אחרי ההפסד של נבחרת ישראל לאורוגוואי בחצי גמר אליפות העולם בכדורגל עד גיל 20 אמש (חמישי), אסי ממן וגידי ליפקין סיכמו את הטורניר בארגנטינה בפודקאסט שיחת היום וחושבים שזו הייתה טעות לוותר על חמשת השחקנים לטובת המשימות של הנבחרת הצעירה והנבחרת הבוגרת.
משה סיני, חבר הצוות המקצועי של נבחרות ישראל הצעירות, הסביר את ההחלטה לשחרר את חמשת השחקנים מהסגל של אופיר חיים רגע לפני המשחק על המקום השלישי בטורניר, בנוסף דיבר על ההצלחה של הצעירים ואיך זה ישפיע על העתיד של הכדורגל הישראלי. האזינו:
שלום משה סיני. מה שלומך?
”שלומי בסדר. הגענו למצב שאנחנו מתאכזבים שאנחנו מפסידים בחצי גמר, אבל בגדול גאווה גדולה ושמחה גדולה על כל הדרך, על התהליך ועל כל מה שהשחקנים האלה והצוות המקצועי עשו. שימחו את כל מי שבאמת אוהד כדורגל וספורט”.
משה סיני (רדאד ג'בארה)בעצם ויתרו על המקום השלישי אחרי שהעבירו שחקנים לצעירה ואחד לבוגרת, מה היה מאחורי ההחלטה?
”אני אגיד את זה בצורה פשוטה. קודם כל אם תבחר נבחרות בעולם של מתחת ל-21 ובוגרת, אין דבר כזה שהם משחקים בשתי הנבחרת ובטח ובטח של מתחת לגיל 20. אצלנו כאן השחקנים האלה עשו גם שדרוג מבחינת היכולת שלהם וגם יש חוסרים בנבחרות, אז צריך לבנות הרכב וסגל שיתאים לכל המסגרות. אף פעם לא היה כל כך הרבה מסגרות שמשחקים בהן בכל זמן נתון, צריך להתייחס גם לאולימפית וגם לבוגרת. מסכים שצריך לעשות באמת סדר בעניין הזה, שכל שנתון או גיל שמתאים למסגרת שלו ישחק שם. זה עניין שצריך לדון ולראות איך עושים את זה בצורה הכי מקצועית ונכונה”.
“אף אחד לא רצה לוותר על המקום השלישי. בתוכניות חשבנו שנגיע לרבע גמר אם להיות הוגנים, השחקנים האלה עשו הישג אדיר והגיעו לחצי גמר. אז עכשיו יש את הנבחרת האולימפית, נכון שמקום 3 זה חשוב מאוד, אבל צריך להתייחס לנבחרות השונות ויש דרישה מאוד מאוד גדולה לשחקנים האלה”.
רוי רביבו ישחק ב-3 נבחרות בקיץ הזה.
”מסכים שלעבור ממסגרת למסגרת זה לא קל ולא פשוט, אין ויכוח על העניין הזה. העניין שאנחנו רוצים שהשחקנים האלה התקדמו, יש להם שיפור אדיר ביכולות שלהם ורוצים לתת להם לשחק ברמות הגבוהות. לגבי העומס, אם ניקח שחקנים באירופה שמשחקים למעלה מ-70 או 80 משחקים בכל המסגרות שלהם, העניין הוא שצריך לדעת איך להכין אותם מבחינה פיזיולוגית, יש לנו אנשים מספיק מקצועיים על מנת להכין אותו שזה לא יהיה עומס שיגרום לו איזה נזק, אם אתה לא יודע להתארגן בעניין הזה אז זה כן יכול לגרום לו. בעניין הזה אני לא מוטרד, אבל מסכים שצריך לשבת כולם יחד, כל אנשי המקצוע, לראות את המדיניות, לבדוק איך עושים את זה בעתיד ולדעת איך לא לגרום לזה שישחקו באמת בכמה מסגרות”.
רוי רביבו עם הכדור (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)יש נבחרות שמי שעולה לבוגרת אז הוא לא יורד, לנו אין את הלוקסוס?
”נניח שהעלנו שחקן לבוגרת בגלל היכולת שלו ותוך כדי התהליך הוא לא מספיק טוב, אז לא נוריד אותו לנבחרת הצעירה? יש פה הרבה דברים שצריך לשאול. אני מסכים שצריך לקבוע מדיניות איך עושים את זה. תמיד יש חריגים, אבל לא חריגים בצורה כזו גורפת”.
