למעלה מ-50 שנה נבחרת ישראל בכדורעף לא שיחקה באליפות אירופה. בעוד כחודש, הנבחרת תעלה להופעה נדירה בטורניר היוקרתי, כשהיא תארח את שלב הבתים עם הנבחרות הטובות ביותר ביבשת. בדרך לאחד מהרגעים הגדולים של הענף, האיגוד מינה את המאמן החדש איתמר שטיין במטרה לנסות ולהפתיע.
ב-29 באוגוסט יגיעו להיכל קבוצת שלמה בתל אביב נבחרות מהטופ האירופי, כאשר נבחרת ישראל תארח את יוון, רומניה, צרפת, פורטוגל וטורקיה במשך שמונה ימים. זה רק אחד מבין ארבעת הבתים של אליפות אירופה - שיתקיימו במקביל באיטליה, בולגריה, צפון מקדוניה וישראל - כאשר בכל בית ישחקו שש נבחרות וארבע מהן יעפילו לשלב שמינית הגמר, שהמשחקים בו יתקיימו באיטליה ובולגריה.
איתמר שטיין, בן ה-40 שגדל בקיבוץ מסריק שנמצא ליד עכו, חזר לישראל אחרי שבשנים האחרונות הוא חי בגרמניה, שם הוא הפך בשנים האחרונות משחקן למאמן. הוא שיחק באירופה עד גיל 29, נפצע ולקח החלטה לעמוד על הקווים. תחילה זה קרה בקבוצתו הגרמנית קובורג, אך הקבוצה פשטה את הרגל והוא עבר לאמן את גיזן שנמצאת באזור האנובר, שם הוא גר. בעונה האחרונה הוא הגיע עם הקבוצה עד לרבע גמר הפלייאוף בבונדסליגה, שם הפסיד לפרידריכסהאפן, קבוצה חזקה שהופיעה ברבע גמר ליגת האלופות ובליגה הגרמנית הפסידה בגמר את האליפות לברלין.
בעקבות זאת, המנהל המקצועי של איגוד הכדורעף, זוהר בר נצר, לטש עיניים לכיוונו. מאמן הנבחרת נועם כץ סיים את תפקידו ושטיין הגיע מגרמניה כדי להוביל את נבחרת ישראל, אחרי שחתם על חוזה קצר, כך שהתחייב לעמוד על הקווים רק עד לסיום אליפות אירופה. אין ספק כי מדובר בהחלטה די מוזרה לחתום על חוזה לחודשים ספורים, אך עבורו זו הייתה סגירת מעגל לחזור לנבחרת אחרי שנים בחו"ל ולכן הוא הלך על זה.
איתמר, איך זה להיות מאמן נבחרת ישראל?
"בתור אחד ששיחק כל הקריירה שלו בנבחרת, מגיל 14 עם נבחרות הנערים ומגיל 17 בנבחרת הבוגרת עד לפרישה, זה משהו טבעי ומרגיש לי כמו סוג של המשכיות. אומנם היה לי ניתוק קטן מהכדורעף הישראלי כי הייתי בגרמניה בשנים האחרונות כך שלא הייתי מחובר למה שקורה בארץ, אבל זה תמיד היה סוג של חלום מאז שהתחלתי לאמן. תמיד אמרתי לעצמי 'יום יבוא וזה יקרה'. כשזה קרה, הכל קרה די מהר".
מה דעתך על מה שקרה עם נועם כץ? איך המינוי הזה התחיל מולך?
"מה שקרה עם המאמן הקודם לא היה בשליטתי. היה מכרז של איגוד הכדורעף, הגשתי את מועמדותי במכרז בדרך הרשמית, מבחינת המועמדים רצו אותי לתפקיד, ואחרי שהתקבלה ההחלטה באיגוד אז גם נעשתה פנייה אליי".
באיגוד סימנו אותך מראש.
"זה הגיוני אם אתה רוצה מישהו. יצא מכרז ומבחינת המועמדים הם מצאו אותי כראוי לתפקיד".
איך החיים בישראל? אומרים שלא קל לעבור מהקור הגרמני לקיץ הישראלי.
"לא היה לי כל כך קל לבוא לארץ, כי מרכז החיים שלי והמשפחה שלי נמצאים בגרמניה, אבל ברגע שזה קרה - זה הרגיש לי טבעי. מזג האוויר? אני גם נהנה מזה וגם סובל מזה. שמתי ג'ינס במזוודה, אבל אני לא מסוגל ללבוש אותו בגלל החום".
מה הכי מוזר לך בישראל?
