“אגווארוווווו!!!!!!!”. את השאגה הדרמטית של מרטין טיילר באחר הצהריים של ה-13 במאי 2012 אף אוהד של מנצ’סטר סיטי לא ישכח לעולם. למעשה, אף אוהד כדורגל. מה שאולי כן פחות זכור הוא הרגע שקדם לו שתי דקות לפני כן, זה שפתח את הצוהר לאליפות הדרמטית ביותר בתולדות הפרמייר ליג.
“דז’קו, וזה בפנים! התקווה ניצתה כאן מחדש!” צעק מרטין טיילר בדקה ה-92, כשהחלוץ הבוסני גבה הקומה התרומם מעל הגנת ק.פ.ר ונגח את השוויון שקדם לשער הניצחון הבלתי נשכח של אגוארו בדרך לאליפות הראשונה של המועדון מאז 1968, זו שכנראה פתחה את העידן המשגשג שאנחנו רואים כיום בצד התכלת שהשתלט על העיר מנצ’סטר. “כמובן שכולם מדברים על השער של אגוארו, אבל הגול שלי היה לא פחות חשוב, ואנשים נוטים לשכוח אותו” זוכר דז’קו עד היום, בריאיון שהעניק לחברו לשעבר בסיטי, בלם העבר ג’וליאן לסקוט.
רצה הגורל, 11 שנים חלפו, והינה דז’קו עומד בפני הרגע הכי גדול בקריירה שלו מאז אותו אחר צהריים דרמטי במאי 2012 – דווקא מול הקבוצה שבה לנצח יהיה שמו חקוק באותיות של זהב. בגיל 37 ואחרי שעבר כמעט הכל מהכל בקריירה, דבר אחד “קטן” חסר לו, בעל אוזניים גדולות. הוא רוצה לזכות בליגת האלופות על חשבון אותה סיטי שלה העניק רגעי אושר שהכשירו את הקרקע למפלצת שאנחנו רואים כיום.
לא מדברים הרבה על אדין דז’קו. למעשה, אפילו באינטר, מי שתופסים את מירב תשומת הלב בהתקפה הם לאוטרו מרטינס ורומלו לוקאקו, למרות שהבוסני הועדף לאורך כמעט כל העונה הנוכחית על הבלגי שחזר לקדנציה שנייה בקול תרועה. אפשר להבין את זה, הרי שדז’קו הגיע לאינטר בחינם, כמי שלא באמת מסוגל להיכנס לנעליו של רומלו לוקאקו שעזב אחרי שתי עונות אדירות ואליפות, בגיל מתקדם וכשהמספרים שלו כבר לא דומים לאלו שהתרגלנו לראות בתחילת הקריירה.
ועדיין, אם תשאלו כל אוהד אינטר, הוא כנראה יגיד לכם שהשנתיים של החלוץ בנראזורי עולים הרבה מעל הציפיות ואיך בכל נגיעה שלו בכדור אפשר לחוש ניסיון עתיר שנים, כזה שגם חלוץ צעיר ומוכשר כמו לאוטרו לומד ממנו מדי יום.
הצמד הקטלני בתולדות הבונדסליגה
הרחובות לא ישכחו את המקום בו הכל התחיל. עונת 2008/9, וולפסבורג. גראפיטה ודז’קו, נכנסים לדפי ההיסטוריה כאחד הצמדים הקטלניים ביותר בתולדות הבונדסליגה בדרך לאליפות סנסציונית של הזאבים. הברזילאי כבש 28 שערים, הבוסני 26. גראפיטה, שהיה אז כבר בן 30, מינף את ההצלחה לכסף הגדול של המפרץ, בעוד שדז’קו, שנבחר תשיעי במרוץ לכדור הזהב בסיום אותה עונה, נתן עונה וחצי נוספות בוולפסבורג, בהן סיים כמלך שערי המועדון בכל הזמנים עם 59 שערים ב-96 הופעות עד שעבר למנצ’סטר סיטי בינואר 2011 תמורת 37 מיליון אירו.
