הם מצליחים להמציא סיבות מטופשות לכותרות על בסיס קבוע, רק לפני שנתיים זעם לכאורה קיליאן אמבפה על פאריס סן ז'רמן בגלל סרטון. כעת הגיע תורה של הקבוצה לזעום לכאורה על קיליאן אמבפה בגלל מכתב. וכמו בכל פעם ש"זעם" כזה מתרחש, קמים להם הפרשנים מטעם עצמם באינספור עיתונים ואתרי אינטרנט בצרפת, בספרד ובאנגליה, ומתחילים לנתח את כוונותיהם של השחקנים הראשיים בסאגה העבשה והאומללה הזו.
האם זה הסוף? אולי החלוץ המתוקשר יעבור סוף כל סוף לריאל מדריד, כפי שהיה אמור לעשות ב-2021 וב-2022? או אולי הכסף הקטארי ישאיר אותו בביצה המסריחה כדי לייצר עוד קצת "זעם"? על מה כבר אפשר יהיה לזעום אז? אולי על התפריט במזנון? או על התספורת של מישהו? או על מחירי הנפט? אם ממש מתאמצים, אפשר לאתר סיבות מגוונות, והתקשורת תזלול בשקיקה את כולן.
הסיפור הזה נמשך כל כך הרבה זמן שכבר קצת קשה להתייחס בכבוד לגיבור המרכזי שלו. אמנם מדובר באחד הכדורגלנים המוכשרים ביותר בדורו, שהבקיע לא מכבר שמונה שערים במונדיאל כולל שלושער בגמר, אבל הוא הפך את עצמו לקריקטורה נלעגת, וכל פרשה חדשה במעורבותו מעוררת סוג של בחילה. כבר לא ממש ברור אם אוהדי ריאל מדריד באמת רוצים לקבל אותו לשורותיהם.
הנשיא פלורנטינו פרס "סלח" לו לפי הדיווחים על הבריחה ההיא מלפני שנה, אבל הוא לא שאל את הקהל. פעם כולם בצד המלכותי של בירת ספרד השתוקקו לראות את אמבפה לובש את החולצה הלבנה, אבל המוניטין שלו נשחק. פעם זה היה הסיפור הרומנטי על הילד שתלה פוסטרים של ריאל בחדרו ומגשים את החלום הגדול. עכשיו הוא כבר לא ילד, אף אחד לא ממש יודע מה החלום שלו ורומנטיקה בטוח אין כאן. פח אשפה מחוץ לאצטדיון סנטיאגו ברנבאו יותר רומנטי ממנו.
את הסאגה הזו מתחזקת בעיקר פ.ס.ז’, כי זו התכלית של המועדון בבעלות הקטארית. התארים לא מעניינים באמת את המשטר, אבל הכותרות כן. הם לא באמת שואפים לזכות בליגת האלופות, אבל גורמים לכולם לחשוב שהם שואפים – וזו המטרה המרכזית. כול הפרויקט הראוותני הזה נועד לצרכי ‘sportswashing’, ובמרכזו אירוח המונדיאל בקטאר. זה ממש לא מקרי שהקטארים השתלטו על המועדון מעיר האורות ב-2011, חודשים ספורים אחרי שפיפ"א העניקה להם בהצבעה המושחתת את הטורניר. ככל שהתקרב האירוח, כך עלתה חשיבותו של הסניף בפאריס, שבו נאספו נציגי רוב הנבחרות המועמדות לזכייה, כולל ליאו מסי שנפל לידי הקטארים כפרי בשל בגלל הבעיות הכלכליות של ברצלונה.
אמבפה, ככוכב המרכזי של אלופת העולם המכהנת, היה דמות המפתח, ולכן הופעל לחץ פוליטי עצום על מנת להשאירו – כולל התערבות מדהימה בחרפתה של נשיא צרפת עמנואל מקרון. אמבפה נהנה עד הגג מתשומת הלב המיוחדת, סחט את הלימון עד הסוף, ונסע לטורניר בקטאר על תקן חבר בפרויקט הקטארי, רק כדי להפסיד לנציג הגדול השני בגמר. כעת, אחרי שחגיגת הדמים הזו תמה, גם הרלוונטיות של סן ז'רמן עבור המשטר הקטארי פחתה.