"הכי שונה מהעבודה באירופה או בגרמניה, זה הרעש שיש באולמות בישראל. יש דברת בלתי פוסקת", הוא מציין בהומור, "אבל כיף נורא לעבוד עם השחקנים באימונים. האווירה פנטסטית ומפרגנת, יש לנו שילוב של צעירים ומבוגרים, שחקנים שתמיד רוצים לעזור האחד לשני".
אמבפה של הכדורעף מגיע לת”א
ואכן, הסגל שלו בנוי מצעירים ומבוגרים. מצד אחד, המצליב עידו דוד בן ה-23 והחוסם גיא גניס בן ה-24 שזכו באליפות המכללות, משחקים ביחד עם שחקנים צעירים יותר כמו שי ליברמן בן ה-17, כאשר מהצד השני יש שחקנים ותיקים כמו גנדי סוקולוב בן ה-31, אריאל כצנלסון בן ה-30 ואלכס אוסוקין בן ה-33. צריך לחבר את כל זה, וזה מה שעושה המאמן החדש בחודש האחרון.
הכחולים-לבנים ישחקו מול יוון במשחק הפתיחה של הטורניר, שהוגדר למעשה כמשחק מפתח מול יריבה ישירה על הכרטיס לשלב הבא, בידיעה שניצחון יוכל לסחוף את הנבחרת קדימה ולייצר אווירה טובה סביבה. גם המשחק נגד רומניה יהיה חשוב. מנגד, טורקיה, נבחרת שזכתה בגולדן ליג פעמיים, תהיה יריבה קשה, וכך גם פורטוגל.
אלא שהמשחק הקשה ביותר יהיה נגד נבחרת צרפת, היריבה הכי חזקה באירופה וזו שזכתה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. אם בכדורגל יש את אמבפה, בכדורעף יש את אנגפה. בדומה לקיליאן, שהוא אחד מהכדורגלנים הגדולים בעולם, לצרפתים יש בכדורעף גם את ארווין אנגפה בן ה-32 שזכה בכל תואר אפשרי והוא הכוכב הגדול של הענף.
הצרפתים התכוננו ברצינות לטורניר הזה. הם כבר שלחו נציגים שביקרו בארץ בחודשים האחרונים כדי לחפש אולמות בגובה של 11 מטר ברחבי המדינה, על מנת שיוכלו לסגור אולם לאימונים שיהיה זמין וסגור רק עבורם. אליפות אירופה האחרונה של צרפת הסתיימה בכישלון לאחר שהנבחרת הודחה ברבע הגמר, כך שהיא רוצה לבוא ולתקן את הרושם.
"הגענו לטורניר וזה ריאלי גם לעבור שלב", טען שטיין. "אומנם צרפת נמצאת ברמה אחרת לגמרי ואנגפה הוא באמת שחקן מטורף, אבל נצטרך להתמודד עם כולן. על הנייר, צריך להשיג שני ניצחונות בשביל לעלות לשלב הבא".
אומנם זה משחק פיזי, אבל עם המוח היהודי אפשר להפתיע?
"לנצח את נבחרת צרפת בכדורעף זה כמו שאלון חזן יבוא ויגיד 'אנחנו מסוגלים לנצח את ברזיל בכדורגל'. זה בעצם אותו הדבר. אני תמיד אופטימי, ואני בחיים לא אגיע למשחק כזה או אחר ואגיד שאין לי סיכוי, אבל זה יהיה קשה. קודם כל, אנחנו מתרכזים בעצמנו כדי להביא את היכולת הכי טובה שאפשר. אנחנו מחפשים לשחק את הכדורעף הטוב ביותר. אני אוהב שיש לי קבוצה מאורגנת ומחוברת, ואולי קשה לעשות את זה בנבחרת אבל יש נכונות מצד כולם וזה מה שחשוב. יש לנו הרבה פוטנציאל, נתחבר ואז נתחיל לבדוק איך אפשר להתמודד מול היריבות שלנו".
הרבה שנים ניסו להגיע לטורניר כזה. בעקבות המלחמה באוקראינה נוצרה הזדמנות, יו"ר האיגוד אשר קסו לקח סיכון כלכלי והחליט ללכת על אירוח המשחקים בישראל כך שהנבחרת גם תוכל להשתתף באליפות אירופה. מה אתה חושב על המהלך האמיץ שלו?
