עברו מאה ימים מאז כנרת צדף נכנסה לתפקידה כמנכ"לית מרכז הפועל. זו האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אחד מהמרכזים המובילים בארץ, עמדה בה יש לה יכולת להשפיע ולשנות את הספורט הישראלי. מאותו הרגע בו קיבלה את המינוי, היא לא מפסיקה לרוץ מפגישה לפגישה, המשרדים הפכו מלאי חיים והטלפונים לא מפסיקים לצלצל.
צדף בת ה-43 הביאה איתה רוח חדשה וצעירה למרכז הפועל, מקום שרבים סלדו ממנו והדביקו לו סטיגמות של גוף פוליטי מלא עסקנים מבוגרים שלכאורה רק פוגעים בספורט הישראלי, משהו שהיא מעוניינת לשנות במהלך כהונתה. כאחת שצמחה בספורט הישראלי - מספורטאית שהתחרתה בכמה ענפים, הפכה לחברת הנהלה, כיהנה כיו"ר איגוד ההתעמלות ותוך כדי ניהלה את אגף הספורט במרכז הפועל - המינוי שלה לניהול המרכז היה מתבקש.
"אני לא מרגישה שונה או צעירה", אמרה כנרת צדף בראיון מיוחד ל-ONE. "יש גל של אנשים בני גילי שנכנסו פנימה, למרכז הפועל או לספורט הישראלי בכלל. כשהגעתי להפועל הייתי ילדונת בת 27 וכל השאר היו בסביבות גיל 60, ואז באמת הייתי די צעירה. כיום יש מנהיגות צעירה, אבל גם יש סביבי כמה וכמה אנשים ותיקים ומוערכים, כאלה שהידע והניסיון שלהם הוא חשוב ביותר שלא כתוב בשום נוהל, כך שנעשה הכל כדי להיעזר בהם ולהשאיר אותם קרוב אלינו. לא מעניין אותי הגיל, מעניינת אותי התרומה שלהם".
כנרת צדף (חגי מיכאלי)איך זה להיות האישה הראשונה בתפקיד המנהלת הכללית של מרכז הפועל?
"זה הישג שבא ברוח טובה, בזכות יו"ר הפועל פרוספר בן חמו, שלא ויתר, ראה אותי צומחת בתוך המערכת והתעקש על זה שאני אהיה בתפקיד, וזה בתמיכת ההסתדרות, בראשה עומד ארנון בר דוד שמוביל אג'נדה של קידום נשים. כמובן שלא קידמו אותי בגלל שאני אישה, אלא בגלל היכולות, אבל בעבר זה משהו שלא היה יכול לקרות".
מה זה בעבר? גם לפני עשר שנים זה לא היה קורה?
"כן, לפני עשר שנים זה לא היה קורה. המינוי היה תמיד בא מבחוץ, כי פעם זה היה איזה מינוי פוליטי מגניב. אני המנכ"לית הראשונה שצמחה מבפנים. לא מינו אותי בגלל שאני אישה, אבל עצם זה שאני אישה לא פגע במינוי, מה שבעבר אולי כן היה הורס את זה בתקופות אחרות".
את גאה בזה?
"אני מאוד גאה בזה. יש ימים שאני קמה בבוקר ואני עדיין לא מאמינה שאני מנכ"לית הפועל. תמיד רציתי להגיע למקום הזה וגם גידלו אותי לזה, כי יורם אורנשטיין כבר ב-2015 אמר לי שמבחינתו הוא מסמן אותי כיורשת שלו, אבל הזמן עבר וזה לא בא, כך שהיו רגעים שחשבתי שזה כבר לא יקרה. בסופו של דבר אני שמחה שזה קרה כי זה בית שאני אוהבת להיות בו, ואם מנהלים את העסק כמו שצריך אז היכולת שלנו להשפיע על החברה והעתיד של הספורט הישראלי היא גדולה".
יורם אורנשטיין. מנכ"ל הפועל לשעבר ראה בה כיורשת שלו (נעם מורנו)איך עברו לך מאה הימים הראשונים בתפקיד?
"זה מרגיש כאילו עברו שלושה. זה לא קצב העבודה שאני מכירה. נכנסתי לתקופה ששום דבר בה לא ידוע, כי אין לנו הקצבות מהמדינה, אין מבחני תמיכה שעל פיהם אנחנו אמורים לקבל את ההקצבות, כולם רוצים לסגור את המרכזים ואומרים שאין לנו זכות קיום, ובו זמנית גם האגודות והקבוצות שלנו גוססות לנו מול העיניים. זה לא קל".
כשהצהרת שאת רוצה את התפקיד לפני כשנתיים, אני מניח שלא ציפית להיכנס אליו במצב כזה שאת צריכה לצאת להילחם על חלוקת כספי התמיכה הללו מול משרדי הממשלה.
"כנראה שבגלל זה נכנסתי לתפקיד. אני חיה פוליטית שבאה מהביצה של הספורט, אבל הפוליטיקה של הספורט לא שונה מזו של הכנסת. זה בדיוק אותו הדבר. למזלי, יש לצידי יו"ר שהוא אחד מהאנשים הכי חזקים במשק, את ההסתדרות הכללית החדשה שזמינה עבורי 24/7, שותפים לדרך כמו חברי הדירקטוריון שתורמים מהידע שלהם כדי שנשיג את המטרות שלנו, והעובדים שלנו במרכז - כך שאני לא נלחמת לבד".
