בדרך כלל, שמדברים על כדורגל בצמיחה, מדברים על שחקני נוער ושיוצאים לאקדמיות באירופה, ניצחונות בסיבובי המוקדמות של המפעלים האירופיים השונים וצבירת ניסיון בנבחרת. במקרה של אנדורה, יריבת ישראל הערב (שני, 21:45), זה עדיין לא המצב.
בעוד שאצל נבחרות אחרות שנחשבו לנמושות, כמו צפון מקדוניה ואיי פארו, אפשר למצוא גרף התקדמות מסוים כזה או אחר, אנדורה עדיין לא עשתה את הצעד הראשון שלה. רק חמש נקודות הנבחרת המקומית לקחה בשבעה קמפיינים שונים של מוקדמות אליפות אירופה, כאשר 20% מהם הגיעו במשחק האחרון מול קוסובו (1:1) והניצחון היחיד שלה היה על מולדובה ב-2019.
למרות שהיא אחת הנבחרות היותר קלות שאפשר לקבל באירופה, אפשר להניח שבעתיד הרחוק השיפור יגיע. למרות שמדובר בספורט הפופולרי במדינה, ההתאחדות לכדורגל קמה רק ב-1994, הליגה המקומית רצה רק 28 שנים ולא נוצרה אף סוג של מסורת בין אם ברמת הקבוצות ובין אם ברמת הנבחרות. אז מה כן אפשר להגיד על אנדורה?
תקועה באמצע
ההיסטוריה של אנדורה נעוצה ביחסים בין צרפת לספרד. למרות שמדובר במדינה דוברת קטלאנית, השליטה בה הייתה צרפתית למשך מספר מאות בימי הביניים ואפילו בחור רוסי בשם בוריס סקוסירב החליט שהוא מלך אנדורה בתקופת עליית הנאצים לשלטון. בגלל המיקום שלה, היא הייתה מבודדת במשך שנים רבות מכל האירועים שקרו באירופה, אבל כעת היא נחשבת ליעד נחשק לעשות בו ספורט חורף בעקבות שכינתה בצד המזרחי של רכס הרי הפירינאים, כמו גם כמדינה למקלט מס.
בתור נסיכות עם אוכלוסייה מועטה (כ-77 אלף איש נכון ל-2023), קשה לפתח תחרויות פנים ארציות, במיוחד בספורט קבוצתי. זאת הסיבה שישנן קבוצות שמייצגות את אנדורה בספורט הספרדי, כמו בין היתר בכדורגל ובכדורסל, אבל עם נציגות מועטה עד אפסית של תושבי אנדורה. זאת הסיבה שהוחלט לנסות להפיק ספורטאים מקומיים, אבל בשביל להצליח להפיק מהם את המיטב ולנסות שיביאו תוצאות, צריך זמן.
על קו תל אביב – ברצלונה
הגאווה המקומית של תושבי אנדורה לא ממעטת להגיע מהנבחרות הלאומיות, לכן היא הולכת לכיוון הקבוצות. העניין בקבוצת הכדורגל של אנדורה הצית את עיניי העולם כאשר ג’רארד פיקה, בזמנו בלם ברצלונה, הפך לבעלים של הקבוצה ובזכות השאלות והבאות של חברים אנשי מקצוע, לקח אותה מהליגה הרביעית עד למקום השביעי בליגה הספרדית השנייה העונה, כאשר הם לא מסתירים את הרצון לעלות לליגה הראשונה. הישג השיא של הקבוצה היה ב-1994 עם זכייה בגביע הקטלאני בזכות ניצחון על ברצלונה בחצי הגמר ועל אספניול בגמר.
בליגה המקומית הקבוצה הבוגרת המרכזית היא סנטה קולומה, שרשומה על ניצחון השיא של קבוצה אנדורית עם 0:1 על מכבי תל אביב בסיבוב הראשון של גביע אופ”א, שהיה הניצחון הראשון אי פעם של קבוצה מקומית באירופה. מאז האלופות השונות מצליחות מדי פעם לעבור סיבוב ראשון של מפעל כזה או אחר, אבל מעולם לא עברו את הסיבוב השני.
עניין משפחתי
כיאה למדינה קטנה עם אוכלוסייה דלילה, רוב השחקנים משחקים בעיקר בליגה המקומית או בדרג הנמוך של הליגות בספרד. את הנבחרת מוביל קולדו אלבארס, שמקדיש את החיים שלו לטובת הנבחרת האנדורית ואף נבחר לפני 20 שנה לשחקן האנדורי הטוב אי פעם. הוא החמיץ 11 משחקים בלבד בקריירת השוערות והאימון שלו והיה שותף לכל הניצחונות ותוצאות התיקו בהיסטוריה של הנבחרת.