"מאז שאני זוכר את עצמי ניסינו להגיע לאליפות אירופה ואף פעם לא הצלחנו. הרבה פעמים היינו קרובים לזה בנוער, וגם בבוגרים היינו אפילו רחוקים ניצחון אחד בלטביה מהעפלה. אין יותר גדול מזה, להיות במעמד הזה של אליפות אירופה זה משהו שהוא מאוד יוקרתי. כשהגעתי היו דיונים על התקציבים של אליפות אירופה, שזה לא דבר פשוט, והאיגוד לקח סיכון גדול במקרה הזה - אבל הרווח יכול להיות עצום לכדורעף הישראלי. מגיע כל הכבוד לאשר קסו ולכל מי שלקח חלק במהלך הזה של אירוח הטורניר, אני מקווה שנוכיח שזה היה שווה את זה".
זה טורניר שיכול להזניק את הכדורעף בארץ קדימה?
"בטוח. יש דור צעיר של שחקנים שאפשר לבנות עליו, שזה הדבר הכי חיובי שראיתי מהרגע הגעתי לכאן. יש פה חבר'ה בני 17 או 18 שהם שחקנים טובים. אני מקווה שהנבחרת הזו תרים את הענף הישראלי למעלה".
לא היית פה בשנים האחרונות, אבל יש שיאמרו שהענף נמצא בירידה, למרות ההצלחות של הקבוצות הישראליות בזירה האירופית בשנה האחרונה, בעיקר בגלל התקציבים והקושי בניהול. ולמרות הכל, עדיין יש אנשים שאוהבים כדורעף בארץ.
"ואנחנו צריכים את הקהל הזה איתנו במשחקים. גם בקבוצה שלי בגרמניה אני תמיד שואל 'כמה קהל מגיע היום?' לפני המשחקים, כי זה תמיד יותר מהנה לשחק לעיני אנשים. הספורט הוא בשביל האנשים והקהל. בישראל יש המון אוהבי כדורעף ויש גם המון אנשים שאוהבים להציג את הדברים באור שלילי, זו ההתרשמות שלי כשאני קורא דברים ושומע דיבורים. לפעמים כשאני מדבר עם אנשים הם נוהגים לומר לי 'איזה יופי שהגעת, אבל רק שתדע שהמצב הוא לא פשוט ולא טוב כי יש בעיה פה ובעיה שם'. למה להציג את המצב באופן רע ולחפש את התגובה שלי?".
זה חודר גם לתוך הנבחרת שלך?
"בדיבור בתוך הנבחרת אנחנו לא מתעסקים במה ההוא אמר ומה האיגוד עשה, זה לא נכנס לנו לשיח. תמיד אני אומר 'בואו נתרכז בנו' ואני מכוון לקטע החיובי. גם הפידבק שלי באימונים הוא תמיד כדי לבנות ולא כדי להרוס, כי זה לא עוזר זה רק פוגע".
זה שלא היית פה אלא בגרמניה בשנים האחרונות, זה משהו שעוזר לך בעבודה בארץ?
"כן, הרבה יותר קל לי כי אני מנותק מהפוליטיקה שיש פה. כבר עברתי את זה. גם באירופה לא יותר קל וטוב, כי זה ספורט שלא מביא איתו הרבה משאבים או תקציבים כמו בענפים אחרים. זה בסדר, זה חלק מהעניין. אני רוצה להביא אקשן, להופיע בצורה הכי מכבדת ולוחמת באליפות אירופה, כשהמטרה שלנו היא לנצח ולעלות לשלב הבא. זה לא יהיה קל, אבל אני לא מוריד את הציפיות, אני רוצה להילחם כדי לעבור לשלב הבא".
צפית בסדרת הגמר בכדורעף הישראלי, עם הקהל והבלגאן שהיה מסביב?
"כן. אני חושב שזו הייתה סדרה מעניינת ואין ספק שזה הכניס קצת פלפל לענף. מכבי תל אביב והפועל מטה אשר כל הזמן רוצות להתקדם ולהיות קבוצות תחרותיות באירופה, התחרות בין שני המועדונים האלה בעצם מחזיקה את הליגה, וכל הכבוד להם. היו שנים בהן מטה אשר, מכבי תל אביב או קרית אתא שלטו בליגה לתקופות מסוימות, כך שזה טוב שיש תחרות ומאבקים על התואר. היה יכול להיות יותר טוב אם היו ארבע קבוצות שייאבקו, אבל אני רואה שיש נטייה לזה, יש התקדמות ברצון ובעשייה אצל קבוצות כמו אשדוד, כפר סבא, מכבי חיפה ורחובות, ואולי זה יקרה. לשחקן הישראלי זה יעשה טוב, כי צריך להיות לצעירים מקומות טובים ותחרותיים להתאמן ולשחק בהם".