כנרת צדף. צריכה לטפל באגודות שגוססות בגלל הרפורמה (חגי מיכאלי)“אנחנו האמא והאבא של האגודות”
כאמור, כנרת צדף הייתה חייבת להיכנס לעניינים מהר. מתחילת השנה הושלמה הרפורמה בטוטו, כך שכספי התמיכה שמגיעים לאיגודים ולאגודות עברו לאחריות המדינה באופן מלא. אלא שמשרדי הממשלה לא באמת היו ערוכה לזה, כך שהכספים לא עוברים בזמן ובאופן מסודר כפי שהובטח, מרכז הפועל עדיין לא קיבל כסף כך שידיו כבולות, ואגודות רבות טוענות כי הן קרובות להרים ידיים ולהיסגר. מנכ"לית הפועל נכנסה ישירות לתוך המשבר הזה בניסיון להציל את המצב.
בשבוע שעבר מרכז הפועל כינס את האגודות שפועלות תחתיו והנגיש להן כלים שיסייעו בהגשת הטפסים למערכת המרכב"ה, דרכה משרדי הממשלה מעבירים את התקציבים, מערכת שיו"ר של קבוצת כדורגל בליגות הנמוכות בישראל לא הכיר קודם לכן. לפניהם הופיעו מומחים מתחום המיסוי, משפטנים שיודעים כיצד להתמודד עם בעיות מול רשם העמותות ורואי חשבון שמנוסים בבירוקרטיה מול משרדי הממשלה. את כל זה מנכ"לית הפועל והצוות שלה הרימו בתוך זמן קצר, וניכר כי בקבוצות היו צמאים למידע ולעזרה מהם. לצד המהלכים הללו, היא עדיין נלחמת ברפורמה ביחד עם מנכ"ל מרכז מכבי נאור גלילי, בניסיון להציל את הספורט הישראלי מקריסה.
משלבים כוחות כדי למנוע קריסה. מנכ"ל מרכז מכבי נאור גלילי (ראובן שוורץ)"האידיאל הוא להתעסק בספורט כי בסוף אני אוהבת ספורט, אבל לצערי עוד לא התחלתי להתעסק בספורט אפילו ליום אחד שלם. יש לי מידי פעם פגישה או שתיים בשבוע שמקרבות אותי לספורט בחזרה, אבל אני לא באמת יכולה לעסוק רק בזה כי יש פה משימה אחרת על הפרק", ציינה צדף. "לא תכננתי שככה זה יראה וזה לא קל, אבל אני מסוג מהאנשים שדווקא כשהקצב הוא מהיר והמתח הוא גבוה - זה מה שמחייה אותי. אני לא בוכה על עבודה קשה או מתלוננת. ככל שהכל מורכב יותר - זה מאתגר אותי ואני לא מוותרת. אני לא יודעת מה זה להפסיד".
לאיזו תוצאה את שואפת להגיע?
"החלום זה להחזיר את חלוקת התקציבים לטוטו, אבל אם נהיה ריאלים צריך לזעזע מדינה שלמה כדי שזה יקרה כי משרד האוצר מאוד אוהב שהכסף אצלו. הרפורמה וכל השינוי אופן חלוקת הכספים הרס את הספורט הישראלי. יש לנו מזל שאנחנו עדיין קיימים, וזה בזכות אנשים שעובדים קשה כדי לסדר את העניינים. כולי תקווה שמיקי זוהר יסדר את זה, כי אני רואה את הרצון שלו לעזור".
מיקי זוהר. יציל את המצב? (אורן בן חקון)הציעו לך כבר להחזיר את זה לטוטו בהוראת שעה לארבע שנים וסירבת. למה?
"הציעו לי פשרה, אבל ביקשו שאוותר גם על היכולת לסייע לאגודות הגדולות - ואין סיכוי שאוותר עליהן. מה שלא יהיה, המרכזים הם האמא והאבא של האגודות ואנחנו באמת נהיה כאלה, ללא תנאים. לא אוותר על הסיוע לאגודות שמקבלות מעל 100 אלף שקל מהמדינה, כך שכל מי שמקבלת פחות חוזרת לקבל כספים מהטוטו ואחרות לא. זה לא מקובל ולא יהיה. זה כמו להגיד להורה שהוא יכול לתמוך בילדים שלו עד גיל 18, אבל כשהם מגיעים לגיל הזה אסור לו לתמוך בהם יותר. הם יחיו? סביר להניח שהם ימשיכו לחיות, אבל הם ילמדו מה כדאי לעשות בחיים שבחוץ ויצליחו לחיות בכבוד? אני לא בטוחה. זה שהאגודות שלי מקבלות הרבה כסף מהמדינה זה לא אומר שאני לא אעזור להן אם אני צריכה לעשות את זה. לא צריך להעניש אותן".
