שילוב של פדרי וגאבי: מאחורי מעבר גולר לריאל

קוראי האתר לא צריכים להיות מופתעים מהמלחמה על החתמתו של ארדה גולר שהתפתחה בימים האחרונים בין ריאל מדריד לברצלונה. את הילד הפלא הטורקי הצגנו עוד במרץ 2022, שבועות ספורים אחרי יום הולדתו ה-17. ההתלהבות סביבו לא ידעה גבול באיסטנבול והמשימה המרכזית של פנרבחצ'ה הייתה לדאוג שההמולה לא תפגע בו – הרי כישרונות רבים איבדו את הקשר עם המציאות אחרי שקיבלו מחמאות מפליגות, והלכו לאיבוד בסופו של דבר. “אנחנו רוצים לשמור על ארדה מפני ציפיות לא סבירות”, הדגיש המאמן דאז, איסמעיל קרטאל, שהספיק לעזוב ולחזור בימים אלה לקדנציה שלישית במועדון.

ובכן, ניתן לומר כי המטרה הזו הושגה בהצלחה מרובה. השתן לא עלה לגולר לראש, קצב ההתפתחות שלו לא הואט, הרגליים נותרו יציבות על הקרקע והסיבוב השני של העונה האחרונה היה פנטסטי בכל קנה מידה. לו היה המאמן הפורטוגלי ז'ורז'ה ז'סוס מעניק לו את הבמה הראויה גם בסיבוב הראשון, יש יסוד סביר להניח כי לקנריות היה סיכוי טוב הרבה יותר לתת פייט לגלאטסראיי בפסגה ולזכות באליפות על חשבונה.

הרי כאשר שולב הקשר הצנום במערך באופן קבוע, לא היו לו מתחרים בליגה כולה. הוא דורג ראשון בממוצע ל-90 דקות בכל הפרמטרים האפשריים – בישולים, מסירות מפתח, כדרורים וגם פעולות לחץ על יריב ללא כדור. ההערצה כלפיו רק הלכה והאמירה, על אף שנדמה היה כי זה כמעט בלתי אפשרי, ולכן העזיבה לטובת מועדון הפאר הספרדי מתקבלת בטבעיות. זה היה הייעוד שלו.

ארדה גולר (האתר הרשמי של ריאל מדריד)

הסקאוט שגילה את ארדה בגיל 14 ניבא את מעברו לסנטיאגו ברנבאו. “ראיתי את הכישרון והאופי שלו, והיה ברור שאנחנו חייבים לשים עליו את היד. שחקן כמוהו מופיע פעם ב-100 שנה, זה משהו מיוחד מאוד. הוא יוכל לשחק בכל קבוצה בעולם בעתיד, גם בריאל מדריד”, אמר האיש שהביא את הקשר מגנצ'לרבירליאי לפנרבחצ'ה ב-2019, לקח לתחזית הזו 4 שנים בלבד על מנת להתגשם.

ההיבט המפתיע היחיד של העסקה הוא כי במשך מספר ימים דווח בתקשורת כי גולר קרוב דווקא ליריבה הקטלונית המושבעת, ואוהדי ברצלונה כבר החלו לחגוג את בואו של היהלום המכונה בחוגים מסוימים "מסי הטורקי", אלא שהמציאות הייתה שונה ולא בהכרח נכון להגדיר את הפעולה של ריאל כ"מחטף". היא פשוט הציעה לארדה את המסלול הנכון ביותר עבורו והיה ברור כשמש שזו הדרך העדיפה עבורו בשלב זה של הקריירה.

ארדה גולר חותם על חוזה בוגרים בפנרבחצ'ה. "שחקן שמופיע פעם ב-100 שנה" (אינסטגרם)

ברצלונה אמנם העריכה מאוד את גולר והמנהל הספורטיבי החדש דקו נסע במיוחד לאיסטנבול על מנת לנהל איתו משא ומתן ישיר, אבל הכוונות היו מעורפלות למדי. לשם התחלה, אין לבלאוגרנה יכולת כלכלית להביא את הכוכב הצעיר כבר עכשיו והכוונה הייתה להחתימו ולהשאירו בפנרבחצ'ה על תקן מושאל על מנת לא לשבור את מגבלות השכר המפורסמות של הליגה הספרדית.

זה היה הגיוני מקצועית מבחינת המועדון, כי אין לבארסה צורך מיידי בגולר. פדרי הוא הקשר היצירתי האולטימטיבי ואילקאי גונדואן בהחלט יכול להיכנס למשבצת הזו אחרי המעבר החופשי ממנצ'סטר סיטי, גם גאבי ופרנקי דה יונג צריכים להיות בהרכב ולכן אין לטורקי משבצת אליה הוא יכול להיכנס באופן מיידי בקאמפ נואו (סליחה, במונז'ואיק כי האצטדיון הביתי המיתולוגי נכנס לשיפוצים).

לעומת זאת, ריאל עוברת חילופי דורות במרכז המגרש והמסלול למרכז הבמה מהיר הרבה יותר. לא במקרה לקחו לפי הדיווחים לוקה מודריץ' וטוני קרוס חלק פעיל בניסיון השכנוע של ארדה. הציוות של השניים עם קאסמירו הפך לאגדי, אבל הברזילאי נטש למנצ'סטר יונייטד לפני שנה, בעוד סיום דרכם במועדון מתקרב. עוד מעט תזדקק ריאל לטריו חדש לחלוטין וייתכן שהיא השלימה את בנייתו בקיץ מצוין בשוק ההעברות. 