תמיד מדברים על העתיד של השחקן הישראלי. בעיניך, יש לו עתיד בכדורעף?
"למה לא? כשנבחרת הנשים של אריה זלינגר הגיעה לאליפות אירופה, פתאום היה בום של שחקניות שבאו לענף והיו כותרות. אני מקווה שזה מה שיקרה בגברים".
היית רוצה שיהיה משהו כמו פרויקט זלינגר בנבחרת הגברים?
"צריך שיגייסו תקציבים לטובת השחקנים הישראלים. מדברים על זה שאין שחקן ישראלי? צריך לשמור עליו בתמונה ולהכניס תקציבים לענף גם מבחוץ, כדי שבגיל 24 הם לא יפרשו בגלל שמצאו עבודה אחרת שהיא רווחית יותר. זה חשוב לענף הזה ולספורט הישראלי בכלל".
“רוצה לגרום לגאווה במדינה”
איתמר שטיין גדל למשפחה שהייתה מחוברת לכדורעף הישראלי. הוא התחיל לשחק בהפועל מטה אשר/עכו, בעקבות אחיו אלכס, ששיחק בנבחרת הנוער. לפני כמעט 30 שנה, איתמר נסע לרעננה כדי לצפות באחיו משחק באליפות אירופה לנוער. "זה היה אירוע מדהים, משהו שאתה חולם עליו כשחקן", סיפר המאמן. "מאז הלכתי בעקבותיו. הוא שיחק בנבחרות לפניי ואחר כך יצא לשחק בהולנד".
את אותו המסלול עשה איתמר. "בגיל 20 כבר היו לי שלוש אליפויות ושני גביעים, כשחקן שישייה בליגת העל ובנבחרת, והרגשתי שאני מסוגל לעבור לשלב הבא. ברגע שקיבלתי הצעה, עברתי להולנד בעקבות אחי וזה היה הדבר הכי טוב שעשיתי בקריירה שלי. אומנם לא הרווחתי הרבה כסף בשנים הראשונות, אבל זה בנה אותי כשחקן וכאדם".
מתי הבנת שאתה רוצה לאמן?
"שיחקתי שלוש עונות בגרמניה ובעונה השלישית נפצעתי. בשלב מסוים הקבוצה נכנסה לסחרור, פיטרו את המאמן והציעו לי לאמן את הקבוצה. הייתי צריך לקבל החלטה אם אני משקיע מאמץ כדי לחזור לשחק, או ללכת ללמוד ולהתחיל לאמן. עשיתי הסמכה של שנה והתחלתי לאמן לשנה אחת בבונדסליגה בקובורג, אבל הקבוצה פשטה את הרגל. עברתי לאחר מכן לגיזן מהליגה השנייה, עלינו לליגה הבכירה והשנה הגענו לפלייאוף. לצערי הפסדנו במשחק המכריע ברבע הגמר במערכה החמישית מול קבוצה חזקה".
הצלחת להרשים עם הקבוצה הזו בגרמניה.
"כן, התקדמנו מאוד. בעונה האחרונה עשינו את הפריצה הגדולה, העפלנו לגביע האתגר, והמטרה היא להתקדם לטופ 4 בגרמניה בשנה-שנתיים הקרובות ואולי גם להיות קבוצת ליגת האלופות בעתיד. יש הרבה על הכתפיים".
איך עשית את המעבר הזה, משחקן למאמן?
"השנה הראשונה שלי כמאמן הייתה הכי קלה, כי לא באמת הבנתי מה אני עושה", הוא צוחק. "למזלי זו הייתה עונה מאוד מוצלחת. המעבר לאימון היה די טבעי לי, כי תמיד הייתי סוג של מנהיג על המגרש וכיוונתי את השחקנים. מאז ועד היום, למדתי המון והתקדמתי".
אתה עדיין צעיר יחסית בעולם המאמנים. מה החלום הגדול שלך?
"שתהיה לנו נבחרת שמכבדים אותה באירופה ושמנצחת קבוצות מהדרג הגבוה-בינוני של אירופה. צרפת או סרביה זה סיפור אחר ותמיד יהיה קשה להתמודד איתן, אבל הלוואי שנצליח להעפיל באופן קבוע לאליפויות אירופה ולנצח כמה מהיריבות האחרות שמשחקות שם באופן קבוע - אבל קודם כל, חשוב שנעשה הופעה טובה באליפות אירופה הקרובה. אנחנו רוצים לגרום לכולם לגאווה".