יש מי שאומרים שהמרכזים לא עושים טוב, שהם לוקחים החלטות פוליטיות שגורמות לנזקים ושהם לא יודעים לנהל את הספורט בארץ. מה דעתך על זה?
"להגיד שאנחנו לא יודעים לנהל זה לא נכון, כי יש לנו את הידע הניהולי הטוב ביותר. אין אף אחד שיודע לנהל טוב יותר מאיתנו, לא במשרד התרבות והספורט, לא ברשויות ולא בשום מקום אחר. אנחנו ההורים של האגודות, אנחנו מקימים אותן, שומרים עליהן ועוזרים להן להגיע למצוינות. ובניגוד לכל גוף אחר, לא אכפת לנו מה ראשי האגודות מצביעים בקלפי ברשות המקומית. אנחנו תמיד נהיה שם, בטוב וברע".
איך את יכולה לעזור להן?
"יש לי 350 אגודות מתוקצבות, אבל לא כולן מקבלות כסף מהמדינה. כשאגודה נכנסת למצוקה, אני אעזור לה. יש לזה נהלים כמובן, זה לא שאנחנו מחלקים כסף מהשמיים לפני צבע העיניים, אבל אני תמיד אהיה שם כדי לעזור. להפועל תל אביב הגדולה היה מקרה נוראי של הצתה ונשרף להם מועדון הכדורגל, אבל חברת הביטוח לא באה למחרת עם צ'ק וסידרה הכל, נכון? לכן מרכז הפועל נרתם לעזור, וביחד עם ההסתדרות תמכנו במועדון ב-100 אלף שקל באופן מיידי כדי שהילדים יקבלו למחרת את כל הציוד שנשרף להם ויוכלו להמשיך באימונים. אני לא מכירה עוד גוף שבא מיד עם צ'ק, בלי תנאים ובלי שיבקשו ממנו, ותורם כדי שימשיכו את הפעילות".
נזקי השריפה במתחם חודורוב של הפועל תל אביב (חגי מיכאלי)אבל אם אין לאגודות מספיק תקציבים מהמדינה, מה עושים?
"גם אם אין לי יכולת לחלק להן תקציבים, אז בכסף קטן אני אתן שירות שיציל הרבה כספים אחרים. קח את דו"ח החשכ"ל ותבדוק כמה אגודות נסגרו או כמה נמצאות כרגע תחת ביקורת, כאשר במשרד האוצר משתמשים במילים כמו 'קיזוז, השבה ושלילת תקציב', ותבין את גודל הבעיה. התפקיד שלי הוא לדאוג שהאגודות שלי לא יהיו בדו"ח הזה. אני צריכה להציל אותן. אני היחידה שמדברת על זה כל הזמן, אבל בגלל הרפורמה המדינה עושה ביקורות חשכ"ל כי הן מקבלות כסף באופן ישיר מהמדינה והעמותות חשופות לביקורות על נהלים שהן לא ידעו שקיימים בכלל, אז פתאום מבקשים מהן כספים בחזרה. יש אגודות שביקשו מהן להשיב 800 אלף שקל למדינה, מי יכול לעשות את זה? אף אחד לא עוזר להן, מציל או מלווה בתהליך הזה חוץ מהמרכזים".
"באוצר מתרברבים על המדליות? לא יודעת אם יהיו עוד בעתיד"
חוץ מזה, איפה את רואה את הבעיה ברפורמה כרגע?
"המדינה כשלה בתפקידה. כשקבוצה עולה ליגה ולא מקבלת את ההקצבות שלה, זו בעיה. קבוצות שסיימו את העונה שעברה בחודש יוני ועלו לליגה הלאומית, נכון להיום לאחר סיום העונה הם קיבלו רק 60% מתקציב שלהן על בסיס מה שהגיע להן לקבל בשנה השעברה, כשהן עוד היו בליגה הארצית. למה זה קורה? כי המודל עוד לא מוכן, ומי שאמור לכתוב אותו כנראה לא יודע לכתוב אותו, אז אין מודל. עכשיו לך תבנה קבוצה בליגה השנייה עם תקציב של קבוצה מהליגה השלישית".
"משרד האוצר מבקש מהקבוצות להשיב כספים". השר בצלאל סמוטריץ' (רויטרס)ומה אומרים לך בפגישות עם משרדי הממשלה? שר התרבות והספורט מבין את הבעיה?
"השר איתנו באותה סירה, הספורט תקוע והכסף תקוע. מיקי זוהר מבין את זה, אבל ברשות המדינה אי אפשר לעשות מה שאתה רוצה, כי אם יש לך עובדים שנקלטו והם לא מתאימים לתפקיד, אז זה תהליך לא פשוט לעשות שינויים. בכל מקום אחר לוקח לך 24 שעות להסיק מסקנות ולהמליץ על ניוד או שינוי מבנה ארגוני, אבל שם זה לא קורה. חוץ מזה, הגיוני ששר הספורט תלוי במשרד האוצר לגבי התקנים במשרד שלו? בשביל לטפל באגודות צריך ללכת לקבץ נדבות באוצר? בגלל התקנים של משרד האוצר, אף אדם רציני לא רוצה לעבוד במשרד הספורט. למה מי שרוצה להיות ראש מינהל הספורט צריך תואר בחינוך גופני? זה מיותר. למה כשרצו למנות את מנכ"ל משרד הבריאות אישרו לשר להגדיל את השכר שלו, אבל לתפקיד זהה במשרד התרבות והספורט לא מאשרים העלאת שכר? האם הוא שווה יותר ממנכ"ל משרד התרבות והספורט כי הוא הופיע מידי ערב בתקופת הקורונה בטלוויזיה? אני לא מבינה את זה".
