דיברו כל השבוע שמסאי דגו עומד לפתוח עם שלושה בלמים ואני אומר, כמה מזל שהוא שינה בדקה ה-90, למרות שבמחנה האימונים הוא לא תרגל 4-3-3 ואולי באימון האחרון הרעיון הזה נכנס לו לראש. בסופו של דבר המשחק הערב (שלישי) מוכיח בגדול שלמכבי חיפה יש את הכלים לשחק בשיטה הזו ודווקא מערך של שלושה בלמים, כשדניאל סונדגרן משחק כבלם, יכול לעלות ביוקר.
מה רע בסונדגרן כמגן ימני, בפייר קורנו כמגן שמאלי וכשיש לך את שון גולדברג ועבדולאי סק ‘המרסק’ כשני בלמים? זו רביעייה אחורית לתפארת הליגה הישראלית. כשיש שלושה קשרים באמצע בדמות גוני נאור, עלי מוחמד וצ’ירון שרי, הסכנה ברורה ומידית ליריבה, מכיוון שלפניהם משחקים דיא סבע, דין דוד ופרנזי פיירו. למה זה חשוב? מפני שלשרי תמיד יש את האופציה לחפש את אחד משלושת החלוצים, במעבר כמו בשער של דוד, כדור עומק מתוחכם או בעיטה לשער, יש לו את כל האופציות והכול פתוח. לכן השיטה באה לידי ביטוי בגדול.
אפשר לומר שהאמרון ספרטנס לא יריבה מי יודע מה טובה, הכדורגל המלטזי הוא אי שם בתחתית הענף האירופי, אבל צריך לומר שבמשחקי ההכנה מכבי חיפה נראתה גרוע. לכן, מה שדגו תרגל במחנה האימונים נפסל על הסף הערב, כי ה-11 שעלו לכר הדשא היו ותיקים, עם הרבה ניסיון, יכולת מוכחת, עומר אצילי לא היה אז סבע מילא נהדר את מקומו, לאו דווקא בכיבוש השערים, אך הוא הניע את הקבוצה נהדר החל מהדקה ה-35 וגם בישול לא נעדר מהלקסיקון המקצועי שלו.
לקח לאלופה זמן להתרגל לאגרסיביות של המלטזים ולכר הדשא וזה לא תירוץ, משום שלא קל לשחק על דשא סינתטי. כשפיירו נכנס לעניינים וסוף כל סוף הרימו לראשו כדור, הוא היה ברשת. על פיירו נוהגים ללגלג בלי סוף עוד מהעונה שעברה, אבל מי שעושה זאת טועה בגדול. משחק הראש שלו אבסולוטי, הוא מוריד כדורים נהדרים לחבריו, אי אפשר להתמודד איתו בכוח, הוא שחקן נטול אגו, משחק בשביל כל הקבוצה ולפעמים נראה שלא משחקים בשבילו.
בכל אופן הוא נתן כדור נהדר לליאור רפאלוב מול שוער, למרות שהיה יכול להבקיע בעצמו. הוא עשה כמה פעולות גדולות שלא רגילים אליהם, כמו דריבל והקפצה מעל בלם ויש לו עוד הרבה דברים בארסנל. הכול עניין של ביטחון ואני מאמין שלעונה הזו הוא יגיע טוב יותר מהעונה שעברה, למרות שעבורי גם בעונה החולפת הוא היה מצוין.
במחצית השנייה מכבי חיפה נהנתה במשחק, הנעת הכדור שלה הייתה נהדרת, השמירה מקרוב על היריב הייתה אבסולוטית, האגרסיביות הייתה במקום ובמיוחד אצל קורנו, שחל שיפור גדול הגנתית מאז תחילת הדרך שהכרנו אותו במכבי חיפה. גוני נאור לא אכזב ועשה את עבודתו כקשר אחורי על הצד הטוב ביותר וזה בא בכמה פרמטרים בתפקיד שלו. הוא לא שיחק לאחור כמו שנהגו לומר, דחף קדימה, חיפש לבוא לעזרה ולהתפנות, כשהיה צריך להעז הוא העז, כשהיה צריך לשחק מהר יותר הוא עשה זאת, לפעמים לא היה מדויק אבל בחצי השני הוא היה נפלא.
יכול להיות שהיריבה הזו היא לא מדד עבורו, אבל שיתוף הפעולה עם מוחמד, עד שיצא, היה נהדר. נאור היה ההפתעה לטובה. שרי המנהיג והקפטן הבלתי מעורער של מכבי חיפה, שעל פיו יישק דבר, לא רואים עליו בקשקש את גילו, כשנכנס ליאור וקיבלנו את רפאלוב, שרי וסבע זה קרקס, נראה נהדר. רפאלוב עוד הפתיע עם ההגנה, אני לא אומר שהוא יכול לשחק לצד שרי, אבל אין ספק שלליאור, בטכניקה, בקלילות הרגליים ובכדורי העומק, יש הרבה כדורגל והוא יתרום את תרומתו העונה למכבי חיפה.
איתמר ניצן, שספג ביקורת קשה בכרמל על כך שאינו מתאים, אם יתמיד ביכולת שהפגין הערב לאוהדי הקבוצה אין ממה לדאוג, משום שהוא היה מצוין. במחצית הראשונה הוא הציל פעמיים משער בטוח ולכן צריך אולי לתת לו מעט יותר קרדיט ממה שקיבל עד היום. מה נגיד על ענאן חלאילי וחמזה שיבלי, שממשיכים את היכולת הנפלאה מהנבחרות, כמובן שחלאילי גם עשה גול גדול.
אני אולי נשמע מתלהב מה-0:4 של מכבי חיפה, אבל האמת היא שאני הייתי מודאג לפני המשחק. כשראיתי שדגו עובר ל-4-3-3 נרגעתי. בגדול, מכבי חיפה עברה לשלב הבא, יש לה שבוע להתאמן, להתארגן ולהתכונן למשחק הבא. השחקן היחידי שאכזב אותי היה אריק שורנוב שהיה כבד, גמלוני ואיטי, אבל זה רק המשחק הראשון. מכבי חיפה עמדה בפני מהמורה קשה לפני המשחק ועשתה אותה קלה תוך כדי המשחק, על כך מגיע להם כל הכבוד.