צריך לומר שהפציעה של דורון ליידנר אולי גרמה לזה.
”נכון, יש דברים שאתה לא צופה אותם. דני גרופר וליידנר שנפצעו, יש אילוצים כאלה ואחרים. אני לא מדבר על אילוצים, הם תמיד יהיו גם אם נעשה תוכניות מכאן ועד להודעה חדשה, העניין הוא שצריך להיות איזו מדיניות שלא בצורה גורפת של חמישה שחקנים. החמישה שחקנים האלה דיברנו עליהם קודם, ישבנו ותכננו איך ומה עושים, איפה משחקים ואיך הם יהיו מוכנים מבחינה פיזית, כל הדברים האלה נלקחו בחשבון. אם נאמר את הדבר בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות, אז זה לא צריך להיות ככה וצריך להיות אחרת, אבל התחרויות ולאן שהגענו בשנתיים האלה זה לא היה אף פעם”.
גיא לוזון מתלונן שאין לו סגל וחושב שאין לו מספיק עומק.
”בסדר. לכל אחד יש לו את הדרישות והצרכים שלו, לכן צריך להסתכל על העניין בצורה יותר רחבה ומעמיקה. שוב, אף פעם לא היינו במצב כזה שאנחנו נמצאים בכל כך הרבה מסגרות ברמות הכי גבוהות. השנתיים האלה מאוד עמוסות ומוצלחות, רואים גם את השחקנים הצעירים האלה שכולם מדברים האלה גם באירופה וגם לנבחרת הבוגרת, יש פה איזה תהליך שצריך לשבת עוד פעם ולבדוק את העניין איך אנחנו עושים את זה. אני רק אומר שבעתיד הלא רחוק יהיו עוד הרבה שחקנים ששווים גם לבוגרת וגם לאולימפית ואנחנו נצטרך לדעת”.
גיא לוזון (ראובן שוורץ)איך עושים שזה לא יהיה קיץ חד פעמי?
”הדבר הפשוט שאני אמרתי כל הזמן וחוזר על זה: ליצור משחקי אימון ומבחן ברמות הכי גבוהות. עם כל הכבוד לרמה פה בארץ, זה לא מספיק ולא מתאים לנבחרות האירופאיות. לדוגמה, הנבחרת עד 20 שכולם מדברים עליה שיחקה למעלה מ-20 משחקי מבחן, אף אחד לא זוכר שהם הפסידו לפורטוגל ולהולנד בעשרה שחקנים, אף אחד לא דיבר על זה. אנחנו ראינו את השחקנים האלה והבנו שהם מתאימים, אבל צריכים להתמודד בתחרויות הגבוהות ולהבין לאן הם הולכים. ככה דיברנו איתם, הצוות המקצועי וכל מי שהיה מעורב בזה, איך משפרים את זה בכושר גופני, טקטיקה, תגובות מהירות, אלה דברים שצריך לעבוד עליהם, אבל כשאתה מסביר לשחקן והוא לא חש את זה, זה לא אותו דבר כמו שהוא חש את זה. בעניין הזה צריך הרבה תקציבים ואני מאמין שבהתאחדות לכדורגל יעשו את המקסימום לתת את התנאים האלה, אלה הדברים שיכולים לשפר את השחקנים, על ידי משחקים וכמה שיותר משחקים”.
יש גורמים שמפריע להם ההצלחה הזו וחושבים שזה לא מספיק טוב, תכניס אותנו לזה.
”תראה, אני לא יודע. אנחנו תמיד מופתעים בכל דבר כאן בארץ ובטח ובטח בספורט. קודם כל, אני לא יודע לעומק את הדברים שאתה אומר, יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שלא, אבל אני חושב שאם צריכים לשפר אז צריכים לבוא להגיד במה צריך לשפר ולהשתדרג. אני חושב שמי שנמצא במחלקה הטכנית בהתאחדות, כמו שאנחנו באים ואומרים להם ‘איזו עזרה אתם צריכים, מה אתם חושבים שאנחנו יכולים לעזור לכם?’, אנחנו נותנים את האקסטרה, לא באים ומעלים טענות. כשמעלים טענות, אז גם אם הגענו לחצי הגמר זה לא מספיק. השאלה מי אומר את זה, מה הרקע ומה המקצועיות שלו במה שהוא אומר. אני תמיד אומר שאם יש מישהו שיכול לשדרג אותנו ולהגיד לנו דברים שאנחנו לא רואים אז אני אשמח מאוד, אבל לבוא ולדבר ככה בחדרי חדרים ומתחת לשמיכה זה לא מכובד ולא מקצועי”.