האמיר מאמין שנחוץ כלי יעיל יותר כדי להשאיר את קטאר במרכז העניינים בעולם הכדורגל, ומנצ'סטר יונייטד נבחרה למטרות אלה. קטאר מנסה להשתלט עליה, ואם תצליח – הרי שאת הסניף בפאריס אפשר יהיה לסגור בהדרגה. במסגרת זו קל הרבה יותר להבין את הדיווח על מעבר אפשרי של אמבפה לאולד טראפורד, במידה וההשתלטות הקטארית העוינת תושלם. זה יהיה פשוט מעבר בתוך הקונצרן, כמו בין זלצבורג ללייפציג, רק עם הרבה יותר ניצוצות, זיקוקים, רעש ו"זעם" מדומה. מקרון כבר לא נחוץ כאן. אם כבר, אולי רישי סונאק (ראש ממשלת בריטניה) יקבל שיחת טלפון חשובה.
הפיכתה של מנצ'סטר יונייטד לסניף הבריטי של קטאר תהיה, כמובן, טרגדיה. זה יהיה אירוע מכונן הרבה יותר מהפיכתה של סן ז'רמן, מועדון שנשא פעם נשמה פריסאית אמיתית ואותנטית, לקרקס מבחיל. עדיין יש תקווה לא מבוטלת שזה לא יקרה, ועל פרשת אמבפה מעניין להסתכל בינתיים מנקודת מבט של ריאל מדריד, כי למרות כל מגרעותיה מדובר במועדון כדורגל נורמלי עם אסטרטגיה נורמלית ומטרות נורמליות. על כן, השאלה המרכזית היא אם אמבפה מתאים לה כרגע מבחינה ספורטיבית ושיווקית.
יש משהו מחשיד בסמיכות שליחת המכתב מטעם אמבפה לעזיבתו המפתיעה של קארים בנזמה לליגה הסעודית. הכוכב, שזכה בכדור הזהב בשנה שעברה, היה צפוי לסיים את הקריירה המפוארת בסנטיאגו ברנבאו רק בעוד שנה, והצהיר בעצמו על כך רק לפני זמן קצר. בחירתו לנטוש כאן ועכשיו הותירה חלל עצום בעמדת החלוץ המרכזי, וכעת יש צורך בהול למלא אותו. החולצה מספר 9 מחכה ליורש, ורכש בדמותו של אמבפה יעביר מסר חזק מאוד כי המועדון מתכוון להתחזק ולחזור לפסגות מהן הודח העונה בליגה הספרדית ובליגת האלופות. יש יסוד סביר להניח כי פרס תיכנן להמתין בשקט עד 2024 ולקבל את אמבפה ללא תמורה, כפי שהיה אמור לעשות ב-2022, אבל בנזמה טרף את הקלפים. אפשר להניח כי המכתב של אמבפה הוא איתות לכיוון מדריד, והקטארים ניצלו אותו על מנת לעשות הרבה רעש.
אולם, האם החולצה מספר 9 בכלל מתאימה לו? הרי אמבפה הצהיר לא פעם כי אינו רואה את עצמו כחלוץ מרכזי קלאסי, בעוד ריאל מדריד זקוקה לשחקן רחבה במלוא מובן המילה במערך הקבוע 4-3-3 שלא צפוי להשתנות, ללא קשר לרכש. הסיבה לכך פשוטה – עם עזיבתו של בנזמה הפך ויניסיוס לכוכב הגדול בהתקפה הלבנה, והוא אף קיבל זה עתה את החולצה מספר 7, אשר יועדה לפני שנה ולפני שנתיים לאמבפה. ויניסיוס משחק באגף השמאלי, ושם הוא יישאר גם אם אמבפה יגיע, בעוד הצרפתי בהחלט מעדיף את המשבצת הזו לעצמו. הדבר עלול לגרום לבעיות חברתיות, אך גם אם אלה יימנעו, נוצרת כאן סוגיה טקטית קשה מאוד לפיצוח. איך שלא תסתכלו על זה, אמבפה הוא לא הפרופיל המדויק של השחקן שנחוץ כיום לריאל. הארי קיין הוא תשובה מתאימה הרבה יותר, וכך גם אופציות פוטנציאליות של ויקטור אוסימן ודושאן ולאחוביץ'.
לפני שמוציאים כ-200 מיליון יורו על שחקן שסירב להגיע ללא תמורה לפני שנה, חשוב מאוד לשקול את הסוגיה הזו לעומק ולזהות המאמן יש חשיבות קריטית. כרגע, טרם ברור אם קרלו אנצ'לוטי ממשיך לעונה האחרונה בחוזהו, או עוזב לטובת נבחרת ברזיל – ורק אחרי שהנושא הזה יוסדר תוכל ריאל להעריך בצורה מושכלת את הסיכויים והסיכונים. בינתיים, בסן ז'רמן ימשיכו להופיע הכותרות על "זעם" ו"ניתוק יחסים", ואמבפה ימשיך לספר בציוציו בטוויטר כמה הוא שמח ומאושר במועדון. כי כך צריך להיות. קיץ בלי פרק חדש בסאגת אמבפה הוא פשוט לא קיץ.