במשרד האוצר באים ואומרים - תסתכלו על המדליות, הכל בסדר, בסוף כולם מסתדרים והכסף יגיע. מה דעתך על זה?
"ההתרברבות של כל יוצרי הרפורמה שאומרים 'תראו את המדליות' היא לא במקום. ההישגים שרואים היום זה פרי של מה שהיה בעבר. אני הייתי שם באיגוד ההתעמלות ואני יכולה לומר שזה הכל בזכות ועדת לובצקי, שסימנה ענפים מועדפים כמו הג'ודו וההתעמלות, והכסף שהביאה עזר להביא את ההישגים. כיום, לצערי, הכסף לא מגיע לאיגודים ויש איגודים בהם חברי ההנהלה הכניסו כסף מהכיס בהלוואות בעלים לתוך העמותה כדי שהספורטאים שמייצגים את ישראל יוכלו לצאת לתחרויות בחו"ל. ספורטאים שלא יכולים לטוס בסוף מגיעים אלינו, ומבחינתי לא יקרה מצב שספורטאי יישאר בארץ ולא יטוס לתחרות חשובה בגלל שאין לו כסף. אני אתן כל מה שאני יכולה כדי לעזור לו, למרות שזה התפקיד של המדינה".
ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם עם מדליות הזהב מטוקיו (רדאד ג'בארה)אמרו שיש כ-150 אגודות שנסגרו. למה זה קורה? יכול להיות שהמדינה לא אוהבת ספורט?
"היא אוהבת לראות ספורט בטלוויזיה ולרכוב על המדליות. במדליות כולם שותפים, אבל שוכחים שמאחוריה יש עשרות או מאות אנשים שמעורבים בהצלחה הזאת - הוועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי, האגודה, האיגוד, המאמן, הספורטאי, ההורים, הצוות הרפואי ובהחלט גם המרכזים. הכסף שהם מבטיחים הוא לא שווה. אני מעדיפה שקל ביד מאשר שניים על העץ. ואני אעדיף שקל שמגיע בזמן, מאשר שני שקלים תחת הרגולציה של היום. הם לא באמת מביאים כסף, אבל המדינה היא הריבון, אז מה נעשה? כשהאגודות יתחילו להגיש בקשות לקבלת תמיכות דרך המרכב"ה נהיה בבעיה. אם עד עכשיו התפרקו כ-150 אגודות ספורט, בוא נראה מה יהיה בהמשך. באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 אני כבר לא יודעת אם יהיו לנו מדליות".
תקציב המדינה הוא מעל 450 מיליארד שקל בעוד שכל תקציב הספורט הוא מיליארד אחד בודד, ומתוכו חוזרים מהטוטו כ-700 מיליון שקל לקופת המדינה. אם כבר המדינה לוקחת על עצמה את העניין התקציבי, האם לא ראוי שתגדיל את הכספים שמגיעים לספורט הישראלי?
"יש שיפור ויש הישגים, אבל המדינה חייבת להגדיל את הכסף באופן משמעותי. אני כבר חושבת שהבנתי איפה המכשול שלנו. יש רק שני אנשים בכנסת שאומרים שצריך יותר להעביר יותר כסף לספורט, והם סימון דוידסון ומיקי זוהר. אם יהיו עוד 30 חברי כנסת כאלה - זה יקרה. למה כל מפלגה מדברת רק על יוקר המחייה, ולא על בריאות וספורט לאזרחים? פה נכשלנו. בפעם הבאה שאנשים יילכו לקלפי, הם יחשבו גם על זה. בריאות, חינוך וספורט זה מגיע במקשה אחת - ואין כלי יותר טוב מספורט כדי לדאוג לחינוך טוב ולבריאות טובה. צריך לחנך אנשים גם לזה, כדי למנוע את העומסים בבתי החולים ולדאוג לבריאות שלנו".
"המדינה חייבת להגדיל את התקציבים לספורט" (רדאד ג'בארה)מסכים איתך שזה תפקידה של המדינה, אבל איך זה יקרה במדינה שנלחמת על ביטחונה?
"חלק מהעבודה שלי זה גם לעלות לירושלים ולהסביר לחברי הכנסת מה קורה. לשמחתי הם מקשיבים, מבינים ואחר כך מופיעים בוועדת הכספים כדי לעזור לנו. בכל מפלגה צריך להיות מישהו שאוהב ספורט וזה יגיע, כי גם חברי הכנסת אחמד טיבי, ולדימיר בליאק, אלי רביבו ומשה פסל כבר מתחילים לדבר על זה. לאחרונה מוניתי להיות הסגנית של יעל ארד בוועד האולימפי ואנחנו נתחיל לפעול ביחד במישור הזה. אני לא חושבת שיש חבר כנסת שלא ירצה לפגוש אותה ולשמוע ממנה מה עובר על הספורט הישראלי, ואני גם חושבת שהיא מבינה שהיום אין ברירה אלא לעלות לירושלים. גם הוועד האולימפי לא במצב טוב כי הוא לא מקבל כסף מהמדינה, כך שהספורטאים מקבלים מלגות על סמך הרזרבה מהתקציב של מכירת בניין הוועד האולימפי, וזה עצוב".
