עד לפני שנה, ארד בר, חווה את עונתו הקשה בקריירה. קבוצתו מכבי פתח תקווה ירדה לליגה השנייה, בר הצעיר ספג ביקורות וגם האמונה בעצמו יכולה הייתה לספוג סדקים. אבל לא אצל בר, שהתפוצץ אשתקד בליגה הלאומית עם 12 שערי ליגה וחמישה בישולים.
הקשר סיים את חוזהו במכבי פתח תקווה וכפי שנחשף ב-ONE, חתם בפ.צ ציריך השוויצרית, לשם ימריא מחר בבוקר להתחלת המסע שלו באירופה. רגע לפני, בראיון מיוחד ל-ONE הוא מדבר על היעד החדש, השנתיים האחרונות, יורו הצעירות והעתיד.
מתי הבנת שאתה לא נשאר פה? בראיון שקיימנו במרץ עוד לא היית סגור.
"תשמע, למען האמת, ידעתי שאני לא נשאר כבר מתחילת השנה הקודמת. אבל לא ציפיתי שתהיה לי שנה כל כך טובה. כן רציתי להמשיך הלאה, אבל לא באמת ידעתי לאן כי חלון ההעברות לא היה פתוח ולא ידעתי מה האופציות או האפשרויות. אף פעם לא סגרתי את הדלת מבחינת מכבי פ"ת, אבל בתוך תוכי ידעתי שאעזוב הרבה לפני סיום העונה".
אתה אומר שלא ציפית לעונה כל כך טובה. מה הוביל להתפוצצות הזאת?
"אני חושב שאין ספק שהירידה לליגה הלאומית עשתה לי טוב. הקבוצה הייתה מאוד דומיננטית וגם אני הייתי דומיננטי. עבדתי קשה והרבה דברים הסתדרו. לקחתי על עצמי הרבה יותר, אם זה אומר גם לקחת לא מעט סיכונים".
איזה תובנות קיבלת מהשנה שלפני כן? הרי חווית את השנה הכי רעה שלך.
"לקחתי הרבה תובנות: קודם כל שאני רוצה ליהנות מכדורגל בחזרה, לאחר עונה קשה בה לא שיחקתי והיו לי פציעות. הדבר השני הוא לקחת את היכולות שלי ולהאמין בהן. להוציא את זה לפועל: אני טוב בלהבקיע גולים ולפני כן לא לקחתי על עצמי מספיק. להיות שחקן יותר דומיננטי ויוזם. למדתי המון מהשנה הזאת".
רצו עוד להשאיר אותך לקראת סוף העונה. נפגשת עם אמיר ג'וקי כהן.
"אני חושב שבאיזשהו מקום הם לא לחצו יותר מדי. הם כן רצו שאשאר, אבל הם הבינו שהמטרה שלי היא לצאת לחו"ל לקבוצה טובה. אין ספק שאם הייתי נשאר בארץ ולא הולך לאחת הגדולות בישראל, הייתי נשאר במכבי פ"ת כי אני מאוד אוהב את המקום הזה. אבל הם הבינו שאני רוצה אתגר חדש בו אני יכול לממש את עצמי".
התעוררו איתך מאוחר מדי? עונה קודם לכן לא העריכו אותך.
"אני לא חושב, כי אני משוכנע שבכל שלב שבו הייתי אומר שאני רוצה להישאר, היו נותנים לי חוזה מאוד גבוה ואבי היה מת שאשאר. עונה קודם לכן? בסופו של דבר, גם אני לא הייתי כ"כ להוט לחדש את החוזה וגם הם לא. זה היה אחרי עונה לא כ"כ טובה שלי ושל הקבוצה בה ירדנו ליגה. זה נפל בין הכיסאות וכנראה שהיה מזל".
אחרי העונה הקשה בה ירדתם לליגה השנייה, האמנת ששנה לאחר מכן תחתום במועדון גדול כמו ציריך?
"תמיד האמנתי שאעשה את זה, אבל לא ידעתי שזו תהיה הדרך, שהיא תהיה כל כך מפותלת. אחרי העונה הקשה הזאת, יכולתי לשקוע. היו רגעים קשים בהם אמרתי לעצמי שאולי אני שחקן ליגה לאומית ואולי אני לא באמת כזה טוב. היו הרבה מחשבות, אבל בתוך תוכי תמיד האמנתי שיש לי את היכולות לעשות את זה. ידעתי שאני ברמה הזאת".
ספר על ההצעות שהיו לך בארץ.
"היו גם התעניינות מהקבוצות הגדולות בישראל, אבל אני והסוכנים שלי (אדם קידן וגלעד קצב) הבנו שאנחנו מכוונים לחו"ל ושהכי נכון לי מקצועית לשחק בחו"ל. במאי וביוני התחילו להגיע הצעות, זה הפך להיות רציני וכלל שיחות זום עם מנהלים מקצועיים ומאמנים. עשיתי את השיקולים שלי ובחרתי בציריך".
אילו הצעות נוספות היו?
"היו כל מיני קבוצות מאוסטריה, הייתה אפילו התעניינות מאיטליה. בסופו של דבר, ציריך הייתה הכי רצינית וקיבלתי מהם את ההרגשה הכי טובה. מה לא הסתדר באיטליה? האמת שאני לא כל כך יודע, אבל דברים היו שם קצת מוזרים. לא היה לי קשר ישיר עם המועדון כמו בציריך למשל ולא יצא לי לדבר עם המנהל המקצועי או המאמן. הייתה תחושה יותר טובה בציריך".
