נובאק ג’וקוביץ’ הוא הטניסאי הגדול בהיסטוריה – זו השורה התחתונה, שכנראה תישאר רלוונטית גם עוד שנים רבות קדימה. אחרי שסגר צעד אחר צעד את הפער הגדול, ספק משוגע, מרוג’ר פדרר ואז כמובן גם מרפאל נדאל, הג’וקר הסרבי הגיע היום (ראשון) ב’פיליפ שאטרייה’ לרגע שהוא כל כך חיכה לו, כנראה כל החיים – להיות בפסגת זוכי הגראנד סלאם של עולם הטניס עם 23 הנפות.
הסרבי ניצח את קספר רוד בשלוש מערכות (6:7, 3:6 ו-5:7), הניף את הגביע בפעם השלישית בפאריס ועל הדרך גם השאיר למלך החימר, רפאל נדאל (22 מייג’ורים), את הגב. לראשונה בהיסטוריה, נובאק, השחקן גם הכי מגוון בהיסטוריה של הענף, חלף על פני השור ממיורקה, הסיר את כל הספקות והשלים את המהפך המיוחל שנכתב כבר באותיות של זהב בספרי ההיסטוריה של עולם הטניס.
נובאק ג'וקוביץ' חוגג (רויטרס)עד כמה זה היה מהפך? ובכן, לא רק שנובאק נאלץ במשך שנים רבות להילחם ראש בראש מול רפא ורוג’ר, שהיו בשיאם, הוא גם סגר מהם פער עצום. בינואר 2011 הסרבי עוד היה במרחק של 15 מייג’ורים מהשווייצרי ו-8 מהספרדי. את פדרר הוא כבר עבר, אל רפא הוא השתווה בשנה שעברה עם 20 כל אחד, אך שוב רואה אותו בורח לפור של שני גביעים.
אבל נובאק הבלתי שביר לא התכוון לעצור. בזמן שנדאל מתקשה להשלים טורניר מלא בשנים האחרונות, הסרבי, בעל יכולות פיזיות יוצאות דופן גם בגיל 36, המשיך ביציבות שלו, שוב התעלה בתחרות גראנד סלאם (למרות שהיה הרחק משיאו בשלושת החודשים האחרונים) ועשה את מה שהיה באוויר כבר כמה שנים. זה היה רק עניין של זמן עד שנולה יהיה לבדו בפסגה והנה היום זה קרה, כמה סימלי דווקא במגרש המשחקים הפרטי אפשר לומר של רפא הפצוע.
רפאל נדאל (רויטרס)כאמור, היכולת היא כבר לא כמו בשיא הקריירה או לפני כמה חודשים אפילו, אבל היציבות, בעיקר המנטלית, היא זו שאיפשרה לסרבי להגשים את החלום הגדול. הפעם חשוב לציין, היה לנולה גם קצת מזל, כפי שהיה לנדאל בשנה שעברה עם פציעתו המחרידה של אלכסנדר זברב. השנה, הסרבי נהנה מפציעת הכוכב העולה של הטניס, קרלוס אלקראס, והמשיך לגמר 34 בקריירה הפנומנלית שלו, וכנראה עוד רחוקה מסיום.
עם כל הכבוד לרוד הכישרוני, ובטח ללא רפא בסביבה, נובאק מספר 1 גם על משטח החימר. הגיוון של הסרבי המנוסה באמת יוצא דופן וזו כאמור זכייתו השלישית ברולאן גארוס, לצד 10 באליפות אוסטרליה, 7 בווימבלדון המתקרב ו-3 באליפות ארצות הברית. 3 על המשטח האדום, 13 על קשה, 7 בדשא הירוק של לונדון, גיוון באמת יוצא דופן שאף אחד אפילו לא מתקרב אליו.
קספר רוד (רויטרס)האיכויות של נובאק מוכרות לכולם, הוא לא הביא משהו יוצא דופן בחצי שנה האחרונה, כאן בפאריס ובאוסטרליה לפני כן, כשבגיל הזה זו בעיקר מלחמה שלו עם הראש ומול השחיקה הפיזית. קחו לדוגמה את קרליטו, פיזיות יוצאת דופן, כוח, עוצמות, אנרגיה, אבל ניהול לא נכון של הטורניר, שהגיע בעיקר מהתלהבות יתר. זה עלה לכוכב הספרדי בהתכווצויות שגרמו לו להיות מודח בשלב חצי הגמר, נובאק מצדו הרוויח מסלול די קליל לגביע, עוד גביע כמובן (94 בסך הכל).
לולא הקורונה וסאגת החיסונים, הסרבי כבר היה ככל הנראה משייט לעבר מחוזות ה-25 כי מתוך שמונת תחרויות הגראנד סלאם האחרונות בהן השתתף הוא יצא כמנצח המאושר בשישה מהם. שליטה אבסולוטית, כזו שבלעה עם השנים את הדומיננטיות הגדולה של השווייצרי והספרדי. דווקא בתחרות הזו נובאק כן היה נראה פגיע, אלקראס בריא כנראה מדיח אותו, או בטח רפא גם ב-60% יכולת כמו ברבע הגמר בשנה שעברה, אבל בסוף בקריירה של הסרבי דברים מסתדרים בדרך שלו.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)ג’וקוביץ’ הגדול מכולם, אבל נראה שהפער רק הולך לגדול. על אחת כמה וכמה עם כשירותו הלא יציבה של קרליטו, נדאל במקרה הטוב יחזור בשנה הבאה, מדבדב רחוק מלהיות יציב ואיך שזה נראה כרגע הדרך של ג’וקוביץ’ סלולה לעבר הנפה נוספת בקרוב גם בווימבלדון. הסרבי הוא שחקן דשא הרבה יותר טוב מאשר על החימר, ובקצב הזה עוד שנה אחת יציבה שלו יכולה לייצר פער משמעותי ביותר של לפחות 4 מייג’ורים יותר מרפא השני.
נולה גם עתיד לקחת חלק סוף סוף בפלאשינג מדו בארה”ב, אך שם פחות הולך לו, בכל אופן גם שם יש אופציה ריאלית מאוד שהוא יסיים כמנצח. חייבים להודות שללא נדאל גם הסבב ירד מעוצמתו, ועדיין לעשות את מה שנובאק עושה בגיל הזה מול שחקן שבמקרה הטוב צעירים ממנו ב-10 שנים זה דבר מדהים. אחרי ששם את ידו על הטייטל, שמילדותו הקשה בסרביה חלם עליו, לא נראה שנובאק הולך להוריד רגל, להפך, רק עם עוד יותר תיאבון ורעב.
קרלוס אלקראס פצוע (רויטרס)הדוגמה הכי סמלית הייתה כנראה בשלב חצי הגמר האחרון. אלקראס בקושי זז על המגרש, את נובאק זה לא עניין. כל נקודה שקידמה אותו לעבר הגמר הייתה הכי מתוקה בעולם והוא גם לא חסך מלהראות זאת עם החגיגה שהקהל בפאריס ממש לא אהב (ואותו כמובן זה לא עניין). בסופו של דבר זה בדיוק נובאק ג’וקוביץ’, בין אם תאהבו ובין אם לא – הוא בא כדי לנצח, בכל מקום וכל יריב, בלי סנטימנטים ובלי לחפש את אהבת הקהל. הגדול מכולם, בלי ספקות כבר.