ומה המצב באיגודים?
"הם גם לא אוהבים את הרפורמה. אנחנו שנה לפני אולימפיאדת פאריס. יש תחרויות קריטריון על הפרק ואין מספיק תקציבים, אבל אף אחד בעולם לא דוחה את התחרויות החשובות הללו כי מדינת ישראל לא העבירה כסף לאיגוד כזה או אחר. מי הענפים שמצליחים לשרוד? אלה עם היו"רים המשוגעים שלא מפחדים, כמו משה פונטי, יהודה מעיין ואבי שגיא, אבל הם לוקחים סיכונים על חשבון הבריאות שלהם ומקווים שבסוף השנה יהיה בסדר כשיגיע החשבון. לצערי, זה לא תמיד מסתדר. מי שמארח תחרויות בינלאומיות השנה לא יודע כמה כסף הוא יקבל, אגודות חותמות על חוזים עם שחקנים בלי לדעת מה הן יקבלו בסוף השנה בשורת ההכנסות. זה נראה למישהו הגיוני? מפחיד להתנהל ככה".
"הוועד האולימפי גם לא במצב טוב". יעל ארד תעלה לכנסת? (אלעד גוטמן)“המצב במשרד הספורט קטסטרופה”
מה דעתך על שר התרבות והספורט מיקי זוהר?
"הוא השר הראשון שבא מלמטה ויש לזה ערך גדול, מה גם שהוא מספיק ותיק בכנסת כדי לדעת את כללי המשחק. הוא השר הכי אנושי שהכרתי, הוא תמיד עונה לטלפון, עוזר וקשוב, אבל הוא די לבד במערכה. צריך לרתום עוד אנשים בכנסת למאבק שלנו ולעזור לספורט".
משרד התרבות והספורט קיבל לידיו עוד כוח בעקבות הרפורמה. איך את רואה את התפקוד שלו?
"משרד הספורט במצב קטסטרופה. ראש מינהל הספורט פרש, המנכ"ל עזב, יש ממלאי מקום שהם עושים שירות מצוין אבל הם די לבד, כי אין עובדים מספיק מקצועיים ואין להם מספיק תקנים. צריך עוד עובדים כדי לטפל בחלוקת הכספים לספורט הישראלי. מי שטוב שיישאר, מי שלא שיזוז הצידה, ולהביא עוד עובדים כדי לסייע בחלוקת הכספים לגופי הספורט".
"השר הכי אנושי שהכרתי, המשרד בקטסטרופה". מיקי זוהר (עודד קרני, לע"מ)מה הבעיה שם, כמו שאת רואה את זה?
"לא יכול להיות שעובדים במשרד הספורט מציגים לשר תמונה ורודה כאילו הכל בסדר, אבל הם מכשילים אותו. אני אומרת להם בישיבות 'תגידו את האמת, תספרו לו על הביקורת של חשכ"ל, תגידו לו שאגודות קורסות, תגידו לו שבקרן המתקנים שום דבר לא זז'. הם משקרים לו שהכל בסדר, אבל לא הכל בסדר. אגף המתקנים מתגאה בכך שהוא עובד טוב יותר מהטוטו, אבל אם יבדקו אז יראו שזה לא ממש נכון - כי לתת יותר כסף למספר קטן יותר של פרויקטים זה לאו דווקא אומר שאתה יותר יעיל. הם חיסלו את כל הפרויקטים הקטנים, הרסו את קרן הציוד, שללו מאגודות את הזכות להגיש בקשות לציוד כך שההורים קונים ציוד לספורטאים. למה? אם גולש רוח בנבחרת ישראל צריך לקנות גלשן חדש ואמא שלו משלמת עליו, זה בושה וחרפה לכולנו".
“זרקתי את הפקס לפח. אם הממשלה תיעזר במרכזים, יהיה טוב יותר”
שר התרבות והספורט החדש הגדיל את התקציבים למרכזים, מ-26 מיליון שקל ל-41 מיליון שקל, אבל זה רק על הנייר. בינתיים הכספים הללו עדיין לא הועברו אליהם, כך שגם היכולת של מרכז הפועל לעזור לאגודות לא באמת קיימת. המרכז בדרך כלל מקבל כ-13 מיליון שקל ומחזיר לספורט הישראלי את אותו הסכום, כאשר ההסתדרות והספורטיאדה מביאים את המרכז למחזור של כ-20 מיליון שקל בשנה.
"אם משרד הספורט ייעזר במרכזים, יהיה פה טוב יותר בספורט", הדגישה צדף. "העצמאות והגמישות שיש לנו - אין אותה בשום מערכת אחרת. אנחנו כפופים לנהלים של שר האוצר ורשם העמותות, אבל חוץ מזה התוויית המדיניות נעשית על ידי דירקטוריון עצמאי נטול אינטרסים שכל מה שהוא רוצה זה לעשות טוב לספורט".