מודריץ', קאסמירו וקרוס. עוד מעט ריאל תזדקק לטריו חדש לחלוטין (אינסטגרם)

ג'וד בלינגהאם האנגלי נרכש מבורוסיה דורטמונד כדי להגדיר את העידן הבא, עכשיו גם גולר מגיע – והוא צעיר אפילו יותר. “אני עוזב עוד מעט ורוצה שתיקח את החולצה שלי”, אמר מודריץ' לשחקן הצעיר ממנו בשני עשורים והוא מתכוון לכל מילה. אורליאן טשואמני, בלינגהאם וגולר הם שחקנים שונים מאוד באופיים, אשר מסוגלים להשלים זה את זה במרכז המגרש. השלישייה הזו לא דומה לקודמתה, אבל היא מסוגלת להיות מוצלחת לא פחות. טשואמני הוא הקשר האחורי האולטימטיבי, בלינגהאם הוא המנוע שרץ מרחבה לרחבה ומסוגל לעשות כמעט הכל, בעוד ארדה הוא האמן.

יש המשווים אותו למסוט אוזיל, מה גם שהייתה לגולר הזכות לשתף פעולה עם כוכב ריאל לשעבר למשך תקופה קצרה בפנרבחצ’ה, אבל הסגנון שלו דומה יותר לאנדרס אינייסטה. כאשר הכדור ברגליו, נדמה כי יש לו הרבה מאוד זמן והרבה מאוד מרחב לפעולה, גם אם שחקני היריב מנסים להלחיץ אותו. איכשהו, הוא חי בעולם משלו, רואה את המגרש טוב מכולם וניחן בשליטה טכנית ברמה כה גבוהה שלא ניתן אפילו להתקרב אליו. ארדה חושב על המהלך הבא עוד לפני שהכדור מגיע אליו, מוצא את הפתרונות היצירתיים ביותר והאלגנטיות שלו גורמת לצופים הנאה ייחודית. זו הייתה הסגולה המרכזית של אנדרס הקדוש והיא שמורה לשחקנים נדירים ביותר.

ארדה גולר. "רואה את המגרש טוב מכולם" (רויטרס)

מבחינת הסגנון הטהור, גולר באמת מתאים יותר לברצלונה. הוא יכול היה להתפתח לשחקן טיקי-טאקה קלאסי, מהטובים ביותר שידעה קטלוניה, אלא שהמשבצת שלו תפוסה על ידי פדרי ויש לו תכונות משותפות רבות גם עם גאבי. באופן מפתיע למדי, עבור שחקן שנראה שברירי מאוד ממבט ראשון, גולר הוא פייטר. הוא נלחם על כל כדור, מבצע עבודה הגנתית מרובה והתשוקה שלו דומה לזו של הילד עם הכי הרבה אנרגיות בבארסה. לריאל לא היה שחקן עם המאפיינים האלה – ועכשיו יש. אם תרצו, ארדה הוא שילוב מסקרן של פדרי וגאבי ולכך יש להוסיף גם מיומנות גבוהה בביצוע כדורים נייחים. אחרי עזיבתם של מודריץ' וקרוס, צפוי הטורקי לבצע את כל הבעיטות החופשיות והקרנות במדים הלבנים.

מכיוון שריאל משוחררת ממגבלות כספיות הדוקות, היה לה קל הרבה יותר לנהל משא ומתן עם פנרבחצ'ה. סוכניו של גולר דאגו לעתידו עוד כאשר הצטרף לקנריות מאיסטנבול עם סעיף שחרור חלומי בגובה 17 מיליון אירו. הנשיא פלורנטינו פרס הסכים לשלם אף יותר ועוד להעניק למועדון הטורקי 20 אחוזים ממכירה עתידית, בעיקר כדי לשפר את ההרגשה – כי הרי אם יהפוך ארדה לכוכב על דומיננטי בסנטיאגו ברנבאו, איש לא יעלה בדעתו לשווק אותו. השאלה המרכזית היא אם הבחור אכן ימצה את הפוטנציאל האלוהי שלו וכאן אף אחד לא יכול לתת תחזית מדויקת, אבל אפשר לנסות להסתמך על האופן בו התמודד עם ההמולה סביבו במשך יותר משנה.

“אני לא מרגיש לחץ. כדורגל משחקים כדי ליהנות והוא גורם לי אושר. במקום להיות לחוץ, אני חש שמחה כשאני עולה על המגרש”, הוא אומר. האמירה הזו מזכירה את הציטוט מהאוטוביוגרפיה של אנדראה פירלו: “אני לא מרגיש לחץ, לא אכפת לי ממנו. ב-9 ביולי 2006 ישנתי ושיחקתי בפלייסטיישן ואז הלכתי וזכיתי בגביע העולם בערב”. את פירלו, אגב, ניצח גולר העונה כאשר האיטלקי אימן את פתיח קראגומרוק – הוא בישל בכדור קרן את השער המכריע. אם הגישה הפירלואית הזו תישמר גם אחרי שעשה את הצעד הענק קדימה בקריירה, השמיים באמת יהיו הגבול מבחינתו והחולצה מספר 10 תעבור לרשותו כבר ב-2024.

ארדה גולר. "לא מרגיש לחץ" (האתר הרשמי של ריאל מדריד)