יש אווירה מטורפת סביב הנוער בארץ, איך מנצלים ולוקחים את זה קדימה?
”אני כאן בארץ. אני מסתובב ושומע תגובות, באמת לא זכור לי כזו אהדה, ההודעות שאני מקבל זה באמת משהו מדהים. תראה, כשאתה בא למשחק אתה לא יודע איך ההכנה המקדימה הייתה לפני המשחק, אנחנו כן ידענו איך אנחנו רוצים להכין אותם. דרך אגב, יש את הנבחרת האולימפית ועד גיל 17 שגם אותם צריך להכין, לבחור שחקנים ולראות איזה שחקנים מתאימים. להמשיך את התהליך הזה ולקחת את הדברים הטובים - והיו הרבה הרבה דברים. הדבר הכי חשוב, איך מדינה שלמה מתחברת לילדים בני 20 ומרגישים גאווה, זה מה שאנחנו אנשי המקצועי רוצים לעשות, צריכים להמשיך לעבוד, לדעת איזה דברים אנחנו צריכים להשתפר ואיזה דברים אנחנו רוצים לקבל. זה צריך להיות חבילה אחת, כמובן עם ההתאחדות לכדורגל שתבוא, תראה ותשאל, איך ומה צריך לשפר ומה צריך לעשות. אנחנו תמיד שם להגיד להם את הדברים הכי מקצועיים שיכולים להיות, בלי להתעסק בדברים רכילותיים ודברים שאנשים אולי רוצים לעשות. זה מצער מאוד לדעת, הייתי שמח לדעת באמת מי הגה את הרעיון הזה שדיברתם עליו”.
שחקני נבחרת הנוער של ישראל (אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)רואים שמשהו פה מתפתח, אבל השאלה האם זה יכול להשפיע על הנבחרת הבוגרת?
”זה תלוי. היום הם סיימו את הטורניר, כמובן שיש עוד משחק אחד, אבל השאלה מה יהיה אחר כך, איפה הם ישחקו, באיזו תדירות הם ישחקו, איזה אימונים הם יעשו. אתה יודע פתאום חלילה וחס מתוך כולם אולי רק אחד או שניים יגיעו, אולי חמישה או שישה. השאלה מה עושים ביום שאחרי, איך בונים את התוכנית. אין לנו שליטה על העניין הזה, הם יהיו בקבוצות ואולי באירופה, אני לא יודע. אנחנו יכולים להשתלט על מה שנמצא פה ובשליטה שלנו, אחרי הטורניר הזה זה יהיה מאוד מאוד בעייתי אם השחקנים לא ישחקו בקבוצות שלהם”.
אתה מתכונן לנסיעה לאליפות אירופה?
”אני כל הזמן על המזוודות (צוחק). הנסיעות פחות מעניינות אותי, מה שמעניין אותי זה התהליך שאנחנו עושים ביום יום. אני זוכר כשהגענו להתאחדות אמרתי לבוני גינצבורג ‘אנחנו צריכים לבדוק ולראות שלושה-ארבעה חודשים כל יום’. אני לא חס וחלילה מתלונן, אבל היינו שם משמונה עד ארבע או חמש. נסענו, ראינו, בדקנו והרבה דברים הצלחנו לשנות, כמובן שזה בעזרה של כל הצוות והמאמנים וכולם נרתמו לזה. הלוואי שנמשיך ככה ושכל הזמן זה ישתדרג, שכל הזמן נדבר על דברים טובים כאלה”.
יש לך עוד את הבעיטה מהמקום?
”גידי אני מבטיח לך דבר אחד, אם אתה עומד בשער מ-18 מטרים אתה לא עוצר את הכדור הזה, זה בטוח”.
משה סיני (רדאד ג'בארה)אני מוכן לאתגר.
”יאללה גם אני. תבוא לשפיים ואני אתן לך כפפות ונעליים, אבל לא מבטיח לך שלא אבקיע”.
תודה רבה משה.
”שתמיד נדבר בשמחות ושיהיו דברים חיוביים”.