כנרת צדף. "משרד הספורט צריך להיעזר במרכזים" (חגי מיכאלי)לדבריה, "מרכז הפועל עוסק בספורט הישגי, בספורט עממי לקהילה ובליגה למקומות עבודה. אנחנו נמדדים בעיקר בהצלחה של הספורט ההישגי, ולאור המצב הוספתי כוח אדם חדש כי אני מאמינה שאני צריכה לתת שירות טוב יותר לאגודות. זה עדיף מאשר שהאגודות שלי ייסגרו ולא יהיה פה ספורט בישראל. אני מוכנה להשקיע".
יש בדיחה ששגורה בפיהם של רבים בספורט הישראלי, כך שאנשים מצביעים עליכם ואומרים 'החבר'ה האלה עדיין מתנהלים בפקסים'. למה יש קונוטציה שלילית כשמדברים על מרכז הפועל?
"אם לומר את האמת, לפעמים אני מרגישה שאנחנו עדיין בימי הביניים. אנחנו עדיין עובדים עם הפקס".
באמת?
"כן. אחת מהמשימות הראשונות שרשמתי לעובדים במרכז הפועל זה לזרוק את הפקס לפח. דיגיטציה זה משהו שאנחנו משקיעים בו המון עכשיו. אני לא מכירה מה זה פקס, לא השתמשתי בזה הרבה שנים, וגם את החתימות על המסמכים כולם עושים היום בפלאפון, אז בשביל מה צריך פקס? לקחנו יועץ מחשוב וכל המערכות אצלנו יהפכו להיות ממוחשבות, כולל מערכת פנימית שתנהל כל מה שקורה במשרד ואת מערך קשרי הלקוחות שלנו. גם הגשת הבקשות של האגודות למרכב"ה והרישום לספורטיאדה השנה נכנסו למערכת ממוחשבת. ב-1 בינואר 2024 הפקס ייזרק לפח, אם ירצו ואם לא. אז כן, הבדיחה אמיתית. אני לא מבינה בשביל מה צריך לכרות עצים".
בלי קשר לבדיחת הפקס, נדרש שינוי תדמיתי למרכזים, לא?
"אם בשנים הקרובות לא אשנה את התדמית של מרכז הפועל - נכשלתי בתפקידי. לצערי, אנשים לא ממש יודעים מה אנחנו עושים וזו בעיה. הדימוי שלנו זה שאנחנו מתעסקים רק בבחירות ובפוליטיקה. השבוע מצאתי את עצמי בפגישה ארוכה באחד מהמועדונים המובילים שלנו, במהלכה ישבנו ודיברנו על הבעיות שלהם והצענו פתרונות. ניהלנו דיאלוג, נתנו עצות, ובסוף הפגישה יצאנו מרוצים ואמרתי לצוות שלי 'חבל שלא צילמנו את זה כדי שאנשים יבינו מה עשינו פה'. המועדון הזה קיבל ייעוץ מהאנשים שלנו שמבינים בתחום המוניציפלי, המשפטי, הביטוחי, והשירות שאנחנו נותנים לו הוא באמת מקיף. בנוסף, הצבתי מטרה לבקר פיזית בכל אגודה לפחות פעם בשנה ולזמן את כל האגודות לכנסים לפחות פעמיים בשנה, כדי להציף בעיות ולתת להן שירות יעיל וטוב יותר. זה מה שנעשה".
"ניתן שירות טוב יותר לאגודות" (חגי מיכאלי)איך המקום הזה ייראה בעוד חמש שנים קדימה?
"נחזק את הקשר עם האגודות ונייעל את השירות. נפעל גם לעצמאות כלכלית, כי לשיטתי אנחנו צריכים ללמוד לייצר כסף או לחסוך כסף לאגודות, ואני אהיה הרבה יותר פעילה ולא אנוח על זרי הדפנה עד שנגיע לתוצאה הרצויה. לדעתי, אנחנו גם צריכים להיות הזרוע הביצועית של משרד הספורט במקומות שהוא לא מסוגל להגיע אליהם. אני יודעת מהשיחות שלנו עם מיקי זוהר שזו הכוונה שלו, כל עוד הוא יהיה שר הספורט, ואני מקווה שזה יקרה".
מה זאת אומרת זרוע ביצועית?
"תנו לי את היכולת להעביר כספים לאיגודים ולאגודות, אנחנו נהיה האמבולנס של הספורט הישראלי. משרד התחבורה סולל כבישים, יש מכוניות, יש רשיונות ויש חוקי תנועה - אבל עדיין יש תאונות, נכון? אותו הדבר גם פה. אני יודעת שאם יש תאונה בספורט הישראלי אף אחד לא בא לעזור, רק אנחנו. אז מרכזי הספורט יהיו האמבולנס שיגיע ראשון ואף אחד לא יעצור אותנו בבירוקרטיה בדרך, כי אנחנו היחידים שיש להם את סל העזרה הראשונה המתאים ביותר. אם צריך, אני אדע לעזור גם בטיפולים מורכבים יותר, לנתח את הבעיות, לפתור ולתקן אותן, וללוות את האיגודים והאגודות בחזרה החוצה אחרי שהניתוח הסתיים והם התאוששו. זה התפקיד שלי. באוצר אומרים 'לא, יש מבחן איגודים-אגודות, נגדיל את התקציבים בו ויהיה בסדר', אבל זה מצחיק, כי זה כמו שתגיד 'אני אגדיל את כספי הביטוח וככה לא יהיו תאונות דרכים יותר'. אני אומרת - עדיין יהיו תאונות כי זה טבעו של עולם, תנו לי להציל את מי שצריך".