ההתחלה באנגליה הייתה לא פשוטה. דז’קו אמנם קיבל לא מעט אמון מהמאמן רוברטו מנצ’יני, אבל את שער הפרמייר ליג הראשון שלו הבקיע רק בחודש אפריל. הוא כבש עוד אחד עד לסיום העונה, אותה סיים עם 6 שערים בכל המסגרות וזכייה בגביע האנגלי, בו היה לו חלק בלתי נפרד עם שער שוויון מאוחר מול נוטס קאונטי.
למרות הסיומת המתוקה, לא הכל היה ורוד עבור דז’קו בעונת האליפות הראשונה בסיטי. היחסים בינו לבין מנצ’יני עלו על שרטון לאחר שהבוסני הגיב בזעם לחילוף שלו בדקה ה-55 מול באיירן מינכן באליאנץ ארנה ולאורך כל העונה הזאת הוא ספג ביקורות ונאלץ להתמודד עם חרושת שמועות מטרידה לפיה סיטי רוצה להיפרד ממנו. “היו הרבה ספקולציות לגבי העתיד שלי, שמעתי שאני אמור לעזוב, אבל אף פעם לא שמעתי מהמועדון שהם רצו למכור אותי. ואף פעם לא שמעתם ממני שאני רוצה לעזוב” סיפר בזמנו דז’קו, שתחת המאמן הבא, מנואל פלגריני, שאמר עליו “דז’קו השחקן החשוב ביותר בקבוצה שלי”, רשם עונה של 26 שערים בכל המסגרות, 16 מהם בפרמייר ליג, בדרך לאליפות נוספת בסיטי.
ניצל בנס במלחמה
כמו לא מעט כדורגלנים גדולים ממדינות הבלקן, גם אדין דז’קו חווה ילדות שהתאפיינה יותר ברעשים של קליעי כדורים של נשק מאשר כדורים ברשת. למעשה, הוא בכלל חייו את הקריירה ואת חייו לאמו, בלמה, שהצילה אותו בעת שמנעה ממנו ללכת לשחק במגרש בסרייבו שהופצץ דקות ספורות לאחר מכן במהלך מלחמת האזרחים האיומה ששררה ביוגוסלביה בתחילת שנות ה-90.
"זו הייתה תקופה קשה לכולם במדינה. לא היה הרבה מה לאכול, לא ממש מספיק לשלוש ארוחות ביום”, סיפר דז’קו על המלחמה. “כל יום פחדתי מאוד. תמיד היינו צריכים להתחבא כאשר נשמעו יריות או נפלו פצצות. אתה יכול לקבל כדור בכל עת. בכיתי הרבה באותם ימים. תודה לאל שהמלחמה הזאת היא נחלת העבר. עכשיו, אני לא פוחד מכלום”.
האירועים הטראומטיים שעבר בילדותו עיצבו את דמותו של דז’קו ואולי גם סייעו לו לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות במהלך הקריירה. למרות הפרסומים באנגליה בתקופתו בסיטי, לפיהם הוא החלוץ בעל המשכורת הגבוהה ביותר בפרמייר ליג אחרי וויין רוני (מעל 9 מיליון פאונד לעונה), הוא תמיד נשאר עם הרגליים על הקרקע.
“אני חוששת שבגלל הכסף וההצלחה, אנשים רעים ינסו להתחבר לאדין, שבחורות ינסו לנצל אותו” סיפרה אז בדאגה אמו, בלמה. אבל דז’קו אף פעם לא מתבלבל. גם כש”עלה לו”, הוא נזכר תמיד כיצד לא באמת נספר בילדותו, כשנראה צנום וגמלוני מדי, כאשר אחד ממנהלי זלזצ’ניצאר, הקבוצה הבוסנית בה גדל, אמר שהרגיש שהם “זכו בלוטו” כאשר קיבלו הצעה של 25 אלף אירו עליו מטפליצה הצ’כית, ממנה המשיך החלוץ לבונדסליגה.
