הנבחרת הצעירה של ישראל תגיע הערב (רביעי, 19:00) לרגע האמת, כשתפגוש את נבחרת אנגליה בחצי גמר יורו הצעירות. כשהכרטיס למשחקים האולימפיים כבר הושג, גיא לוזון, שמוביל את הנבחרת להישג חסר תקדים, ינסה לשבור עוד שיא, לגבור על נבחרת שלושת האריות ולהעפיל לגמר הגדול בקיץ הכי גדול של הכדורגל הישראלי בכל הזמנים.
רבות דובר על לוזון האדם, עם הריחוק מהתקשורת וגם על הייחוס המשפחתי. אבל כפי שהצהיר במהלך הטורניר, אחת הנשים הכי קרובות לגיא היא הסבתא עליזה. על ארוחת השישי המפורסמת בביתה בפ"ת כבר דובר לא מעט, כאשר גם המאמן בן ה-48, שהוא נכדה הבכור של עליזה, סיפר במהלך הטורניר, כי הוא מתייעץ לא מעט עם סבתו, שנחשבת לאחת הנשים הקרובות אליו.
בניגוד למוחצנות של בני משפחתה, עליזה שומרת בקנאות על פרטיותה ואפשר לספור על יד אחת מתי הסכימה לדבר עם התקשורת, בטח שלא בעשור האחרון. כעת, לכבוד הצלחתו הנדירה של נכדה הבכור, היא מסכימה לדבר על התקופה שעבר, ההצלחה הנוכחית ומערכת היחסים הקרובה בין השניים. בגיל 87, היא נשמעת צלולה ביותר ומספרת על התקופה האחרונה בחייו של המאמן. אגב, היא לא דיברה שנים ארוכות, אך הסכימה לדבר על הנכד שמסב גאווה גדולה.
"אני מאוד רוצה שהוא יעבור את המשחק היום, ונדבר בחמישי", היא אמרה תחילה, אבל בהמשך הסכימה לדבר. "אני חושבת שגיא יצליח גם בחצי הגמר. זה טורניר מאוד קשה, הוא בא אליו אחרי תקופה לא קלה בקבוצות הישראליות בארץ. אז בשבילנו זו שמחה גדולה: גם עבורו וגם עבורנו".
הוא עבר כמו שאמרת תקופה לא פשוטה.
"תשמע, זו הייתה תקלה. להגיד לך שאני יודעת ממה זה? אולי חוסר מזל או קצת חוסר ביטחון, קשה לי להסביר. ברוך השם, סוף סוף נפתח לו קצת המזל".
גיא נראה קצת סגור. את מאוד קרובה אליו.
"הוא קצת סגור, הוא לא ידבר עם אף אחד חוץ מעם סבתא שלו. הוא הנכד הבכור שלי, הוא לקח וקיבל את כל האהבה, השמחה ותשומת לב. הוא איבד את סבא שלו ואת אמא שלו (כבר בגיל 15), הוא עבר הרבה משברים. הוא לא מצא אף אחד, רק אותי. הוא עבר משבר מאוד קשה. גיא בחור רגיש".
ומבחינת הכדורגל?
"הוא אהב את זה כל החיים שלו. הוא לא רצה ללמוד שום מקצוע אחר ולא עניין אותו כלום רק כדורגל וכדורגל. זה מה שהוא רצה תמיד. אני מאחלת שיצליח וייסע בהצלחה לצרפת לאולימפיאדה".
את אחד האנשים הכי שמחים עכשיו?
"נכון מאוד, אין מה להגיד, אתה צודק ב-100%. יש לי הרבה נחת ממה שקורה עכשיו ושמחה ואהבה אליו".
הוא מספר תמיד שאיתך הוא מדבר ומתייעץ יותר מכל.
"אני אמרתי לו תמיד שלא יתייאש. שיש עליות וירידות בכל דבר ושאסור לקחת ללב. לא להיות עצבני. ברוך השם לא חסר לו כסף או משפחה שדואגת לו. תמיד יהיה לו גב, עזרה, אהבה ושמחה מכל המשפחה. תמיד חיבקו ואהבו אותו הרבה, בלי קשר רק לכדורגל. תודה לאל, המשבר שלו עבר".
מה את אומרת לו עכשיו?
"אני לא מדברת איתו כל כך בימים האחרונים, אבל לפני שהוא נסע אמרתי לו שהוא יצליח. למען האמת, הוא פחד לקחת את הנבחרת הצעירה לפני המינוי. ביקשו ממנו להגיע, אבל היה לו מן פחד כזה אחרי המשבר. הוא לא רצה לבייש את עצמו או את המשפחה, אחרי שהוא התחיל את הקריירה בצורה מוצלחת בחו"ל ובארץ היה אחר כך קצת פחות טוב. היה לו משבר מאוד קשה".
תמיד מדברים על הארוחות המשפחתיות המפורסמות אצלך. מה נאמר בשישי האחרון לפני הנסיעה?
"מה יש לנו להגיד? כולנו בירכנו אותו. אמרתי לך, לקח הרבה זמן לשכנע אותו שייקח את הנבחרת הצעירה. כשהוא הסכים אני הייתי מבסוטה ישר".
מה עושה לך לראות את כל הלוזונים שם?
"עושה לי טוב ולא טוב. מבחינת ההצלחה אני מבסוטה, אבל מהצד השני אני מבואסת כל שבת כי אני לבד (צוחקת). זה לא קל להיות משפחת לוזון בכדורגל, אבל בוא אגיד לך: לא כולם שחקנים. כולם כשהיו קטנים שיחקו, אבל נשרו. תמיד במשפחת לוזון אהבו כדורגל".
לאן גיא ילך אחרי הטורניר הזה?
"תשמע, הוא קיבל הרבה הצעות לאמן בחו"ל ורצה ללכת, במיוחד אחרי שהצליח שם בעבר. אבל זה פחות מסתדר משפחתית. לאשתו לא היה פשוט בעבר והיא סבלה. אני לא אפרק את הבית בגלל ג'וב בחו"ל".
זה יותר קשה ששופטים אותו כבן למשפחת לוזון?
"שיסתכלו. תשמע, אי אפשר לסתום את הפה של האנשים, לא את הפה ולא את העיניים. כשבאתי לפ"ת, היו לי שכנות עיראקיות ואני לא אשכח שאמרו לי בערבית משפטים. שאלתי אותם מה זה אומר, אז אמרו לי שאם טוב לך מקנאים. אנשים אוהבים לדבר. העיראקים אומרים: את הפה של הג'ורה אפשר לסגור, את הפה של האנשים אי אפשר לסגור".
הכדורגל עשה למשפחה טוב?
"לי כן, אבל למשפחה לא יותר מדי, זה לא מעניין אותי יותר מדי. אני חושבת שדווקא כולם מבסוטים במשפחה".
לפני סיום, איחלה עליזה שגיא יצליח גם בחצי הגמר וסיימה בהזמנה לארוחה המשפחתית. "תברך את גיא גם אתה היא אמרה". הצטרפתי לברכות.