איך משקמים את מרכז הפועל, אחרי ההפסד בבחירות לראשות ההתאחדות לכדורגל?
"לא מעניין אותי אם יש קבוצות שלא היו איתנו בהצבעות בכדורגל, הן עדיין הפועל והן עדיין יקבלו שירות מהפועל, עם אותו יחס וסיוע כמו שיינתן לכולם. אני רוצה להאמין שבפעם הבאה שנצטרך אותן, הן יהיו איתנו כשנרצה לקדם אג'נדה מסוימת, אבל אני לעולם לא אעניש אדם על זה שהוא לא חושב כמוני. אנחנו צריכים שהאגודות יהיו חזקות יותר בתוך האיגודים, כי זה מייצר איגודים חזקים יותר. חברי ההנהלה צריכים להיות אמיתיים, מביני עניין, וכאלה שפועלים לטובת האיגוד ולא לטובת עצמם".
אורן חסון ושינו זוארץ בבחירות להתאחדות לכדורגל (איציק בלניצקי)יש לפעמים ביקורת על המינויים באיגודים. מה את חושבת עליה?
"נכון. יש ביקורת, וגם אצלנו יש ביקורת עצמית, אבל צריך להבין שאין רשימת המתנה. אנשים לא ממש רוצים להיות יושבי ראש באיגודים. אני רוצה לבנות נבחרת של יושבי ויושבות ראש שהם איכותיים, עם תנאי סף, כי אני לא רוצה שכל אדם יוכל לעמוד בראש איגוד. יש לתפקיד כזה אחריות. לשמחתי, אנחנו כבר במקום טוב יותר. המינוי האחרון שהמלצנו עליו להנהלת איגוד השחייה, של עמית אוברקוביץ', הוא לדעתי הוא דוגמה למינוי טוב כי אנחנו צריכים אנשים שיודעים לנהל ולהוביל. היו"ר הנוכחי מיקי חליקה מקצוען והוא אדם מדהים, אבל היה לו קושי להתמודד עם מינהל תאגידי תקין, עולם העמותות זר לו, ויש הבדל בין הנושא המקצועי לניהולי".
מה עם העסקונה הישנה שצריך לנקות מקרב חברי ההנהלה באיגודים?
"עסקונה זו מילה שהיא קצת מוזרה לי, כי גם אני עסקנית גאה, אבל העסקונה צריכה לקבל היום רוח חדשה שמדברת יותר על ספורט ופחות על פוליטיקה. נאור גלילי ואני נמשיך את הדרך שהוא ויורם אורנשטיין התחילו, דרך ששמה את הספורט לפני הכל. נגמרו הימים שבודקים אם אתה מהפועל או ממכבי. לא משנה לי באיזו אגודה עובד המאמן המעולה שצומח בענף כזה או אחר, אם הוא צריך להיות במקום הראוי לו ולהתקדם לתפקיד בכיר - הוא יהיה שם. פעם בנבחרות היו בוחרים חמישה נציגים ממכבי, חמישה נציגים מהפועל ואז את כל היתר. כיום זה נשמע לנו כמו בדיחה, אבל זה באמת מה שהיה. פעם גם שחקן לא היה יכול לעבור מקבוצה לקבוצה בלי אישור של מרכז הספורט שמייצג אותה. אז בואו, אנחנו לא שם, העבדות הסתיימה. נפעל רק לטובת הספורט".
"המלצנו על יו"ר חדש לאיגוד השחייה, נפעל לטובת הספורט". אנסטסיה גורבנקו (רויטרס)“נבנה קהילות ספורט כמו בארה”ב”
יש לך ניסיון גדול בניהול ועברת הרבה בספורט הישראלי. כאישה שעברה את כל המסלול הזה, כמה צלקות יש לך?
"לא הייתי מגדירה את זה כצלקות, אבל אצלי הדבר הכי חשוב זו המילה. אם אני מבטיחה משהו, אני חייבת לקיים ולא אתקע לאף אחד סכין בגב. לצערי יש לי הרבה אכזבות, ולא צלקות, מזה שאנשים לא עמדו במילה שלהם. זכיתי להיכנס להרבה מוסדות ולהיות חלק מהם, שזה יתרון כי קשה לעבוד עליי. אני יודעת להילחם כשצריך כי עברתי המון. הקילומטראז' שעברתי יחסית לגיל שלי הוא די גבוה".
בעבר דיברת על נושא ההטרדות המיניות. זה משהו שעדיין קיים בספורט הישראלי?
