בזמן שהנבחרת הצעירה של ישראל מתחילה את יורו 2023, יש לא מעט שחקנים שלקחו חלק בשלב המוקדמות ויהיו חסרים מאוד לגיא לוזון ולנבחרת הישראלית בגלל פציעות לא פשוטות. אחד מהשחקנים הללו הוא מוחמד כנעאן, שקרע את הרצועה הצולבת לפני כמעט שלושה חודשים ונאלץ להתמודד עם פציעה שעצרה את ההתקדמות האדירה שלו העונה.
הפציעה הקשה של כנעאן, שהיה מחוזר על ידי מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע בנוסף למספר קבוצות בחו"ל, גרמה לו להחסיר את חצי גמר הגביע נגד מכבי נתניה ואת פתיחת העונה בעונה הבאה בליגת העל וגם את היורו. כשמדברים עם אנשי הנבחרת על חיסורים משמעותיים, וגם באשדוד אם שואלים את אותה שאלה, בלי כנעאן זה נראה אחרת.
בראיון מיוחד ל-ONE, הקשר המוכשר שיצפה בטורניר מהבית מספר על הכאב הגדול להחמיץ את הטורניר, הכישרון של השחקן הישראלי, הפציעה והעתיד עם אשדוד.
כמה זה קשה להיות מחוץ לטורניר אחרי שעברת דרך עם הנבחרת הזאת?
“תחושות של תסכול, באסה, חיכיתי לזה הרבה זמן ואני לא יכול. אני כבר לא חושב רחוק מדי. זה כואב לי, אבל אין מה לעשות אני מסתכל הלאה על השיקום כדי לחזור חדש. אני בטוח שהם יעשו עבודה טובה”.
חוץ ממך, יש עוד רשימה ארוכה של שחקנים שלקחו חלק במוקדמות ולא יהיו ביורו, כמה אתה חושב שזה ישפיע?
“אני חושב שאי אפשר לדעת כי הכל בדיעבד. כל שחקן שנמצא שם הוא הכי טוב שיש היום בארץ ויעשה את הטוב ביותר כדי להצליח”.
איך אתה רואה את הדרך שעשיתם עד להעפלה ליורו?
“שיחקנו עם נבחרת חזקות שמשתפרות, עבדנו קשה ורצינו יותר מהם. אני שמח שהשגנו את ההעפלה ליורו הזה. מדובר אולי בטורניר הכי גדול לגילאים האלה וזה חשוב”.
עם מי אתה הכי בקשר בנבחרת הזו?
”אני בקשר עם גיל כהן, חבר שלי מהקבוצה, ואני בטח שהוא יביא מעצמו הרבה בטורניר הזה”.
צפית בנבחרת הנוער, מה אתה אומר על ההישג שלהם?
“מי אני שיכול להגיד משהו על נבחרת שניצחה את ברזיל. כל שחקן שמשחק כדורגל בישראל חולם לנצח את ברזיל ולהגיע לרחוק כל כך במונדיאל לנבחרות. מגיע כל הכבוד לשחקנים ולמאמנים שלקחו חלק בהישג הגדול הזה”.
הופתעת מהשלב אליו הגיעה הנבחרת?
“קצת כן, אבל ציפיתי שיגיעו להישג כי ביורו הם הגיעו לגמר. מה שהפתיע אותי זה שהצליחו להגיע ככה רחוק בלי אוסקר גלוך שהוא היה השחקן הכי משמעותי שלהם”.
אתה חושב שהנבחרת הצעירה יכולה לעשות הישג דומה להישג של נבחרת הנוער?
“אני אופטימי מאוד לגבי זה. יש לנו שחקנים מצוינים שיכולים לעשות את העבודה. אנגליה וגרמניה נבחרות חזקות, אבל בכדורגל כמו בכדורגל, משחקים 90 דקות ומתחילים ב-0:0. הגענו לטורניר הזה כי אנחנו ברמה מספיק טובה”.
מה מצב השיקום שלך? איך אתה מתמודד ביום יום?
“אני אופטימי, חושב חיובי ומתאמן כל יום. היום אני במצב שאני עובד הרבה על הרגליים, עושה הרבה בריכות. אני מקווה שעוד כמה שבועות אני אוכל להתחיל לרוץ, אם ארגיש טוב אני אנסה את זה. כמבן שאני אעשה הרבה בדיקות ואתייעץ עם הרופאים ואקבל החלטה משותפת”.
ההתחלה הייתה קשה?
“בהתחלה היה קשה. הייתי בבית במשך שבועיים ולא הצלחתי לזוז, הרבה כאבים והרבה סבל. אחרי השבועיים האלה התנהלתי עוד שבועיים עם קביים והתחלתי לעשות כוח והרבה עיסויים כדי לשחרר את כל הלחצים. אחרי חודש מהניתוח עמדתי על הרגל”.
מבחינת הקבוצה שלך, מ.ס אשדוד, היא לקראת עונה מורכבת. מה דעתך על העזיבה של רן בן שמעון והמינוי של אלי לוי?
“אני פה מספיק זמן כדי להיות מופתע כל פעם מחדש מעצמנו בקבוצה. הרבה לא ציפו מאיתנו בעונה שעברה להגיע לפלייאוף ולהגיע לחצי גמר ועשינו את זה. מבאס שרן עזב, אני מכיר אותו הרבה והלכתי איתו דרך במשך שלוש שנים, אבל זה הכדורגל. הכל מומנטום והכל משתנה. את אלי לוי אני מכיר גם טוב מאוד, ואני מחזיק ממנו מאוד. הוא דורש מכל אחד ואני בטוח שנגיע איתו להישגים, הרבה שחקנים יכולים להתקדם תחתית”.
לסיום, מה ייחשב להצלחה מבחינת הנבחרת?
”מבחינתי הייתי רוצה שיגיעו כמה שיותר רחוק. אני מאמין מאוד בשחקנים שמשחקים בנבחרת ומאחל להם הרבה בהצלחה ומאמין בהם”.