כיום הכישרון הגדול ביותר בכדורגל האנדורי הוא איקר אלבארס, בנו של קולדו. הוא משחק בליגה הספרדית השנייה כשוערה של ויאריאל ב’ ושמר העונה שבע פעמים על שער נקי ב-23 הופעות. הופעת הבכורה שלו בנבחרת הייתה כשהיה בן 19, אז נבחרתו הפסידה 3:0 לפולין שכלל צמד של רוברט לבנדובסקי.
הגידו כן לזקן
לא רק קולדו קשר את חייו בנבחרת. אילדפונס לימה בן ה-43 שיחק רשם את הופעת הבכורה שלו במשחק השני אי פעם של אנדורה, לפני 26 שנה פחות שלושה ימים, וזומן גם למשחקים נגד ישראל ושווייץ. הבלם הוא גם מלך השערים שלה עם 11, אבל לצערו לא שותף בניצחון הראשון אי פעם של הנבחרת, 0:1 על מקדוניה ב-2004 בגלל הרחקה.
בנוסף אליו, נמצאים בסגל האנדורי גם הקשרים מארק פויול בן ה-40 ומרסיו ויירה בן ה-38, שמשמשים כקפטני משנה. פויול ערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 17 בלבד, באוגוסט 2000, בעוד ויירה, שכבש את השער המצמק מול שווייץ בשישי האחרון, היה צריך לחכות עד לגיל 21. לשם השוואה, פויול, ויירה ולימה שיחקו ביחד בהרכב אנדורה לראשונה באוגוסט 2007 בהפסד 2:1 לאסטוניה. בזמן הזה, אוסקר גלוך היה בן שלוש ושלושה חודשים ואלון חזן היה מאמן מ.ס אשדוד.
לצידם נמצאים עוד 20 שחקנים שרובם נעים באיזור גילאי 21-27, כך שדור העתיד כבר מכיר את הנבחרת על בוריו. רובם כבר הספיקו לשחק מעל 40 משחקים בעקבות ההצטרפות של ליגת האומות למשוואה ונראה כי השיא של לימה (135 נכון להיום) נמצא בסכנה. אגב, בגזרת הוותיקים אפשר למצוא גם את לודוביק קלמנטה וג’וספ גומס בני ה-37 וגם את מארק גארסיה בן ה-35.
נמושה קלאסית
לאורך ההיסטוריה אנדורה פגשה ארבע פעמים את ישראל והפסידה את כולן, כאשר בשלושה משחקים ישראל כבשה ארבעה שערים, אבל גם ספגה שניים מאנדורה, שהבקיעה בסך הכל 16 שערים בהיסטוריה שלה במוקדמות אליפות אירופה.
המשחק הראשון בין השתיים נערך בכלל בניימיכן בהולנד בגלל המצב הביטחוני לאחר מלחמת לבנון השנייה. טוטו תמוז הבקיע את שער הבכורה בכחול לבן, ישראל הביסה 1:4 ויוסי בניון סיפר כי המאמן של אנדורה, דויד רודריגו, אמר לו ש”ישראל היא מדינה של רוצחים ואני אדאג שישברו לך את הרגליים” במהלך ההתמודדות. ג’ולי פרננדס, שכבש את השער המצמק וגם את שער הניצחון מול מכבי ת”א, התנצל בשם מאמנו, שהכחיש.
במשחק השני באנדורה, ששוחק בתנאי מגרש רעים מאוד, ישראל ניצחה 0:2 משערים של תמוז ורוברטו קולאוטי. שבע שנים לאחר מכן עומר דמארי חגג עם שלושער בחוץ ומחליפו, תומר חמד, השלים 1:4, זאת אחרי פנדל מוצלח של לימה במחצית הראשונה. הפעם הראשונה שאנדורה הגיעה לארץ הקודש הייתה לסמי עופר ב-2015, אז חמד, ערן זהבי, מונס דאבור וניר ביטון חגגו עם 0:4 תוך 38 דקות, שגם הייתה תוצאת הסיום.
חזן ושחקניו אולי יותר צריכים להתרגש מהקהל בטדי מאשר מהשחקנים שיעלו מולם על הדשא. למעט השוער, כמעט כולם משחקים בליגות נמוכות ולפי טרנספרמרקט, שווי הנבחרת כולה גבוה מ-100 אלף אירו משוויו של תאי בריבו. אנדורה כנראה תהיה לעד זאת שיכולה להבליח במשחק בודד, אבל עם שני ניצחונות חוץ בלבד בהיסטוריה, על סן מרינו וליכטנשטיין, קשה לראות את זה קורה הערב במשחקה ה-200 מאז היווסדה. והעיקר שלא ניכנס לסטטיסטיקה.