקובה, אבל ייתכן כי באינטר מיאמי ליכולת נטו על המגרש תהיה חשיבות פחותה.
עצם הרעיון לאחד את אינייסטה עם ליאו מסי וסרחיו בוסקטס עשוי לרגש מיליונים רבים ברחבי תבל ויש המאמינים כי זו הסיבה המרכזית לכך שהקשר הספרדי מיהר לבטל את חוזהו ביפן דווקא עכשיו. אם מסי קורא לו ועוד לעיר דוברת ספרדית, אין שום היגיון לסרב. האופציות להאריך את הקריירה בסעודיה או באבו דאבי נראות מגוחכות אל מול הצ'אנס המופלא הזה, ולא נותר לו זמן רב להמתין עד שנקבל את התשובה לאן מועדות פניו של הגיבור המיתולוגי. ובינתיים, אתם מוזמנים להיזכר בביצוע ההוא על הדשא ביוהאנסבורג.