כבש בקצב גבוה יותר מטוטי
בכל ארבע עונותיו המלאות במנצ'סטר סיטי, דז'קו פתח בהרכב ב-67 משחקים בלבד. הוא אמנם חתום כאמור על רגעי ענק בהיסטוריה של המועדון, כמו השער שהתחיל את הקאמבק בדרך לאליפות הראשונה בעידן הנוכחי, האוהדים לא ישכחו לו את הצמד ב-1:6 על יונייטד בדרבי, אבל ב-2015, הבוסני החליט שהגיע הזמן לאתגר חדש. בעונה שבה החתימה את מוחמד סלאח, דז'קו הגיע לרומא כדי לאייש את החוד ולהיות ה-'9' הבלתי מעורער של הזאבים.
ספק אם אפילו דז'קו עצמו ציפה להצלחה המסחררת בבירת איטליה. העונה הראשונה הייתה לא הכי טובה, כשדז'קו כבש 10 שערים בלבד בכל המסגרות, אלא שבאחרונה הגיעה ההתפוצצות הגדולה. 39 שערים בכל המסגרות, מלכות השערים בסרייה א' עם 29 ו-14 בישולים בכל המסגרות הפכו אותו לסופר סטאר ולאהוב הקהל בקרב אוהדי הג'אלורוסי.
החיבור שלו עם הקיסר היה מושלם. אנחנו מדברים כמובן על אגדת רומא והקפטן הנצחי, פרנצ'סקו טוטי. לדז'קו הייתה את הזכות לשתף פעולה עם מספר 10 האגדי בשנתיים האחרונות שלו בקריירה והשניים הפגינו כימיה יוצאת מן הכלל בפעמים ששיתפו פעולה על כר הדשא, כי טוטי בכל זאת היה לקראת סיום הקריירה ולא הרבה לפתוח ב-11.
"הרכבת הזאת לא נוסעת ללונדון, נכון?", המשפט הזה נאמר על ידי טוטי ונתפס בעדשת המצלמה בתחנת הרכבת באיטליה, בזמן שחורשת שמועות השתוללה סביב מעבר של דז'קו לצ'לסי, שמאמנה אנטוניו קונטה חשק בו. "עדיין לא", ענה דז'קו בגיחוך.
כמי שסירב ללא מעט הצעות לאורך הדרך רק כדי לקשור את גורלו בגורל המועדון לנצח, טוטי אולי היה זה שהשפיע על דז'קו באותם ימים. בכל אופן, גם המנהל המקצועי של הג'אלורוסי דאז, מונצ'י, הפריך את השמועות על עזיבה אפשרית של דז'קו, שנשאר לבסוף עד סיום עונת 2020/21, כשהוא ניצב במקום השלישי בטבלת כובשי רומא בכל הזמנים עם 119 שערים ב-260 הופעות.
המעבר לאינטר
בקיץ 2021, ולאחר עונה "צולעת" במהלכה כבש שבעה שערי ליגה בלבד ו-13 בכל המסגרות, דז'קו היה על המדף. "קשה לי לעזוב את רומא אחרי שש עונות, אבל אני מרגיש תחושת מיצוי כאן. אני מרגיש שהגיע הזמן לשינוי ושיש לי עוד הרבה מה לתרום ברמות הגבוהות", הוא אמר כשנפרד מהמועדון שהפך עבורו לבית. האמת, שלא יותר מדי אנשים השתכנעו מהדברים שלו. במשך שבועות דז'קו היה מועמד ליובנטוס, אך הגברת הזקנה החליטה בסופו של דבר שלא לגעת בו ומי שקפץ על המציאה היה האקס, אולי מוח הכדורגל המבריק ביותר בכדורגל האיטלקי.
אנחנו מדברים כמובן על בפה מארוטה, המנהל הספורטיבי של אינטר. מארוטה ידוע כמי שמומחה בבניית קבוצה מנצחת במינימום משאבים. זה בדיוק מה שהוא עשה ביובנטוס שבוכה עד היום על ההחלטה לשחררו, לאחר שבנה את הקבוצה שלמעשה המשיכה לתשע אליפויות רצופות והגמוניה חסרת תקדים בכדורגל האיטלקי. מארוטה גם לא חושש לקחת שחקנים מבוגרים, "אחרי השיא", כל עוד הם מגיעים בחינם. וכך היה גם עם דז'קו, בהחלטה שהתבררה כפנטסטית.
