אופיר חיים ייזכר לנתח בהיכל התהילה של הספורט הישראלי בזכות הישגיו עם נבחרת הנוער. בקיץ שעבר המאמן הוביל את הנבחרת עד גיל 19 לגמר אליפות אירופה ולתואר סגנית אירופה והקיץ הוא והחבורה שלו סיימו במקום השלישי במונדיאליטו.
בראיון לתוכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE ב-102 FM, חיים שיתף על תחושותיו לאחר ההישג היסטורי, וגם התפרק ברגע יוצא דופן בו אופירה אסייג חיזקה אותו נגד אלו שיצאו בביקורות על השיח שהציף על בנו האוטיסט אור. האזינו:
הראיון עם אופיר חיים בתוכנית הספורט של ישראלערב טוב לאופיר חיים.
”ערב טוב”.
מה שלומך?
“מאתמול בבוקר אני ער ברצף וכמובן שבגלל סיבות טובות. בחודש האחרון אני ישן שלוש שעות בממוצע בלילה. אני שמח שאיחדנו את כל המדינה. הצבנו לעצמנו מטרה לנסות לאחד ולגרום לכולם לראות את המשחק. אני מקבל הודעות מילדים בני שמונה ומסבתות בנות 80 שהצלחנו לגעת בהם וזה מרגש מאוד”.
מה שלום אור הבן שלך?
”אני אמור לנחות בשתיים בלילה וישר אלך לחבק אותו וגם אשן איתו בלילה”.
אופיר חיים (תומר חבז)אופיר אני רוצה לומר לך, אני שומעת כל מיני קטרוגים שאתה מדבר יותר מדי על ענייניך האישיים. אז מי שלא מבין מה זה להיות אבא לילד ‘מיוחד’, לא רוצה לחפש אף הגדרה אחרת, אז אני מציעה לו לחשוב פעמיים ולשמור את ההערות שלו לעצמו. אני רוצה לומר לך שאתה אבא מרגש. יש לי חברה שיש לה גם ילד מאוד מיוחד וכל פעם כשאתה מדבר על הבן שלך אנחנו עם דמעות.
”יואו (בגרון חנוק)”.
וזה שאתה מדבר על הבן שלך זאת זכותך. זה נותן לך כוח, אז אני מחבקת אותך עוד יותר. תמשיך להיות האבא הכי טוב ותדבר על מה שאתה רוצה, כי הרגישות שלך זה מה שמחבר אותך והופך אותך להיות יותר מיוחד עם שחקני נבחרת ישראל. אני מבקשת ממך אופיר, אל תשתנה. לא בגלל ביקורת של פרשן כזה או עיתונאי אחר. תמשיך לדבר בביטחון על הילדים שלך כי אני חושבת שזה מה שהופך אותך להיות מאמן שהוא חבר וכזה שמוציא משחקני הנבחרת דברים בצורה שאף אחד אחר לא עושה. אל תתרגש ותשים קצוץ על מי שלא מוכן לקבל אותך כמו שאתה ובזכות מה שאתה.
”תודה אופירה, תודה. זה מרגש אותי מאוד (בדמעות)”.
אופיר חיים (עמרי שטיין)מה יש בך שאתה מצליח להוציא מהשחקנים הצעירים מה שמאמנים לא מוציאים מהם בליגה?
”בתור מאמן נבחרת זה מאוד קשה לגעת בשחקן כי אתה לא רואה אותו מספיק, אבל הקשר שלי איתם הוא מעבר לשעות האימונים, אני נפגש איתם, מדבר איתם על החיים ועל הכל, משתף אותם בהכל. אני מכיר אותם, יודע מתי הם בלחץ, מתי הם מפחדים, מתי שאננים, אני מכיר כל שחקן וזה עוזר לי לדעת איך לגשת לכל שחקן. אני לא בא ומרצה להם, אלא כל הזמן משתף אותם בתוך האספה ורוצה לשמוע אותם”.
“אני דואג שכל הזמן תהיה אווירה טובה ופעילויות מעבר לאספות טקטיות. אני נותן להם להשתתף באספות. לפעמים הם עושים הופעות, ריקודים, שירים, אחד מראיין את השני, יש אווירה טובה וצחוקים, הם מחכים לאספות ולא רוצים שהם יסתיימו. גם באימון תמיד יש אנרגיה טובה ומשהו שמחבר. אני דואג שתמיד יהיה משהו שיכניס אותם לאימון עם מצב רוח”.
איך עושים שההצלחה הזו לא תהיה חד פעמית, שתהיה המשכיות?
”זה קורה. רוי רביבו ואוסקר גלוך בנבחרת הבוגרת, חמישה שחקנים באליפות אירופה עד גיל 21, זה לא היה פעם. הכי חשוב זאת הגישה, לא להסתגר, לשחק מול הנבחרות הכי גדולות ולגרום להם להבין שלא באו לטיול. כשאתה הולך אחורה בסוף גם תספוג, זו הדרך שלי”.
שחקני נבחרת הנוער (רויטרס)ציפית למקום שלישי כשעלית על המטוס לארגנטינה?
”אמרתי לאנשים הקרובים בצוות ובבית שהבית שקיבלנו הוא הכי קשה ושהכי חשוב זה להעפיל ממנו קדימה ושאם נעשה את זה נגיע עד הסוף. אנשים חשבו שאני מטורף ושאני בהזיות, אבל ברגע שעלינו מהבית עם שלוש נבחרות ברמה גבוהה מאוד אני האמנתי. ברגע שעשינו את המהפך מול יפן אמרתי שאנחנו חזקים מאוד גם מנטלית וככל שהטורניר יתקדם נביא גם יכולות גבוהות יותר”.
מה הרגע שתזכור יותר מכל רגע אחר?
את המהפך בעשרה שחקנים מול יפן. שמעתי את השחקנים במגרש אומרים: ‘אנחנו מנצחים את המשחק’, והרגשתי שניתן ליפן להקיא דם גם אם נפסיד. במחצית השחקנים נכנסו לחדר ההלבשה ושברו את החדר, צעקו: ‘לא חוזרים הביתה היום, מנצחים את המשחק’. אני זרקתי עוד גפרור פנימה והאש נדלקה וידעתי שננצח גם בעשרה שחקנים”.
לאן הקריירה שלך הולכת?
”אני לא רוצה שתגיע הצעה יוצאת דופן שתגרום לי לעזוב את הנבחרות, אני כל כך נהנה פה מלקדם את השחקנים, טוב לי פה. אשמח להישאר פה כמה שיותר זמן”.
אופיר חיים על הקווים (רויטרס)אתה רוצה לבנות עוד נבחרת נוער חדשה?
”זה עוד אתגר שיש לי. אמרו לי על שנתון 2003 שהוא על הפנים אחרי שהפסידו 7:0 לגרמניה והפסידו לאנדורה. אמרו לי לא לגעת בו, ואז מצאתי שם את סתיו למקין, איליי מדמון, אל ים קנצפולסקי ורוי רביבו. בכל שנתון אפשר למצוא שחקנים מצוינים וזה גם אתגר בשבילי, להראות לכולם שזה לא היה חד פעמי”.