הספורטאית האולימפית וגולשת הרוח לשעבר לי קורזיץ (39), שזכתה במדליית הזהב בארבע אליפויות עולם, מתמודדת בשנים האחרונות עם מחלה מורכבת בדם ומטופלת בתרופה כימותרפית. בפוסט מרגש שלה היא שיתפה את כולם במה שעובר עליה בהתמודדותה עם המחלה.
“מחשבות נכנסות, יוצאות, מתחלפות, מה אני מספרת, למה, איך זה משרת אותי ומה מבינים ממני. וואי, בלגן בראש ובכול זאת משתפת”, כתבה קורזיץ, “24 שנים מאז שאמרו לאמא שיש לי מחלה בדם, ישר לחץ, אבל עם הזמן הבנתי שזאת מחלה כרונית p,v ועם טיפול קל אני אחיה שנים רבות, וחוץ מזה יש לי גוף קורזיץ, מה כבר יכול להיות”.
“אז היה הרבה, בעיקר מטרות, הקשבתי לגוף בשביל המטרה ועשיתי עבודה מעולה, הבאתי את עצמי ל-4 פעמים אליפות עולם וקריירה אולימפית, מילדה עם מלא כישרון לספורטאית, ושם היו המחשבות שלי, הריכוז והמיקוד, רק כשפרשתי לפני תשע שנים הבנתי שתשומת הלב שלי בקשר לגוף הייתה דרישה מטורפת מעבר למה שנכון לפעילות תקינה של הגוף”.
לי קורזיץ (נעם מורנו)“התאים שלי שמחוברים אחד בשני ויוצרים את האיברים שלי ואת הגוף כולו ומהם אני סבלנו שנים, המערכות של הגוף לא הספיקו לנקות ולסנן את הרעלים שמצטברים מהתרופות, מחומצת החלב שמשתחררת בשרירים, מהמתחים ולחצים שספורטאי נמצא בהם כל הזמן, ברצון להוכיח משהו למישהו (זה נושא לספר שלם, המנטלי)”.
“לא משנה כמה הייתי טובה בהתאוששות אחרי אימונים ותחרויות, נקודת ההתחלה שלי לא הייתה טובה כבר בגיל 15 עם תרופות שהלכו והחמירו עם התקדמות המחלה בדם. הפעם הראשונה שהבנתי שמשהו שונה זה אחרי הפציעה בהוואי. הדם יצא מאיזון והתחילו טיפול כימותרפי קל בכדורים כול יום”.
“המשכתי עם המטרות שלי ואף אחד כבר לא יכול לעצור אותי, הים היה ההתמכרות שלי, השקט שלי, המקום שאני טובה בו. כל מה שרציתי זה להיות בים ולהתאמן ושאף אחד לא יציק לי .התעלמתי מצד אחד של הגוף שלי, אבל לצד השני נתתי את הכל. הרסתי ובניתי באותה נשימה. חייבת לציין שבלי מודעות לא היה לי מושג, רק רציתי לנצח בים”.
“9 שנים אחרי הפרישה מהספורט אני ללא ספק מרגישה בשיפוצים, ממש כמו רכב 4X4 שנכנס למוסך אחרי שקרעו לו את הנשמה בשטח קשוח. שישה ניתוחים גדולים ומסובכים וסוף סוף אחרי כל כך הרבה שנים הרגשתי שהגוף והנפש שלי במקום הנכון וללא ספק למדתי להתרגל בשנתיים האחרונות לחיות עם כאבים וחולשה תמידית. רציתי ללמוד סיעוד ברופין, כבר לקחתי כמה קורסים בשביל לזכור איך ללמוד, עבדתי על הרצאה חדשה, נכנסתי לגלוש רוח במעגן במכמורת, וואו זה היה רגע”.
"רק רציתי לנצח בים". לי קורזיץ (רויטרס)“רגע של אושר, של חיבור אמיתי לדבר שעשיתי כל חיי ופתאום אין שום כאב, שום חולשה, רק היכולות שלי, הרגש שלי לים לרוח שמתנגשת במפרש ואני עם הגוף מעבירה את האנרגיה של הרוח דרך כפות הרגלים לגלשן שצף על המים. אז זה היה ביום שישי וביום ראשון הייתה לי כבר בדיקת מח עצם, ושם כבר נהיה לי בלגן בראש, אפילו לא נתנו לי לחזור הביתה, ישר אשפזו אותי והרופאה שלי באה לדבר איתי על התוצאות”.
“לצערי ישר היא ראתה שיש בדם שלי אחוז גבוהה של בלאסטים (תאים סרטניים). לשמחתי/לצערי אני מבינה קצת בהמטולוגיה וישר הבנתי שאני בצרות, תמיד ידעתי שברגע שהמחלה שלי משתנה היא הופכת למפלצת לוקמיה חריפה (בראש שלי מההבחנה יש בין 3-6 חודשים לחיות, כך היה בעבר) בשורה קשוחה”.
“אחרי ההבנה שהסתבכתי ונפל לי האסימון שאני חולה בסרטן קשה, הגיע שוב הרופא יום אחרי ואמרה שחייבים להתחיל טיפול ויש לי שבוע לנסות לשמר פוריות (ילדים זה ללא ספק אחד החלומות שלי ותקווה שיום אחד גם לי יהיה ילד שלי מה-DNA שלי). אחרי שהבנתי את הסיכון בטיפול הורמונלי, שאיבת ביציות, הבנתי שאני רוצה קודם כל לחיות, ויתרתי על הזקיקים היפים שהיו לי בשחלות והתחלתי טיפול כימו וביולוגי לקראת השתלה של מח עצם”.
רוצה קודם כל לחיות. לי קורזיץ (רדאד ג'בארה)“לשמחתי הטיפול עובד עליי טוב ובבדיקת מח העצם שבוע שעבר, מח העצם היה נקי אחרי שבעה טיפולי כימו, לפני עוד חודש של כימו וביולוגי ואז החלק הקשה – השתלה, בידודים לא נודע והשיער שלי, הנשיות שלי, הכוח שלי הוא בשיער, אני שמשון לא?”
“אוי איזה סיפור עצוב. כן, אבל הפאזל שבנה ובונה את תמונת חיי כל כך מורכב ויש כל כך הרבה טוב, יופי, הנאה, שמחה, אנשים טובים וחברי נפש ועוד מיליוני רגשות שאי אפשר בכלל לבטא במילים. אני כל כך אוהבת את החיים, לחיות, ללמוד מהמשברים, לצמוח, ללבלב, לפרוח ולאהוב. אז יש לי מטרה חדשה כרגע, פשוט לחיות. כדאי לכם לנסות, זה כיף”, סיכמה קורזיץ.