אז באמת, מה אמרו לך בציריך?
"קיבלתי מסרים טובים מאוד: גם כל התנאים שקיבלתי, זה שהם בונים עליי מאוד מבחינה מקצועית. הם נתנו לי הרגשה טובה מאוד גם כשהגעתי לחתום שם, שייתנו לי כל דבר שאני צריך כדי להצליח, גם אם זה עזרה בללמוד את השפה או לקבל דירה ורכב. נותנים לך את ההרגשה הכי טובה שיש, שאתה לא צריך לדאוג לכלום. כשקבוצה בונה עליך בצורה כזאת, זה מכריע".
מה אתה יודע על המועדון?
"אני יודע שזה מועדון גדול, שעבר עונה קצת פחות טובה. זה מועדון עם המון אוהדים ומסורת, עיר מדהימה. אני מקווה שנעשה עונה טובה ונגיע לאירופה".
עם מי התייעצת?
"התייעצתי עם אבי ריקן ששיחק שם והוא מאוד המליץ לי על המקום. הוא אמר לי שהכדורגל שם יותר פתוח, שהעיר מאוד יפה וכוללת הרבה ישראלים. היו לאבי הרבה דברים טובים להגיד על המקום. כשהגעתי לציריך, הכירו וזכרו אותו למרות שהוא שיחק שם לפני עשר שנים".
זה היה קצת מוזר, כי חתמת שם כמה ימים לפני תחילת אליפות אירופה.
"אין ספק שאותה התקופה הייתה קצת קשה. היה קשה להתרכז גם בנבחרת וגם בעתיד שלי, אבל בגלל זה רציתי לחתום לפני האליפות, שיהיה לי ראש שקט".
לא מעט פעמים אומרים על שחקנים שחותמים בחו"ל, שהם יחזרו אחרי חצי שנה. איך אתה משכנע את עצמך שתישאר שם זמן רב?
"אני לא חושב שאני צריך לשכנע את עצמי שאשאר פה הרבה זמן, כי בסופו של דבר זו הייתה המטרה שלי. כמובן שעכשיו המטרה שלי היא להישאר שם ולעשות עונה טובה ולהתקדם משם אפילו תוך כמה שנים. אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד ולפעמים דברים לא הולכים טוב, אבל אני מאוד מאמין שלא יצאתי בשביל לחזור. המטרה שלי היא לעשות קריירה בחו"ל".
מה הייחודיות של ארד בר?
"אני חושב שהאופי שלי בעיקר. האופי שלי מתאים למקומות כאלה, אני חזק מאוד מנטלית ומאמין בעצמי. אין ספק שיהיו תקופות קשות והתמודדויות, אבל אני יודע שעשיתי את הצעד הנכון ובסוף זה ישתלם לי".
אתה לייט בלומר?
"אני חושב שכן. למען האמת, ציפיתי שהמעבר הזה יקרה כבר בגיל 20-21, אפילו אחרי העונה הראשונה שלי בליגת העל בה העפלנו לפלייאוף העליון. אני יכול להגיד לך שהיום אני הרבה יותר בשל מקצועית ומנטלית ומבחינתי, הכול לטובה".
בוא נדבר על אליפות אירופה. לא שיחקת מספיק.
"אין ספק שזה היה מאוד מאכזב. אני בטוח שיכולתי לתרום הרבה יותר מקצועית וזה מאוד מבאס. בכל משחקי ההכנה של הנבחרת הייתי שחקן הרכב, עשיתי עונה מצוינת ובאתי בכושר טוב. אבל זו נבחרת ולפעמים יש שחקנים אחרים. לפעמים צריך להיות מוכנים לשבת על הספסל ולא לשחק, אבל לתת הכול לטובת הנבחרת".
דיברת על זה עם גיא?
"לא, האמת שלא יצא לי. אני מניח שהוא עשה את השיקולים שלו ואני מכבד אותו. ברור שאני מאוכזב שלא שיחקתי, אבל הוא ראה לנכון את מה שהוא ראה. ממשיכים הלאה".
כמה גדול ההישג שלכם בתור אחד שהיה שם?
"זה הישג ענק. עדיין לא הרגשנו את זה כי בקושי היינו בארץ, אבל גרמנו לאנשים להאמין בנו ולהיות מאחורי הנבחרת. זה היה כיף להוכיח לכולם שהכדורגל הישראלי הוא לא סתם, שלא באנו לטורניר סתם. שאנחנו יכולים לעשות דברים גדולים".
ויגידו אנשים שכבשתם רק שני שערים, שלא שכנעתם וכו’.
"אגיד לאותם אנשים ששיחקנו נגד גרמניה ואנגליה, נגד אריות היבשת ועשינו את כל מה שצריך לעשות כדי לעבור. גם להיות נבחרת קשה ומאומנת זה לא פחות חשוב כמו שראית".
אתה בא אחרי עונה עמוסה בה לא הייתה לך פגרה.
"למען האמת לא הייתה לי מנוחה. זה בהחלט קשה מבחינה מנטלית ופיזית, אבל אני מאוד רעב להוכיח את עצמי מחדש, בייחוד אחרי שלא שיחקתי בנבחרת. זה לא יהיה קל, אבל תהיה לי פגרת חורף (צוחק)".