אז נכון, דז'קו לא באמת יכול היה למלא את החור שהותיר אחריו רומלו לוקאקו, ועדיין, גם בלי הבלגי ועם הבוסני, עושה רושם שבמידה וקונטה היה נשאר, אינטר הייתה לוקחת את האליפות בעונה שעברה. היא קבוצה הרבה יותר טובה, עמוקה ואיכותית ממילאן. הבוסני מבחינתו ענה על הציפיות ואפילו מעבר לכך כשכבש 13 שערים בליגה ו-17 בכל המסגרות, אך לצערו כאמור זה הספיק רק למקום השני ולזכייה בגביע האיטלקי.
העונה, דז'קו שומר על מספרים דומים. הוא כבש 14 שערים בכל המסגרות ובכל פעם כשהוא על המגרש, הוא נראה בכושר מעולה וכמי שהגיל לא באמת משפיע עליו. הוא מעולם לא היה מהחלוצים שנשלחים לספרינט של 70 מטר מול הבלמים, אלא כזה שצריך לקבל את הכדור לרגל או לראש במקום הנכון כדי להשתמש בסיומת יוצאת הדופן שלו כדי לכבוש.
יועדף על לוקאקו?
"שיחקתי עם אדין בסיטי והוא שחקן מהטופ ומקצוען אדיר", סיפר עליו לא אחר מאגדת נבחרת צרפת, פטריק ויירה. "צפיתי בו במשחקים של אינטר והוא נראה כאילו הוא חוזר לימים שבהם היה צעיר". בזמן שסימונה אינזאגי הצהיר ימים לפני הגמר מול סיטי כי הוא עדיין לא החליט מי ישתף פעולה בחוד עם לאוטרו מרטינס בין דז'קו ללוקאקו שנראה נפלא לאחרונה, ויירה הצביע על נקודה מעניינת שבה הבוסני יכול לתרום במשחק שבו אינטר צפויה להחזיק מעט מאוד בכדור, גם בגלל הסגנון שלה עצמה ובטח בהתחשב ביריבה שעומדת ממול.
"הוא יכול לעזור לאינטר כשהיא תהיה תחת לחץ, בכך שהוא ישמור על הכדור ויאפשר לחבריו להצטרף", ניתח הצרפתי בריאיון לרשת 'סקיי'. "הוא שחקן חזק ויצטרך להגיע למצבים כדי לכבוש, אבל מעבר לזה אני חושב שהוא יעזור לאינטר בשמירה על הכדור כשהיא תצא קדימה ויוכל גם לעצור את המשחק עם סחיטת עבירות".
לאורך העונה, אינזאגי הראה המון אמון בדז'קו והלך איתו לאורך כל הדרך. זה נבע בין היתר גם מהכושר הלקוי והפציעות החוזרות של לוקאקו בחצי הראשון של העונה, אך המאמן המשיך לתת את הקרדיט לבוסני גם כשהבלגי חזר, כשהפגין שיתוף פעולה מצוין על לאוטרו מרטינס וגם כבש את השער הראשון בדרבי בחצי הגמר מול מילאן עם סיומת אופיינית ועוצמתית מתוך הרחבה.
במהלך גמר הגביע, נרשם עימות קל בין המאמן לדז'קו, שנבע מכך שהחלוץ לא ניסה להסתיר את אי שביעות רצונו לאחר שהוחלף בדקה ה-58. מאז, דז'קו לא פתח בשני משחקי הליגה האחרונים של העונה. בכל אופן, אינזאגי כאמור אמר שעדיין לא החליט בעניין הזה.
כעת, דז'קו עומד בפני הרגע הגדול ביותר בקריירה שלו, מול הקבוצה שהוא אחראי לא קטן על תחילת עידן ההצלחה שלה. במידה מסוימת, זה יכול (ואמור) להיות המשחק שיחתום את העידן המוצלח של אלופת אנגליה מאז נרכשה על ידי קבוצת המשקיעים מאיחוד האמירויות עם הזכייה המיוחלת בגביע הנכסף. מצד שני, מי שיכול להרוס לה את החלומות הוא אותו דז'קו, שהיה שם כשהיא "נולדה לראשונה". סגירת המעגל תקרה, השאלה לאיזה צד.