"לשמחתי המוגנות התקדמה בהיבט של המודעות וההסדרה, ייאמר לזכותם של משרד הספורט ואתנה שהובילו את הנושא. ככל שההסברה עולה, המודעות עולה ואז גם התלונות. כנראה שההטרדות לא ייעלמו מפה בזמן הקרוב, אבל אם פעם ספורטאית הוטרדה והיא לא הבינה את זה - אז היום היא כן מבינה ויודעת לזהות. בזכות התקנות החדשות, אני מקווה שהיא תרגיש גם מספיק מוגנת כדי להתלונן".
שמענו רק לאחרונה על תלונה באגודת שחייה.
"אני לא מכירה את הסיפור באיגוד השחייה על בוריו, אבל עצם העובדה שהיה לספורטאית את התעוזה להתלונן, זה כבר מראה שמישהו עשה פה משהו טוב בעצם זה שהוא נתן לה את הבמה ואת האפשרות להתלונן. פעם זה לא היה קיים. אחד מהתפקידים שלנו זה להציף את זה, לעשות הסברה ולעזור לאגודות בפעולות מניעה. בתקופה שהייתי חברת מועצה בווינגייט, שם גם הייתה בעיה, מצאתי את עצמי עוצרת דיון ומסבירה למנכ"ל מה ההבדל בין הטרדה מינית למוגנות, שזה בעיניי משהו שהוא לא מתפקידי. כל אדם בתפקיד ניהולי צריך לדעת את זה".
"המודעות להטרדות מיניות עלתה". שחייניות בבריכה, אילוסטרציה (רויטרס)זאת אומרת, עדיין יש מקרים כאלה. זה קרה גם לך?
"האמת שאני פחות מוטרדת. כנראה שאנשים אולי מפחדים ממני כי אני אחת שמיד עונה. יש הערות שאנשים לפעמים אומרים שהן לא במקום, אבל אני לא נשארת חייבת. זה כבר לא אותו העולם הגברי שהיה בספורט הישראלי, יש פחות מקרים כאלה ורוב האנשים נזהרים".
כיום, לילדה יותר בטוח להגיע לספורט הישראלי?
"אני רוצה להאמין שכן. נתקלתי במקרה בענף מסוים לפני חודשיים, כשהייתה תלונה על מאמן והיה סרטון וידיאו שמראה איך הוא מסביר פיזית לספורטאית משהו כשהוא מחבק אותה תוך כדי ההסבר, כך שעשו בירור וההורים הוזמנו לשיחה, שם הוא אמר שהוא לא ידע שזה אסור לו לחבק. אז באו ושאלו, האם מותר לחבק? אסור לחבק? איפה הגבול? הרי למאמן מותר לחבק ספורטאית כשהיא בוכה וזקוקה לחיבוק, כי זה בסדר - אבל מאמנים צריכים לעבור קורס שיבין איפה הגבול עובר ומתי זה כבר לא בסדר. כשזה מרגיש קצת כמו תחום אפור, אז כן, צריך לעשות בירור וטוב שזה קורה".
לגבי הספורט העממי, האם הספורטיאדה תשתדרג ותהיה אירוע הדגל של מרכז הפועל?
"כן. כשנכנסתי להפועל לא ידעתי שזה יצריך ממני כל כך הרבה עבודה. בעבר, לא נתנו מספיק כבוד ובמה לאירוע הספורט הכי גדול בישראל. אומנם יש את המכביה שהיא מתקיימת פעם בארבע שנים, אבל אצלנו הספורטיאדה נערכת כל שנה עם 10,000 איש שכולם תושבי ישראל. אני לא יודעת איך לעשות חצי עבודה, אז מבחינתי הפעם זה יהיה אירוע יותר איכותי. זה המבחן הראשון שלי בבניית המותג ומתן השירות".
מרכז הפועל יטפל גם בספורט העממי (רונן טופלברג)אז איך תיראה הספורטיאדה בעתיד?
"משלישי עד שבת, 10,000 איש יורדים לאילת. החוויה תהיה שונה, זה יהיה אירוע של הפנינג וכיף. חוויתי הרבה אירועים בחו"ל, ואת אותה תודעת השירות שראיתי באליפויות העולם ואליפויות אירופה - זה הרף שאני מציבה לאירוע הזה, גם אם הוא עממי. זה יהיה אירוע שיחכו לו כל השנה. משחקי הקטרגל יועתקו ממגרשי האספלט המיתולוגיים למגרשים ראויים, יהיה מערך הסעות של רכבים חשמליים והגופים החזקים במשק ייכנסו פנימה כדי לסייע. מרכז הפועל יחבר את הספורט ההישגי לספורט העממי, כך שאותו הורה שמשחק בליגה למקומות עבודה יגיע עם ההורה השני שייקח חלק בספורט ההישגי והם ירשמו את הילד שלהם לאגודת ג'ודו או התעמלות. זו הקהילה שנבנה בהפועל. בסופו של דבר, ההצלחה שלי תימדד גם בבניית קהילות ספורט כמו בארצות הברית, שם בסופי השבוע כל המשפחה יוצאת מהבית כדי לעשות ולצפות בספורט".